"זהו, אנחנו מסומנים כ'ישראל היום'. טעות אסטרטגית איומה. ביבי לא יהיה כאן לנצח, 'וואלה' דווקא כן. טעות מרה של אלוביץ' שתעלה ביוקר כששלטון הרשע יתפרק – והוא יתפרק יום אחד". את התחזית הקודרת הזאת כתב אבי אלקלעי, העורך הנרמס של "וואלה", במסרון ששיגר למנכ"ל הכוחני שלו, אילן ישועה. "שלטון הרשע" הוא שלטון נתניהו. הטריגר של שאט הנפש הוא טור של אמיר טייג, עורך מדור התקשורת של "דה-מרקר", שהציף תהייה שבעת ההיא נשאה ארומה מעט קונספירטיבית: "האם נתניהו ושאול אלוביץ' סגרו ביניהם דיל?".

הטור של טייג עלה לרשת ב-17 במאי 2015, חצי שנה לפני התחקיר של גידי וייץ שחשף את "תיק 4000" וקיבע את התובנה שבין נתניהו לאלוביץ', בעל השליטה בבזק וב"וואלה", שוררים יחסים פליליים. עד התחקיר ההוא, מערכת היחסים אפופת הסודיות של הטייקון וראש הממשלה התניעה בעיקר שמועות וספקולציות, שתודלקו בידי זרזיף הולך וגובר של עדויות על בחישה בסיקור העיתונאי של "וואלה". אלקלעי, כך נראה, כבר הבין שהכל עומד להיחשף. "ביבי-אלוביץ'-בזק, כותרת ראשית ב'הארץ'", כתב לישועה בתסכול, "זה מה שקורה כשפועלים כמו קרנפים טיפשים במקום למשוך בחוטים בעדינות ובשכל".

המסרון של אלקלעי נחשף אתמול (19.5) בבית-המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת משפט השוחד של ראש הממשלה נתניהו, מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, שאול אלוביץ' ואשתו איריס. משפט המפתח בהתכתבות הוא זה שמזכיר שלכל אורך תהליך ההשחתה של "וואלה", על השולחן הונחה האפשרות "למשוך בחוטים בעדינות ובשכל". כמו ב"ידיעות אחרונות" של נוני מוזס. בניגוד ל"ידיעות אחרונות", ב"וואלה" משטר הבחישות הוליד חיכוכים מתמידים עם העורכים והכתבים – ובסופו של דבר דלף. העיתונאים אמנם שיתפו פעולה עם חלק גדול מהדרישות, אבל גם התמרמרו ושוחחו על כך עם קולגות מכלי תקשורת אחרים.

אתמול התחדדה ההבנה שלצד ציר נתניהו-אלוביץ' פעלו עוד כמה צירי השפעה שמילאו תפקיד בהשחתת "וואלה", המצביעים על ריקבון רוחבי בענף התקשורת הישראלי. הבולט שבהם היה הציר שבקצהו השני נמצאת קבוצת "ידיעות אחרונות"

במרכז "תיק 4000" עומדת מערכת היחסים המושחתת בין בני הזוג אלוביץ' לבנימין נתניהו ומעגל מקורביו. אבל אתמול, בעוד דיון שהוקדש לחקירתו הנגדית של המנכ"ל ישועה, התחדדה ההבנה שלצד ציר נתניהו-אלוביץ' פעלו עוד כמה צירי השפעה שמילאו תפקיד בהשחתת "וואלה", המצביעים על ריקבון רוחבי בענף התקשורת הישראלי. הבולט שבהם היה הציר שבקצהו השני נמצאת קבוצת "ידיעות אחרונות".

