באולם התת קרקעי נשמע קול בכי רם. ענת בן-עמי, ששכלה את בתה בטבח 7 באוקטובר, נשברה. חברתה רעות אדרי, אם שכולה בעצמה, קראה לעבר מאבטחי האולם: "זו לא דרך ולא צורה לפנות למשפחות שכולות ככה, בטח לא כאלה שמכבדות את בית המשפט!". שתי האימהות השכולות הגיעו למקום מטעם "מועצת אוקטובר", שמובילה את הקמפיין להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הן ביקשו להתבונן מקרוב בבנימין נתניהו נחקר במשפט השוחד, המרמה והפרת האמונים שלו.

האולם בתל-אביב ספג בשנה האחרונה אינספור פעולות מחאה ונסיונות לתפוס את תשומת לבו של ראש הממשלה, בדרך כלל על רקע סירובו להכיר באחריותו לטבח ולהפקרת החטופים – אבל במקרה הזה הפעילים ישבו בשקט ולא עשו דבר. מי שעצרו את הדיון היו מאבטחי האולם, שבלי שום התרעה פנו להורים השכולים ודרשו מהם בתקיפות להתפנות.

השופטים, ברפיון אופייני, בכלל לא הבינו מה קורה. רבקה פרידמן-פלדמן, ראש ההרכב, שברה שתיקה לבסוף וביקשה לדעת מה פשר הבלגן. מאבטח אחד הראה לה להרף עין ערימה של שלטי נייר שהתגלו במקום. על כל אחד מהם הופיע דיוקן של חלל ולצדו שאלה נוקבת שהיה ראוי לברר בוועדת חקירה ממלכתית: מתי ראש הממשלה גילה שמחבלים חדרו למסיבה? מדוע לא הגיעו כוחות לחלץ את מבלי הנובה? למה חסמו לנו את נתיב הבריחה מהמסיבה?

הפעילים התקוממו. הם סירבו להתפנות בטענה שלא עשו דבר. המאבטחים ניסו לסלק אותם על סמך השערה בנוגע לכוונותיהם. השופטים הביטו בהם כמעט בלי להוציא הגה בזמן שאנשי האבטחה חזרו וביקשו שייצאו החוצה – ולבסוף הם יצאו. השופטים, לא הפעילים. במקום לקחת אחריות על מה שקורה ולהנחות את המאבטחים כיצד לפעול, השופטים עזבו את האולם בתקווה שהבלגן יפתור את עצמו.

באופן סמלי, מי שנכנס לחלל שהותירו השופטים היה סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, שלנוכח אוזלת היד של הרכב השיפוט הפך לדמות הדומיננטית בכל הנוגע לניהול המשפט, לצד הלקוח שלו. חדד פעל ללא דופי: הוא דיבר ברוֹך עם ההורים השכולים, הרגיע אותם ואת המאבטחים, האזין לדברי הביקורת על כך שנתניהו מסרב להיפגש איתם והציע עזרה בתיווך שיוביל לפגישה או שיחת טלפון. המאמצים הצליחו: צוות האבטחה התרצה, ופעילי "מועצת אוקטובר" נשארו באולם.

כשהדיון התחדש נעמד אייל אשל, שבתו התצפיתנית נספתה במוצב נחל-עוז, והתנצל בפני השופטים. לאחר מכן פנה לנתניהו: "אדוני ראש הממשלה, אנחנו הורים שכולים ואין לנו את הכוחות הנפשיים אפילו לפרובוקציה, לא באנו כדי לעשות פה פרובוקציה, באנו בסך הכל כדי להסתכל לאדוני בעיניים ולדרוש את הדבר הכי בסיסי – הקמה של ועדת חקירה ממלכתית". לאחר מכן התיישב, והדיון המשיך כסדרו.

כלומר, לא בדיוק. עו"ד חדד, בעל הבית, קטע את החקירה שוב ושוב עם שרשרת התנגדויות שרובן ככולן נדחו על ידי השופטים משום שלא היה בהן כלום, אבל רק אחרי שבוזבזו דקות ארוכות מיום החקירה – שמראש היה קצר מהרגיל מסיבות שההרכב שמר לעצמו. כך קרה שיום העדות ה-61 של נתניהו, שמראש נפתח באיחור של 20 דקות משום שהנאשם לא הגיע בזמן, הפך לספיח של היום הקודם – ניסיון כושל להשלים את חקירתו על סוגיה שעלתה אתמול וכנראה תמשיך להעסיק את בית המשפט גם בשבוע הבא.

