קצת אחרי השעה שתיים החלו לחדור לאולם משבים חמים עם ניחוח חרוך. מהקומה השלישית בבית-המשפט המחוזי בירושלים אפשר היה להבחין בעשן מצטבר באופק. שריפת חורש שהתחוללה בפאתי העיר איימה לרגע לנתק את הנוכחים מהעולם שבחוץ, ולאלץ אותם להמשיך את ההצגה בלולאה אינסופית. בעז בן-צור, סנגורו של הנאשם בנימין נתניהו, יציג לעד אילן ישועה כתבה מ"וואלה" ויטיח בו: "תאשר לי – זו כתיבה נגטיבית, נכון?". ישועה, באדישות, יאשר שזו כתיבה נגטיבית – ושניהם ימשיכו הלאה לכתבה הבאה, שוב ושוב ושוב.

הרכב השופטים כבר נזף בעו"ד בן-צור על קו החקירה הזה, שנמשך מאז השבוע שעבר, ואף הורה לו לחדול ממנו. אך ללא הועיל.

ישועה, לשעבר המנכ"ל הכוחני של "וואלה", שימש כמתווך רב-העוצמה שבאמצעותו בעלי הבית שאול ואיריס אלוביץ' התערבו שוב ושוב בסיקור העיתונאי למען נתניהו ומשפחתו. כתב האישום גורס שההתערבויות הללו הן חלקם של האלוביצ'ים בעסקת שוחד שבמסגרתה נתניהו, כשאחז בתיק התקשורת, סידר להם הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים.

מאות הכתבות שהציג עו"ד בן-צור בבית-המשפט נועדו לייצר מסלול עוקף לעדויות המפורטות והממוסמכות של ישועה ושל עיתונאי "וואלה", שהצביעו בבירור על מסכת מסועפת של התערבויות לטובת נתניהו. סנגורו של ראש הממשלה מבקש לטעון שבפועל, "וואלה" היה אתר עוין מבחינת נתניהו, ולפיכך טבעי והגיוני שנתניהו ירצה "לאזן" את דיווחיו. אלא שרוב רובן של הכתבות שהוצגו אינן קשורות לישועה, והוא לא היה מעורב בהכנתן או פרסומן. המנכ"ל לשעבר טען שמדובר ביוזמות עצמאיות של המערכת – והסנגור של נתניהו אפילו לא ניסה להציג מידע שיפריך זאת.

גם אתמול (9.6), בשעות שלפני בוא העשן וריח האורנים השרופים, השופטים הורו לסנגור להפסיק לשאול את ישועה על דברים שאינם קשורים אליו באופן ישיר. בעז בן-צור, כיאה לעורך-דין שמייצג את גדול הרטוריקנים המניפולטיביים שהעמידה הפוליטיקה הישראלית, לא התווכח יותר מדי. הוא נתן לשופטים להבין שהוא מקבל את ההוראה, אבל אחרי זמן קצר המשיך בשלו, בדיוק כפי שעשה יום קודם לכן, וביום שלפניו.

בעז בן-צור (מימין), עורך-דינו של נתניהו במשפט השוחד, המרמה והפרת האמונים, מסתודד עם עופר גולן, היחצן של נתניהו. בית-המשפט המחוזי בירושלים, החודש (צילום: אור-לי ברלב)

בעז בן-צור (מימין), עורך-דינו של נתניהו במשפט השוחד, המרמה והפרת האמונים, מסתודד עם עופר גולן, היחצן של נתניהו. בית-המשפט המחוזי בירושלים, החודש (צילום: אור-לי ברלב)

עו"ד בן-צור אולי קיווה שעם כל כתבה שיציג בפני ישועה הוא יתקרב עוד צעד להוכחת התזה של נתניהו לגבי "תיק 4000" והיחס העוין של "וואלה", אבל האפקט היה הפוך. במקום לקלף את ישועה כבצל, שכבה אחר שכבה, בן-צור קילף את עצמו עד שהגיע לטענה שכנראה עומדת בבסיס קו ההגנה של נתניהו.

