"כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט", כתב לפני כ-150 שנה הלורד אקטון. גם ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, שמחזיק בשלטון הישראלי יותר מכל ראש ממשלה אחר בתולדות המדינה, מסכים לקביעה זו.

היום, ביום עדותו ה-60 במשפט השוחד המתנהל נגדו, הזהיר נתניהו מפני סכנת ההשחתה שמעניק ריכוז הכוח. ואולם, האיש ששולט בישראל כבר למעלה מ-6,500 ימים במצטבר, לא הזהיר מפני שלטון יחיד של פוליטיקאי לאורך שנים על גבי שנים וגם לא מפני שלטונם של אוליגרכים בעלי הון עתק ויחסי השחתה מתמשכים עם השלטון. נתניהו הזהיר מפני כוחם המשחית של העיתונאים.

היה זה כאשר התובעת ב"תיק 4000", עו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות, שאלה את הנאשם על חוק הרשות השנייה. סעיף בחוק שנחקק בשנות ה-90 ביקש למנוע מהאינטרסים העסקיים הזרים של הבעלים לחדור לתוכן מהדורות החדשות שישודרו בערוצים שבבעלותם. כדי לעשות זאת חייב החוק את ערוצי הטלוויזיה המסחריים שמעוניינים לשדר חדשות, להקים חברת חדשות נפרדת, בעלת דירקטוריון נפרד, שבו לבעלים של הערוץ אין רוב.

"אני מציעה לך שהמטרה היא להפריד בין בעלי השליטה, שיש להם עסקים אחרים ואינטרסים אחרים, לבין התוכן של חברת החדשות", אמרה עו"ד תירוש.

"אני חושב שזה הדבר הכי נורא שיש בתקשורת הישראלית", הגיב הנאשם. "קסטות של עורכים מורמים מעם, הם יכולים להחליט לבד. האם זה קיים? זה קיים. האם זה נכון? לדעתי זה רע".

בימים אלה ממש, שבהם מעיד ראש הממשלה הנאשם על חסרונות ההפרדה הזו, העיתונאים בחדשות 12 וחדשות 13 עדיין יכולים להחליט לבד מה לשדר וכיצד, אולם בהחלט אפשר שבעתיד הקרוב כבר לא יהיה כל חוצץ בינם לבין הבעלים. בעוד נתניהו מעיד בתל אביב, פעל גם היום שר התקשורת שלו שלמה קרעי לקידום שינוי מקיף ברגולציה של התקשורת המשודרת, כאשר אחת המטרות המוצהרות של החוק היא חיסול החיץ בין בעלי השליטה בערוצים לשידורי החדשות.

מעדותו של נתניהו עולה כי הוא בז להפרדה הזו גם בעבר. כשנשאל על ההנחיות שנתן לדוברים שלו, למי לפנות בכלי התקשורת, אמר: "יש עורכים ויש בעלים ויש כתבים. כולם בני אדם, אף אחד לא קובע למי מותר לפנות. מותר לפנות לכולם, רצוי לפנות להכי גבוה שאפשר".

כשעו"ד תירוש ניסתה לאתגר את התפיסה הזו ולטעון כי על פוליטיקאי לפנות למערכת העיתונאית ולא לבעל השליטה שלה, דחה זאת נתניהו והביע זלזול מוחלט בטענה כי העיתונות היא בכלל פרופסיה.

"אם זה כל כך מקצועי", אמר נתניהו לתובעת, "תסבירי לי איך אתה רואה מצד אחד את ערוץ 12, שיש שם 'מקצוענים' ומצד אחר יש את ערוץ 14? אם זה כל כך מקצועי, כל הידיעות היו צריכות להיות אותו דבר. אבל זה היפוך גמור! זה לא מקצועי. אלה החיים האמיתיים. יש בעלים, הם קובעים את המדיניות, וזה יורד לעיתונאים. כך זה עובד".

"בעצם אתה יודע שההחלטות במדינת ישראל בעת הזו, הן שבעלי השליטה לא יתערבו בתוכן של חברת החדשות", אמרה עו"ד תירוש לנתניהו, כשהיא מדגישה כי השינוי לו הוא מייחל טרם התרחש, "זו ההחלטה החוקית שקיימת במדינת ישראל, כדי שלא יזלגו שיקולים ואינטרסים".