בהתכתבות מ-25 במאי 2015 שהוצגה בדיון, שאול אלוביץ' חלק עם ישועה מסר שקיבל מניר שלום, איש הקשר של אלוביץ' עם מוזס. גם שלום כנראה סבר ש"וואלה" מסוגל לשרת את בעליו ביתר אפקטיביות. "תן לי את הכלי שלך ותאמין לי, אף אחד לא יתעסק איתך", כתב איש סודו של מוזס. אלוביץ', במסרון ששלח לישועה, פירש זאת כך: "שמתי לב שלניר כבר מזמן בא על 'וואלה'... הוא באמת חושב, בניגוד אלי, שאנחנו צמחונים ולא מנצלים את כוחנו". ישועה הסכים איתו: "אנחנו אכן צמחונים".

ישועה ואלוביץ' ניסו לשנות את המצב הזה. לשם כך הם שוחחו ביניהם באופן תדיר על הצורך בגיוס עורך מהסוג שמזוהה עם קבוצת התקשורת של מוזס – כזה שיודע לשלוט במערכת שלו ביד רמה אך בשקט, לצנזר ולשתול ידיעות באגרסיביות אך מבלי להותיר סימנים. מישהו כמו ניר חפץ, עורך "7 ימים" שהפך ליחצן של נתניהו ומשפחתו (ולאחר מכן לעד מדינה נגדו) – או כמו ערן טיפנברון, עורך ynet לשעבר, שעזב את קבוצת "ידיעות אחרונות" אחרי שמילא בה שורה של תפקידים בכירים.

שאול אלוביץ' על הכישרון של נוני מוזס למנות "אנשים כמו ניר חפץ, שיודעים מה לעשות בלי שיגידו להם", בשיחה עם אילן ישועה (צילום מסך מתוך התוכנית "אולפן שישי")

עו"ד מיכל רוזן-עוזר, הסנגורית של איריס אלוביץ', הציגה לישועה בחקירה הנגדית שהחלה לנהל השבוע קטעים מתוך שיחות שקיים עם טיפנברון ב-2016, כשהנהלת "וואלה" שקלה לגייסו לתפקיד העורך הראשי. הקטעים ממחישים עד כמה שני בני השיח היו מוכוונים לריצוי ראש הממשלה באותה העת. בפגישה הראשונה, שהתקיימה בחודש יולי באותה שנה, ישועה שאל את טיפנברון האם לדעתו נתניהו יהיה מרוצה ממינויו לתפקיד עורך "וואלה" – שאלה שהתשובה עליה לא נחשפה בדיון.

עו"ד רוזן-עוזר אמרה שכאשר טיפנברון זומן לעדות במשטרה, הוא העיד שהשאלה של ישועה גרמה לו לחשוד שהוא מוקלט. ישועה הכחיש שהקליט את השיחה, וציין שטיפנברון עצמו ניסה לרצות את ראש הממשלה בתפקידו כעורך ynet. זה קרה, לדבריו, אחרי שנתניהו ניצח בבחירות 2015 – שבהן קבוצת "ידיעות אחרונות" התגייסה בכל כוחה למען יריביו, יצחק הרצוג ומפלגת העבודה.

ערן טיפנברון (צילום: אורן פרסיקו)

ישועה ציטט את טיפנברון מן הזיכרון: "אתם שיחקתם אותה בבחירות", אמר טיפנברון, "אנחנו ב-ynet עשינו טעות, אז אחרי הבחירות אני הלכתי עם ביבי – כי הבנתי שהקבוצה נמצאת בבעיה". ישועה חידד: "טיפנברון אמר שהיה סיכום עקרוני שאחרי הבחירות 'ידיעות' המודפס יתקוף את ראש הממשלה – והאתר יתמוך בו".

בשיח ביניהם, ישועה אמנם חזר ואמר של"וואלה" דרוש עורך מסוגו של טיפנברון – אבל האפשרות שטיפנברון עצמו יגויס עוררה קשיים. חלק מחברי ההנהלה הסתייגו מהמינוי, ונוצר גם חשש מפני תגובתו של מוזס. כפי שסיפר טיפנברון בעבר, הרקע לפרישתו מ"ידיעות אחרונות" היה פיצוץ ביחסיו עם המו"ל. החשש של צמרת "וואלה" היה שמינויו לתפקיד בכיר באתר יכעיס את מוזס.

