פחות משעה אל תוך יום העדות ה-90 של בנימין נתניהו, התובע יהונתן תדמור הצליח לדחוק את ראש הממשלה הנאשם לפינה.

בשבועיים האחרונים חוקר תדמור את נתניהו על "תיק 2000", פרשת שיחות השוחד עם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס. ההצעה שהונחה על השולחן נועדה להועיל לשניהם: נוני הבטיח לדאוג שביבי יישאר ראש ממשלה כמה זמן שירצה – אם ביבי יעביר חוק שיפגע ב"ישראל היום", השופר הביביסטי ששבר את המונופול של "ידיעות".

נתניהו, לכל אורך המשפט, טען שמדובר בשיח סרק בין שני שועלים. שכל אחד מהם ניסה לרמות את יריבו, ומעולם לא התכוון לספק את הסחורה – ושהוא עצמו היה נחוש להפיל ולקבור את "חוק 'ישראל היום'" של מוזס.

בדיון שהתקיים היום (26.5) התעכב התובע על עובדה שפוגעת קשות בקו ההגנה של נתניהו: הנכונות של ראש הממשלה לקדם גרסה מרוככת של הצעת החוק ופעולות שביצע בכיוון זה בשלהי 2014, בימים שבהם פירק את הממשלה והקדים את הבחירות.

איך יודעים שהנאשם נתניהו נלחץ? אחרי 90 ימי עדות, קל לזהות את טקטיקות ההתחמקות שלו. כשנחקר על שתי הפרשות האחרות, "תיק 1000" ו"תיק 4000", נתניהו נטה לפצוח בנאומים חוצבי להבות על האחריות העצומה שהוא נושא על כתפיו כראש ממשלה, למען עם ישראל כולו. הטריק הרטורי הזה נועד להגחיך את העיסוק הדווקאיסטי לטעמו ב"סיגרים ושמפניה", "אתר של חתולים וכלבים" וכמובן "באגס באני".

היום ניסה נתניהו להסיט את הדיון בעיקר באמצעות טריק אחר, שקוף יותר: העלבת התובע תדמור. הנאשם הטיח בתובע כמה פעמים שהוא לא מבין כלום בפוליטיקה, ולכן אין טעם שינסה לפצח את הטקטיקות המתוחכמות שלו, שאותן דימה למשחק שחמט. "באמת, מר תדמור, זה אבסורד מה שאתה מנסה לעשות כאן", אמר נתניהו בהזדמנות אחת. "אתה מנסה לשחק את משחק השח הזה – אבל עדיף שתיצמד לדמקה".

"מר נתניהו, אל תיתן לי את המחמאות האלה", ביקש התובע. "אין לזה תרומה שאדוני ממליץ לי על משחקים".

עו"ד יהונתן תדמור בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, יוני 2025 (צילום: חיים גולדברג)

הרקע לעלבון הזה היה רצף של שאלות קשות שהתמקדו בחולשה מובהקת בקייס של ראש הממשלה: נתניהו טוען שההתנגדות שלו ל"חוק 'ישראל היום'" היתה כה עזה, שהוא פירק את הממשלה אחרי ששותפיו לקואליציה סייעו להצעה לעבור בקריאה טרומית. באמצעות הצעד האגרסיבי הזה דאג שההצעה תיקבר. אם כך, כיצד הוא מסביר את העובדה שלאחר מכן המשיך לדון עם מוזס בקידום החקיקה במתכונת מרוככת?

לפי הגרסה שהציג נתניהו היום, הוא ניסה לקנות זמן. ההסבר שלו היה מפותל: הוא אמנם היה בעיצומו של תהליך העברת חוק לפיזור הכנסת, אבל כל הזמן חשש שציפי לבני ויאיר לפיד, שלטעמו היו שני הנציגים הבכירים של נוני בממשלה שבדיוק פירק, יבצעו מחטף: הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבית שתוביל להקמת ממשלה חדשה בראשות אחד מהם, בלי ללכת לבחירות. אף שמדובר במנגנון מסודר שמעוגן בחקיקה, נתניהו כינה זאת "פוטש".

