אחרי חודשים ארוכים שבהם שמעו שופטי בית-המשפט המחוזי בירושלים את מנכ"ל אתר "וואלה" לשעבר אילן ישועה מספר על הדרישות שקיבל להטות את הסיקור לפי דרישות הנאשם בנימין נתניהו ובני משפחתו, ולאחר כמה ימים שבהם נחשפו השופטים לעדותו של העורך לשעבר אבירם אלעד, שדיבר על ההוראות שקיבל בעצמו מישועה באותו נושא בדיוק, ירדה היום (18.10) הפרקליטות עוד שלב בסולם ההיררכיה של "וואלה".

מיכל קליין, לשעבר ראש מערכת החדשות ב"וואלה" וכיום יועצת בחברת הפרסום גיתם, תיארה בחקירתה הראשית את הלחצים שהופעלו עליה כדי לפרסם בהבלטה ידיעות יחצניות ולצנזר ידיעות שליליות על נתניהו ורעייתו, שרה. בעדותה הדגישה קליין את האופי האנטי-עיתונאי של ההוראות שקיבלה, ותיארה כיצד בכל זאת ניסתה להיאבק על האינטגריטי העיתונאי שלה ושל העיתונאים שהיו כפופים לה.

קליין, שהחלה את דרכה ב"וואלה" בשנת 2008 כמפיקה וטיפסה במעלה ההיררכיה העיתונאית לאורך השנים, מונתה לתפקיד ראש מערכת החדשות בתחילת שנת 2016. לפי עדותה, בתוך זמן קצר נחשפה להתנהלות חריגה. אמנם מעליה באתר ניצב אבי אלקלעי, שבאופן רשמי היה ממלא מקום העורך הראשי, אולם מיד עם מינויה נוצר ערוץ ישיר, עוקף אלקלעי, שחיבר בינה לבין ישועה.

"אני לא יודעת למקם את האצבע על תאריך ויום", אמרה קליין, "אבל מהר מאוד אני מבינה מאילן שכל מה שקשור למשפחת נתניהו צריך לעבור את אישורו. ובמקביל לכניסתי לתפקיד אני מתחילה לקבל הודעות מניר חפץ, הודעות לתקשורת, בדרך כלל עם הרבה מאוד תמונות, בדרך כלל מאירועים של שרה נתניהו. ניר לא מבקש ממני שום דבר. הוא שולח לי את החומר, ושתי דקות אחר-כך, פחות או יותר, אני מקבלת את אותן הודעות מאילן, עם התמונות, עם הנחיה מאוד ברורה מה יש לעשות עם החומר הזה. לאן צריך להעלות אותו, מתי, ולכמה זמן. וזה הרגע שאני מבינה את המעורבות של אילן".

קליין העידה כי שני המסלולים, של חפץ (עם תגבורת מישועה) לפרסום אייטמים חיוביים ושל ישועה בלבד לפיקוח על אייטמים שליליים, עבדו במקביל ובאינטנסיביות גדולה. "מדובר באירועים כמעט יומיומיים", אמרה. "אני חושבת שבכל תקופת כהונתי כראש מערכת חדשות עיקר השיח שלי עם אילן ישועה עסק בזה. הודעות, טלפונים, שיחות אצלו במשרד, כמעט כל יום, לפעמים עד שעות מאוד מאוחרות בלילה".

מיכל קליין: "הייתי מתווכחת עם אילן במקרים רבים שבהם חשבתי שההחלטות שלו פוגעות בחופש העיתונות, פוגעות ביושרה המקצועית של העיתונאים שעובדים באתר ופוגעות בגולשים"

בתשובה לשאלת עו"ד אמיר טבנקין, סגן מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, על תגובתה בזמן אמת למצב החריג הזה, העידה קליין כי בתחילת הדרך חשבה שמדובר ב"אירוע נקודתי". בהמשך, כשהתברר לה כי דפוס הפעולה נותר על כנו לאורך זמן, החליטה "לבחור את המלחמות שלה" עם ישועה, כהגדרתה.

