לקראת אמצע יום עדותו ה-72, אשף הסחרירים בנימין נתניהו נותר לפתע בלי מילים. הוא הקשיב לשאלה שהציגה לו התובעת, אבל במקום להשיב השמיע המהום נמוך ומתמשך: "המממ...". זה כנראה היה הרגע שבו הבין הנאשם שהגרסה שהשמיע לכל אורך חקירתו עומדת להתהפך עליו. באמצעות ההִמהום קנה לעצמו ראש הממשלה עוד כמה שניות של מחשבה בניסיון למצוא תשובה שתחלץ אותו.

עו"ד יהודית תירוש, התובעת ב"תיק 4000", בדיוק הזכירה לנתניהו שהוא סיפר כיצד הוא ומקורביו ביקשו מבעל השליטה בקבוצת בזק ובאתר החדשות "וואלה", שאול אלוביץ', לשנות את ההרכב האנושי של המערכת העיתונאית. נתניהו רצה שאלוביץ' יפטר את הכתבים והעורכים שנקטו בקו ביקורתי כלפיו וניסו להיאבק בהנחתות שנועדו לשרת אותו – ויגייס עיתונאים אחרים, כאלה שישנו את הצופן הגנטי של "וואלה" ויהפכו אותו לשופר פרסונלי מהסוג של ערוץ 14.

עו"ד תירוש ביקשה להדגיש שהשינוי המבוקש כלל פיטורים של העיתונאים הקיימים ומינוי חדשים במקומם. זה הרגע שבו נתניהו הִמהם במקום לענות וקנה לעצמו קצת זמן מחשבה. התובעת ציינה לפרוטוקול שהנאשם מהמהם, ונתניהו מיהר להתעשת והשיב לשאלה: "רציתי לשנות את כל הצופן של האתר".

"באמצעות החלפת האנשים", התעקשה התובעת תירוש.

"ברור", הודה נתניהו, והחזיר את הבחישה ב"וואלה" מהספירות הגבוהות של הדי-אן-איי האידיאולוגי לסחר-מכר בוטה על עיתונאים ספציפיים שצריכים להיכנס לפיירול של האלוביצ'ים, וכאלה שעדיף להשאיר בחוץ או לפטר. נסיון ההתחמקות נכשל.

התובעת הזכירה לנתניהו שהוא היה זה שאמר, באחת מחקירותיו, שהיו לו ולאלוביץ' "פגישות נוקבות מאוד" שבהן הטיח בטייקון "טענות קשות מאוד" עד כדי כך שהאיש נע בכיסאו באי נוחות. באותן פגישות, הבהיר נתניהו, הוא ביקש מאלוביץ' "להחליף את האנשים".

לאורך עדותו נתניהו ניסה להציג את השיח המושחת הזה כחלק ממערכת היחסים הטבעית בין פוליטיקאים למו"לים. אלא שגם אם מקבלים את עמדתו, במקרה של "וואלה" יש אלמנט נוסף שהופך את השיח הפסול לפלילי: אלוביץ' היה תלוי בהכרעות של נתניהו בכובעו כשר התקשורת, ונזקק לאישורים כדי לבצע סדרה של פעולות שימנעו מעסקיו לקרוס תחת נטל החובות שלו, שעמד על מאות מיליוני שקלים. כשנתניהו ואנשיו הציגו לו בקשות, התלוּת הזאת נתנה לבקשות משנה תוקף.

לשם בדיוק חתרה התובעת. "אני שמה בצד את זה שתפקידו של כלי תקשורת הוא לסקר ולבקר את השלטון, את ראש הממשלה ומוקדי כוח אחרים", אמרה עו"ד תירוש. "במקרה הזה, השלטון אומר לבעל השליטה – שהוא מפוקח שלו, בחלק מהתקופה, שענייניו תלויים ועומדים אצלו – להחליף את העיתונאים לכאלה שתומכים בעמדות השלטון. ואני שואלת את אדוני, זאת נראית לך התנהלות בנאלית, שגרתית?".

לנתניהו לא היתה תשובה עניינית. הוא הגיב בנסיון העלבה: "אני חושב שמה שאמרת עכשיו זה פשוט חוסר הבנה בנוגע לאיך שעובדת תקשורת בחברה דמוקרטית אמיתית". מיד לאחר מכן פצח בנאום ארוך שבו התלונן על המונוליתיות של התקשורת הישראלית, וטען שהוא נאבק כדי לתת קול לציבור ענק שהושתק במשך שנים. המאמצים שהשקיע ב"וואלה", טען נתניהו, נועדו בסך הכל לתקן את מפת התקשורת – לא להשתלט עליה.