"אדוני חושש מפוטש ולכן הוא מזמין את נוני מוזס?", תהה עו"ד תדמור. "מה הקשר של מר נוני מוזס לפוטש שאולי השרים לבני ולפיד יעשו או לא יעשו באותו שבוע? מה התפקיד של מוזס באירוע, ואיך הוא יכול להיות רלבנטי?".

"הוא מאוד רלבנטי. בעיני הוא היה ראש האופוזיציה האמיתי, והם היו תלויים בו גם לתפקוד השוטף שלהם, וגם בנוגע לחוק הזה", השיב נתניהו. "מבחינתי הוא לא היה רק מו"ל, הוא היה ראש האופוזיציה – הוא בעצם היה היריב הפוליטי שלי".

יאיר לפיד וציפי לבני במסיבת עיתונאים שכינסו בשלהי כהונתם בממשלת נתניהו. תל-אביב, נובמבר 2014 (צילום: פלאש 90)

תדמור הצביע בנימוס על הארומה הקונספירטיבית שעלתה מדבריו של ראש הממשלה: "אני לא מתנצח עם ההגדרות שאדוני נותן למר מוזס, אבל אני רוצה להבין. אדוני מתכוון שראשי המפלגות הנכבדים הללו, יש להם הזדמנות להוביל את המדינה, להשתלט על הממשלה, יש להם אג'נדות שלמות – חוק בריאות, מע"מ, תהליכים שהם עושים, והם כבר יושבים במשרדים – הם יכולים להשתלט על השלטון, להדיח את אדוני בפוטש, אבל בגלל 'חוק ישראל היום' מוזס ימנע מהם לעשות את זה? זו טענתו של אדוני, ואנחנו צריכים להתייחס אליה במלוא הרצינות?".

"זה לא מה שאמרתי", התגונן נתניהו. מיד לאחר מכן ניסה להסביר את תרחיש ה"פוטש", אבל לא ממש הצליח. "יש לזה מכשולים, ואחד המכשולים הכי יסודיים שעמדו בפניהם הוא שהם צריכים להחליט מי מהם יהיה ראש הממשלה".

"ואת זה מוזס יקבע?", תהה התובע.

"או שיקבע או שלא יקבע", התחמק נתניהו. לאחר מכן פנה לשופטים והתלונן: "כבודכם, נכנסים כאן לטקטיקה הפוליטית שלי. באמת, זה כמו להסביר איך משחקים שח למישהו שמשחק דמקה. אם יש מהלך כזה, בוודאי שאני רוצה להבין אותו ולנסות לבלום אותו – עם מי אני אדבר כדי לקבל את המודיעין? עם מי שתהיה לו את ההשפעה המכרעת בנושא הזה".

תדמור הגיב בפקפוק, ונתניהו שוב הצליף: "אתה צריך ללמוד לשחק שח".

"אני לא בטוח שהיכולות של מר מוזס הן אלו שאדוני מייחס לו", אמר תדמור. מוזס, שישב במרחק מטרים אחדים מנתניהו ומהתובע, שתק כהרגלו והתאמץ לא להסגיר את תחושותיו.

הנאשם נוני מוזס היום בבית המשפט, בשיחה עם אשת התקשורת הביביסטית כנרת בראשי (צילום: איתמר ב"ז)

"אם מר מוזס, כפי שאדוני מתאר אותו, הוא 'יו"ר הקואליציה', היריב הפוליטי הגדול ביותר של אדוני", המשיך תדמור, "ואם יש לו יכולת לעשות את אותו 'פוטש' ולהשתלט על הממשלה, להמליך את אנשיו ולהעביר את החוק, כמובן שזה הדבר הכי חשוב לו, ובגלל זה הוא כביכול שולט בכל האירוע הזה – את כל זה הוא יימנע מלעשות כי אדוני מזמן אותו לפגישה ב-4 בדצמבר? זו התזה של אדוני?".

"לא", השיב נתניהו, וחזר על הטענה שזימן את מוזס כדי לחלץ ממנו מידע פנימי על יריביו.

התובע המשיך ללחוץ: "מר נתניהו, אני אומר לך שהטענה הזו שאדוני מעלה כאן היום, טענת ה'פוטש', עולה לראשונה במשפט. בחקירות אדוני לא אמר על זה אפילו מילה, הוא נתן סיבות שונות. לא היה אפילו משהו קרוב לכך שאדוני רוצה להרוויח זמן עד הקריאה השנייה או השלישית של חוק פיזור הכנסת".