המו"לים טהורים, העורכים מושחתים

כפי שקרה בהזדמנויות אחרות במהלך עדות נתניהו, גם היום (10.12) נדמה היה שבכל פעם שהתובעת ב"תיק 4000", עו"ד יהודית תירוש, מצליחה לדחוק את הנאשם לפינה – הסנגור האגרסיבי שלו מצליח לקטוע את המומנטום, מרחיק אותו מהאולם ומספק לו כמה דקות שקטות כדי שיוכל לנסח בראש את התשובה שייתן.

הסוגיה שבה עסקה עו"ד תירוש היא תקרית ממרץ 2016 שתוארה בכתב האישום כדרישה של נתניהו לפרסם ב"וואלה" דיווח על כך שהמדינה עִרערה על פסק דין שהורה לשלם פיצויים למני נפתלי, אב הבית של המעון הרשמי לשעבר ודמות מפתח בחשיפת היחס המתעמר של שרה נתניהו לעובדי משק בית. בית הדין הארצי לעבודה, שאליו הוגש הערעור, המליץ למדינה למשוך אותו – וכך לבסוף קרה.

כשהערעור רק הוגש, ב"וואלה" דיווחו על כך בידיעה בלתי חתומה. בסביבת נתניהו לא היו מרוצים מהתוצאה וביקשו לצנזר מהכתבה משפט שהביך את שרה נתניהו, להוסיף דגשים שייטיבו איתה – ואז לשבץ את הכתבה ה"מתוקנת" מחדש בדף הבית למחרת.

האדם שהעביר את ההוראה היה ניר חפץ, הדובר המשפחתי שהפך בהמשך לעד מדינה. חפץ הפנה אותה לבעל השליטה באתר החדשות, הנאשם שאול אלוביץ', ולמנכ"ל הכל-יכול אילן ישועה. אלוביץ' ואשתו איריס, שגם היא עומדת לדין, טיפלו בדרישה. לפי כתב האישום, לנתניהו היתה מעורבות אישית במהלך.

מדובר באחד מ-315 "אירועי סיקור" שמרכיבים יחד את היחס המיוחד שקיבל נתניהו מ"וואלה". כתב האישום גורס שמדובר בעסקת שוחד: האלוביצ'ים, שהחזיקו אז בקבוצת בזק, רתמו למען ראש הממשלה את אתר החדשות שלהם – ונתניהו, בתמורה, ניצל את סמכותו כשר תקשורת כדי להעביר החלטות רגולטוריות שהיו שוות להם כמיליארד שקל. נתניהו הסתיר את הקשר האישי שלו עם בני הזוג אלוביץ', שכלל ארוחות משותפות ושיחות טלפון תכופות – וכך חמק מאיסור מפורש לטפל בענייניהם מחמת ניגוד עניינים.

התובעת תירוש הציגה לנתניהו את הבחישה בכתבה על מני נפתלי כעדות לאופי החריג של הפעולות שבוצעו למענו. היא ציטטה מעדותה של מיכל קליין, ראש מערכת החדשות של "וואלה" דאז, שסיפרה שלא היה נהוג באתר לערוך מחדש ידיעה שפורסמה יום קודם לכן ולהבליט אותה שוב בדף הבית. במקרה הזה הידיעה הערוכה נדחפה להומפייג' לא פעם אחת אלא פעמיים.

"זה דבר שאנחנו לא נוהגים לעשות, אתר חדשות לא עובד ככה", העידה קליין. "אתה לא מפרסם משהו ויום אחר כך מוציא אותו שוב החוצה".

נתניהו התבקש להגיב על כך בתחילת הדיון, אך מיד נדרש לצאת כדי שהשופטים יוכלו להאזין להתנגדות של צוות ההגנה שלו. ההתנגדות נדחתה, ונתניהו הוכנס בחזרה פנימה. הוא ישב מאחורי השולחן, התבונן באולם וגירד בראש בזמן שהתובעת חזרה על השאלה: האין זו התנהלות חריגה?