"אני לא אריב עם אילן ישועה, שהוא המנכ"ל שלי, על אייטם חיובי על שרה נתניהו. למה? כי בעיני זה עושה פחות נזק מאייטם ביקורתי שצונזר. ואני הייתי מתווכחת עם אילן במקרים רבים שבהם חשבתי שההחלטות שלו פוגעות בחופש העיתונות, פוגעות ביושרה המקצועית של העיתונאים שעובדים באתר ופוגעות בגולשים שקוראים אותנו".

עו"ד טבנקין הציג בפני קליין ובפני בית-המשפט מבחר התכתבויות שלה עם ישועה מהתקופה שבה עבדה כראש מערכת חדשות. במרץ 2016 שלח ישועה לקליין הודעה לעיתונות של ח"כ שרן השכל שעסקה בתלונה בגין הטרדה מינית שהוגשה נגד מני נפתלי (בסופו של דבר הסתיימה התלונה בלא כלום). "אפשר אייטם אם מתעקשים", כתבה קליין לישועה, "אבל מאוד נמוך", כלומר ללא שיבוץ במקום בולט בדף הבית של האתר.

"דברי איתי לפני שיעלה, נחליט סופית על מיקום", כתב לה ישועה. "בסדר", השיבה קליין, "שוב אני אומרת, עיתונאית לא יכול לקבל מקום שהוא אינו הבוקסה (ההפניות לידיעות חדשותיות במורד דף הבית; א"פ) בערב כזה. זה ייראה רע מאוד".

קליין סיפרה בעדותה כי באותו הערב אירע פיגוע, ועל כן לא ששה לפרסם אייטם בולט על המכתב של ח"כ השכל, אף שמבחינה עיתונאית לא היה פסול לדווח על תוכנו. "כשאני אומרת 'בערב כזה' צריך להבין שכל דסק החדשות על הרגליים כי יש פיגוע, וזה לא יכול לקבל מקום בולט. בכלל, לי כראש מערכת חדשות היה קשה מאוד שאני מנסה לנהל אירוע שיש לו משמעויות של כוח אדם וסיקור כמו פיגוע, ובזמן הזה אילן מנחית עלי כתבה שאני מזהה כלא מספיק חשובה ומשמעותית לערב כזה". בסופו של דבר האייטם אכן פורסם.

"וואלה", 2.3.2016 (צילום מסך)

כמה ימים לאחר מכן שוב פנה אליה ישועה, הפעם בעניין סיקור פגישה של שרה נתניהו עם ג'יל ביידן, רעייתו של סגן נשיא ארצות-הברית דאז. "יש לך תמונות על אשתו של ביידן ושרה במוזיאון?", שאל ישועה את קליין. "לא שלחתי לשם צוות. מאמינה שלע"מ ישלחו. טרם שלחו", השיבה קליין.

בהמשך, אחרי שעדכנה את המנכ"ל כי יש לה תצלומים מהאירוע, שאל אותה ישועה: "יכולה להרים אייטם יפה?". "יכולה להרים אייטם", השיבה קליין. "יפה?", התעקש ישועה. "הוא לא יהיה גבוה. זה יראה תמוה בטעימה (אחת משלוש ההפניות הבולטות בראש דף הבית, מתחת לכותרת הראשית; א"פ)", השיבה קליין.

אחרי משא-ומתן נוסף על מיקום ההפניה לאייטם שלח ישועה לקליין עוד תצלומים מהאירוע, והדגיש: "זה מאוד חשוב". לאחר הפרסום הוסיף המנכ"ל: "מבקש שמהרגע ששמים עוד תמונות זה ישאר לפחות 30 ד'. זה חשוב מאוד-מאוד. אל תשאלי למה". "לא שואלת", השיבה קליין.