"אני לא זוכר מה היה בחקירה, אני זוכר מה היה במציאות", הגיב נתניהו.

"אני אומר לך שהסיבה שהיה לך חשוב להיפגש עם מר מוזס היא כדי להרגיע אותו, ולהבהיר לו שלמרות שיצאתם לבחירות – ההסכמות ביניכם, מר נתניהו, עדיין עומדות, ואתה תפעל לקדם את החוק עוד לפני הבחירות. זה נכון אדוני?".

נתניהו השיב בשאלה: "אני יכול לפעול לקדם את החוק לפני הבחירות?". לאחר מכן, ליתר ביטחון, הוסיף שהוא לא זוכר על מה דיבר עם מוזס.

עו"ד תדמור ריענן את זכרונו: "אדוני נערך לפני הפגישה עם מר מוזס ובדק את האפשרות להעביר את החוק המרוכך, שמתבסס על הצעת החוק של איתן כבל, במרוצת הבחירות. אדוני זוכר את זה?".

נתניהו, שהוקלט כשהוא אומר למוזס ש"אפשר לחוקק את זה", ענה בחיוב. "אני זוכר שבדקתי את האפשרויות האלה", אמר, ומיד הוסיף הסתייגות: "לא חשבתי שזה רציני, אבל חשבתי שטוב שיהיה באמתחתי את הדבר הזה".

שלדון ומרים אדלסון במהלך ביקור בירושלים, מאי 2008 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

"אדוני יודע שבשלב הזה האפשרות של מוזס להעביר את החוק לבד לפני הבחירות לא קיימת, כי כבר אין לו כנסת", המשיך התובע. "אדוני, שכל כך התנגד לחוק וכל כך חשב שהחוק לא טוב למדינת ישראל, לגיוון התקשורתי, לקול שהעיתון 'ישראל היום' הביא לציבור – אדוני השיג את מטרתו. אז מדוע אדוני נערך לאפשרות להעביר את החוק הזה, ולא רק להעביר אותו, אלא באופן חריג בזמן בחירות? מה הרציונל?".

"לא חשבתי שזה מעשי", אמר נתניהו, וחזר על הטענה שעשה זאת כדי לקנות זמן עד ההצבעה הסופית על פיזור הכנסת, שתחלץ אותו מה"פוטש".

בהמשך הדיון, כדי להפריך את גרסת הנאשם, הציג תדמור כמה חיזוקים לתזה שמתוארת בכתב האישום: נתניהו שימר את השיח הסודי עם מוזס כדי להשיג סיקור נוח יותר בתקופת הבחירות ולמנוע פרסומים שליליים עליו ועל משפחתו.

"אני זוכר שביבי אמר שאם אפשר להגיע להסכם עם נוני, אז ננצח בבחירות", העיד עד המדינה ארי הרו, ראש הסגל של נתניהו דאז והאיש שהקליט את שתי השיחות שעליהן מבוסס התיק. נתניהו, הוסיף הרו, "פחד שבלי ההבנה נפסיד בבחירות".

תדמור הקריא את הציטוטים האלה היום באולם, וביקש מהנאשם להתייחס אליהם. "אני לא אמרתי את זה", הגיב נתניהו. "הוא לא שמע את זה ממני. אני מנצח בהרבה מערכות בחירות – ובכולן נוני מוזס נגדי, אז הוא לא מה שקובע".

עד המדינה ארי הרו בבית המשפט, מאי 2023 (צילום: אורן פרסיקו)

תדמור הציע פרשנות אחרת: "נכנסים לחדר שני אנשים שזקוקים אחד לשני יותר מאי פעם – אתה תפסת את הניצחון בבחירות כתלוי במר מוזס, והוא תלוי בך כי רק אתה יכול לקדם את החקיקה בתקופה המורכבת של הבחירות".

"אני לא מסכים", השיב נתניהו. "אני לא תלוי בו יותר מאי פעם, כי ידעתי שאמשיך לקבל עיתונות רעה".