"את מצחיקה אותי", הגיב נתניהו. "זולגים שם אינטרסים מכל הכיוונים האפשריים. האנשים האלה קשורים לכל מיני גורמים... מה את מספרת לי? זה הדבר הכי מושחת, כי ריכוז כוח כזה יוצר עיוותים ושחיתויות מכל הכיוונים. אנשים פונים אליהם ואומרים תן לי ואתן לך. ריכוז הכוח הזה נותן להם את כל היכולת להשחית גם את האמת וגם את היחסים האישיים, אם כי זה לא נחשב עד שהעלו אותי על הדבר.

"לא, זה לא קיים, יחסי גומלין כאלה ואחרים, כל הזמן יש שם יחסי גומלין, 250 שנות דמוקרטיה לא עשו שום קשר בין זיקה עיתונאית לאנשים שמבקשים גישה. הריכוז הזה של כוח בידיים האלה לא פותר שום בעיה, רק יוצר בעיה".

מבחינת ראש הממשלה הנאשם, אם כן, למרות שבמערכות כלי התקשורת המרכזיים בישראל, כיום כמו בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, עובדים מאות רבות של עיתונאים, הכוח שלהם אינו מבוזר אלא דווקא ריכוזי. על התקשורת הישראלית, הסביר, השתלטה קסטה של עיתונאים בשיטת "חבר מביא חבר והתבצרות של מנגנוני כוח פנימיים".

הלורד אקטון, קרוב לוודאי, לא כיוון לסוג כזה של כוח כשכתב את מימרתו הנודעת. אפשר להסיק זאת אם קוראים את השורה שכתב מיד לאחר מכן. הלורד אקטון לא התייחס שם לקסטות, מורמות או לא מורמות מאחרות, אלא דווקא לאדם הבודד שנמצא בעמדת שליטה. במקרה כזה, כך טען, מצויה הסכנה בריכוז הכוח.

"אנשים גדולים הם כמעט תמיד אנשים רעים, גם כאשר הם מפעילים השפעה ולא סמכות", טען ההיסטוריון האנגלי, "ועל אחת כמה וכמה כשמוסיפים לכך את הנטייה או את הוודאות של שחיתות הנובעת מסמכות".

זה קיים ולא קיים

ביום העדות הקודם שלו טען נתניהו כי כשנפגש לראשונה עם בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', בעלי השליטה בבזק ובאופן משורשר גם באתר "וואלה" ונאשמים 2 ו-3 בהליך הפלילי שבו הוא הנאשם מספר 1, הוא לא חשב אפילו לרגע שמאחורי החום והאנושיות שהפגינו כלפיו, לדבריו, יש לשניים גם אינטרסים עסקיים.

באותו הזמן, כידוע, השניים היו בעלי השליטה בחברת התקשורת הגדולה בישראל, שהרוויחה מיליארדים מהמונופול שהיה לה בחלקים שונים בשוק, ואילו נתניהו קידם רפורמה שנועדה לפרק את המונופול ולפתוח את השוק לתחרות. ממונפים עד מעל לראשם בחובות שנטלו כדי להשתלט על בזק, בני הזוג אלוביץ' שאפו להחזיר את החובות באמצעות ניצול הרנטות המונופוליסטיות שגבו מהציבור בישראל.

היום הזכירה לו זאת עו"ד תירוש, וציינה כי לצד טענתו כאילו לא חשב כלל על האינטרס העסקי של המו"ל אלוביץ', הוא היה מודע היטב לחסם הרגולטורי שנועד להפריד בין בעל שליטה לכלי התקשורת שבבעלותו. "זה מה שעמד לנגד המחוקק, לנגד עיניך זה לא עמד?", העירה.

"לא, לא חשבתי שיש פה בעיה כלשהי כזו", אישר נתניהו, "אבל לימים ראיתי מה אתם עשיתם". משם עבר נתניהו לקונספירציה שהופרחה בעבר ברשתות. ראש הממשלה הנאשם האשים את הפרקליטות כי קיימה "יחסי גומלין עם 'ידיעות אחרונות'" כשקיבלה מנאשם מספר 4 בהליך, מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, "כתבות שער מפוארות", ובתמורה סגרה את התיקים נגד התאגידים המעורבים בפרשות הפליליות השונות, כולל התיק נגד תאגיד "ידיעות אחרונות".