"ממש ממש ממש לא – כמה פעמים מעלים גירה בכתבות עלי?", השיב נתניהו. "את עשית בדיקה כמה פעמים זה קורה בעיתונות? כמה זה שגרתי או לא שגרתי? אתן לכם את ה-Benefit of the doubt שאין לכם מושג איך עובדת מערכת עיתונאית. התשובה היא שזה מקובל, השאלה מגוחכת".

עו"ד תירוש ציינה בפניו שמההתכתבויות בין האלוביצ'ים לישועה עולה שהדרישה הגיעה מלשכת נתניהו – ושזהו חלק מניסיון לשרת אותו באופן אישי, ולא מתוך כוונה להפוך את "וואלה" לאתר "ימני" יותר. "אני מציעה לך שמה שאלוביץ' רוצה זה לרצות אותך. זה מה שמפעיל אותו. לא ימין, לא אידיאולוגיה, לא הגינות – אלא פשוט לעשות מה שאתם ביקשתם, ואתה יודע את זה. שזה מה שמפעיל אותו", הטיחה בנאשם.

נתניהו נתפס לנוסח ההודעה של אלוביץ', שכללה את צמד המילים העמום "הם ביקשו". "קודם כל", אמר נתניהו, "אני לא יודע מי זה 'הם'. ראינו במהלך המשפט הזה הרבה דוגמאות שבהן התברר שה'הם' זה לא אני. זו התשובה הראשונה והחשובה ביותר. לגבי המוטיבציות שלו – זו בעיה שלך, תשאלי אותו. אני יודע דבר אחד, שיש לי דובר, והוא מדבר איתו ועושה את העבודה שלו".

תירוש המשיכה ללחוץ, והסנגורים המשיכו לטרפד. אחרי דקות ארוכות הצליחה להשחיל שאלת המשך: מכלול הראיות מלמד שהאלוביצ'ים ביקשו לרצות את נתניהו בגלל הסמכויות שהחזיק בידיו כראש ממשלה ושר תקשורת, ולא ממניעים אידיאולוגיים.

נתניהו הכחיש. "לא קישרתי קישור כזה כמו שלא קישרתי עם מו"לים אחרים שגם אליהם הייתי פונה", טען. "הייתי פונה למוזי ורטהיים, או נוחי דנקנר, או עמוס שוקן, או עופר נמרודי – לכולם יש עסקים. דנתי איתם לא על עניין עסקי כלשהו שיש להם, אלא על פריט עיתונאי כזה או אחר שרציתי להשפיע עליו, שלא לדבר על שינוי הצופן".

אלא שלא עם כל המו"לים נתניהו נהג לקיים קשר אישי רציף כפי שעשה עם האלוביצ'ים. "אני רוצה להניח בפניך שלא מדובר באנשים שמתנהלים בתוך קופסה שחורה", החלה התובעת לומר – אך שוב נקטעה בידי הסנגור חדד. נתניהו ניצל את ההפרעה. "התזה קורסת!", הכריז בעליצות, כאילו לא העביר את ימי החקירה האחרונים בהסתבכות מביכה בסתירות ושקרים.

עו"ד תירוש הסבירה למה התכוונה: למעלה ממאה שיחות טלפון בין לשכתו לאלוביץ', לפחות שמונה פגישות אישיות ועוד שתי פגישות זוגיות, ובנוסף כמה מפגשים חברתיים שלא תועדו אך נתניהו אישר את קיומם. "אם מהראיות עולה שמדובר באנשים שרוצים לרצות אותך, ואם הם שולחים את האנשים כדי להעביר לך לינקים, אין סיכוי בעולם שזה לא עולה בפניך גם בשיחות אישיות, וזוגיות, ושאתה לא מעלה את זה על דעתך", הציעה התובעת.

נתניהו הביט על הסנגור שלו ואמר לו בחיוך: "יש טעם להתנגד?". לאחר מכן חזר על טענה שהשמיע שוב ושוב לאורך חקירתו הראשית: הוא מעולם לא דיבר עם אלוביץ' על רגולציה, ואלוביץ' מעולם לא העלה בפניו ענייני רגולציה. למעשה, טען הנאשם, אף איש עסקים שקיים איתו פגישות אישיות לא קיבל ממנו מעולם טיפול כזה – ואלו שהעזו לבקש, כולל חבר קרוב כמו שלדון אדלסון, נענו בשלילה.