במקביל, ישועה עדכן את בני הזוג אלוביץ' שלטיפנברון יש "בעיית אמינות": "הוא סיפר לי על מערכת היחסים שלו עם נוני, ואמר שהוא הקליט אותו: 'לי יש כספת על נוני, ולנוני יש כספת עלי'". ערן טיפנברון נשאל על-ידי "העין השביעית" האם יש אמת בדברים, אך סירב להגיב.

בשלב מסוים, ישועה קיבל אינדיקציה לגבי דעתו של נתניהו על מינוי טיפנברון לעורך "וואלה". הוא סיפר שכאשר בירר זאת עם בני הזוג אלוביץ' – הם מסרו לו שנתניהו נדרש לסוגיה, ופסל את המינוי. בסופו של דבר מונה לתפקיד אבירם אלעד – במה שתואר על-ידי ישועה כניסיון לחשק את עצמו ולסיים את מסכת ההתערבויות באמצעות מינוי של עורך עצמאי ועמיד ללחצים.

"אני אומר לך שהכל מטורף"

ב"וואלה" הודיעו על מינויו של אבירם אלעד באוקטובר 2016. לדברי ישועה, מיד לאחר מכן החלה מסכת של לחצים מצדה של שרה נתניהו בניסיון לבטל את המינוי. עורכת-הדין של איריס אלוביץ' טענה שישועה היה מוכן ומזומן להדיח את אלעד עוד לפני שנכנס לתפקיד – ולכן שב ונפגש עם טיפנברון והציע לו להתמנות לעורך האתר. הטענה הזאת נסמכת על עדותו של טיפנברון, וישועה התעקש שאינו זוכר אם אכן כך קרה. הוא שיער שזה לא אפשרי, משום שבנקודת הזמן הזאת כבר נאמר לו שנתניהו פסל את טיפנברון.

ניר חפץ (צילום: פלאש 90)

אגב כך נחשפה יוזמה שבאותה עת עוררה פלצות בצמרת "וואלה": לדברי ישועה, ניר חפץ ניסה באותה העת למנות את טיפנברון לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת. נתניהו היה אז שר התקשורת, והמנכ"ל שעבד תחתיו, שלמה פילבר, היה שקוע במערכת יחסים סודית ופלילית לכאורה עם אנשיו של אלוביץ' – ולבסוף, כדי להימנע ממשפט, חתם על הסכם עד מדינה. מהמידע שנחשף בדיון עולה שחפץ, שגם הוא הפך כאמור לעד מדינה, ביקש להחליף את פילבר בטיפנברון.

האפשרות היכתה בתדהמה את ישועה ואלוביץ' גם יחד. בשיחה שהוצגה בבית-המשפט, שתוכנה פורסם על-ידי כתב "גלובס" אבישי גרינצייג, התברר מה חשבו השניים על האיש שזמן לא רב לפני כן שקלו להעמיד בראש המערכת העיתונאית של "וואלה".

"טיפנברון, בשם אלוהים ישמור, עשית לי עכשיו חום. מה, זה לא יאומן", אמר ישועה לאלוביץ'.

"טוב. אני אומר לך שהכל מטורף", השיב אלוביץ'.

ישועה: "אני חושב שהוא יעשה לך צרות".

אלוביץ': "אני יודע".

ישועה: "הוא לא יודע לא-לעשות-צרות. זה איש שיודע רק לעשות צרות".

אלוביץ': "כן".

ישועה: "זה נחש".

אלוביץ': "אני מבין. אני יודע".

טיפנברון לא מונה בסופו של דבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, וכך אולי חסך לעצמו קריירה כעד מדינה. אבל השנה, כידוע, הוא מונה לעורך "וואלה". זה קרה אחרי שישועה עזב על רקע הפרשה הפלילית, והאתר יצא מידי משפחת אלוביץ' ונרכש על-ידי אלי עזור, שמחזיק במקביל גם בחברת הטלוויזיה צ'רלטון, "מעריב", רדיו 103FM וה"ג'רוזלם פוסט".