התובע שלף עוד אינדיקציה לנכונות של נתניהו לשתף פעולה עם מוזס: במהלך אחת השיחות שהוקלטו הם מדברים על כך שה"ג'ינג'י" – שלדון אדלסון, מו"ל "ישראל היום" – אמור להגיע לישראל בעוד שבועיים, ושזו תהיה הזדמנות לשתף אותו בתוכניות. "מה עושה פה מר שלדון אדלסון, למה מדברים עליו?", שאל עו"ד תדמור.

"מה זאת אומרת למה מדברים עליו?", ענה נתניהו.

"הרי לחקיקה לכאורה לא צריך אותו", השיב תדמור.

לנתניהו שוב לא היתה תשובה משכנעת. "קודם כל, אדלסון מפעיל את הלוביסטים שלו – לא שאני חושב שהם משפיעים יותר מדי", אמר. "אדלסון הוא גורם שצריך לקחת בחשבון מה הוא יכול לעשות. הוא יכול ללכת לערכאות משפטיות".

תדמור הצביע על כך שמההקלטה עולה רושם אחר: שבדרך לגרסה מרוככת של הצעת החוק צריך להשיג "פשרה" שתהיה מקובלת על אדלסון, "חוק שהוא יכול לחיות איתו". במילים אחרות: ראש הממשלה תועד מתאם מהלך קרטליסטי בין שני המו"לים החזקים בעיתונות הישראלית, וכורך זאת בעסקת שוחד-לכאורה שתאפשר לו להישאר ראש ממשלה כמה זמן שרק ירצה. מה יש לו להגיד על כך כעת?

"זה מזכיר לי שכל השיח הזה היה שיח סרק, כל אחד מבין את זה", השיב נתניהו. "אם אתה רוצה להאשים אותי על הטקטיקה הפוליטית שלי, שאני מנהל שיח סרק – אני לא רוצה להגיד Guilty as Charged, כי עוד יצטטו אותי".

כך או כך, הוסיף נתניהו, אדלסון לא הסכים לעסקה – אמירה שמנקה את אדלסון המנוח, אך ממחישה שהמגעים של נתניהו עם מוזס הבשילו עד כדי כך שהיה מה להציג לגביר מלאס-וגאס.

סחיטה פלילית, סחיטה פוליטית

לפני חשיפת שיחות השוחד ובמהלך החקירה המשטרתית, כשעוד היה לנתניהו סיכוי לחמוק מכתב אישום, הוא דיבר על מוזס במונחים דמוניים. בתעמולת הבחירות של 2015 נתניהו תיאר את מוזס כתמנון מרושע ששולט בישראל מהמחשכים ועלול להביא להקמת מדינת טרור בגדה המערבית, להשלמת פרויקט הגרעין האיראני ולחלוקת ירושלים – והכל בשירותם של טייקונים מסתוריים, ארגונים זרים וממשלות עוינות.

בחקירות תיאר נתניהו את מוזס כאדם ש"סחט את כל הפוליטיקה הישראלית" ומפעיל גם עליו "סחיטה תמידית". איש סודו ופרקליטו הפרטי דוד שמרון, ששוחח איתו על הכוונה להקליט את מוזס וייעץ לו איך להימנע מהפללה עצמית, העיד ששמע מנתניהו בזמן אמת ש"נוני מנסה לסחוט אותו" – וכך, כביכול, כפה עליו להיפגש.

התיאורים האלה לא מתיישרים עם הרושם שנתניהו מנסה ליצור בבית המשפט, שלפיו השיחות שקיים מוזס אינן חריגות במושגים של מערכות היחסים שבין פוליטיקאים למו"לים – ובטח שאינן פליליות.

עו"ד דוד שמרון באולם משפט המו"לים בירושלים, יולי 2024 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד תדמור הציג היום לנתניהו את הציטוטים שלו ושל שמרון על ה"סחיטה", וביקש ממנו להתייחס לכך. נתניהו שיקר וטען שמעולם לא ייחס למוזס סחיטה. "לא אמרתי את הדברים האלה, לא חשבתי שנוני סוחט אותי", אמר בנוגע לציטוט של שמרון. "חשבתי שיש בעיה, משום שאם הוא מקליט אותי – הוא יכול להשתמש בהקלטה בצורה שמתאימה לו".