"אתמול, כשעסקנו בבעלי השליטה בטלוויזיה, הצגתי לך שהמחוקק עשה הפרדה בין בעלי אינטרסים לחברת חדשות – אתה אמרת שהאינטרסים זולגים, שהכל שם מושחת", הגיבה התובעת. "אז אני לא מצליחה להבין, שם הכל מושחת – אבל אתה לא מעלה על דעתך שבעל השליטה בבזק, שעסקיו קורסים בגלל רפורמה שאתה מוביל, שזה מה שהוא רוצה ממך? את זה אתה לא מעלה על דעתך?".

"ממש לא העליתי על דעתי", השיב נתניהו, ושיחזר את הנאום האנטי-עיתונאי שנשא יום קודם לכן בבית המשפט. "אני תקפתי את 'אנשי המקצוע' במערכות השונות, שנתפסים כמדענים טהורים שמסתכלים על עובדות, ואמרתי שיש להם אינטרסים פוליטיים. כל הדבר הזה מוּנע פוליטית.

"אם זה כל כך מזוקק, איך יכול להיות שאותו נושא יכול להיות מוצג בדרך אחת בערוץ 12 או בערוץ 13, ולגמרי הפוך בערוץ 14? השחיתות יכולה להיות גם השחתת האמת השיטתית שקורית כל הזמן, בלי איזון. זו השחיתות האמיתית, ובגלל זה אני מדבר עם אלוביץ' – כדי לאזן את זה".

"השחתת האמת היא מה שקורה לנגד עינינו ב'וואלה'", העירה התובעת.

נתניהו, בעצבנות גלויה, טען שבקשות מהסוג שהועבר ל"וואלה" אינן חריגות, וקורות בכל מקום. "על מה את מדברת?", קרא לעבר התובעת. "קחי את הפינצטה שלך ותוציאי אינספור שיערות מתוך העניין הזה". במטאפורה של נתניהו, הפינצטה היא צוות התביעה והשיערות הן התקריות המבודדות שבהן "וואלה" נרתם למענו, שלטענתו בטלות בשישים לנוכח הסיקור העוין שקיבל בשאר הזמן.

הפיקסל של ביבי

עו"ד תירוש הציגה על גבי המסך קטע מתוך הגרסה המקורית של הכתבה, זו שלא מצאה חן בעיני אנשי נתניהו: הבהרה על כך שהערעור שהגישה המדינה אחרי הניצחון המשפטי של מני נפתלי לא מתייחס לקביעה של בית הדין כי "טענותיה של [שרה] נתניהו לא נתמכו בתשתית ראייתית", ולא סותר "אירועים שתיארה העדה אתי חיים, שעבדה במעון וסיפרה על אירוע שבו נתניהו היכתה אותה בידה וסירבה להזעיק אמבולנס שיגיע לפנות אותה, ועל אירוע נוסף שבו צעקה עליה רעיית ראש הממשלה לאחר שעלים נפלו על השולחן בגינת המעון".

כל המלל הזה, שמציג את שרה נתניהו כאשה אלימה ועדה בלתי מהימנה, לא קיים בגרסה הנוכחית של הכתבה. הוא צונזר עקב הפניות של ניר חפץ, שהעיד כי בכל הנוגע לפרשת המעונות נתניהו הפגין מעורבות עמוקה ומתמשכת בעבודת הדוברות.

האם גם במקרה הזה נתניהו היה מעורב? הנאשם הכחיש. "לא עסקתי בזה, ובטח שלא בהוצאת הפִסקה הזאת", אמר נתניהו, והרים את קולו: "אני לא אמרתי לדובר שלי להוציא את זה, את שומעת אותי? זו האמת!".

עו"ד תירוש ביקשה מנתניהו להודות שהקטע שנמחק מהכתבה מציג אותו ואת אשתו באור בלתי מחמיא. הסנגור חדד התקומם: נתניהו הרי אמר שאין לו קשר למעשה הצנזורה, אז מה הטעם לשאול אותו מה דעתו על המעשה?

תירוש השיבה שלכל אורך החקירה הראשית נתניהו קיבל הזדמנות להביע דעות על שורה ארוכה של כתבות. השופט משה בר-עם אותת לחדד שההתנגדות תידחה: "זה החטא הקדמון, כנראה", העיר בר-עם. המסר היה ברור: בגלל החקירה הארוכה והבלתי ממוקדת שהוביל צוות ההגנה, צוות התביעה זכאי לרדת לאותן רזולוציות. "אנחנו נשמע את תשובתו", פסקה השופטת פרידמן-פלדמן,

חדד לא שיתף פעולה. "גברתי, עוד לא סיימתי", הכריז.