בידיעה כפי שהיא מופיעה כיום באתר "וואלה" אפשר לראות סרטון ושישה תצלומים של נתניהו וביידן.

"וואלה", 9.3.2016 (צילום מסך)

בחודש מאי 2016, לקראת פרסום דו"ח מבקר המדינה על הפרשה המכונה "ביביטורס", שוב געשו הרוחות ב"וואלה". "אילן מבקש אותי בצורה מפורשת לעדכן אותו בכל ידיעה שתעלה על דו"ח מבקר המדינה על 'ביביטורס', ואני נמצאת כל היום בהלוך-חזור בין המשרד שלי לשלו כדי לאשר איתו את הכותרת שניתן לדו"ח", העידה קליין.

"אנחנו מנהלים משא-ומתן. זה מתחיל משיחה בחדר שלי שבה הוא מבקש שהתגובה תופיע בכותרת עצמה. כלומר שיהיה כתוב מה המבקר בדק וגם מה נתניהו אומר בתגובה. אני אומרת שאפשר בכותרת המשנה. אנחנו כל היום דנים באופן שבו תסוקר הפרשה באתר כשברור לי שלי אין חופש בעניין הזה. אני באותו יום עושה כמיטב יכולתי שהדבר הזה יעלה לכותרת הראשית של 'וואלה' גם אם אני צריכה לנהל דיונים ארוכים עם אילן על הכותרת ועל התגובה ואיפה יופיע כל דבר ולכמה זמן".

במקרה הזה הצליחה קליין להשפיע. בשעה 16:00, עם פרסום דו"ח המבקר, התפרסמה באתר הכותרת הראשית "טיסות נתניהו מומנו בידי גורמי חוץ: 'חשש למראית עין של טובות הנאה'. משדר מיוחד".

מיכל קליין מגיעה לתת את עדותה במשפט המו"לים, היום (צילום: אורן פרסיקו)

בחודש אוגוסט אותה שנה התפרסמה ידיעה שכללה במקור תצלום בלתי מחמיא של נתניהו. "מיכל??", כתב ישועה לקליין. "אוקיי", השיבה, בלי שיהיה לה כל צורך לדרוש פירוט מהמנכ"ל. "תודה", כתב לה ישועה. "קים מעולם לא צולם כך", הוסיף, תוך שהוא מכנה את נתניהו בשמו של רודן קוריאה-הצפונית קים ג'ונג-און. "אני לא מבין אותך. המנהיג לעולם אינו מרים ידיים".

"תזדרזי", האיץ בה ישועה בהמשך. "יש לכך השפעה מאוד גדולה על יחסי החוץ של המדינה. זה עניין בעל חשיבות לאומית ואני חושש שהמנהיג ייפגע. מצאי בבקשה תמונה אמיתית, יפה, של המנהיג. מאוד חשוב. סליחה, מאוד-מאוד חשוב".

בעדותה הסבירה קליין כי הכינויים שהצמיד ישועה לנתניהו ורעייתו, על שם רודן קוריאה-הצפונית ורעייתו, לא נבעו לדעתה מתפיסה פוליטית או אידיאולוגית של המנכ"ל. היו אלה, לדבריה, "אמירות של כעס וסלידה ממי שלשיטתו שם אותו במצב הזה. כינויי שנאה".

בספטמבר 2016, כששרה נתניהו נפגשה עם רעיית מזכ"ל האו"ם דאז, באן סון-טק, כתב לה ישועה: "קיבלת מניר?". "כן", השיבה קליין. "למותר לציין שמדובר באירוע חשוב מאוד", הוסיף המנכ"ל בסרקזם. "חד-משמעית", השיבה קליין באותו הטון. "באן סון-טק מארחת את ריי סול-ג'ו", הגדיר זאת ישועה, תוך שהוא מדמה את שרה נתניהו לזוגתו של העריץ הצפון-קוריאני. "מצחיק", השיבה קליין, ופרסמה ידיעה עם חמישה תצלומים שונים של שרה נתניהו, בשניים מהם נראית גם רעיית מזכ"ל האו"ם.

