הממשלה החליפה את הרכב מועצת הרשות השנייה בבהילות, ותוך הפרת הסדר ניגוד העניינים של בנימין נתניהו והנחיות הייעוץ המשפטי ממשלה, כדי לחסום את המהלך להצלת ערוץ 13 – כך טוענת התנועה לאיכות השלטון בעתירה שהוגשה לבג"ץ. בתנועה מאשימים את ממשלת נתניהו בפגיעה בחופש העיתונות ובפוליטיזציה של גוף הפיקוח, שבראשו הוצבה היו"רית החדשה יפעת בן-חי שגב.

עתירת התנועה לאיכות השלטון מצטרפת לשתי עתירות שהגישו בשבוע שעבר ארגון העיתונאים בישראל וחדשות 12, ולעתירה שלישית שהוגשה בהמשך על ידי מועצת העיתונות. בכל ארבע העתירות נטען שהרכב המועצה נועד לשרת את האינטרסים הפוליטיים של נתניהו ושל שר התקשורת שלמה קרעי, ושהמהלך יביא לפגיעה אנושה ביכולת של הרשות השנייה לבצע את תפקידה – לפקח באופן עצמאי ומקצועי על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בארץ.

בינתיים כבר התכנסה המועצה בהרכבה החדש ובחרה ממלא מקום שיחליף את בן-חי שגב בכל הנוגע לערוץ 13 (בשל תקופת צינון של שלושה חודשים שנקבעה לה משום שכיהנה כדירקטורית בחברת החדשות של הערוץ). המחליף, יוני שמעוני, הוא מנהל קונסברטוריון קריית-מוצקין. אין לו כל ניסיון בתחום התקשורת, אך הוא נחשב למקורב לשר התקשורת קרעי.

"עניינה של עתירה זו במחטף חפוז שביצעה ממשלת ישראל – בשעת מלחמה – ובמהלך בלתי מנומק אשר עשויות להיות לו השלכות הרות גורל על התקשורת החופשית במדינת ישראל", נכתב בעתירת התנועה לאיכות השלטון, שהוגשה אתמול (30.3) באמצעות עורכי הדין תומר נאור, יניב גולדברג, טלילה דביר ואליעד שרגא, יו"ר התנועה.

"לפני ימים אחדים התכנסה הממשלה ובנוהל מזורז אישרה את מינויה של מועצה חדשה לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. מועצה זו מונתה למרות מצב החירום במדינה, למרות שישנה מועצה קיימת ומתפקדת אשר הקדנציה שלה הוארכה רק לאחרונה, ותוך כדי שבמקביל מקדם שר התקשורת חקיקה שעניינה – בין היתר – סגירת המועצה והחלפתה באורגן חדש.

"מה פשר הדחיפות? ובכן, ברקע הדברים הבשילה לאחרונה עסקת רכישה של אחד מערוצי החדשות המרכזיים במדינת ישראל, אשר צפוי להירכש על ידי קבוצת משקיעים שאינה מזוהה עם הממשלה. חתימת ההסכם דורשת את אישורה של מועצת הרשות השנייה – זו אשר מונתה זה עתה בהליך חפוז ורצוף פגמים".

לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ 13 (צילום מסך)

העסקה המדוברת נוגעת להעברת השליטה בערוץ 13 מהאוליגרך לן בלווטניק, שנכנס לענף התקשורת בישראל בעידודו של נתניהו, לידי קרן פילנתרופית (Merit Spread Foundation) הפועלת בגיבוי של קבוצת יזמי הייטק בראשות אסף רפפורט ועם התנועה הקיבוצית. ההסכם בין הצדדים כבר נחתם, אך כדי שהעסקה תצא לפועל היא כאמור זקוקה לאישור של הרשות השנייה.

"קדם לאותה עסקה נסיון רכישה של איש העסקים פטריק דרהי, המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ואשר בין יתר נכסיו חברת התקשורת הבינלאומית 'אלטיס', הערוץ הבינלאומי i24News ומניות אחזקה בחברת התקשורת והכבלים Hot", מזכירים בתנועה לאיכות השלטון.

"ואולם, עסקה זו לא צלחה, ועם נסיגתו של דרהי מהליך הרכישה נכנסה לתמונה קרן מריט, במטרה לרכוש את מניות השליטה מבלווטניק, כאשר מטרת הרכישה המוצהרת היא הזרמת הון לתוך הערוץ, הסובל מהפסדים תפעוליים מתמשכים, וייצוב המבנה הפיננסי שלו אל מול המתחרים בשוק".