התובעת האזינה לו בסבלנות, ובסוף העירה: "לא דיברתי על חיוניות של כלי תקשורת מגוונים, אדוני. זאת לא היתה השאלה".

"אז תחזרי בבקשה על השאלה", ביקש נתניהו.

"השאלה היא אם אדוני חושב שזה סטנדרטי ובנאלי שהשלטון – ואדוני הוא השלטון, ראש הממשלה – פונה למפוקח שלו ואומר לו להחליף את האנשים, שיהיו אנשים שתומכים בעמדת השלטון", אמרה עו"ד תירוש.

הסנגור של נתניהו, עמית חדד, נזעק לעזרתו והודיע שהוא מתנגד לשאלה, ונתניהו התבקש לצאת מהאולם כדי שהצדדים יוכלו לדון בהתנגדות.

כמו נתניהו בהזדמנויות אחרות, גם עורך-הדין שלו ניסה להסיט את הדיון לכיוונים אחרים באמצעות הצהרות מהסוג שעושה כותרות: הוא טען שליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, יש כוח רב יותר מאשר לראש הממשלה, ושאם חוקרים את נתניהו על יחסיו עם התקשורת צריך לחקור גם אותה. "שגלי תדע שהיא תצטרך לבוא לפה!", הכריז עו"ד חדד, כשהוא משתמש באמצעי השפלה שגור אצל תומכי נתניהו ומשתמש רק בשמה הפרטי של היועמ"שית.

השופטים לא התרשמו מנסיון ההטרלה והתירו לתירוש לשוב ולהציג לנתניהו את השאלה בפעם השלישית. אם כך, האם זה "שגרתי ובנאלי" ללחוץ על גורם מפוקח, שאול אלוביץ', לבצע שינויים פרסונליים בכלי התקשורת שלו בהתאם להעדפות של הגורם המפקח, ראש הממשלה ושר התקשורת?

נתניהו יכול היה להשיב ב"כן" או "לא", אבל בחר למרוח. "האם זה שגרתי? אני פניתי כמה וכמה פעמים לכל מיני אנשים, ומעולם לא עשיתי קישור בין סיקור להחלטה רגולטורית או הטבה שלטונית", טען. "במוח שלי לא היה שום קשר, רק היתה לי אכזבה מאיש שהיתה לו את כל היכולת לעשות את זה".

התובעת שבה ושאלה בפעם הרביעית: "אם בעל שליטה בחברת תקשורת שמפוקחת על ידי השלטון פונה לשלטון ומבקש לבדוק איתו שהמועמד שהוא מבקש לשכור לכלי תקשורת שבבעלותו מתאים, לדעתך, לסיקור התחום הפוליטי והמדיני – זה נראה לך שגרתי ובנאלי וסטנדרטי?".

נתניהו שוב לא השיב לעניין. במקום זה התחיל לומר שמותר למו"לים להתייעץ לגבי מינויים עם מי שהם רוצים. עו"ד תירוש העירה לפרוטוקול: "שאלתי שאלה, ולא קיבלתי תשובה".

"הגדול יוצא מעורו כדי לעזור"

לרוע מזלו של נתניהו, התיאור של עסקת השוחד שבה הוא מואשם נתמך בשורה של התבטאויות בכתב ובעל-פה של שאול אלוביץ', שקשר באופן ישיר בין הטיית הסיקור ב"וואלה" להטבות הרגולטוריות שקיבל מראש הממשלה ושר התקשורת.

בדיון שהתקיים אתמול (19.1) בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הקריאה עו"ד תירוש רצף של ציטוטים מהשיח החשאי שניהל אלוביץ' עם המנכ"ל הכל-יכול של "וואלה", אילן ישועה. טייקון התקשורת נזהר והתייחס לנתניהו בשם קוד: "הגדול". "מה שמרגיז הוא שהגדול יוצא מעורו כדי לעזור, ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים", כתב אלוביץ' במסרון אחד. ה"אפסים" הם כמובן העיתונאים, שניסו להתנגד לאינוס המתמשך שעברה המערכת.

