בפתח יום העדות ה-20 של ראש הממשלה והנאשם בנימין נתניהו הונף בכניסה לבית המשפט דגל קטאר, חלק ממיצג סאטירי רב משתתפים שהתברר במהירות כנבואי. בן דמותו של ראש הממשלה, בסרבל כתום ותרמיל, ישב ליד לוח שחור והאזין לשיעור מפי אמיר קטאר. הכותרת: "תוכנית קטאר לחיסול ישראל – שכר אטרקטיבי מובטח לתלמידים המתאימים והנאמנים!!!". מהצד של נתניהו התייצב מפגין אחד בלבד, עם דגל ישראל גדול ומגאפון שבקושי נשמע.

מיליוני דולרים מזויפים בחבילות גדולות, בסטיפות קטנות ובמזוודה סמלית פוזרו ברחבת הכניסה. המפגין במסכת הביבי נופף בגאווה בשטרות ובקלסר שעליו נכתב באדום "תקבולי שוחד". הצטרפו אליו בני דמותם של חשודי קטארגייט יונתן אוריך ושרוליק איינהורן, יועציו של נתניהו, עם דולרים בידיים ובכיסי החזה. כעבור שעה דווח על מעצרו של אוריך, ומעט לאחר מכן נקטעה במפתיע עדותו של ראש הממשלה.

בנימין נתניהו האמיתי נכנס הבוקר (31.3) לאולם התת-קרקעי בתל-אביב כפי שהוא נכנס בכל אחד מימי עדותו: בארשת פנים זחוחה, שמדי פעם הוחלפה במהירות בהבעה מודאגת – ואז שבה לזחיחותה. אם ידע שבתוך כמה שעות יזומן לתשאול בפרשת קטארגייט, הוא הסתיר זאת היטב.

בשבוע שעבר אסרו השופטים על העיתונאים להציג לו שאלות ללא אישורו. בפועל, כלום לא השתנה: העיתונאים המשיכו להציג שאלות – הפעם בצירוף הקדמה בסגנון "ראש הממשלה, אפשר לשאול אותך" – ונתניהו המשיך לשתוק. סנגוריו, כאילו במקרה, המשיכו בנסיונות להסתירו מהמצלמות.

ראש צוות ההגנה, הסנגור עמית חדד, הודיע שכבר אפשר לראות את הסוף. הוא אמר שהשבוע, אם לא יקרה שום דבר חריג, יסיים לחקור את נתניהו על "תיק 4000", תיק השוחד שלו ושל הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'. מיד לאחר מכן המשיך הסנגור לעבור עם נתניהו על רשימת 315 האירועים שלפי התביעה מרכיבים את היחס החריג שלכאורה קיבל מ"וואלה" בתמורה להטבות הרגולטוריות שסיפק לאלוביצ'ים, שערכן נאמד ביותר ממיליארד שקל.

פעילי מחאה מגלמים את דמויותיהם של בנימין נתניהו, יונתן אוריך ושרוליק איינהורן, הבוקר מחוץ לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. משמאל, מאחור: המפגין הבודד שייצג את מחנה נתניהו (צילום: מרים אלסטר)

אחרי פחות משעה, במפתיע, ביקש חדד מהשופטים עשר דקות הפסקה לנוכח "אירוע מסוים" שטיבו לא פורט. השופטים אישרו. בתום ההפסקה נתניהו שב לאולם, אך חדד נעדר. עו"ד ישראל וולנרמן מצוות ההגנה מסר לשופטים שמדובר בעניין שלא סובל דיחוי. "משהו מקצועי", הבהירה עו"ד נועה מילשטיין, עמיתתו. מעט לאחר מכן יצאו הדיווחים הראשונים על כך שאוריך נעצר לחקירה יחד עם אלי פלדשטיין, שלפי החשד קיבל כסף קטארי עבור עבודתו כדובר הצבאי של ראש הממשלה. עו"ד חדד, שמייצג גם את אוריך, הוזעק כדי לסייע ללקוח העצור.

אם נתניהו חש מוטרד מהעובדה שיועץ התקשורת הקרוב שלו עשוי להפליל אותו, הוא לא הסגיר זאת אפילו ברמז. עדותו נמשכה מאותה נקודה שבה הופסקה: וולנרמן החליף את חדד, והמשיך להציג לו את פריטי רשימת ה-315.