"וואלה" בשירות מנכ"ל בנק הפועלים

בדיון שהתקיים שלשום, ישועה סיפר שמהיום שבו נכנס אלוביץ' ל"וואלה" – הוא הורה באופן מפורש להיזהר בכבודו של מוזס. "קיבלתי הוראות מפורשות, לא היו מפורשות מאלה", אמר, "הן היו יותר חשובות מההוראות כלפי ראש הממשלה – בנוני לא נוגעים". בדיון האחרון סיפר ישועה שנוני לא היה בן משפחת מוזס היחיד שנהנה מיחס מאתרג. לדבריו, גם אחותו הקטנה של המו"ל, תמי מוזס-בורוביץ', זכתה להגנה קבועה.

ברוך שי (צילום: מיכל צוקר-בכור)

לטענת ישועה, הרקע להגנה על מוזס-בורוביץ' היה מעמדה כבעלת מניות מרכזית בחברת התעופה אל-על. עו"ד רוזן-עוזר הציגה לישועה הודעה ששלח לאבירם אלעד ב-17 בנובמבר 2016: "מימון שולח לך מייל עם חומר. תעלו משהו פצצה, אפילו לראשית. חשוב מאוד, יותר מביבי", נכתב שם, בצירוף אימוג'י של פרצוף מחייך. "מימון", ציין ישועה, הוא דוד מימון, מנכ"ל אל-על דאז. "אל-על היה מפרסם מאוד גדול שלא פרסם אצלנו הרבה מאוד זמן – ורצינו את התקציב שלו", הסביר העד, והוסיף: "החברה היתה שייכת אז לתמי מוזס, וגם לגביה היה אִתרוג משאול".

עו"ד רוזן-עוזר ניסתה לנצל את המקרה – וספציפית את הציטוט "חשוב מאוד, יותר מביבי" – כדי לטעון שב"וואלה" היו מושאי סיקור חשובים יותר מנתניהו. ישועה שלל זאת: "יש שם סמיילי. אנחנו יודעים שבראש סולם המזון עומד ביבי", אמר. "ראית את החייכן? זה אומר שאני כותב בהומור. זו דרך להדגיש שזה חשוב".

אל-על לא היתה החברה הגדולה היחידה שישועה ואלוביץ' חפצו ביקרה. עו"ד רוזן-עוזר הציגה לישועה התכתבות שלו עם אלקלעי מיולי 2015, בעקבות ידיעה של הכתבת גלי גינת שכפי הנראה הביכה את מנכ"ל בנק הפועלים דאז ציון קינן. הידיעה עסקה באשר קינן, אחיו של מנכ"ל הבנק, שנחקר בחשד לביצוע עבירות מס והסכים לשלם למדינה כופר כחלופה לניהול הליך פלילי. במערכת הבליטו את הייחוס המשפחתי של האיש: תמונתו של ציון קינן שובצה בראש הכתבה, ובכותרת הובא הציטוט "מס הכנסה חייב אותי בכופר – משום שאחי מנכ"ל בנק הפועלים".

ישועה הטיח באלקלעי מלים חריפות: "אני מבין שאנחנו נחושים להרוס את העבודה עם בנק הפועלים. ידיעה קיקיונית, מגמתית, מנופחת מעבר לכל פרופורציה, עם תמונה של ציון קינן – אבי, זה הופך לעיתון צהוב וילדותי ברמה נמוכה. לי אישית נמאס לגמרי מברוך (ברוך שי, ראש מחלקת החדשות באותה עת; א"ב) והילדותיות שלו... אני מבקש שתעיף את זה לכל הרוחות. תוריד את התמונה, זה ממש לא בסדר ולא ברמה. אני לא רוצה כזה אתר". בהמשך הסביר שכשדיבר על "העבודה עם בנק הפועלים" התכוון למערכת היחסים עם הבנק כמפרסם גדול, ולא חשף בפני העורך את הסיבה האמיתית - הלוואות המיליארדים של הבנק לאלוביץ'.