העסקה שממתינה כעת לאישור אמורה לבצר את חופש העיתונות של חברת החדשות של ערוץ 13 ולהגן עליה מפני בחישה פוליטית. במהלך המשא ומתן בין אנשיו של בלווטניק ודרהי נפוצו טענות שלפיהן נאמניו של נתניהו ינסו לסכל כל עסקה אחרת. על פי התרחיש המשורטט בעתירה, זו הסיבה לכך שהממשלה מיהרה למנות מועצה חדשה שבה ישלטו בפועל נציגים של מפלגת השלטון.

ברקע הדרישה לפסול את היו"רית: "תיק 4000"

בתנועה לאיכות השלטון מתמקדים בשלושה חברי מועצה שנכנסו לתפקידם בזכות החלטת הממשלה: עו"ד כנרת בראשי, ד"ר חיים שיין והיו"רית החדשה, ד"ר יפעת בן-חי שגב.

בן-חי שגב כיהנה בעשור הקודם כיושבת ראש מועצת הכבלים והלוויין, גוף רגולציה הפועל במקביל לרשות השנייה. ב-2015 נענתה לבקשה ישירה של נתניהו וקידמה את אחד השלבים המרכזיים בעסקת השוחד שנחקרה במסגרת "תיק 4000" – המיזוג בין חברת בזק הציבורית לחברת yes הפרטית, מהלך שהיה שווה קרוב למיליארד שקל לבני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', שעומדים לדין לצד נתניהו.

כשזומנה להעיד בבית המשפט, בן-חי שגב סתרה חלקים מרכזיים מהעדות שמסרה בחדר החקירות, תקפה בחריפות את החוקרים וטענה שאישרה את עסקת המיזוג השנויה במחלוקת משום שלדעתה היא משרתת את האינטרס הציבורי. התביעה, שזימנה אותה לעדות, ביקשה להכריז עליה "עדה עוינת".

היו"רית החדשה של מועצת הרשות השנייה, ד"ר יפעת בן-חי שגב, באולם משפט המו"לים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

בתנועה לאיכות השלטון מציינים כי הסיבה הזו לבדה אמורה היתה לפסול את נתניהו מהשתתפות בהצבעה – קביעה שאושרה במכתב רשמי של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, על בסיס הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה. ואולם, נתניהו הצביע ואף נטל חלק בדיון המקדים.

לכך מצטרפת העוינות הגלויה של בן-חי שגב כלפי שניים מגופי השידור המרכזיים שעליהם מפקחת הרשות השנייה: חברות החדשות של ערוץ 12 וערוץ 13, המתחרים הישירים של השופר השלטוני ערוץ 14. כמו שני הערוצים המסחריים הגדולים, גם ערוץ 14 פועל בפיקוח הרשות השנייה.

בעתירה מוזכרים שני מהלכים תמוהים של בן-חי שגב מהתקופה שבה כיהנה כדירקטורית ציבורית בחדשות 13: נסיונותיה לפגוע במעמדה של מנכ"לית חברת החדשות הנוכחית, טלי בן-עובדיה, ותמיכתה במינוי הכושל של המנכ"לית יוליה שמאלוב-ברקוביץ', פוליטיקאית לשעבר שהוחרמה על ידי העיתונאים ונאלצה לפרוש מהתפקיד זמן לא רב לאחר מינויה.

בהקשר של חדשות 12 מוזכרת בעתירה תביעת דיבה שיזמה בן-חי שגב בעקבות דיווחים של העיתונאים גיא פלג ועמליה דואק על האפשרות שהממשלה מנסה לתגמל אותה על עדותה. בן-חי שגב האשימה את חדשות 12 בהתנכלות ודרשה פיצויים בסך חצי מיליון שקל, אך הפסידה ונדרשה לשלם כ-50 אלף שקל לכיסוי הוצאותיה המשפטיות של חברת החדשות.

בעתירה של מועצת העיתונות מוזכר פרט נוסף שלכאורה מעמיד את היו"רית הטרייה בניגוד עניינים: מעורבותה בהקמת "מכון מחקר" בשם "מסד הארץ" בראשות פרופ' משה כהן-אליה, ביביסט מוצהר ופאנליסט קבוע בערוץ 14, שבמקביל עומד בראש קרן שנועדה לממן תביעות נגד חדשות 12 מכספו של השר ניר ברקת, עמיתו של נתניהו לליכוד.

חברת המועצה החדשה כנרת בראשי בבית המשפט (צילום: אורן פרסיקו)

על חברת המועצה הטרייה כנרת בראשי נטען בעתירה כי היא "מזוהה במופגן עם מפלגת השלטון" ומקיימת "מערכת יחסים הדוקה וקבועה עם ערוץ 14". על רקע זה מזכירים בתנועה התבטאויות שליליות של בראשי על שני הערוצים המסחריים המתחרים, וספציפית נגד העיתונאים אביעד גליקמן, רביב דרוקר, ברוך קרא, מתן חודורוב ולוסי אהריש.