נתניהו, באוטומט, נצמד לדף המסרים שכבר נשחק ב-19 ימי העדות הקודמים שלו: "וואלה" לא שירת אותו ולא עניין אותו, זה בכלל היה אתר עוין של כת שמאלנית שטופת שנאה. נכון, אישר נתניהו, הוא מדי פעם שוחח עם אלוביץ' – אבל כך עשה גם עם מו"לים אחרים, ובכל מקרה הם דיברו רק על סיקור ולא על רגולציה. הוא חזר על המוטיבים הקבועים: "זו היענות חריגה? זו עוינות חריגה!", "לבנה אחר לבנה נופלת", "כבודכם, אי אפשר להפריז באבסורד. זה שוחד?!".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: יונתן זינדל)

"אין צורך לחזור על זה בכל תשובה", העירה רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, באחד המקרים שבהם נתניהו התייחס בלעג לאישום בשוחד.

"לא בכל תשובה", התגונן נתניהו.

"אתה חוזר על זה בכל תשובה", התעקשה השופטת. "הבנו, זה שייך לכל התשובות – אם יהיה משהו אחר, תגיד משהו אחר".

"אשתדל להתאפק", אמר נתניהו.

החריגה היחידה מהדפוס הקבוע של נתניהו צצה כשעו"ד וולנרמן ביקש ממנו להתייחס לשיח עם בכירי "וואלה" לגבי איוש תפקידים בכירים באתר – ובאופן ספציפי לאפשרות שהכתב המדיני אמיר תיבון, שנתפס בעיניו כעוין במיוחד, יוחלף בעיתונאי אוהד. "לא הייתי מעודכן בזה, אבל השיטה הזאת, שאתה מתלונן על כתב מאוד עוין ואומרים לך 'בסדר, נחפש מישהו שיחליף אותו' – זו טכניקה ידועה", העיד נתניהו.

הוא הציג כדוגמה את מפקד גלי צה"ל לשעבר ירון דקל ואת אלי עזור, מו"ל "מעריב" ו"ג'רוזלם פוסט" (שבהמשך רכש את "וואלה" מהאלוביצ'ים). "מי לא דיבר איתי על זה? אני יכול לחשוב על ארבעה-חמישה מו"לים או עורכים ראשיים שדיברו איתי על זה. ירון דקל ואלי עזור, ונוני מוזס, שאמרו: 'תציע לנו מישהו אחר'. לא זוכר שהצעתי. בדרך כלל לא יוצא מזה כלום – וגם כאן לא יצא מזה כלום".

עו"ד עמית חדד (משמאל) מחוץ למטה להב 433 בלוד, היום (צילום: יהונתן שאול)

האמת אחרת: אנשיו של נתניהו קיימו עם האלוביצ'ים שיח צמוד בנוגע לאיוש תפקידים. במקרה הספציפי הזה, איריס אלוביץ' אף הבהירה לרן ברץ, דוברו של נתניהו בתקופה ההיא, שהיקף הכתיבה של תיבון צומצם בחדות, כביכול כדי שיתפנה להשלים כתיבה של ספר.

תיבון סיפר על כך בעבר בשיחה עם "העין השביעית". "האלוביצ'ים לחצו על אילן ישועה, הם היו רוצים שאני אשקיע בספר 90% מהזמן שלי", אמר תיבון. "אם פרסמתי, נגיד, אייטם על סקר שהראה שהציבור מעדיף שיעלון יחזיק בתיק הביטחון ולא ליברמן – על כל דבר כזה אילן היה אומר לי שהאלוביצ'ים עצבניים ושואלים 'למה הוא לא עובד על הספר'".

לבסוף עבר תיבון ל"הארץ". "ישועה נתן לי הצעה להישאר ולהגדיל משמעותית את השכר שלי, אבל יום אחרי זה הוא חזר אלי ואמר לי שזה לא רלבנטי, כי 'האנשים שבאמת מחליטים' לא נותנים לו להשאיר אותי", סיפר. "זה לא היה עניין של כסף".

נתניהו טען שלכל אורך הקריירה הפוליטית שלו היה מקרה אחד בלבד שבו אותה "טכניקה ידועה" של מו"לים, שמציעים לו להתערב במינויים במערכת, עבדה באמת – וגם אז, לטענתו, הוא מילא תפקיד פסיבי.