כותרות הידיעה של גלי גינת על אחיו של ציון קינן, "וואלה", 28.7.2015 (צילום מסך)

אלקלעי לא השתכנע. "היחסים עם בנק הפועלים מעולם לא היו טובים יותר", כתב לישועה. הסיבה לכך, אמר אלקלעי, היא שבאותו יום נמחקה מהאתר ידיעה של דנה ירקצי על פעולה של "באים לבנקאים", תנועת המחאה המיליטנטית שהתמקדה בראשי הבנקים. בידיעה המחוקה, הפעילים קראו לציבור להצטרף להפגנה בחתונת בנו של ציון קינן עם נכדתו של טייקון הגז והנדל"ן יצחק תשובה.

ישועה, בתגובה, האשים את אלקלעי בכך שהכתבה של גינת על אחיו של קינן עולה כמעין נקמה על הצנזורה. "הידיעה הזאת עלתה בגלל מה שקרה אתמול", הטיח המנכ"ל בעורך, "אני לא רוצה אותה באתר, היא צהובה, מטומטמת ומנופחת".

אבי אלקלעי (צילום מסך)

אלקלעי הכחיש: "היא ממש לא עלתה בגלל אתמול, ממש לא. אני לא יכול למחוק אותה!!!". הנימוק שנתן עורך "וואלה": פנייה מטעם אתר "העין השביעית" שבה התבקש למסור תגובה על מחיקת הידיעה. "יש לי כבר שאילתה של 'העין השביעית' על אתמול, ואשיב עליה בלי למצמץ!!!", כתב העורך. אלקלעי, אגב, מיצמץ. הוא מעולם לא השיב על השאילתה.

"אבי, אתה פשוט פוחד מברוך והתגובות הפסיכופתיות שלו – אני לא אתנהל לפי זה", הטיח ישועה. המנכ"ל טען שאלקלעי לא מנהל כראוי את המערכת, ונענה כך: "אל תחרטט לי על תפקידי כעורך, אני הטוב ביותר שאתה יכול לקבל!!!", כתב אלקלעי. "אל תתבלבל אילן... הכיוון נקבע על-ידי, ואתה יכול או להודות לי או לא למנות אותי!!! תחשוב על זה טוב".

"אני שם פס על 'העין השביעית', לא אנהל לפי זה את החברה", ענה ישועה. כשהאשים את אלקלעי בכך שהוא נותן לברוך שי ולכתבים כמו גלי גינת לנהל את האתר במקומו, הוא נענה בתקיפות: "אל תזיין את המוח, אני לא פוחד ממך, אז למה שאפחד מברוך???". אלקלעי הוסיף: "אני העורך הראשי הכי טוב שאתה יכול לקבל, אילן. אתה לא תצליח לערער לי את הביטחון העצמי!!! עכשיו תגיד לי בבקשה, האם אתה רוצה קצת קוסמטיקה, או להמשיך להתנצח?".

ישועה, בתשובה, ביקש ממנו "לדרדר" את הידיעה על אחיו של ציון קינן – כלומר להעביר אותה למיקום פחות בולט בעמוד הבית. "תעיף התמונה והאזכור של ציון", הוסיף. חרף הבקשה, התמונה לא הוסרה מהכתבה, וגם לא אזכורו של מנכ"ל בנק הפועלים.

כשעו"ד רוזן-עוזר ביקשה מישועה להסביר את עצמו, הוא הטיל את האשמה על אלוביץ': "היתה הוראה קבועה של שאול לשמור על ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, כי לשאול היו הלוואות מהבנק. יש את זה גם בכתובים. הרבה פעמים קיבלתי הנחיות לגבי ציון משאול".

מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן (מימין) עם היו"ר יאיר סרוסי, מרץ 2012 (צילום: יוסי זליגר)

לדברי ישועה, הוא לא זוכר אם במקרה זה הגיעה פנייה נקודתית מאלוביץ' או מהבנק, אבל היה לו ברור כיצד יש לנהוג במקרים כאלה. "ההוראה היתה לא לגעת", אמר, "יש לשאול תלות עצומה בהם, הוא מבקש ממני לא לפגוע, ולאתרג אותם, יש פה חד-משמעית הנחיה. קיבלתי הוראות ספציפיות משאול לא לגעת באיש הזה ובמשנה שלו, ובאחרים – הוא אמר שזה מאוד חשוב. אני הבנתי שבנק הפועלים היה המלווה העיקרי שלו".

בהמשך, הסנגורית ביקשה מישועה להתייחס לדברים החריפים שכתב על ברוך שי, שמכהן כיום כמנהל חטיבת החדשות של תאגיד השידור הציבורי. "הבעיה העיקרית עם ברוך היתה שהוא עיתונאי עצמאי", אמר ישועה בסרקזם. "כשברוך הובא זאת היתה טעות, הבנתי את זה ממש ביום שהוא הגיע. זה היה ברור לנו וגם לו. הוא לא ציית להוראות, ולא שיתף פעולה עם הסיקור המוטה".

לא אשה מוכה, גבר מכה

עו"ד רוזן-עוזר הקדישה שעות ארוכות כדי להמחיש שישועה נהג להתערב בסיקור החדשותי של "וואלה" באופן תדיר ומעמיק – לא רק בנושאים הקשורים לנתניהו, ולא רק על רקע מערכת יחסיו עם שאול ואיריס אלוביץ'. קו החקירה הזה נועד לחזק את הגרסה של האלוביצ'ים, שלפיה ישועה הוא זה שיזם את ההתערבויות בעבודת המערכת, ולא פעל בשמם. "מה שאנחנו רואים זה יותר ויותר את דמותך כאדם שמנסה להציג את עצמו כמי שסובל מאביוז, כאשה מוכה – כשבמציאות הוא יותר דומה לגבר מכה", הטיחה בו.

אחת הדוגמאות שהציגה הסנגורית היא מסכת שאירעה ב-15 במאי 2015, למחרת השבעת ממשלת נתניהו. עמרי נחמיאס, הכתב הפוליטי, פרסם ב"וואלה" טור ביקורתי שנשא את הכותרת "הערב החגיגי שהפך למופע של חמיצות מופגנת: הנשיא שהוקפץ לשווא, מינויים שהתבררו בדקה ה-90, ודור צעיר שהרשה לעצמו לסרב להצעות שאינן לרוחו. נתניהו מתרגל לממשלת ה-61, והשאלה הגדולה היא מה יהיה עם גלעד ארדן".

גלעד ארדן עם קודמו בתפקיד שר התקשורת, משה כחלון. מרץ 2013 (צילום: יונתן זינדל)

שאול אלוביץ' הגיב בשאט נפש. "עמרי נחמיאס כותב בדיוק להפך ממה שאנחנו רוצים, ממה שאנחנו צריכים, הוא משבח את ארדן במלים שגם אשתו היתה מסמיקה – מה אני אמור להרגיש?", כתב בעל השליטה ב"וואלה" למנכ"ל שלו. "צודק, אני מטפל", השיב ישועה, ובהמשך שאל אותו: "רק לסלק או לקחת קו אקטיבי?".

לטענת הסנגורית, זוהי עדות לכך שישועה היה הצד היוזם בהתערבויות בעבודת המערכת. ישועה הכחיש: "אני מציע לו את זה בהקשר של הרבה שיחות בינו לביני על ארדן, ועל השנאה שלו לארדן".