כשהתכתובת הזו הוקרנה בבית-המשפט ביקש עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', להקרין מחדש על המסך את המשפטים כדי שיוכל לראות שוב את הכינויים. "חרפה!", סינן.

"וואלה", 22.9.2016 (צילום מסך)

"קיבלת?", שאל שוב ישועה כמה ימים אחר-כך, במסגרת דרישה לפרסם אייטם נוסף על רעיית ראש הממשלה, הפעם לרגל ביקור שלה בתחרות יופי לניצולות שואה שהתקיימה ב-2016. "כן", השיבה קליין. "לא יודע אם לצחוק או לבכות", כתב ישועה לקליין. "בכל אופן טפלי באהבה בגלל הניצולות". "בחרתי בלבכות", השיבה קליין, אבל הוסיפה: "יטופל".

"טעימה ואח"כ בוקסה ראשית חדשות עד הבוקר, נניח 7", הורה המנכ"ל. "מוגזם בעיני", השיבה קליין, אך למחרת בבוקר, כשקיבלה הוראה להציג את ההפניה במיקום בולט בדף הבית עד השעה תשע, השיבה בהכנעה: "אוקיי".

בנובמבר 2016, עם פרסום טיוטת דו"ח מבקר המדינה על מבצע "צוק איתן", הורה ישועה לקליין ולעורך הראשי אבירם אלעד למתן את הטון הביקורתי של הדיווח. "תהפכו את זה ליבש ועובדתי", כתב. "תביאו כציטוטים של מקורות ולא כעובדות. תשלחו אחרי שתיקנתם וחכו לאישור".

ההוראה הזו נשלחה דקות אחדות לפני השעה שמונה בערב. בשעה 20:02, לאחר שהכתבה נשלחה לאישור אצל ישועה, כתבה לו קליין: "קראת? רוצים לעלות, אנחנו בפיגור משמעותי. זה פותח מהדורות כרגע". "יש לי כמה תיקונים, מיד מתקשר", השיב המנכ"ל.

מיכל קליין: "זה קורה כשאתה שולח ידיעות לאישור הצנזורה במדינת ישראל. זה המקום היחיד שנתקלתי בזה בקריירה שלי. ידיעות עם מחיקות, חוץ מהאירוע הזה, קיבלתי אך ורק מהצנזורה הצבאית"

"אנחנו רוצים לפרסם ידיעה על דו"ח מבקר המדינה", שִחזרה קליין בעדותה. "שנינו, אבירם ואני, חושבים שזה אייטם שצריך לעלות כמה שיותר מהר. האם נהגתי לשלוח לו לאישור לנושאים אחרים? לא. לנושאים שקשורים לידיעות ביקורתיות למשפחת נתניהו? כן".

"עד כמה האירוע היה חריג?", שאל עו"ד טבנקין. "זה היה חריג, כי כל הליך האישור לקח הרבה מאוד זמן, ובזמן הזה אבירם ואני מנדנדים כי אנחנו מאוד רוצים שזה יעלה", השיבה קליין. "אנחנו גם משוחחים עם אילן בטלפון, אם אני זוכרת נכון. בסופו של דבר אנחנו מקבלים את הטקסט ששלחנו לאישור חזרה עם סימני מחיקה כאלה, כאילו מישהו לקח את הקובץ ששלחנו וסימן קווים, להוריד את החלקים האלה בדיווח".

עו"ד טבנקין שאל את קליין האם אירוע דומה אירע לה בעבר. "זה קורה כשאתה שולח ידיעות לאישור הצנזורה במדינת ישראל. זה המקום היחיד שנתקלתי בזה בקריירה שלי. ידיעות עם מחיקות, חוץ מהאירוע הזה, קיבלתי אך ורק מהצנזורה הצבאית".

