העיתונאי עקיבא ביגמן, מחבר הספר "כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה", צורף למערכת "ישראל היום" ב-2017 בזכות פנייה אישית של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו – כך טען עד המדינה ניר חפץ לקראת חקירתו בבית-משפט במסגרת משפט המו"לים. לדברי חפץ, ביגמן היה מעורב גם ביוזמה של כמה ממקורבי נתניהו להקים בישראל כלי תקשורת תואם פוקס-ניוז – אך פרש ממנה בתחילת הדרך עקב חילוקי דעות.

ביגמן, מהעיתונאים הבולטים ב"ישראל היום" בשנים האחרונות, פרסם בחינמון של מרים אדלסון טורים וכתבות תחקיר ולמשך חודשים אחדים גם ערך את מדור הדעות. במהלך אחת ממערכות הבחירות של 2019 חיבר את ספר ההלל לנתניהו. בקיץ האחרון, לאחר ארבע שנים ב"ישראל היום", עזב את העיתון והתמנה לתפקיד ראש דסק התחקירים בערוץ 20, גוף תקשורת שכיום מתבלט בתמיכתו בנתניהו אף יותר מ"ישראל היום".

מעורבותו האפשרית של נתניהו בשידוך בין ביגמן ל"ישראל היום" תואמת לא רק את העדויות על קשריו הקרובים של ראש הממשלה לשעבר עם ה"ביביתון", אלא גם תופעה נרחבת שצצה במהלך שנות שלטונו – נסיונות עיקשים שלו ושל נאמניו לשתול עיתונאים מטעמם בכלי התקשורת, מ"וואלה" ו"ידיעות אחרונות" המסחריים ועד גלי-צה"ל ותאגיד השידור הציבורי – ומתברר שגם בכלי תקשורת שממילא היו רתומים לקידום מסריו.

הטענה לגבי נסיבות גיוסו של ביגמן ל"ישראל היום", שפורסמה לראשונה אתמול (9.11) על-ידי רביב דרוקר, הוזכרה במסמך של פרקליטות המדינה שסיכם כמה מהנושאים שעלו בחקירותיו של ניר חפץ ובפגישות שהתקיימו איתו לקראת זימונו להעיד בבית-המשפט. כך תוארה בו הסיטואציה: "העד [חפץ] תיאר אירוע שאירע בשנת 2017, בו היה עם נאשם 1 [נתניהו] ועם עיתונאי בפאטיו של מעון ראש הממשלה, ונאשם 1 התקשר לגורם בעיתון 'ישראל היום' וסיכם על מינויו של העיתונאי, עקיבא ביגמן, לתפקיד פרשן בכיר בעיתון".

ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בדיון על הארכת מעצרו. 22.2.2018 (צילום: פלאש 90)

מהניסוח של מחברי המסמך, עורכי-הדין אלון גילדין וקרן צבירן-לצטר מפרקליטות המדינה, משתמע שביגמן הוא העיתונאי ששהה בפאטיו של המעון הרשמי בזמן שיחת הטלפון. עם זאת, בשיחה עם "העין השביעית" מסר ביגמן שהוא לא יודע דבר על מעורבות של נתניהו בהבאתו ל"ישראל היום" – וגם הכחיש ששהה במעון בעת שהתקיימה שיחת טלפון כזאת. "לא ידעתי מזה, ואני לא מעוניין להגיב יותר מכך", מסר. לדבריו, הניסוח במסמך גם לא מצביע על כך שחפץ התייחס אליו כשדיבר על "עיתונאי" ששהה לצד נתניהו בזמן השיחה.

עורך "ישראל היום", בועז ביסמוט, שלל גם הוא את התיאור של חפץ. "לא היו דברים מעולם", מסר. "עקיבא ביגמן מונה בתקופה שבה אני משמש כעורך הראשי, והמינוי שלו, כמו כל המינויים בעיתון, נעשה משיקולים מקצועיים וענייניים בלבד".

שאלת זהותו של העיתונאי שלכאורה שהה לצד נתניהו וחפץ בעת שיחת הטלפון הופנתה גם לדוברות פרקליטות המדינה, אך שם העדיפו לא למסור למי התכוון עד המדינה. "כל פרט רלבנטי שנמסר על-ידי העד הועבר להגנה כמקובל", נמסר מהפרקליטות.

נתניהו מתכנן ערוץ טלוויזיה

שמו של ביגמן עלה בחקירתו של חפץ בהקשר נוסף – יוזמה של נתניהו ומקורביו להקים בישראל כלי תקשורת דמוי רשת פוקס-ניוז האמריקאית, שישרת את מטרותיו הפוליטיות של נתניהו ויסתייע לשם כך בכיסיו העמוקים של טייקון זר. מעורבותו של ביגמן ביוזמה הזאת כבר פורסמה בעבר בקצרה, גם במקרה זה על-ידי רביב דרוקר, אך כעת נחשף כיצד תיאר אותה חפץ באוזני חוקריו.