שלושה ימים קודם לכן התייצב נתניהו באולפן ערוץ 20 והתריע מפני נצחונה הממשמש ובא של ה-Deep State, מדינת העומק – שיגיע בשבוע הבא, ברגע שבו תושבע בישראל ממשלה שהוא לא יעמוד בראשה, לראשונה מאז 2009. "היחיד שעומד מולם זה אני, מול התיקים התפורים בתפרים גסים שמתפוררים בקומדיה בבית-המשפט", הכריז נתניהו בפני המגישים אראל סג"ל ועירית לינור. קודם לכן הבהיר למי הוא מתכוון: "הדיפ סטייט", כהגדרתו, מתפרשת מבית-המשפט העליון ועד הממשלה החדשה, שאחראית להונאת הבחירות הגדולה בתולדות הדמוקרטיה הישראלית.

האם אפשר לעמוד בפני שופטים ולבקש מהם לזכות את הלקוח שלך כשהלקוח טוען – ואולי גם מאמין – שמערכת המשפט ממלאת תפקיד מרכזי במזימה סודית שנועדה להפילו מהשלטון? התשובה של עו"ד בן-צור: אפשר. אבל צריך לעשות זאת על קצות האצבעות.

אתה איתי מר ישועה?

זה היה יום העדות ה-23 במספר של ישועה, העד הראשון במשפט המו"לים. במשך כחמש שעות כיסה עו"ד בן-צור בערך שבוע וחצי של פרסומים ב"וואלה" בפברואר 2015, שבועות אחדים לפני הבחירות האחרונות שבהן נחל נתניהו ניצחון מובהק. אחת השוליות של בן-צור קמה פעם אחר פעם – עשרות פעמים – ומסרה לישועה ולשופטים אוגדני ניירות שעליהם הודפסו כתבות מ"וואלה". על כל אחת מהן הציג הסנגור סדרה של שאלות.

לעו"ד בן-צור היה חשוב במיוחד להתעכב על המקורות של כתבי "וואלה". שוב ושוב הוא הציג בפני ישועה את האפשרות שהידיעות הללו – שלשיטתו מציגות את נתניהו באור "נגטיבי" – הגיעו כמו שהן מדוברים ויחצנים. מהאנשים של מפלגת המחנה-הציוני בראשות יצחק הרצוג, ומהאנשים של נפתלי בנט והבית-היהודי, מהדוברים של הפרקליטות והמשטרה, ומהיחצנים של מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון בבלפור, שתבע את משרד ראש הממשלה ולזמן מה היה דמות בולטת במחנה מתנגדי נתניהו.

אילן ישועה בבית-המשפט המחוזי בירושלים. 9.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

אילן ישועה בבית-המשפט המחוזי בירושלים, אתמול (צילום: יונתן זינדל)

ישועה, בעייפות ניכרת, הפטיר שהוא לא יודע מי המקורות של עיתונאי "וואלה" – אבל אישר שאפשר להניח שלפחות חלק מהידיעות הגיעו מהדוברים של הגופים והאישים שמוזכרים בהן. השופטים, שהתרו בבן-צור כמה פעמים שלא לשאול את ישועה על מה שלא בידיעתו, התעלמו.

בשלב מסוים קשר הסנגור את קצות החוט. הוא הציג לישועה ולשופטים ידיעה הנושאת את הכותרת "סרטון של המחנה-הציוני: מני נפתלי אשם בכל". ידיעה קצרה שנשאה את הקרדיט "מערכת וואלה", ובה סרטון תעמולה שלעג לנתניהו בעקבות תגובתו לדו"ח מבקר המדינה על הכשלים בניהול מעון ראש הממשלה (נתניהו, ושורה של מקורבים שזימנו לשם כך מסיבת עיתונאים מיוחדת, הטילו את האשמה על מני נפתלי. נפתלי תבע את המקורבים בהליך שעודו מתנהל).

"הסרטון הזה נשלח אליכם", הטיח עו"ד בן-צור בישועה. "הוא לא התעופף מהקמפיין של המחנה-הציוני אל 'וואלה', אלא נשלח בדיוור ישיר".

"כן, מן הסתם", הפטיר ישועה.