"אל תבואו להטיף לי", נזף נתניהו בפרקליטה הבכירה. "זה קיים, אני לא חשבתי שזה קיים בכלל".

"לא הבנתי", אמרה תירוש, "זה קיים ולא קיים?".

"אני לא חשבתי שזה קיים בכלל, אפילו לא לדקה בשיחות שלי עם אלוביץ'", הבהיר נתניהו את כוונתו, "כי הרעיון הזה לעשות את זיקת הסיקור זה רעיון שאתם יצרתם בפעם הראשונה בהיסטוריה. אתם החלטתם שזה קיים, ואצלי זה לא היה קיים".

אתר חדשות לא עובד ככה

בחלק השני של יום העדות, השביעי לחקירה הנגדית בפרשה המכונה "תיק 4000", אחרי שביססה את הרקע ליחסי ההשחתה בין נתניהו לאלוביץ', הגיעה התובעת תירוש לדוגמה המובהקת הראשונה לאותה "היענות חריגה" שבלב תזת כתב האישום.

עו"ד תירוש בחרה לחקור את נתניהו קודם כל על אירוע 221 בנספח לכתב האישום: "אירוע מהימים 10.3.16-11.3.16: דרישה לפרסום על הגשת ערעור מטעם המדינה על פסיקת פיצויים למני נפתלי. הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישה. הדרישה הועברה באמצעות חפץ, לנאשם אלוביץ' ולישועה. הדרישה טופלה במעורבות בני הזוג אלוביץ'. הדרישה נענתה".

כשנתניהו נשאל על האירוע הזה בחקירה הראשית, בחודש אפריל האחרון, הציג לו בא כוחו עו"ד עמית חדד כי אחרי שמנכ"ל אתר "וואלה" אילן ישועה פנה לראשת מערכת החדשות מיכל קליין, לבקשת הדובר של נתניהו ניר חפץ, וביקש ממנה לדווח על אותו ערעור של המדינה, היא כתבה לו בתגובה כך: "היי, עלה אצלנו אייטם על הנושא אתמול בשעה תשע בערב וקיבל מקום מכובד מיוזמתנו, זה ניוז חשוב".

"עד כמה פרסום הכתבה שעתיים לפני הפנייה של חפץ עולה כדי היענות חריגה לפנייה של חפץ שעתיים לאחר מכן?", שאל עו"ד חדד את מרשו.

"איך זה יכול להיות היענות חריגה לדבר שמפרסמים לפני ועוד לפני שיש בקשה או פנייה?", השיב הנאשם.

עו"ד חדד המשיך בקו החקירה המלעיג ושאל על "תחום בפיזיקה שעוסק בסיבתיות הפוכה", ולפיו "אירועים בעתיד יכולים להשפיע על אירועים בעבר". הסניגור פנה לנאשם ואמר: "אני רק רוצה לשלול את הדבר הזה. זה קורה אולי? אולי חלקיקים קוונטיים... אני רוצה לשאול אם זה קרה פה אולי?".

נתניהו השיב בשלילה.

היום הציגה עו"ד תירוש תמונה רחבה יותר לגבי מה שהתרחש במערכת "וואלה" ומחוצה לה סביב אותו הפרסום. התובעת לא חלקה על כך שהידיעה על הערעור הופיעה כבר כשעתיים וחצי לפני שהמנכ"ל ישועה פנה לעורכת בחדשות, אבל טענה כי בכך לא מסתכם הסיפור.

חפץ, הראתה עו"ד תירוש, שלח בשעה 23:30, הן למנכ"ל האתר ישועה והן לבעל השליטה אלוביץ', עמוד מתוך כתב הערעור של המדינה על פסק הדין בפרשת מני נפתלי, וכתב להם: "הפרקליטות ערערה על פסק הדין בעניין מני נפתלי. מבקשים מאוד שהכותרת לאייטם חזק יילקחו מקטע זה".

אלוביץ', שהעביר לישועה מיד את ההודעה שקיבל באישון לילה מדובר ראש הממשלה, הוסיף: "לדעתי עדיף בבוקר". בת זוגו איריס אלוביץ' כתבה גם היא לישועה, כדי לוודא שהוא "ישגיח על על מה שיוצא בבקשה". המנכ"ל השיב לה "ברור".