כמה שבועות לאחר מכן, אחרי שבחדשות 12 פרסמו תמלילים מחקירות שרה נתניהו במשטרה, הכינו ב"וואלה" ידיעה ושלחו אותה, בנוהל שהתקבע, לאישור המנכ"ל. היא חזרה עם מחיקות נרחבות. פסקאות שלמות נמחקו, כולל כותרת הידיעה, שהתבססה על ציטוט מחקירתה של נתניהו. "הכתבה כמו שהיא כתובה עכשיו לא נותנת את התמלילים עצמם, כלומר את מה שהיה בחקירה", הסבירה קליין בעדותה. "רק את התגובה על זה שהתמלילים נחשפו".

"עד כמה היה לך מרחב של שיקול דעת להיעתר או לא לדרישות?", שאל עו"ד טבנקין. "אילן היה מנכ"ל ואני הייתי ראש מערכת חדשות, וגם ראש מערכת חדשות צעירה", השיבה קליין, כיום בת 33 ובת 28 בלבד במועד שהפכה לראש מערכת החדשות של "וואלה".

"היו נושאים שהיה אפשר לדבר עליהם עם אילן. לפעמים על מיקומים של ידיעות, על כמה דברים צריך להיות באוויר, אבל בשאלה האם ממלאים את ההנחיה או לא, לא היה מקום לשיקול דעת. לא היה מקום להגיד 'אילן, היום האייטם הזה לא יעלה'. היו אירועים מסוימים ספורים שבהם הצלחתי להעלים מעיניו איזה פוש שיצא, אבל באופן עקרוני לא היה לי מנדט להגיד לאילן לא".

איריס ושאול אלוביץ', יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

ישועה עצמו, העידה קליין, הסביר את הצורך למלא אחר הוראותיו ב"אמירות כלליות" שלפיהן "הם יסגרו את הברז", כשהוא מכוון להבנתה לבעלי השליטה באתר, הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'. "הוא לא ניסה למכור לי חשיבות של הפרסומים האלה", אמרה קליין. "הוא לא ניהל איתי דיון עיתונאי. אילן הוא לא עיתונאי וברוב המקרים לא היו לנו דיונים עיתונאיים. היתה הנחיה ואחרי זה ביצוע, ובחלק גדול מהמקרים אחרי זה גם ויכוח".

ישועה, הוסיפה קליין, גם ביקש מדי פעם את הזדהותה. "שתדעי לך שזה עושה אותי חולה, שזה קשה לי מאוד", היה אומר לה. פעמים אחרות היה טוען כי "אנחנו כולנו באותה הסירה". "הוא אמר את זה כדי שנבין שגם הוא במצוקה, ואולי קצת להרגיע את ההתנגדות שלנו", העידה קליין.

היא עצמה נאלצה להעביר את ההוראות האנטי-עיתונאיות למטה, אל מערכת "וואלה". שני הסגנים שלה, יהושע בריינר ואבנר בורוכוב, היו ממילא חשופים לכל הדרישות שקיבלה כיוון שהתייעצה איתם כיצד להגיב ("והם הרבה פעמים אמרו לי 'אבל בואי נתנגד'"). לעורכים שבדסק לא הסבירה את ההוראות, העידה. "לא אמרתי להם 'יש פה סיטואציה מורכבת'. קיבלנו הנחיות. איפה שיכולנו להתווכח עשינו את זה, אבל יש הנחיות שהיינו צריכים להעביר לדסק".