בית "וואלה" ברחוב אבן-גבירול בתל-אביב (צילום: שוקי טאוסיג)

בית "וואלה" ברחוב אבן-גבירול בתל-אביב (צילום: שוקי טאוסיג)

לשמע האישור, הסנגור של נתניהו ביקש לוודא שכולם באולם מבינים את המשמעות, מבחינתו. "וואלה", טען עו"ד בן-צור, פעל בשני צירים: מצד אחד נתן במה יוצאת דופן לקמפיין של מני נפתלי נגד נתניהו, ומצד שני קיבל חומרים מהפרקליטות, מהיועץ המשפטי לממשלה ומהמשטרה – גם כן כדי להכפיש את נתניהו. "ועכשיו אני אומר לך את הדברים הבאים – אתה איתי מר ישועה?".

"כן", הפטיר ישועה.

"אני עושה סיכום ביניים של העניין של נפתלי", הבהיר הסנגור. "אנחנו יודעים שהיו עשרות כתבות בעניין של נפתלי, וזה דבר שלא היה ידוע לך, אנחנו גם יודעים שמני נפתלי יש לו סוללה של עורכי-דין ואנשי יחסי-ציבור, שבעצם כל פרסום מטעמו הוא פרסום נגטיבי לראש הממשלה. וראינו גם שהמחנה-הציוני מפעם לפעם משתמש בקמפיין שלו במני נפתלי".

נפתלי והמחנה-הציוני, לדידו של הסנגור, לא היו לבד: "הפרקליטות והמשטרה", הצהיר, עוברות על החוק כשהן מדליפות חומרים נגד נתניהו בזמן תקופת בחירות – ומיד, בעקבות הערה שקיבל, תיקן את עצמו והפנה את האצבע המאשימה ל"גורמים מסוימים" בפרקליטות ובמשטרה, ש"מוציאים בניגוד לדין חומרים, הערכות, סברות, ביחס לראש הממשלה, וזה מופיע אצלכם פעם אחר פעם".

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (מימין) עם מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך. נובמבר 2018 (צילום: יונתן זינדל)

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (מימין) עם מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך. נובמבר 2018 (צילום: יונתן זינדל)

ואז, בזהירות, שלף בן-צור את טיעון הדיפ סטייט: "ועכשיו אני אומר לך", הטיח בישועה האדיש, "שיש קמפיין של מני נפתלי, ויש מיני-קמפיין של גורמים בתוך הפרקליטות והמשטרה, של להוציא חומר. [...] באופן שיטתי, לא פעם אחת, בתוך תקופת בחירות, כשמצוטטת עמדה של המשטרה או הפרקליטות בסוגיה של ראש הממשלה ומני נפתלי".

"אמרתי שאני לא יודע מה המקור", העיר ישועה.

עו"ד בן-צור לא התייחס לכך, ורק ציין שסעיף 117 בחוק העונשין אוסר על הדלפת חומרים מתוך חקירה. בשלב זה, ראוי לציין, כלל לא התקיימה חקירה פלילית נגד נתניהו: עו"ד בן-צור התייחס לדיווח של "וואלה" על דיון שזימן היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, כדי לדון באפשרות שתיפתח חקירה פלילית עקב הכשלים שהתגלו בניהול המעון הרשמי.

"בכל הכבוד", העיר השופט משה בר-עם, "כרגע ההיבט הזה לא עומד על שולחן הדיונים".

בן-צור לא השתכנע. הוא טען שהדיווחים של "וואלה" בנושא מדברים בעד עצמם: "בכל פעם שמופיע 'גורמים בפרקליטות', 'גורמים במשטרה', 'אנחנו נחקור', 'אנחנו נדון', 'יש חומרים שהגיעו', 'המשמעות היא כזאת וכזאת' – אני אומר לאדוני שאי-אפשר לעצום עיניים ולהגיד שזה מגיע מכולם חוץ מגורמים בפרקליטות וגורמים במשטרה'".

"זאת השערה של אדוני, לא קיבלנו לזה אישור מהעד", העירה רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים.

מימין: עורכי-הדין יעקב בורובסקי ודוד שמרון עם היחצן ניר חפץ, במסיבת העיתונאים שבה תקפו את מני נפתלי. בית סוקולוב, 17.2.2015 (צילום: בן קלמר)

מימין: עורכי-הדין יעקב בורובסקי ודוד שמרון עם היחצן ניר חפץ, במסיבת העיתונאים שבה תקפו את מני נפתלי. בית סוקולוב, 17.2.2015 (צילום: בן קלמר)

"'גורמים גורמים גורמים' – הזהירות היא חשובה – אבל זו המציאות מבחינתנו", התעקש עו"ד בן-צור. "אני אומר לך, מר ישועה, שיש קמפיין של נפתלי – אני שם בצד את העניין של הפרקליטות-משטרה, שם בצד במובן זה שנניח, נהיה זהירים, למרות שיש לנו עמדה מאוד ברורה בעניין".