ראש הממשלה חלק סיפור שכבר הזכיר בעדותו, שבו בעל השליטה המנוח של חברת קשת, מוזי ורטהיים (אביו של בעל השליטה הנוכחי דודי ורטהיים), שאל אותו מה דעתו על מינוי איש התקשורת נסים משעל למנכ"ל חברת החדשות. נתניהו, לטענתו, אמר שמשעל הוא מועמד גרוע משום שהוא "איש של נוני מוזס" – וכך נסללה הדרך למינוי אבי וייס, שמכהן בתפקיד עד היום.

בפועל, התופעה שנתניהו מתייחס אליה, של שתילת "שופרות" פוליטיים במערכת עיתונאית במצוות המו"ל, היא פסולה ולאו דווקא שכיחה. מדובר בדפוס קבוע דווקא בהתנהלות של נתניהו עצמו, כפי שעלה מחקירותיו במסגרת תיקי האלפים. נתניהו דן עם מוזס על שתילת עיתונאים מטעמו ב"ידיעות אחרונות", ולפי עדויות השפיע גם על מינויים בגלי צה"ל וב"מעריב". תחקירים עיתונאיים העלו שנתניהו ואנשיו בחשו באיוש תפקידים עיתונאיים וניהוליים בתאגיד השידור הישראלי וב"ישראל היום" – שמראש הוקם על ידי יוצאי הכוורת שלו ומקורביו.

עו"ד ישראל וולנרמן, חבר צוות ההגנה של בנימין נתניהו (צילום: חיים גולדברג)

על פניו נדמה היה שההיעדרות של הסנגור הראשי, והמעצר של אוריך, לא משפיעים על נתניהו. האפקט העיקרי של מסירת החקירה הראשית לידי עו"ד וולנרמן היה שבמקום לגרור רגליים, להתווכח עם התביעה והשופטים, ולהציג עוד ועוד כתבות מ"וואלה" – עדותו של ראש הממשלה טסה קדימה במהירות שלא נראתה עד כה במשפט. בתוך פחות משעתיים הספיק וולנרמן להגיע עד פריט 298 מתוך 315, ועמד לסיים את כולם הרבה לפני המועד הנקוב של סוף הדיון – השעה שש בערב.

אלא שלקראת סוף הפסקת הצהריים דווח שחוקרי פרשת קטארגייט במשטרה דורשים לחקירה גם את נתניהו, וכל התוכניות השתנו.

נתניהו נכנס לאולם דקות ארוכות לפני השופטים, ונותר חשוף לשאלות העיתונאים. "מה עם קטארגייט אדוני? היועץ הבכיר שלך בחקירה! אדוני חושש שגם אדוני יהיה בחקירה?", שאל אותו כתב חדשות 13 אביעד גליקמן.

נתניהו השיב במתקפה: "איך אמרה רעייתי? 'מר גליקמן – אתה לא מפסיק לשקר'". האות ניתן, וכמה מעריצות מבוגרות של נתניהו החלו לצעוק על גליקמן ועל שאר העיתונאים, האשימו אותם ב"תפירת תיקים" וייחלו לסגירת ערוץ 13, ובמקביל המטירו גילויי אהבה על ראש הממשלה.

אבל גליקמן לא שיקר. עד מהרה התברר שבניגוד לחקירות בתיקי האלפים, שמועדיהן תואמו עם נתניהו, הפעם נתניהו נדרש להתייצב בהתרעה קצרה – כדי שניתן יהיה לתשאל אותו במקביל לחקירה של אוריך.

עם חידוש הדיון, חברי צוות ההגנה שלו ביקשו למסור לשופטים עדכון. לבקשת התביעה, הדיון התקיים בדלתיים סגורות. העיתונאים, המעריצות הביביסטיות ואנשי השב"כ שמאבטחים את המשפט יצאו מהאולם ומילאו את המבואה.

עד מהרה התחדשו הצעקות ואילצו את השב"כניקים להשקיט את הרוחות. כשלבסוף השתרר שקט ניתן היה לשמוע צחוק רם מתוך האולם הסגור. כעבור כמה רגעים נפתחה הדלת, ודובר הרשות השופטת יצא ואמר בחיוך דק: "חברים, הדיון הסתיים, קחו את הדברים ולכו הביתה".

האנשים בסרבלים הכתומים כבר לא היו בחוץ, וגם אמיר קטאר המחופש והדגל התנדפו. השיירה המאובטחת של נתניהו דהרה החוצה עם אורות מהבהבים וסירנות, בדרכה לירושלים, למשרד ראש הממשלה, שם מסר ראש הממשלה לחוקרים בפעם הראשונה את גרסתו לגבי הכסף הקטארי שמימן כמה מיועציו הקרובים ביותר.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 812KB)