הנקודה הרגישה יותר, העידה קליין, היו הכתבים בשטח. הם הביעו "חוסר שביעות רצון גדולה" מהמצב שנוצר והיא ועמיתיה במערכת השתדלו לתת להם לפחות תחושה של עבודה עיתונאית חופשית. "אנחנו מאוד חששנו מלהגיע למצב של צנזורה עצמית", אמרה קליין, "שכתבים יידעו מראש על מה אסור ועל מה מותר להם לכתוב. לעולם לא באתי לאחד הכתבים ואמרתי לו, 'אתה לא תכתוב על זה'. אמרתי להם: 'אנחנו ננסה לפרסם הכל. האם נצליח? אני לא יודעת'".

אילן ישועה בדסק החדשות של "וואלה" ב-2013 (צילום: "העין השביעית")

"מדוע למרות מה שתיארת המשכת לעבוד באתר 'וואלה'?", שאל עו"ד טבנקין. "הייתי בלחץ סביב הבקשות של אילן, ולפעמים גם התביישתי בהן אבל אהבתי את המערכת שעבדתי בה הרבה שנים לפני שמוניתי לראש מערכת החדשות", השיבה קליין. "אני חוויתי חלק גדול מהאירוע הזה כמעין פלישה. מגיע מישהו לבית שלך ואתה אמור להיות זה שהולך? היה שם אתר חדשות לפני, היה גם אחרי. אני, לשיטתי, חופש העיתונות לא היה נתרם מזה שמיכל קליין היתה הולכת הביתה".

ההתערבויות, העידה קליין, נפסקו בבת אחת, כשישועה קרא לה ולאלעד לחדרו ואמר להם: "אם אתם עדיין זוכרים איך עושים עיתונאות אתם יכולים לעשות". "הלכנו ועשינו", אמרה קליין, וטענה כי הפסקת ההתערבויות התרחשה סמוך לחשיפת הפרשה המכונה "תיק 2000", כלומר בינואר 2017. ישועה, וכן אלעד, העידו כי ההתערבויות נפסקו כמה שבועות קודם לכן, בימים האחרונים של 2016, אחרי שמנכ"ל "וואלה" זומן לביתם של בעלי השליטה שאול ואיריס אלוביץ' וקיבל הוראה להשמיד את מכשיר הטלפון שלו.

קליין סיפרה כי בימים שלפני חשיפת "תיק 2000" נפוצו שמועות על פרשה חדשה שבה מעורבים ראש הממשלה ובעלים של כלי תקשורת גדול. "באותו שלב אני חושבת שמדובר בקשרים שנגעו ב'וואלה'", העידה. "ולמעשה אנחנו יושבים בדסק מול הפרסום על 'תיק 2000' ואנחנו מופתעים שלא מדובר ב'וואלה'".

"מערכת מצומצם": החקירה הנגדית של אבירם אלעד

עוד לפני שעלתה קליין להעיד בחקירה ראשית השלימה עו"ד מיכל רוזן-עוזר, הסנגורית של הנאשמת איריס אלוביץ', את החקירה הנגדית של עורך "וואלה" לשעבר אבירם אלעד.

בחקירה הנגדית הציגה רוזן-עוזר לאלעד ולבית-המשפט תכתובות המעידות כי המנכ"ל ישועה היה מעורב בתכני האתר גם בלי קשר לראש הממשלה דאז נתניהו. אלעד, מצדו, התעקש כי כמעט בכל המקרים העיר ישועה הערות טכניות, ולא נכנס באמת לסוגיית התוכן של הידיעות.

"חברים, המלחמה גרמה לי כמו לרבים אחרים לצרוך כמה אתרים כל הזמן, ובמיוחד 'וואלה'. אנחנו כנראה יותר טובים בשידורים החיים אבל... בקצב העריכה, העומק, ynet עושה לנו בית-ספר", כתב ישועה ביולי 2014, על רקע מבצע "צוק איתן". ההודעה נשלחה לאלעד, שהיה אז ראש מערכת החדשות, לסמנכ"ל עידו אשד ולעורך הראשי ינון מגל. בין היתר קבל המנכ"ל על כך ש"אין מספיק תמונות והתמונות שעולות חלשות, הכותרות חלשות מאוד", וכן על כך ש"כתבות רבות קצרות ושטחיות".

