ממשלת נתניהו כולה היתה מנועה מלהצביע על מינוי יפעת בן-חי שגב ליושבת ראש מועצת הרשות השנייה – כך נטען בעתירה חדשה, חמישית במספר, שהוגשה בניסיון לסכל את ההשתלטות הפוליטית על הגוף שמפקח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל. את העתירה הגישה העמותה לשמירת ערכי המשפט, המוכרת גם כ"מחאת הגלימות השחורות", שמאגדת משפטנים הנאבקים נגד ההפיכה המשטרית.
מלבד בן-חי שגב מינתה הממשלה למועצה בת 15 החברים שני אנשי תקשורת ביביסטים, כנרת בראשי וחיים שיין, וכמה עסקנים בעלי קשרים לליכוד. על פי הערכות שנפוצו בענף התקשורת, המינוי הבהול נועד להפיל את עסקת העברת השליטה בערוץ 13 מידי האוליגרך לן בלווטניק, ממקורביו של בנימין נתניהו, לקרן פילנתרופית שפועלת בגיבוי כלכלי של קבוצת יזמי הייטק והתנועה הקיבוצית.
הצלת ערוץ 13 אחרי שנים של ניהול כושל ורייטינג צונח נתפסת כאיום בסביבת ראש הממשלה עקב האופי העצמאי והביקורתי יחסית של חברת החדשות של הערוץ, והעיתוי: שנת בחירות. אף שהעסקה כבר נחתמה, כדי שתצא לפועל היא זקוקה לאישור של הרשות השנייה.
כל חמש העתירות שהוגשו מבקשות מבג"ץ לפסול את המינוי של ד"ר בן-חי שגב בגין זיקה פוליטית למחנה נתניהו. ברקע להליכים עומדת חוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה שלפיה נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שלו בכך שהצביע על המינוי וגם נטל חלק בדיון המקדים, אף שהיה מנוע מכך עקב היותה עדת תביעה במשפטו הפלילי.
עתירת "הגלימות השחורות", שהוגשה שלשום (5.4) באמצעות עו"ד שחר בן-מאיר, נבדלת מקודמותיה בכך שהיא גורסת שלא רק נתניהו היה מנוע מלהצביע על המינוי – אלא גם כל חברי הממשלה, מעצם היותם כפופים לו.
"מדוע החליטה בן-חי שגב לחזור בה מדברים שמסרה במשטרה, להעיד אחרת בבית המשפט, לא ניתן לדעת – אך אפשר רק לשער. הייתכן שהביטוי 'יודעת היכן מרוחה החמאה' מתאים לכך?"
בכך מבקשת העתירה לעקוף טריק ביורוקרטי שנקטה הממשלה: בשבוע שעבר, בעקבות הקביעה לגבי ניגוד העניינים שבו היה שרוי נתניהו, קיימה הממשלה הצבעה חוזרת שבה הוא לא השתתף – ובה נבחרה מחדש המועצה כולה יחד עם היו"רית בן-חי שגב.
בן-חי שגב כיהנה בעשור הקודם כיו"רית מועצת הכבלים והלוויין, גוף רגולציה הפועל במקביל לרשות השנייה. ב-2015 נענתה לבקשה ישירה של נתניהו וקידמה באגרסיביות שלב מרכזי בעסקת השוחד שנחקרה במסגרת "תיק 4000": המיזוג בין חברת בזק הציבורית לחברת yes הפרטית. המהלך היה שווה קרוב למיליארד שקל לבני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', שעומדים לדין לצד ראש הממשלה.
ב-2022 נקראה להעיד בבית המשפט וסתרה חלקים מרכזיים מהעדות שמסרה בחדר החקירות, תקפה בחריפות את החוקרים וטענה שאישרה את עסקת המיזוג השנויה במחלוקת משום שלדעתה היא משרתת את האינטרס הציבורי. התביעה, שזימנה אותה לעדות, ביקשה להכריז עליה "עדה עוינת". בהמשך הפסידה בן-חי שגב בתביעת דיבה שהגישה נגד חדשות 12 בעקבות דיווחים שעסקו באפשרות שממשלת נתניהו מנסה לתגמל אותה על עדותה.
השתלשלות העניינים הזאת מוזכרת גם בעתירת "הגלימות השחורות". "מדוע החליטה בן-חי שגב לחזור בה מדברים שמסרה במשטרה, להעיד אחרת בבית המשפט, לא ניתן לדעת – אך אפשר רק לשער. הייתכן שהביטוי 'יודעת היכן מרוחה החמאה' מתאים לכך?", כותב על כך עו"ד בן-מאיר.
"יצוין כי לאחר שינוי עדותה לטובת הנאשם נתניהו היא מונתה לדירקטורית בחברת הדואר, בעת שהיתה חברה ממשלתית", מוסיף עורך הדין. "ולאחר שהחברה הופרטה, מונתה בתקופת ממשלת נתניהו כדירקטורית מטעם הרשות השנייה בדירקטוריון חברת החדשות של חברת רשת 13. בסוף שנת 2025 התפטרה, על פי פרסומים, בשל 'נסיבות אישיות'".