ארדן כיהן כשר התקשורת עד נובמבר 2014, וכמו קודמו משה כחלון נתפס על-ידי אלוביץ' כשר לעומתי שמאיים על עסקיו, משום שביקש לקדם תחרות בשוק הטלפון הקווי, בעקבות הרפורמה המוצלחת שהעביר כחלון בענף הסלולר. "שאול לא רצה שארדן יחזור למשרד התקשורת", אמר ישועה בדיון. "הוא ידע על כל צעד שלו – אני זוכר את הנוסח, 'הילד (כינויו של ארדן בשיחות בין השניים; א"ב) בבלפור, הוא עושה ג'יהאד, הוא יצא עם הזנב בין הרגליים'". ישועה הוסיף שבמקרה אחד הוא רצה להזמין את ארדן למסיבה לרגל יום העצמאות – אך אלוביץ' הטיל וטו, והדבר לא יצא לפועל. "הוא אמר, 'שלא תעז להזמין את המנוול הזה'".

עו"ד רוזן-עוזר הקריאה דברים שכתב ישועה לאלקלעי בעקבות הטור של נחמיאס: "אתה עושה ממני צחוק... לא רוצה לתת לו במה בשום אופן... לא רוצה שנביא בראשית של 'וואלה' כל ציטוט מסריח שלו... זו חוצפה, ביקשתי ממך לעבור על כל כתבה של עמרי על ארדן ולוודא שהוא לא מקבל במה... גם אם הוא מתפטר אז זה לא מאורע השנה, אבל כשהוא פורש ומנצל את הבמה כדי לתקוף את ביבי ואת 'וואלה' ובזק – אנחנו לא נשמש שופר שלו... לא רוצה לראות את הפרצוף שלו, לא בעמוד הבית ולא בחדשות...".

מבחינת הסנגורית, הטיפול של ישועה בטור של הכתב הפוליטי מוכיח שהמנכ"ל פעל בשם עצמו. כששאלה אותו על כך, ישועה טען שזה טיעון מופרך. "זה הד לדרישות של שאול", התעקש.

איך מלבינים צנזורה

לשיטתה של הסנגורית, אחד החיזוקים לתזה שלפיה אילן ישועה פעל בשם עצמו היא שלעתים קרובות כשניסה לצנזר או לקדם אייטם אינטרסנטי – הוא לא הציג זאת לעורכים כדרישה של אלוביץ' שנועדה לסייע לעסקיו, אלא נימק זאת בטיעונים מקצועיים או פוליטיים. ישועה, מנגד, טען שמדובר במנגנון הסתרה.

דוגמה אחת שהוצגה בדיון התרחשה באוגוסט 2016, בעקבות סערה זוטא: העיתונאי היהודי-אמריקאי ג'פרי גולדברג מתח ביקורת על "הארץ" עקב פרסום טורים "אנטי-ישראליים ואנטישמיים" במדור הדעות של העיתון. ב"ישראל היום", כלי התקשורת ששימש מדד עבור קברניטי "וואלה" לשירות נאמן למשפחת נתניהו, דיווחו על כך – וצירפו לידיעה דיווח על התארגנות של מילואימניקים שמתכוונים למחות נגד "הארץ".

איריס אלוביץ' שלחה לישועה את הידיעה מ"ישראל היום", וצירפה הנחיה: "יש פה שני אייטמים לפחות – ג'פרי והמילואימניקים".

בנימין נתניהו ושלדון אדלסון. ירושלים, אוגוסט 2007 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

"מטפל", השיב ישועה, ושיתף את החומר בקבוצת הווטסאפ שלו ושל אלקלעי ומיכל קליין, ראש מערכת החדשות. "אני מבקש שתכינו סיקור נרחב ועמוק סביב שני נושאים שעולים מכאן, ג'פרי והמילואים. שיהיה יותר נרחב ממה שעשו ב'ישראל היום'", כתב להם.

מהתיאור שהציגה עו"ד רוזן-עוזר עולה שהבקשה עוררה דרמה במערכת: קליין, לדבריה, התפרצה למשרדו של אלקלעי בדמעות, איימה להתפטר והודיעה שהיא לא רוצה לקחת חלק במאבק של "וואלה" נגד "הארץ". התקרית אירעה כבר לאחר פרסום תחקיר "תיק 4000" ב"הארץ", כך שמתקפה של "וואלה" על העיתון היתה נראית כמו תמרון נקמני.