חיים שיין, חבר ליכוד ופובליציסט "ישראל היום" שהתבלט כאחד ממעריציו הבולטים והבוטים של נתניהו בתקופה שבה שימש החינמון כשופר פרסונלי, מתואר בעתירה כ"בעל היסטוריה של התבטאויות נגד ערוצי התקשורת המפוקחים" ו"תומך מובהק של ראש הממשלה נתניהו שמתבטא באופן קבוע לטובתו ולטובת מפלגת הליכוד".

"חשש כבד לניגוד עניינים חריף"

שתי העתירות החדשות, של התנועה לאיכות השלטון ושל מועצת העיתונות, מסמנות את מינוי מועצת הרשות השנייה החדשה כחוליה בשרשרת של צעדים ממשלתיים שנועדו לפגוע בחופש העיתונות. בעתירה של מועצת העיתונות מזכירים בהקשר זה את הנסיונות השלטוניים לסגור את גלי צה"ל ואת תאגיד השידור הציבורי, ואת הקמת הוועדה הפרלמנטרית המיוחדת שנועדה לאשר את "רפורמת התקשורת" של השר קרעי.

"עוצמת הפגיעה של החלטת הממשלה מתגברת לאור העובדה שהצעדים המסכנים את התקשורת החופשית בישראל נעשים בשנת בחירות", מדגישה עו"ד יעל גרוסמן בעתירת מועצת העיתונות.

השתלטות פוליטית על מועצת הרשות השנייה תאפשר לממשלה לפעול בתנועת מלקחיים, גם בלי להזדקק להשלמת החקיקה. "למועצת הרשות השנייה סמכויות רגולטוריות רבות עוצמה ביחס לגופים הנתונים לפיקוחה", מציינת עו"ד גרוסמן, ומפרטת כי הסמכויות הללו כוללות מתן רשיונות לחברות החדשות של ערוץ 12 וערוץ 13, קביעת תנאי הרשיונות ומינוי נציגי ציבור שמחזיקים ב-40% מכוח ההצבעה במועצות המנהלים של חברות החדשות, בהם יו"ר הדירקטוריון.

חבר המועצה החדש חיים שיין נואם בהפגנת תמיכה בנתניהו (צילום: תומר נויברג)

עו"ד גרוסמן מוסיפה כי המועצה גם אחראית לאישור תקציבי חברות החדשות, ושהיא אוחזת בסמכות לאשר או לפסול חריגות ושינויים בתקציב, כמו גם רכישה של תוכן חדשותי מגופים חיצוניים. כמו כן מוסמכת המועצה לקבוע מתי ישודרו משדרי החדשות, מה יהיה אורכם ובאילו שפות יועברו.

"במצב הדברים הרגולטורי הנ"ל, ברור כי קיימת בעייתיות רבה במינוייה של ד"ר בן-חי שגב, אשר הצהירה כאמור ברבים על עוינותה כלפי חדשות 12, לבין תפקידה המיועד, אשר יאפשר לה להחזיק ולהפעיל סמכויות רבות עוצמה אלה", נטען בעתירת מועצת העיתונות.

"אכן, קיים חשש כבד, העולה למעשה כמעט כדי ודאות, כי לאור מינויה לתפקיד האמור היא תעמוד במצב של ניגוד עניינים חריף בין עוינותה כלפי חדשות 12 לבין תפקידה הרגולטורי. מכאן שעולה ממנו גם חשש מפני שיקולים זרים שעלולים להנחות אותה בהפעלת סמכויות רחבות אלה".

לצד הטיעונים העקרוניים, בתנועה לאיכות השלטון ובמועצת העיתונות מונים גם שורה של כשלים פרוצדורליים שלטענתן נפלו בהחלטת הממשלה – ובראשם ההחלטה לבצע את ההצבעה בניגוד לבקשת הייעוץ המשפטי לממשלה, וההשתתפות של נתניהו בהצבעה אף שלכאורה אסור היה לו לעשות זאת. לפיכך מתבקש בג"ץ לבטל את המינוי של כל חברי המועצה החדשים – ולא רק אלו שסומנו כנציגים מובהקים של הממשלה.

* * *

לעיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון

להורדת הקובץ (PDF, 6.35MB)

לעיון בעתירת מועצת העיתונות

להורדת הקובץ (PDF, 8.27MB)

63904-03-26
64783-03-26
75473-03-26
75014-03-26