העתירה מתייחסת גם לתגובה שהופצה מטעם נתניהו, שבה נטען שהיה רשאי לעסוק במינוי משום שבן-חי שגב סיימה להעיד במשפטו בסוף 2022. "מאליו מובן כי מצב דברים שבו עדת תביעה משנה את עדותה בבית המשפט לעדות בעד נאשם, אשר זמן לא רב לאחר מכן בוחר בה לתפקיד ציבורי בכיר ביותר, מהווה פגיעה אנושה באמון הציבור. סיום עדותה, וגם אם לא תשוב ותעיד, לא משנה במאום פגיעה קשה זו. להפך", טוענים אנשי "הגלימות השחורות".
לטענת העותרים, המעורבות של נתניהו במינוי אינה רק הפרה אסורה של הסדר ניגוד העניינים שלו – היא עלולה לעלות לכדי עבירת הפרת אמונים, אחת מהעבירות שבגינן הוא כבר עומד לדין בתיקי האלפים. לדבריהם, כשלוקחים בחשבון את שינויי המשטר שנתניהו מוביל בניסיון לפרק את מערכת אכיפת החוק מסמכויותיה ולבטל את משפטו, ואת שיתוף הפעולה שהוא זוכה לו משותפיו הפוליטיים, ראוי להתייחס למגבלות שהוטלו עליו כאילו הן חלות על כל הממשלה.
כתב האישום, מזכירים העותרים, "מייחס לראש הממשלה עבירות פליליות שהן בדיוק, אבל ממש בדיוק, ניסיון להשפעה פסולה על עיתונות בישראל דרך ביצוע עבירות של שוחד ושל הפרת אמונים. שרי הממשלה, אשר כולם כאחד עומדים מאחוריו ומביעים באופן ברור עמדות כנגד ההליך המשפטי המתנהל כנגדו, עושים כדברו ומצביעים כאיש אחד בעד המינוי של אותה עדה במשפטו".
אחת הדוגמאות שמובאות בעתירה היא התבטאויות קונספירטיביות של השר קרעי, שבהן הוא מהדהד את תיאוריית הקשר הביביסטית על "תפירת התיקים". דוגמה נוספת היא ההתגייסות של שרי הליכוד למען הקמפיין לביטול משפטו – ובאופן ספציפי מכתב רשמי שבו פנו לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, וביקשו ממנו לקבל את בקשת החנינה של נתניהו.
"כל המעיין במכתב שעליו חתמו כל שרי מפלגתו של ראש הממשלה לנשיא המדינה יכול להיווכח אל נכון כי תפיסתם שלהם היא כי המשטר והשלטון בישראל נמצא בידיו של אדם אחד (יחיד ומיוחד לגישתם) אשר בלעדיו, או ללא הענקת חנינה עבורו, אין ולא תהיה תקומה למדינה. ואם זוהי תפיסתם, האם לא כרצונו ייעשה גם בכל הקשור למינויים?".
עו"ד בן-מאיר מציין בהקשר זה כי בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו מובהר שהאיסורים שחלים על ראש הממשלה מתייחסים גם לפעולות שיבוצעו באמצעות "גורם ממשלתי או אחר" והתערבויות ב"החלטות המצויות בגדרי סמכויותיהם של שרי הממשלה".
"הקשר בין ראש המערכת אשר ניגוד העניינים חל עליו למערכת המושפעת ממנו, הוא קרוב, אינטימי והיררכי, משום שחברי הממשלה כפופים במישרין לראש הממשלה, והוא מוסמך למנותם ולפטרם. הדבר מעצים את קרינת ניגוד העניינים מראש המערכת לכפיפיו, שרי הממשלה", מוסבר בעתירה. שלושה מנציגי "הגלימות השחורות", עורכי הדין נדב ויסמן, ארז קמיניץ ונעה מי-דן, הרחיבו על כך במכתב ששלחו לנתניהו ולקרעי לפני הגשת העתירה.
הטיעון המרכזי של העתירה מעלה קושי משפטי: על פי חוק, הממשלה היא הגוף המוסמך להצביע על מינוי חברי מועצת הרשות השנייה, לרבות יושבת הראש. אם נתניהו מנוע מלעסוק בכך ללא היתר מפורש, ואם ניגוד העניינים שלו חל גם על שאר חברי הממשלה – ניתן לטעון שנוצר ואקום שבו אין מי שימנה את המועצה.
העותרים מתייחסים לכך ומבהירים שדרישתם נוגעת באופן ספציפי למינוי של בן-חי שגב עקב מעמדה כעדת תביעה במשפטו של ראש הממשלה, וביתר שאת לנוכח התמיכה הפומבית של נתניהו במועמדותה – איתות שגרם לכך שהשרים הבינו כיצד עליהם להצביע. הפתרון המתבקש, כך נטען בעתירה, הוא להעלות להצבעה מועמד או מועמדת נטולי זיקה פוליטית, שזהותם לא מציבה את ראש הממשלה ושריו בניגוד עניינים.
כל חמש העתירות שהוגשו בעקבות מינוי מועצת הרשות השנייה ממתינות כעת לתגובת הממשלה.
4588-04-26
* * *
לעיון בעתירת "הגלימות השחורות"
4588-04-26