ישועה, מצדו, העביר כאמור את הדברים עוד באותו הלילה לקליין, יחד עם הקובץ שקיבל מחפץ וההערה שקיבל מהבוס ("מציע שיהיה בבוקר"). ישועה כתב גם לחפץ - "מטפל".

עו"ד תירוש הציגה עדויות לכך שבשעה 22:33, כשעה לפני הפניה של חפץ, הידיעה שפרסמו העורכים ב"וואלה" משיקוליהם הופיעה בשולי בוקסת החדשות של עמוד הבית. עוד הציגה תירוש כי בשעה 2:34 בבוקר היא כבר לא היתה בדף הבית.

למחרת, בשעה 9:30 בבוקר, משיבה קליין שהידיעה כבר פורסמה ערב קודם לכן, בלי כל צורך בהתערבות. לפי מחקרי התקשורת שהשיגו החוקרים, בשעה 9:36 בבוקר יש שיחת טלפון מלשכת ראש הממשלה אל ניר חפץ. בשעה 9:41 יש שיחת טלפון מחפץ לישועה, בשעה 9:43 יש שיחת טלפון מחפץ לאלוביץ' ובשעה 9:49 יש שיחת טלפון מחפץ למשרד ראש הממשלה.

כשעה לאחר מכן, ב-10:44, שולחת קליין לישועה צילום מסך שבו נראה חלק מדף הבית של "וואלה". מצילום המסך עולה כי הידיעה שבה לעמוד הבית של האתר. במקום להופיע בשולי בוקסת החדשות, כעת הידיעה מופיעה באחת הכותרות המרכזיות של האתר.

"תסכים איתי שלהעלות מחדש להומפייג' כתבה, שכבר היתה וירדה, זה לא שגרתי, זה חריג", אמרה עו"ד תירוש לנתניהו, אך לפני שהספיק לענות התנגד בא כוחו עו"ד חדד.

הסנגור טען כי אם עו"ד תירוש מציגה רק שני צילומי מסך של דף הבית מכל אותן שעות, אי אפשר כלל לדעת מה באמת קרה בלילה, מה גם שאף עד לא נחקר על הפרשה.

בפועל, התמונה שהציגה התובעת היתה מדויקת. באמצעות ארכיון דפי הבית ששמור במחשבי "העין השביעית" אפשר לדעת בדיוק מתי והיכן הופיעה הידיעה על ערעור הפרקליטות.

לפי הארכיון, הידיעה על הערעור הופיעה לראשונה בדף הבית של "וואלה" בשעה 21:45, ואכן מוקמה בשולי בוקסת החדשות של האתר. היא נותרה שם עד 22:30 ואז נעלמה. רק למחרת בבוקר, בשעה 10:45, שבה לדף הבית, וכמו שטענה התובעת - למיקום בולט יותר כאחת הכותרות המרכזיות באתר. היא נותרה שם במשך כשעה.

אחרי שירדה בפעם השנייה מדף הבית, היא שבה וצצה בדף הבית בשעה 13:00, תחילה במקום שולי יחסית אך תוך רבע שעה מטפסת לראש בוקסת החדשות עד השעה 17:30(!), רק אז מחליפה אותה כותרת על פיגוע דקירה בירושלים. הכותרת לא נעלמת מדף הבית, אלא יורדת שוב לשולי בוקסת החדשות, לעוד כחצי שעה בטרם היא נפרדת סופית מדף הבית של "וואלה".

לא זו אף זו, קליין עצמה העידה על המקרה. "אילן פונה אלי ומבקש נכין אייטם על ערעור המדינה", אמרה קליין. "[...] הוא כותב לי שצריך אייטם. אני אומרת לו שכבר עלה אייטם בנושא, כי זו התפתחות חדשותית חשובה ופרשה שאנחנו מסקרים. ושאנחנו מסקרים את זה לא כי הוא הנחה, אלא כי זה ראוי לדיווח חדשותי.