"הגדול מפתיע אותי לטובה בדברים הכי חשובים, חייבים למצוא דרך כדי לגמול לו", כתב אלוביץ' במסרון אחר. "אני לא אוהב להיות חייב. הוא באמת בסדר ומשנה את המורשת הישנה", המשיך. "אני בחיים לא הייתי מאמין שהוא יכול לעשות דברים כאלה. הוא הולך נגד כולם".

במסרון אחר אלוביץ' נשמע לחוץ ואומר שהוא זקוק לחתימה של נתניהו בטווח המיידי, ושהעיתונאים הסוררים של "וואלה" עלולים לדפוק לו את התוכניות: "הוא צריך לחתום השבוע, לכתבים הצדקנים לא ייגרם כל נזק ואילו לי ייגרם נזק אדיר – אם הוא לא חותם, אין עסקה".

בהזדמנות אחרת אלוביץ' ביקש מישועה לסייע לשרה נתניהו: "תן לגברת כל מה שניתן, הוא מתאבד בשבילי". במסרון אחר, שכנראה עסק בדיווח שאיים להביך את יאיר נתניהו, אלוביץ' התחנן: "אילן, תמנע את זה בכל מחיר, זה תפס כיוונים הזויים. מחר הוא אמור לחתום לי על ההנפקה".

"תוריד מיד, זה ימנע את אישור yes. אני הורג אותך", סימס הטייקון בנוגע לאייטם נוסף על המשפחה. החשש במקרה הזה היה שהסיקור הביקורתי ימנע משר התקשורת נתניהו לאשר את עסקת המיזוג בין חברת בזק ל-yes, שנועדה לכסות את חובות העתק של משפחת אלוביץ' באמצעות הכסף של חברת בזק הציבורית.

התובעת תירוש סיימה להקריא, ואז הציגה לנתניהו את המסקנה המתבקשת. "חומרי החקירה, שיחות והתכתבויות, ספוגים ביסוד הנפשי של שאול אלוביץ'", אמרה. "זה מסביר למה הוא נענה לבקשות שלך, למה הוא עושה מה שהדוברים שלך מבקשים ממנו – היסוד הנפשי שלו מרוח על פני חומרי החקירה.

"אני מציעה לך שאם הוא מרגיש חייב לך, אם הוא רוצה לרצות אותך, אם הוא זקוק לך – אתה מודע לחוב הזה שלו, אתה מודע לרצון שלו לרצות אותך. מר אלוביץ' הוא לא בן אדם שאין לו קשר איתך. הוא בן אדם שיש לו קשר איתך".

נתניהו דחה את התזה: "מה שאת אומרת זה קשקוש בלבוש, ואני אוכיח את זה".

"תודה רבה, שאלה הבאה", התלוצץ השופט משה בר-עם ועורר באולם רחשי גיחוך.

נתניהו ניגש מיד לפירוט, אבל במקום להתייחס לרושם המובהק שעולה מההתבטאויות של אלוביץ', או להוכיח כפי שהבטיח שמדובר ב"קשקוש בלבוש", הוא העלה מחדש סברה משומשת: לטענתו, אלוביץ' ידע שמערכת "וואלה" רודפת אותו ולא תסכים לעולם לשינוי האג'נדה, ולכן השתמש באופן מניפולטיבי בטיעונים "עסקיים" כדי לכפות את רצונו על המנכ"ל – ודרכו על העיתונאים. כפי שקרה בהזדמנויות קודמות, נתניהו לא הציג הוכחות כלשהן לפרשנות הזאת.

לא ימני, ביביסטי

חומר הראיות ב"תיק 4000" מצביע על עיסוק ער של סביבת נתניהו במינויים באתר "וואלה". עו"ד תירוש הציגה את המקרים לנאשם בניסיון לברר האם הבחישה הגיעה עד אליו. חלק מהעדויות אכן מצביעות על מעורבות אישית של נתניהו בסינון המועמדים, אבל התשובה שחזרה על עצמה אתמול בעדותו היתה שהוא לא זוכר.

כך קרה למשל עם שני מינויים שנחשבו נפיצים בסביבת נתניהו: שכירת העיתונאי יואב גולן לתפקיד בכיר במערכת, ושדרוג העורך בפועל של "וואלה", אבי אלקלעי, לתפקיד עורך ראשי במינוי קבע. הבעיה של משפחת נתניהו עם אלקלעי היתה שהוא נתפס כ"שמאלן", ואילו גולן נשא "כתם" אישי: הוא עבד בצמוד לבן כספית, מהעיתונאים השנואים ביותר על בנימין ושרה נתניהו. שני המינויים נפלו. האם נתניהו היה זה שנתן את ההוראה? "לא זוכר דבר כזה", טען.