כמה ימים לאחר מכן הקים ישועה קבוצת ווטסאפ בשם "פורום מערכת-הנהלה" ובה כתב: "ראו הראשית שלנו מול ynet. צ"ל הפסקת אש נוספת. צ"ל פירוט מה קרה בהצבעת הממשלה. הידיעה שלנו של תיבון ממש ילדותית ושטחית וחלקית מאוד. נראה לא טוב".

"אין פה התכתבות האם הפסקת האש נכונה או לא", העיד אלעד. "לא מדברים על העמדה, אלא על איך זה מוצג לגולש. האם זה מספיק מובן, האם זה מגרה אותו להקליק על הכתבה. האם היא מספיק מפורטת כדי לגרום לגולש להיות מספיק זמן בכתבה. אני רואה את זה כהתכתבות שעוסקת במהות הטכנית של הכתבה".

אבירם אלעד ועו"ד מיכל רוזן-עוזר, היום בסיום עדותו של אלעד במשפט המו"לים (צילום: אורן פרסיקו)

בהמשך הציגה עו"ד רוזן-עוזר מכתב ששיגר מגל בתגובה לטענות של ישועה, וכן הודעה פרטית שכתב לישועה על הסמנכ"ל אשד, שבא גם הוא בתלונות על הנעשה באתר: "הוא עדיין לא מבין דבר בעיתונאות, ההערות שלו היום היו מביכות. הוא יכול בהחלט לעזור בצורה, אבל בתוכן?? לצלם מסך ולדבר עליו בלי לדעת מה קרה באותו רגע מראה על חוסר הבנה בסיסי. ועוד בשתי הדוגמאות שהביא היו לנו בראשית הישגים עיתונאיים".

"מבקש שתעשה כל מאמץ לעבוד עם עידו בלי משחקי אגו", כתב בתגובה ישועה לאלעד. "כמו כן סייע בזה לינון ותרגיע. עידו לא בא באג'נדה ותרומתו תהיה גדולה. זו לא פחיתות כבוד לכם לקבל ממנו הוראות, הוא בכיר אנשי האינטרנט בארץ ואולי האיש האינטליגנטי בחברה. באומרי את זה איני בא לומר שאתם טיפשים או שהוא מבין בעיתונאות יותר מכם. ההפך נכון, אבל במכלול הוא מנצח. קרב עם עידו לא יוביל לשום מקום, אנא ממך עשו את הדבר הנכון". במקביל כתב ישועה למגל: "ינון תירגע, זה קרב מיותר לחלוטין. תן לי קרדיט ותרגיע. הקרב מול ynet ו-mako ולא מול עידו. מבקש ממך, זרום איתי ועם עידו".

העימות בין אנשי ההנהלה ישועה ואשד לבין בכירי המערכת נמשך, וישועה התלונן על כך שמגל ואלעד אינם ששים לקבל את הערותיו. "אני עוקב רצוף אחרי העריכה אצלנו וב-ynet. יש לנו עוד הרבה מה לשפר, ובגדול קשה מאוד להעיר הערות. התכוונתי שקשה לכם לקבל הערות ושאנחנו לא מספיק חדים ולא מספיק חרוצים, אני לא מרוצה מהתפוקה".

ינון מגל במערכת "וואלה", ינואר 2013 (צילום: משה שי)

במקרה זה הודה אלעד, בתשובה לשאלת עו"ד רוזן-עוזר, כי ההערות של ישועה הן הערות על תוכן. כשישועה הטיח בפניו שוב כי אינו יודע לקבל הערות ביקורתיות, אלעד כתב לו: "אני יודע היטב. להגיד לנו שאנחנו לא חרוצים אחרי שאנחנו נותנים את הנשמה בשביל 'וואלה' זה פשוט מעליב. לבדוק אותנו על כל אייטם שעולה ולא עולה זה חוסר אמון בסיסי".