"לסחיטה?", תהה תדמור.

"לא אמרתי 'לסחוט' – כדי להוליך שולל. לכן חשבתי שצריך להיות לי רקורד, כדי לחשוף בבוא העת. שמרון כנראה טועה, ולא זוכר הכל נכון".

תדמור הקריא לנתניהו ציטוט מתוך הדברים שאמר לחוקריו על מוזס: "הוא איים עלי בזמנו, והאיום הזה הספיק והבנתי אותו".

"מה אדוני אמור לעשות עם האיום הזה של מר מוזס?", שאל התובע.

נתניהו, בתגובה, שוב ניסה לפטור זאת כשיח שגרתי בין פוליטיקאים למו"לים. "זה לא שהוא אומר 'אם לא תעשה כך אני אחשוף שיש לך מאהבת או מאהב ברחוב קרליבך 6'. לא, אין דבר כזה", אמר ראש הממשלה. "זה חלק מיחסי המאבק בין הפוליטיקאים בינם לבין עצמם, ובינם לבין המו"לים שהופכים לפוליטיקאים. גם אני אומר לנוני: 'אני אלחם בך'. זה איום? זה סחיטה? אתה לא יכול לעוות את משמעות המילים. אלה איומים פוליטיים הדדיים בין פוליטיקאים, ונוני מבחינתי הוא ארכי-פוליטיקאי".

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד, אוקטובר 2014 (צילום: מארק ישראל סלם)

"באיזה אופן הוא יכול לאיים על אדוני, ומה אדוני יכול לעשות?", שאל תדמור. "אני אומר לך שהאיום הוא שאם אדוני לא יקדם את החקיקה המדוברת, המרוככת, הוא ייפגע מבחינת הסיקור בערוצי התקשורת שמוזס שולט בהם".

נתניהו זיהה שהתובע שוב ניסה לקשור בין השיחות להטיית הסיקור, ושוב נסוג לתיאוריית הפוטש: "האיום האמיתי היה שהוא יכול להשפיע על חברי הכנסת שתחת שליטתו, כמו איתן כבל. מהתקשורת הרעה לא התרשמתי, ידעתי שזה לא ישתנה. ההצעות שלו שאני אלך להתראיין ל-ynet או ל'ידיעות אחרונות', או שאני אדבר עם נחום [ברנע] או סימה [קדמון] או [שמעון] שיפר – זה היה בדיחה. לא היה לו לא מקל ולא גזר במובן הזה. המקל שהיה לו היה הפעלת הקואליציה, שהוא השתלט עליה, כדי לעשות פוטש ולהפיל אותי. זה איום פוליטי, והייתי צריך להילחם נגד זה".

עו"ד תדמור המשיך להציג לנתניהו ציטוטים מחקירתו שבהם האשים את מוזס בסחיטה. נתניהו עיין בהם ארוכות, ולבסוף הגיע למסקנה שאין טעם לטעון שלא אמר את הדברים. במקום זה, הוא ניסה להציע פרשנות כשרה. "הוא סחט את כל הפוליטיקה הישראלית עם כושר ההשפעה שיש ל'ידיעות אחרונות' ו-ynet – הוא יכול לתת לך תקשורת טובה, והוא יכול לתת לך תקשורת רעה", אמר.

"במה זה תלוי, אדוני?", שאל התובע.

"הכוח הזה שאנחנו מדברים עליו כאן, הוא היה קיים כל הזמן, אבל אני לא חושב שזו סחיטה במובן הפלילי", השיב נתניהו. "אלה יחסי הגומלין בין פוליטיקאים לתקשורת, ולנוני מוזס היה את הכוח הזה. זו בדיוק הנקודה. אמרתי שכל הפוליטיקאים היו במצעד אליו בגלל הכוח הזה, שאני קורא לו בשפה חופשית 'כוח סחיטה'. אבל הכוונה היא לא שזו סחיטה פלילית".