בחקירותיו, חפץ סיפר על שיחות שקיים עם נתניהו ב-2017 לגבי הצורך להקים "פוקס-ניוז ישראלי". "אפשר להגיד ש'פוקס-ניוז ישראלי' זה החלום של בנימין נתניהו ומשפחתו – הם חושבים שזה יוביל לאיזון בתקשורת", סיפר חפץ בחקירה שהתקיימה במרץ 2018.

אנשיו של נתניהו ניסו לגייס ליוזמה את טייקון התקשורת הבינלאומי רופרט מרדוק, הבעלים של רשת פוקס-ניוז המקורית. מועמד נוסף היה המיליארדר לארי אליסון, בעליה של ענקית המחשוב אורקל. אליסון, ידיד אישי של נתניהו שנכלל ברשימת עדי התביעה של משפט המו"לים, אירח את נתניהו ובני משפחתו בקיץ האחרון באי שבבעלותו בהוואי.

רה"מ לשעבר בנימין נתניהו (מימין) ואיל ההון לארי אליסון. מתחת להם, מימין: ערן טיפנברון, ברי בר-ציון, עקיבא ביגמן, עמית חדד ושלמה פילבר. לפי עדות ניר חפץ, הם היו מעורבים בניסיון להקים בישראל ערוץ תקשורת שישרת את נתניהו (צילומים מקוריים: פלאש 90, "העין השביעית" וצילום מסך)

לדברי חפץ, המיזם הוצג לאליסון בפגישה שהתקיימה בסן-פרנסיסקו. לקראת הפגישה הזאת, לדבריו, הוא וכמה גורמים נוספים שקדו על הכנת תוכנית עסקית בליווי צמוד של נתניהו. "בתקופה של ההכנה", סיפר חפץ, "כשעבדנו על התוכנית העסקית והיינו באים לעדכן אותו, הוא היה נותן לנו כיוונים כלליים של איך צריך להיראות כלי תקשורת שהוא פוקס-ניוז".

אחד הגורמים שלדברי חפץ נטלו חלק בעבודות ההכנה היה עמית חדד, מעורכי-דינו של נתניהו. חפץ סיפר שחדד נסע איתו לפגישה עם אליסון בסן-פרנסיסקו, אך עשה זאת כאזרח פרטי שקיווה להחזיק נתח ממניות "פוקס-ניוז הישראלי" ולהיות מעורב בניהול כלי התקשורת לכשיוקם.

עורך "ישראל היום" בועז ביסמוט (צילום: משה שי)

גורם נוסף שהוזכר בחקירתו של חפץ הוא ערן טיפנברון, עורך ynet לשעבר וכיום עורך "וואלה". טיפנברון, שבאותה תקופה היה מנהל בכיר בקבוצת RGE, סייע לגיבוש התוכנית העסקית – אך לדברי חפץ הוא עשה זאת כטובה חברית, ולא בתשלום. אדם נוסף שלדברי חפץ היה מעורב בהכנות היה ברי בר-ציון, המנהל בפועל של רשות השידור עד סגירתה בתחילת 2017. שם נוסף שעלה בהקשר זה בחקירה הוא שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר וכיום עד מדינה ב"תיק 4000".

בשלב מסוים, אמר חפץ, נתניהו הציע לצרף לצוות ההכנה את עקיבא ביגמן, "עיתונאי שהיה באותם זמנים באתר 'מידה' והיה מקורב למשפחת נתניהו", כפי שהוגדר בתמליל החקירה. "אני זוכר שעקיבא ביגמן השתתף בפגישה אחת שלי ושל עמית חדד במשרד וינרוט בנושא הזה, ובפגישה אחת או שתיים בבלפור בנושא הזה עם ביבי", סיפר חפץ. לדבריו, השותפות לא האריכה ימים. "אני לא הסתדרתי עם עקיבא ביגמן, ולכן זה לא עלה יפה. הוא לא היה ה-Cup of tea שלי ואני לא הייתי ה-Cup of tea שלו".

מיזם "פוקס-ניוז הישראלי" לא התרומם בסופו של דבר, אבל ביגמן עבר בתוך זמן קצר מאתר "מידה" ל"ישראל היום", ובהמשך לערוץ 20 – מעין "פוקס-ניוז" ישראלי בניכוי ההצלחה המסחרית, התחכום ותקציבי העתק. כשנשאל על מעורבותו במיזם השאפתני של נתניהו וחפץ, ביגמן מסר שאינו מעוניין להתייחס לדברים.