הסנגור המשיך לדבר, אבל בנקודה הזאת הוא הפסיק לפתח את התזה שטִפטף באוזני בית-המשפט: שמני נפתלי והמחנה-הציוני ומערכת אכיפת החוק רודפים את נתניהו כחלק ממהלך משותף, שצץ לרגל בחירות 2015 כדי להדיח ראש ממשלה (מכהן) באמצעים פסולים. הוא לא נקב במלים "תפירת תיקים", אבל היה ברור למה הוא מתכוון. הוא הגיע הכי קרוב להאשמת נציגי הפרקליטות שישבו לידו בחברות במדינת העומק, ואז נסוג.

ההטעיה נמשכת

לצד הצגת הכתבות העוינות, לשיטתו של הסנגור, עו"ד בן-צור נדרש לכמה מקרים של התערבות בעבודת המערכת של "וואלה" שמופיעים בנספח לכתב האישום. כפי שקרה בימים הקודמים, גם הפעם עו"ד בן-צור לא היסס להציג לישועה תמונת מציאות חלקית ומטעה. ישועה, אולי מתוך עייפות ואולי מתוך אדישות – ואולי משום שכבר שכח את האירועים – לא נטה לתקן אותו.

באירוע מ-23 בפברואר 2015, טוענים בפרקליטות המדינה, ראש הממשלה נתניהו היה מעורב בדרישה לפרסם ב"וואלה" כתבה על תלונה שהוגשה נגד מני נפתלי. לפי התביעה, מי שמסר לישועה את הדרישה היה עד המדינה ניר חפץ, ששימש אז כדובר של משפחת נתניהו. "הדרישה נענתה", קבעו בפרקליטות.

את התלונה הגיש אדם בשם אברהם גבאי שטען שהבחין בנפתלי מוציא ארגזים עם מוצרי מזון וניקיון ממכוניתו ומכניס אותם לבית של גיסו וגיסתו בעפולה. בזמן אמת שמר המתלונן על אנונימיות. מי שדיבר במקומו היה עו"ד אפרים דמרי, קרוב משפחה של השרה גילה גמליאל מהליכוד. הטענה של גבאי השתלבה עם קמפיין ההכפשה שניהל אז נתניהו נגד נפתלי: היא הציגה את אב הבית לשעבר לא רק כמי שאחראי לבזבוז במעון ראש הממשלה, אלא גם כגנב.

אפרים דמרי, עורך-הדין של מגיש תלונת השווא נגד מני נפתלי, בראש הכתבה שפורסמה ב"וואלה" (צילום מסך)

אפרים דמרי, עורך-הדין של מגיש תלונת השווא נגד מני נפתלי, בראש הכתבה שפורסמה ב"וואלה" (צילום מסך)

ב"וואלה" עשו כמצוותו של ניר חפץ. דבריו של עו"ד דמרי שובצו בתחתית של ידיעה של הכתבים גלי גינת ויוסי אלי, שעסקה ברובה בכך ש"המשטרה מכינה תשתית לחקירת בעלי תפקידים במעון נתניהו". מבחינת עו"ד בן-צור, העובדה שההאשמות שובצו רק בתחתית הידיעה מעידה שההיענות של "וואלה" לדרישת חפץ היתה שולית בלבד.

עו"ד יהודית תירוש, שמנהלת את התביעה ב"תיק 4000" מטעם פרקליטות המדינה, העירה לו שבכתבה שובץ גם סרטון וידיאו, ושאלה אם ניתן להקרינו. "לא", השיב מיד עו"ד בן-צור. מי שייכנס לכתבה יוכל להבין מדוע הסנגור היה כה נחרץ: סרטון הווידיאו, שמשובץ בראש האייטם, הוא מונולוג של עו"ד דמרי, שבו הוא מאשים את נפתלי בגניבה.