עד המדינה ניר חפץ, שמילא שורה של תפקידי דוברות תחת נתניהו, סיפר שתהליך הפסילה של יואב גולן עבר דרך מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר – איש אמון של נתניהו, שהיה כמובן גם הרגולטור שפיקח על בזק והאלוביצ'ים. לטענת חפץ, מי שהורה על כך היה נתניהו.

תירוש הציעה לנתניהו שהשימוש בפילבר לא היה מקרי, ונועד להעביר "מסר מאוד ברור, ללא מילים, דרך המפקח על המפוקח בעניין הסיקור". נתניהו הכחיש: "יש רק בעיה אחת, לא הנחיתי להעביר דבר כזה דרך פילבר, ובטח שלא להעביר מסר כזה לאלוביץ'. הקונסטרוקציה הזאת פשוט לא נכונה. לא היה דבר כזה. אז הוא אומר! הוא אומר הרבה דברים".

עו"ד תירוש הציגה לנתניהו עוד מינוי שעלה על הפרק: ערן טיפנברון, עורך ynet לשעבר, שהיה מועמד לערוך את "וואלה" – גיים צ'יינגר מבחינת האלוביצ'ים. המנכ"ל הכוחני של "וואלה", אילן ישועה, תיאר את טיפנברון כעילוי במימוש אג'נדות סמויות של מו"לים תוך הלבנתן בנימוקים מקצועיים, מומחיות שאותה רכש בשנים הארוכות שבהן עבד עבור נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות".

ניר חפץ העיד במשפט ששאלת המינוי של טיפנברון הגיע עד בני הזוג נתניהו. "ראש הממשלה לא נתן אישור לאלוביץ' למינוי הזה", טען חפץ. "העליתי את השם שלו בפני בנימין נתניהו ושרה נתניהו, היתה התנגדות עזה מצדה של שרה נתניהו, וזה נפל". אתמול שאלה התובעת את נתניהו האם התיאור של חפץ מעורר את זכרונו, אבל נתניהו שוב השיב בשלילה.

כמו במקרה של אלקלעי וגולן, המינוי של טיפנברון אכן לא יצא לפועל. הוא התמנה לעורך "וואלה" רק ב-2021, כשהאתר כבר יצא מידיהם של האלוביצ'ים.

שאול ואיריס אלוביץ' השקיעו מאמצים גם בניסיון לשנות את הרכב הדסק הפוליטי של "וואלה", שנחשב עוין בעיני נתניהו. בשלב מסוים העלו את אפשרות לגייס את העיתונאי אלמוג בוקר לתפקיד כתב פוליטי או מדיני. התובעת ציינה שבני הזוג אלוביץ' הורו לישועה לאשר מראש את המינוי דרך ניר חפץ ודובר נוסף שעבד אז עם נתניהו, רן ברץ. "אתה הכרת את הנושא הזה?", שאלה את נתניהו.

"לא זוכר שום דבר כזה", השיב.

היה גם מינוי שכן התממש: לקראת סוף 2016 הוחלט למנות את אבירם אלעד לתפקיד העורך הראשי של "וואלה". התובעת תירוש ציינה שבין ההודעה על המינוי לכניסתו לתפקיד הפרידו שלושה שבועות. בפרק הזמן הזה הדוברים של נתניהו, וגם אשתו שרה, דאגו להתלונן על המינוי המתוכנן בפני בני הזוג אלוביץ' והמנכ"ל ישועה – ואלו, בתגובה, החלו במסע שכנועים שנועד לפוגג את החששות, כולל גיוס של כותבים נוחים לנתניהו שיאזנו את העורך החדש.

תירוש ציינה שהמסרים בנושא הועברו לנתניהו דרך הדוברים חפץ וברץ, וביקשה ממנו לאשר שהם אכן הגיעו אליו. כמו במקרים האחרים, נתניהו לא שיתף פעולה. "אני לא מאשר שום דבר, אני לא זוכר את זה", טען.

התובעת ציינה שרן ברץ דווקא זכר. היא ציטטה מתוך עדותו: "סיפרתי על זה לנתניהו, הוא לא היה מרוצה מהמינוי של אבירם". האם זה מרענן את זכרונו של ראש הממשלה? האם ברץ אכן דיבר איתו על אבירם אלעד? "לא זוכר", שב והשיב נתניהו.