איך להקליט ראש ממשלה

חלק ניכר מהדיון הוקדש להחלטה של נתניהו להקליט את מוזס בדצמבר 2014. לפי הגרסה שלו, כאמור, הוא עשה זאת משום שבאחת הפגישות הקודמות עלה החשש שמוזס מקליט אותו. "היתה איזו תנועה שהוא עשה, היה איזה צפצוף, אולי ביפר, זה העלה את החשד", אמר נתניהו. עו"ד תדמור טען שזאת הפעם הראשונה שהנאשם מציג את ההסבר הזה, אך שני הסנגורים שלו, עמית חדד ונועה מילשטיין, נזעקו וטענו שהחידוש היחיד הוא אזכור הביפר.

"אני לא חושב שהביפ או הביפר זו הסיבה שאדוני הקליט את הפגישות האלה", העיר תדמור, והוסיף שקשה להאמין שמוזס הקליט את הפגישה, משום שהוא התבקש להשאיר את הטלפון שלו מחוץ לחדר. "אדוני חושב שמר מוזס ממותקן עם מכשירי הקלטה על כל גופו, וכך הוא מתייצב לפגישה?", שאל.

מוזס, ממקומו בספסל שמאחורי צוותי ההגנה, נצפה לוחש דבר מה על אוזנה של הסנגורית שלו, עו"ד שרון קלינמן.

נתניהו מחה על השאלה. "אנחנו מגיעים למחוזות ההגחכה", טען. "הטכנולוגיה השתנתה, אנחנו לא ב-1950 – היום אתה יכול לעשות את זה בלי חוטים, עם כפתור! לנוני מוזס יש עיתון מפואר עם יכולת חקירות אינסופית. אפשר לעשות את זה עם עט, עם שעון. זה מגוחך".

ארנון (נוני) מוזס, מרץ 2014 (צילום: רוני שיצר)

"אני אתקדם ולא אגיב להגחכה", הגיב תדמור. "אם לאדוני כל כך ברור שמוזס מקליט באמצעות אני-לא-יודע-מה, מדוע הוא לא מקליט את השיחה האחרונה שקיימתם?".

"אני לא זוכר מה שהיה שם", אמר נתניהו.

התובע הזכיר שלפי הגרסה של דוד שמרון, ההחלטה להקליט את מוזס התקבלה כצעד הגנתי למקרה שינסה לסחוט את נתניהו. אם כך, אולי בכל זאת היתה כאן סחיטה? "זה לא סחיטה או משהו כזה", שב והכחיש נתניהו. "באמצעות ההקלטה חשפתי שנוני מוזס פועל למען האינטרס של נוני מוזס ולא למען האינטרס הציבורי".

"מה החשיפה הגדולה בזה? שמר מוזס מנסה לקדם את האינטרסים הכלכליים שלו?", הגיב התובע.

"אולי בעיניך זה לא חשוב, אבל בשיח הציבורי על כך ש'ישראל היום' פוגע בדמוקרטיה והולך לסגור את כל העיתונות החופשית – אני מראה שיש פה כוונה אינטרסנטית כלכלית ברורה שמנוהלת בידי מר מוזס", הגיב נתניהו.

בפועל, ראוי להדגיש, העובדה שמוזס עמד מאחורי "חוק 'ישראל היום'" היתה ידועה בענף התקשורת ופורסמה בזמן אמת, ונתניהו מעולם לא חשף מיוזמתו את תוכן ההקלטות. הן נחשפו רק ב-2017, בזכות החקירה הפלילית. במקום להתגאות שהצליח לחשוף את פניו האמיתיות של מוזס, נתניהו הכריז ש"לא יהיה כלום כי אין כלום" וטען שהחקירות הן חלק ממזימה שנועדה להפילו מהשלטון.

* * *

כמו הרוב הגורף של ימי החקירה הנגדית, גם הדיון שהתקיים היום קוצר לבקשת הנאשם: אחרי שתי התייעצויות סגורות שקיימו עורכי הדין עם השופטים, ראש ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן הודיעה שבמקום להעיד במשך שש שעות, הדיון ייקטע אחרי שלוש שעות בלבד.

כרגיל, השופטת לא מסרה הסבר מפורט, ונימקה זאת ב"טעמים מדיניים ובטחוניים". אגב כך הודיעה שהדיון שנקבע למחרת קוצץ גם הוא.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.1MB)