"תפסיק להיעלב, אני מעיר כל היום לכולם", השיב ישועה. "אתה וינון הפכתם לפרימדונות".

עו"ד רוזן-עוזר הפתיעה את אלעד כשחשפה בפניו כי בעקבות העימות הזה הקים ישועה קבוצת ווטסאפ חדשה בשם "מערכת מצומצם", שבה לא הוא ולא מגל היו שותפים. במקום זאת, את המערכת ייצג אודי הירש, המשנה לעורך הראשי, ולצדו הסמנכ"ל אשד והמשנה למנכ"ל שי מגל.

"אודי", כתב ישועה להירש בקבוצה החדשה, "אבקש שמרגע זה תדווח בפורום מצומצם זה בזמן אמת על כל מחדל וטעות הקשורים לחדשות. קצתי במשחקי הילדים של אבירם וינון". בהמשך הוסיף המנכ"ל בקבוצה המצומצמת: "אנחנו נחליט בזמן אמת מי מהפורום המצומצם הזה מנחית הוראה לביצוע. אני מעדיף שברוב המקרים זה יעבור בציר שלך ושל עידו בלעדי, אבל כל אימת שיידרש אני או שי נתערב".

אודי הירש (צילום: אורן פרסיקו)

"הכפפות ירדו", כתב ישועה בקבוצה המצומצמת. "הבוקר אחרי התשובות היהירות של אבירם, אי-אפשר להעיר לחבר/ה האלו, ואתה אודי ישן בעמידה. [...] אני הולך לעקוב אחרי עמוד הבית כמו עורך ראשי, ומצפה שאתה אודי תעשה את זה ולא תפספס יותר כלום. כל הזמן אני שומע מינון ומאבירם שהם לא מבינים על מה אנחנו מדברים, אז אני אתן להם דוגמאות. נמאס לי מגן הילדים. אני אשלח חצי מערכת הביתה ביום ראשון אם יהיה ולו גם מצמוץ אחד".

"בחוויה שלך, הוא עקב כמו עורך ראשי?", שאלה עו"ד רוזן-עוזר את אלעד. "חלק מהזמן", השיב העורך לשעבר. עו"ד רוזן-עוזר הציגה לאלעד גם עדויות לכך שישועה שיקר לו, זאת בניגוד להצהרה שנתן בחקירתו הראשית, שלפיה ישועה מעולם לא שיקר לו בכל שש השנים שעבד עמו ב"וואלה". ישועה אמנם סיפר לאלעד כבר ביום עבודתו הראשון כי שאול ואיריס אלוביץ' דורשים את פיטוריו, אך עו"ד רוזן-עוזר הציגה תמליל של שיחה שבה היה זה ישועה שהציע לאלוביץ' לפטר אותו.

בחלק אחר בחקירה שאלה עו"ד רוזן-עוזר את אלעד על פרסום ההקלטה שבה נשמעת שרה נתניהו צורחת על יועץ התקשורת המנוח שעיה סגל. בהודעתו במשטרה אמר אלעד לחוקר: "עכשיו אתה מבין גם כמה זה היה מתוק לפרסם את זה מעבר להכל".

"זה היה לך מתוק לפרסם את הקלטת הזו, מר אלעד?", שאלה עו"ד רוזן-עוזר. "בוודאי", השיב העורך לשעבר. "אחרי שאנחנו היינו תחת צנזורה ונאלצנו לפרסם כתבות שלא רצינו, פתאום יכולנו לפרסם על-פי שיקולים עיתונאיים ואף אחד לא בא אלינו עם אותם שיקולים שהיו מקובלים קודם לכן. זה היה שינוי דרמטי לעומת מה שקדם לזה. לכן זה היה מתוק, שעכשיו הצנזורה הוסרה".

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 2.27MB)