תירוש טענה שהאלוביצ'ים וישועה לא ניסו להטות את "וואלה" ימינה – אלא להפוך אותו לאתר שישרת את נתניהו באופן אישי. כך העיד ניר חפץ, ציינה, וזה גם המסר שאלוביץ' קיבל בשיחות שקיים עם ראש הממשלה. "הם מחפשים כתבים אוהדים ללשכה, כי יש גם כתבים ימנים שהם לא אוהדים ללשכה, נכון? יש עליך גם ביקורת מימין, לא רק משמאל", אמרה.

"אני לא יודע מה ישועה רצה, ואמרתי לך מה אני חושב על אלוביץ' – אבל הוא אף פעם לא פנה אלי בענייני רגולציה, ואני אף פעם לא יצרתי זיקה בין הרגולציה לכתיבה באתר", ענה נתניהו.

"זו לא היתה השאלה", העירה רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים. "השאלה עסקה בכך שאותך לא מעניינת כתיבה ימנית, אלא כתיבה בעדך. זאת היתה השאלה".

נתניהו, בתגובה, שוב פצח בנאום. "אני לא פה כדי לפאר את עצמי", הכריז, ומיד התפאר בכך שזיהה את האיום האיראני לפני כולם, וגם את האיום הפלסטיני, ולקח קרדיט גם על השגשוג הכלכלי של ישראל. "אני פה בשליחות, והשליחות היא אידיאית – יש ציבור ענק ששותף לאידיאה הזאת", אמר, ואז חזר לנקודה: לפי התיאור שלו, הוא מייצג 95% מהימין בישראל, ולפיכך בהכרח רוב הכותבים ה"ימניים" הם כאלה שמזדהים עם המדיניות שלו.

"ידעתי שאני מחפש מישהו שהדעות שלי הן גם הדעות שלו, ושל חלק עצום מהציבור", אמר נתניהו. "בערך שני-שליש מהציבור היהודי, שאין לו שום ייצוג, או עד לאחרונה לא היה לו. זה מה שעניין אותי, עם כל הכבוד. לא שתהיה עלי איזו כתבה או מזרקה, או איזה מוזיאון או גשר, אני לא חושב כך. לא הייתי נשאר בתפקיד הזה בשביל מזרקות וגשרים".

"לא דיברתי על מזרקות", העירה התובעת.

"את דיברת על מזרקות אף על פי שאולי לא ידעת שדיברת", הגיב נתניהו. לאחר מכן חידש את נאומו והתפאר בעוד שורה ארוכה של מהלכים שביצע במהלך כהונתו הארוכה כראש ממשלת ישראל.

נקמת המחת"קים

בפתח יום העדות התעכבה עו"ד תירוש על גרסה כוזבת שסיפק נתניהו כשנחקר ב-2018, כפי הנראה בניסיון לטשטש את הקשר בינו לבין אלוביץ'. נתניהו אמר לחוקריו ש"וואלה" סיפק לו סיקור עוין במהלך מערכת הבחירות של 2015 (בדיקות עומק של "העין השביעית", כמו גם עדויותיהם של עובדי "וואלה", העלו שהמציאות אחרת) – ולכן החליט לנתק את קשריו עם אלוביץ' אחרי הניצחון בבחירות.

הגרסה הזו נוחה לנתניהו משום שהחודשים שאחרי הבחירות הם פרק הזמן העיקרי שבו סיפק לאלוביץ' את ההטבות הרגולטוריות שבגינן הועמד לדין.

"אני בבחירות קיבלתי ממנו חוקן, אז אני מנתק את הקשר עם אלוביץ' אחרי הבחירות. אין קשר איתו", ציטטה תירוש מתוך הדברים שמסר נתניהו לחוקרים (את המילה "חוקן" השמיטה). "אז אני אומר לכם, זה החלטות פורמליות שאני חותם – אין לי בכלל קשר עם אלוביץ' אחרי הבחירות".

אלא שמחקרי התקשורת שהיו בידי החוקרים העלו שנתניהו ואלוביץ' המשיכו לדבר בטלפון גם בתום מערכת הבחירות, ולכל אורך 2015 – עד ספטמבר 2016. התובעת ציינה זאת, ואז פנתה לנאשם: "למה אמרת משהו שהוא אינו נכון, מר נתניהו?".

"לא אמרתי משהו שהוא לא נכון, התכוונתי להגיד שהקשר נחלש", הגיב נתניהו.