אגב, זמן קצר לאחר הגשת התלונה התברר שהיא אינה מחזיקה מים: תוך כדי חקירתו של גבאי במשטרה, החוקרים הבחינו בסתירות בגרסתו והודיעו לו שהוא נחקר באזהרה בגין מסירת תצהיר כוזב.

בתוכנית התחקירים "המקור" התחקו אחר גבאי וגילו שמדובר בפושט רגל עם 12 תיקים בהוצאה לפועל. הכתב ברוך קרא ציין שהמשטרה הגיעה למסקנה שהאיש "מופעל על-ידי גורמים אינטרסנטיים". כשקרא ביקש לדבר איתו על כך, הוא נענה באיום: "שמע יא חתיכת מזדיין בתחת", אמר לו גבאי בטלפון, "מה אתה רוצה, שאני אבוא אליך לתל-אביב?". התלונה שהגיש נגד נפתלי נסגרה.

שרה נתניהו מגיעה לבית-הדין האזורי לעבודה בירושלים, לדיון בתביעתו של מני נפתלי. 10.5.15 (צילום: יונתן זינדל)

שרה נתניהו מגיעה לבית-הדין האזורי לעבודה בירושלים במאי 2015, לדיון בתביעתו של מני נפתלי (צילום: יונתן זינדל)

סנגורו של נתניהו כמובן לא התייחס לעובדות הללו, והתעלם מכך שמדובר במקרה מובהק שמדגים כיצד התבקשה מערכת "וואלה" לקחת חלק בקמפיין הכפשה שקרי שנוהל למען ראש הממשלה. מבחינתו, הסירוב לפרסם בהבלטה יתרה את העלילה הכוזבת ששירתה את הקמפיין של נתניהו מעיד ש"וואלה" היה אתר עוין שביקש לפגוע בראש הממשלה.

ישועה ביקש לשנות את הרושם הזה. "אנחנו ניהלנו קמפיין נגד מני נפתלי", אמר. "היתה תקופה ממושכת וארוכה של לחץ", הוסיף, "סדרה ארוכה של התערבויות של שאול ושל איריס, דרישות להוריד, לשנות, להעלות ידיעות על הטרדה מינית נגדו – חלקן לא העלינו, כי הסתבר שזה לא נכון – וחלקן כן העלינו (גם התלונות שכן פורסמו לא היתרגמו לאישומים; א"ב). זה היה נושא חשוב מאוד, 'הבטן הרכה' קראו לזה". איריס אלוביץ', שבעבר הזדעקה כשישועה הזכיר אותה בהקשרים כאלה, ישבה באולם ללא ניע. שאול אלוביץ', בעלה, לא זז גם הוא.

מקרה נוסף של הטעיה אירע כשעו"ד בן-צור נדרש לבקשה שקיבלו ישועה ושאול אלוביץ' מזאב רובינשטיין, מקורב למשפחת נתניהו שמילא תפקיד מרכזי במלאכת התיווך בין הצדדים. בפרקליטות תמצתו זאת כך: "דרישה לפרסום כתבה על מאמר תומך בנתניהו שפורסם בארצות-הברית".

למעשה, לא מדובר במאמר אלא בקטע וידיאו של גרטה ואן-סוסטרן, פרשנית ברשת פוקס-ניוז, שתהתה מדוע נשיא ארצות-הברית דאז, ברק אובמה, נפגש עם "אישיות יוטיוב" שנוהגת לאכול דגני בוקר מתוך אמבטיה – אבל לא מוצא זמן להיפגש עם בנימין נתניהו, ראש הממשלה של מדינת ישראל.

כמו במקרה של תלונת השווא על מני נפתלי, גם במקרה זה הדרישה נענתה – אבל הפרסום לא היה מספיק בולט לגישתו של עו"ד בן-צור. הוא הקרין בפני הנוכחים מהדורה של "החדשות בדקה" מבית "וואלה", שבסופה אכן נראית הפרשנית גרטה ואן-סוסטרן פורשת את משנתה כשלצדה מרצדים תצלומים של נתניהו, אובמה ואמריקאית בבגד יום רוכנת בתוך אמבטיה מלאה חלב ואוכלת מתוכה דגני בוקר צבעוניים באמצעות הידיים.