"אבל אני סיימתי", השיבה השופטת.

נתניהו הוזמן בחזרה לאולם, אבל ברגע שנכנס פנה אליו חדד ואמר: "שנייה, ראש הממשלה" – והנאשם יצא שוב בלי לחכות להוראות מהשופטים. השופטת פרידמן-פלדמן קיבלה בהכנעה את גזר הדין. במקום לנזוף בחדד, הפטירה לעברו בעייפות: "הבנו שאדוני מתנגד, ואנחנו נשמע את התשובה".

כשנתניהו חזר לאולם הוא נשאל שוב לגבי הפִסקה המצונזרת. "אני מסכים שהיא לא אוהדת, אבל אני לא מסכים שהיתה לי היכרות עם זה עד המשפט", השיב. לאחר מכן פצח בנאום על "אלפי האייטמים השליליים" שפורסמו עליו ב"וואלה", וטען שזו דוגמה בלתי מייצגת. "החריגוּת שאת מדברת עליה, הממצא ה'מטלטל' הזה, המגוחך הזה, אין לי שום קשר אליו. תגידו לי איך קבעתם מה זה היענות חריגה! עד היום לא אמרתם, כי לא בדקתם!".

התובעת התעלמה מהבקשה. במקום זה היא הציגה את מסכת ההתכתבויות סביב האייטם, ואת הגלגולים שעבר – המחשה ברורה לכך שבני הזוג אלוביץ' ייחסו חשיבות עליונה לדרישה של חפץ. היא הזכירה גם מסרון שבו חפץ מסר לאלוביצ'ים שעִדכן את נתניהו על שיבוץ הכתבה הערוכה – "אייטם אדיר", בלשונו – במיקום בולט בדף הבית של "וואלה".

כמה דקות לפני כן תועדה שיחה בין חפץ ללשכת ראש הממשלה. האם זוהי השיחה שבה חפץ עִדכן את נתניהו על האייטם ה"אדיר"? התובעת שאלה את נתניהו, אבל הוא לא אישר. "אז ניר אומר שהוא דיבר איתי...", הגיב נתניהו. "אין לי שום אפשרות לזכור שיחות כאלה מלפני עשר שנים".

תירוש ניסתה לשאול שאלת המשך, אבל שוב נעצרה על ידי הסנגור חדד, שביקש שנתניהו ייצא מהאולם. אחרי דקות ארוכות של ויכוחים הנאשם הוזמן בחזרה והשמיע את התשובה שעליה חשב בזמן ששהה במתחם המאובטח: "חפץ בעצמו, כפי שהתגלה במשפט, הסתיר ממני וכנראה מרבים אחרים את כל המגעים הסודיים והאינטרסנטיים שהיו לו עם אלוביץ'. הוא הסתיר! ואת יודעת את זה יפה מאוד!".

שעת הסיום התקרבה במהירות. בשלב הזה, רוב הדיון כבר בוזבז על התנגדויות עקרות, על ויכוחים בין חדד לתירוש ובין חדד לשופטים. לפעמים, כשחדד חצה את הגבול והתבקש לרסן את עצמו, הוא התיישב. אבל הדיון לא בהכרח רץ קדימה. את מקומו תפס עו"ד ז'ק חן, סנגורם של בני הזוג אלוביץ', שזעק באריכות על העוול שלדבריו נעשה ללקוחותיו. המלחמה נגד השעון לא עצרה לרגע.

לבסוף, כשהגיעה השעה 12:00 והדיון אמור היה להסתיים, נתניהו כלל לא היה באולם. כשהוחזר פנימה, הוא ניצל את דקות הסיום כדי לתקוע אצבע בעין של התביעה.

"שלוש שעות אנחנו יושבים כאן על פיקסל! על נקודה אחת!", התרעם האיש שבגלל נאומיו וההתנגדויות הבלתי פוסקות של הסנגור שלו הדיון יישאר תקוע על אותה נקודה עד השבוע הבא. לאחר מכן פצח שוב בנאום על ה"עוינות החריגה" שלטענתו קיבל מ"וואלה", שגרמה לו לדבריו עוול עצום. ברוכים הבאים לעולם ההפוך של בנימין נתניהו.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.31MB)