"אתה אמרת את הדבר הזה כי רצית לשכנע את החוקרים שראית ב'וואלה' אתר עוין, ושבבחירות הוא סיפק לך סיקור עוין – לכן ניסית לומר שניתקת את הקשר", הטיחה בו התובעת. "אבל אין בין זה לבין האמת שום דבר, מר נתניהו. אני מצטערת לומר את זה".

"הקשר לא נותק כניתוק חבל!", הזדעק נתניהו.

"מר נתניהו, אלה דברים שאתה אמרת", העירה התובעת.

"אז אמרתי! הכוונה שלי היתה שהקשר הלך ונחלש", חזר ואמר נתניהו.

תירוש הזכירה לו כיצד הגיב כאשר החוקרים גילו לו שיש תיעוד של שיחות בינו לבין אלוביץ' מהתקופה שבה לטענתו ניתק את הקשר. כמו בבית המשפט, גם אז נתניהו ביצע נסיגה טקטית ושינה גרסה. "אני לא זוכר את זה", אמר לחוקר שעימת אותו עם העובדות, יריב עמיעד.

חוץ משיחות טלפון, נתניהו גם נפגש עם אלוביץ' אחרי הבחירות. גם כאן היה פער מציק בין המידע הקשיח לבין הגרסה המקורית שסיפק לחוקריו. תירוש הזכירה לו עתירת חופש מידע שהגיש עורך הדין האקטיביסט שחר בן-מאיר, שבעקבותיה נמסר ממשרד ראש הממשלה כי נתניהו נפגש עם אלוביץ' שבע פעמים בין ינואר 2013 לנובמבר 2017.

לפי הרשימה שסופקה לעו"ד בן-מאיר, הפגישות נפסקו בינואר 2015, בהתאם לנרטיב שנתניהו הציג לחוקריו. ואולם, בדיעבד התברר שמהתשובה שנמסרה הושמטו שתי פגישות שהתקיימו בחודשים יולי ואוגוסט 2015, כשנתניהו כיהן כשר תקשורת ועסק בענייניו של אלוביץ'.

"אתה סיפרת לחוקרים סיפור שלם על ניתוק הקשר שלא היה ולא נברא", אמרה תירוש. היא הושיטה לנתניהו גלגל הצלה: ייתכן שכאשר נחקר הוא פשוט הסתמך על המסמך החלקי, שהטעה אותו, ולכן לא הזכיר את שתי הפגישות שהושמטו.

נתניהו דחה את הצעת העזרה. "לא, זה לא נכון", אמר. "את אומרת שהשמטתי, ואני לא השמטתי. אין לי מושג מה נשמט ואם נשמט. אני לא הנחיתי להשכיח פגישות".

קיומן של הפגישות שהוסתרו מחדד את הסתירה בין הגרסה המקורית של נתניהו, שלפיה ניתק את קשריו עם אלוביץ', ובין המציאות. כיצד הוא מסביר זאת? לטענתו, אחרי הבחירות הוא החליט לקדם עסקה שבה אלוביץ' ימכור את "וואלה" למישהו אחר – ושיח כזה לא עושים בטלפון, אלא פנים אל פנים. בפועל, ראוי להדגיש, נתניהו גם קיים קשר טלפוני שוטף עם אלוביץ' באותה תקופה.

"אז היו שתי פגישות", אמר נתניהו. "אני מדבר איתו על מה שמעניין אותי, ואותי מעניין הצופן. ואם הוא לא יכול להחליף את הצופן, שימכור את האתר. ועל זה הפגישות. לא מתוך ידידות או הנחה שהאתר אוהד אותי – הפוך. מתוך זה שזה Hopeless, שחבל להתעסק עם זה. שהוא מחמיץ את ההזדמנות הגדולה שלו להפוך למשהו באמת בעל משמעות. המטרה היא לשכנע אותו למכור את האתר הזה לאנשים שיעשו איתו ערוץ 14. תעשה מזה ערוץ 14! מה אתה יושב עם האתר השוקני הזה, שהוא ההפך ממך? תהיה שוקן, אבל במובן החיובי".

בלהט ההכחשה, בלי כוונה ומתוך ניסיון להחניף לערוץ הבית שלו, נתניהו שוב אישר שהיעד שסימן ל"וואלה" לא היה להפוך לאתר "ימני" אלא לשופר פרסונלי שפועל במנותק מסטנדרטים עיתונאיים.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.4MB)