האייטם הזה אמנם סוגר את המהדורה הקצרצרה, אך עו"ד בן-צור לא ציין בפני הנוכחים שהמהדורה שובצה עם פרסומה במעלה דף הבית של "וואלה" – תחת הכותרת "אובמה בחר להיפגש עם כוכבת יוטיוב אבל לא עם נתניהו". מכל הסיפורים שהוצגו במהדורה, זהו הסיפור שבחרו להבליט ב"וואלה".

הכותרת הראשית והכותרת השנייה בחשיבותה בדף הבית של "וואלה", 25.2.2021

מתוך "החדשות בדקה" של "וואלה", 25.2.2021

למעלה: הכותרת הראשית והכותרת השנייה בחשיבותה בדף הבית של "וואלה", 25.2.2021. למטה: מתוך "החדשות בדקה"

לקראת סיום ביקש עו"ד בן-צור להציג לנוכחים סרטון נוסף. במשך דקה ארוכה הדהדו באולם מחיאות הכפיים הסוערות שקיבל נתניהו בקונגרס האמריקאי, כשהתייצב לנאום שם במרץ 2015, בעיצומה של מערכת הבחירות כאן בישראל. לסרטון לא היתה משמעות ראייתית. נדמה היה שסנגורו של נתניהו מציג אותו לצרכים חינוכיים: כמה וכמה מהכתבות שעליהן הלין הזהירו מפני ההשלכות השליליות שגורמים שונים ייחסו לנאום בימים ובשבועות שקדמו לו.

עו"ד בן-צור הטיח בישועה שכל התחזיות של "וואלה" על קבלת פנים עוינת שמצפה לנתניהו בוושינגטון, ועל הפגיעה ביחסי החוץ של ישראל, התבדו. "יש עוד דקות ארוכות ממה שראינו", אמר על סרטון מחיאות הכפיים. "מגיע ראש ממשלת ישראל לנאום, 90% מחברי שני בתי הקונגרס נוכחים בנאום. 473 חברים", ציין, והוסיף ש"קבלת הפנים היא קבלת הפנים החמה ביותר מאז וינסטון צ'רצ'יל", כי מלבדו נתניהו הוא המנהיג היחיד שהוזמן לנאום בקונגרס שלוש פעמים.

ראש הממשלה נתניהו אחרי נאומו בקונגרס בוושינגטון, 3.3.2015 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

ראש הממשלה נתניהו אחרי נאומו בקונגרס בוושינגטון, 3.3.2015 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

"זה המפגש עם המציאות – המפגש עם המציאות שונה לגמרי מהקו שנקטו ב'וואלה'. תאשר לי", ביקש עו"ד בן-צור מישועה. השעה היתה כבר מאוחרת, ריח העשן כבר נכנס לאולם ושלח את הנוכחים אל הטלפונים שלהם כדי לבדוק מה קורה שם בחוץ, אבל דווקא עכשיו העד לא אישר ולא עבר הלאה.

"אני לא מסכים איתך, זאת אנליזה שטחית של המציאות", אמר ישועה, והסביר מדוע לשיטתו נאום נתניהו בקונגרס היה מאורע שנוי במחלוקת. "האימפקט של מהלכים לא נקבע מהנימוס שבו הקונגרס האמריקאי מקבל מנהיג", אמר, ומנה את הגורמים האחרים – מלבד "וואלה" – שראו בכך התנהלות מזיקה של נתניהו.

הסנגור של נתניהו לא הסכים עם הניתוח. "יש שרואים בזה נאום היסטורי חשוב למען הביטחון הלאומי, ויש שרואים בזה ניסיון ציני לגרד כמה מנדטים במדינת ישראל", עקץ, בפרפראזה על כותרת שפורסמה ב"וואלה" לקראת הנאום.

זמן קצר לאחר מכן יצא בית-המשפט להפסקה. בתומה, עורכי-הדין של שלושת נאשמי "תיק 4000" ציינו שבחוץ מתחוללת שריפה, וביקשו לסיים את הדיון מוקדם מהצפוי. נציגת הפרקליטות, עו"ד תירוש, לא התנגדה. האפשרות לצאת הביתה לפני הזמן זימנה לשני הצדדים רגע נדיר של הסכמה.

67104-01-20

משפט המו"לים: תיקי "2000" ו"4000"

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.92MB)