אף שיוזמת הסיקור נולדה ממניע אינטרסנטי של בעלי "וואלה", ישועה הציג אותה לעורכים כחלק מאג'נדה פוליטית שראוי לקדם. "באוגוסט 2016 היינו בשיא של הסיקור המוטה והלחצים, אימצתי נרטיבים שלא האמנתי בהם", אמר בדיון בבית-המשפט המחוזי. "גם הם, בני הזוג אלוביץ', היו מנסים מדי פעם ליצור הצדקה כך שבתוך הקטע שבמסגרתו עשינו את הסיקור המוטה בצורה טהורה, אולי נשלב נופך אידיאולוגי". לדבריו, היה ברור לכולם שהניסיון לפגוע ב"הארץ" וב"דה-מרקר" נבע מהיחס הביקורתי שלהם כלפי בזק והאלוביצ'ים.

מקרה אחר שהוצג בדיון עורר מבוכה קלה בחדר העיתונאים בצלאח א-דין. עו"ד רוזן-עוזר ציטטה דברים בוטים שכתב ישועה על מונולוג שפרסמה ב"וואלה" הילה קובו, אז כתבת ומגישה באתר. לאחר שעזבה את "וואלה" התמנתה קובו לדוברת בפרקליטות המדינה, ומתוקף תפקידה היא אמונה כיום על ליווי משפט המו"לים. בעת אזכור שמה שהתה קובו בחדר העיתונאים.

המונולוג שעליו קצף ישועה, שפורסם ב-2015, עסק בהחלטה להקדיש את טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ל"גבורה אזרחית". קובו ציינה לטובה "גילויי גבורה של אזרחים שהשתלטו על מחבלים", אך צירפה לכך דברי ביקורת: "כמעט בכל זירת פיגוע היו נסיונות לינץ' במחבלים לאחר נטרולם, בניגוד גמור לראוי במדינת חוק ובניגוד לבקשות המשטרה המפורשות. לאלה הצטרפו מקרים קשים של טעויות בזיהוי, הוצאות להורג של חפים מפשע, וידוי הריגה של מחבלות בנות עשרה עם מספריים, הנחת בשר חזיר לכאורה על גופת מחבל, התעלמות מקשישות פצועות ואפילו פגיעה בכוחות הביטחון שביקשו למנוע נטילת החוק לידיים".

"זה טור פוסט-ציוני הזוי, זה לא הקו של 'וואלה' – באותה מידה גדעון לוי או עמירה הס היו יכולים לכתוב אותו", כתב ישועה. הוא הוסיף שלדעתו טור כזה אינו ראוי לפרסום לא רק ב"וואלה" – אלא בכל כלי תקשורת אחר. בדיון, ישועה טען שדעתו האמיתית שונה – ושהוא לא חושב שהיה צורך להתערב בפרסום כזה. "האמירות נבעו מהפחדים והלחצים שהופעלו עלי, שלא יהיו כתבות שמזוהות עם השמאל", טען העד. "במציאות חשבתי שהילה קובו היא בחורה מוכשרת".

לדברי ישועה, היו עוד מקרים שבהם הביע זעם או ביקש לצנזר פרסומים משום שהציגו קו "שמאלני". בפועל, הסביר, לעתים קרובות השימוש בטיעון הפוליטי נועד להסתיר אינטרסים עסקיים של הבעלים. "אני שיתפתי פעולה עם שאול בבקשות שלו", אמר לסנגורית. "הנרטיב שהשתמשתי בו כלפי האנשים היה לקוח ממה שנאמר לי – שמדובר בטקסט 'צהוב' או 'שמאלני' וכדומה. מה את רוצה שאני אגיד? שהסיבה היא ששאול לקח הלוואות מבנק הפועלים?".

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.95MB)