"אילן מבקש ממני, זה בעצם יום אחרי הידיעה, הידיעה על הערעור יוצאת בערב אם אני לא טועה. אילן מבקש יום אחרי שנכניס עוד כל מיני פסקאות וזוויות לאייטם. כלומר, שנכניס קטעים מבקשת הערעור, שנעבה את האייטם. ואז הוא מבקש ממני להתקשר אליו. הוא אומר לי, לזכרוני, שזה צריך לעלות. ואחר כך מנחה אותי באיזה מקום זה צריך לעלות ולכמה זמן. ואחר הצהריים אני מבקשת להוריד את זה לטובת פיגוע".

קליין גם העידה על חריגות המקרה: "אילן רוצה שנעלה שוב אייטם שכבר העלינו יום לפני. זה דבר שאנחנו לא נוהגים לעשות. אתר חדשות לא עובד ככה. אתה לא מפרסם משהו ויום אחר כך אתה מוציא אותו שוב החוצה. בטח כשעברו כמה שעות טובות מהרגע שהניוז הזה קרה. זה ניוז, היה ערעור. הוגש ערעור, דיווחנו עליו. אילן מבקש בעצם יום אחרי להעלות את אותה כתבה שוב, עם עוד קצת תוספות מתוך הערעור עצמו. ואני מסבירה לו פחות או יותר שזה לא סביר להעלות את זה שוב אחרי שזה כבר עלה לאתר".

"אדוני", אמרה היום עו"ד תירוש לנתניהו אחרי שההתנגדות של עו"ד חדד נדחתה, "שורה תחתונה, תסכים איתי שלהעלות מחדש להומפייג' כתבה שכבר היתה וירדה זה חריג, לא שגרתי ולא רגיל".

"אני לא מסכים בכלל", הודיע הנאשם. אחרי ששב והאשים את הפרקליטות בחקירה רשלנית, העלה סברה משלו בדבר הסיבה לעליית הידיעה מחדש: "אני לא יודע מה קרה בבוקר", אמר, "אולי היה משהו בגלי צה"ל או קול ישראל וכל הנושא עלה מחדש".

הימין זה אני

"תסכים איתי מר נתניהו", פנתה התובעת לנאשם בשלב אחר של החקירה, "שאופן הניסוח של אייטם בנוגע להודעת הערעור על הקביעות על רעייתך ביחס למני נפתלי לא קשור לתפיסות המדיניות שלך, שאמרת ששאול אלוביץ' תומך בהן".

בשאלה זו ביקשה התובעת לתקוף את אחד מקווי ההגנה המרכזיים של נתניהו, ולפיו כל הקשר שלו עם מו"לים של כלי תקשורת לא נועד כדי לספק לו סיקור חיובי  באופן אישי אלא רק לגוון את שוק התקשורת כדי לקדם את תפיסת עולמו המדינית.

אחרי שנתניהו התחמק מלהשיב באופן ישיר, שבה עו"ד תירוש וטענה כי "אופן הניסוח של האייטם בעניין הודעת הערעור על הקביעות על מני נפתלי לא קשור לתפיסותיך המדיניות".

"כן קשור!", הגיב נתניהו, "ועוד איך קשור!".

"לא רק שאני לא מסכים איתך", הרחיב ראש הממשלה הנאשם, "אני חולק עלייך במאה אחוז. [...] ברור שזה קשור כי מה שהשמאל רוצה לזה להפיל אותי. אם הוא יפיל אותי הוא מאמין שהוא יפיל את הימין, ולכן כדי לפגוע בכיוון שאני מאמין בו, כדי לממש את הצופן הנגדי, הם כל הזמן יוצרים כתבות משמיצות".

הדיון היום היה הדיון האחרון בשנת העדות הראשונה של נתניהו, שהחלה ב-10 בדצמבר 2024. מחר, ה-10.12, תחל שנת העדות השנייה של ראש הממשלה הנאשם. בתקופה הזו, שכללה 365 ימים, התקיימו רק 60 ימי עדות, חלקיים ומקוצצים. גם הדיון שנועד למחר, שנקבע כי יימשך רק עד השעה 14:00, קוצץ היום עוד יותר וייקטע כבר בשעה 12:00. השופטים לא מסרו נימוק להחלטתם.

היום עם תום הדיון, כשעו"ד חדד כבר היה במעלית העולה מהאולם המרתפי, ניגשה אליו צופה. "זה כמו משפט ברלוסקוני", אמרה לו, "אני מאיטליה, אני מכירה, זה אותו דבר".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.35MB)