באמצע יום החקירה האחרון של משה סעדה, חבר הכנסת מהליכוד שהיה פעם בכיר במח"ש, נדמה שהוא כבר לא שם לב על מי הוא צועק ועם מי הוא מתווכח. סעדה, עד הגנה במשפטו הפלילי של יו"ר מפלגתו, הקפיד לכל אורך החקירה הנגדית להתחמק ממענה לשאלות – במיוחד שאלות של "כן" ו"לא" – באמצעות סיפורים ארוכים ועמוסי פרטים על העוול שכביכול עשתה מערכת אכיפת החוק לו ולפטרון הפוליטי שלו, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כשנקלע לפינה, סעדה פשוט סירב לענות. במקרה אחד בדיון שהתקיים אתמול (15.9) הוא סנט בתובעת, עו"ד יהודית תירוש, כשבמקום להשיב לשאלה שהוצגה לו גולל עוד סיפור על בכירי משרד המשפטים ה"שקרנים", כדבריו, שהיו ממונים עליו בימיו במחלקה לחקירות שוטרים. במקרה הזה, באופן נדיר, ראש הרכב השופטים קראה לו לסדר: השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הזכירה לו שמי שמחליט מה לשאול זו התביעה, ושהתפקיד שלו כעד הוא להשיב לשאלות באופן ממוקד.

סעדה השיב לשופטת בהתחצפות: "ואני מחליט מה לענות. אני לא מקבל את זה. יש לי ניסיון כמו לגברתי בבית משפט". לאחר רגע התעשת והעיר: "קצת פחות".

צורת ההתבטאות של סעדה הזכירה את האפיזודה הטלוויזיונית של בועז ביסמוט, חברו לליכוד שבתפקידו כפאנליסט נהג להשפריץ בתזזיתיות שברי משפטים שרק לפעמים היו קשורים זה לזה או לנושאים שנידונו באולפן. לא משנה מה שאלה אותו התובעת, סעדה שלף עוד ועוד סיפורים על בכירים שלטענתו הסתירו את כשליה האינסופיים של חקירת נתניהו – ואת התרבות המושחתת לכאורה במח"ש, כור מחצבתו, וכמובן גם במשטרה.

בשביל זה זימנה אותו ההגנה להעיד. סעדה לא נטל חלק בחקירות נתניהו ולא היה מעורב באף אחת מהפרשות שבגינן הועמד לדין – ואפילו לא באלו שלבסוף נותרו מחוץ לכתב האישום. הוא זומן על הטיקט של "חושף שחיתויות" שיציג את ערוותם של החוקרים וישכנע את השופטים בתיאוריות הקשר על "תפירת התיקים" ו"מדינת העומק", או לפחות בטיוח זדוני של כשלי חקירה. "כל צמרת המשטרה היתה חשודה בהסתרת החומר – רוני אלשיך, מני יצחקי, רוני ריטמן", הכריז כבר בתחילת הדיון.

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ונאשם מס' 1 במשפט המו"לים, בפתח אחד מימי עדותו (צילום: תמר מצפי)

אם לשפוט לפי המבטים המשועממים של השופטים, סעדה נכשל. בזמן שהוא הרים את קולו וטען בלהט שבכירי המשטרה ומשרד המשפטים טייחו קנוניה נוראית, השופטים הביטו בשקט בו, או זה בזה, ורק לעתים נדירות התערבו – וגם אז לא לטובתו, אלא בעיקר בניסיון לזרזו ולסיים את היום.

במקרה אחד השופט משה בר-עם מצא לנכון לעמת את סעדה עם חולשת הטיעונים שלו. זה קרה אחרי שעו"ד תירוש שאלה מדוע לא תיעד בכתב מקרה שבו, לטענתו, הורו לו לא לחקור עדויות על כשלי חקירה – כשלים שלדעתו עלו לכדי עבירות פליליות. סעדה השיב שבמקרה קודם קיבל "נזיפה חמורה" על תיעוד של מידע מודיעיני כזה, ונאמר לו לא להתעסק בכך. הוא הבין שעדיף לציית, ולא לפעול נגד המערכת.

"זה לא מספיק חשוב? עבירות פליליות?", תהה השופט בר-עם. "בשלב ראשון ראוי לתעד".

"לא, אני מקבל מידע כל יום", השיב סעדה.

"בכל זאת", לחץ השופט, "זה מידע על עבירות נגד ראש הממשלה".

סעדה, בתגובה, שלף תקרית מביכה ובלתי קשורה: הוא סיפר על לילה אחד, בשלוש לפנות בוקר, שבו קיבל לדבריו שלושים שיחות טלפון מעורך הדין הפלילי ירון לונדון, שביקש לשוחח איתו בדחיפות. סעדה כיהן אז כממלא מקום ראש מח"ש. הוא הכיר את עו"ד לונדון, וביקש ממנו להגיע אליו הביתה – וכך קרה.

"אתה מדבר על פרשת המתחזה", העירה תירוש. "זה לא היה מקור אמיתי, זה היה מתחזה".

"כן", השיב סעדה, אך בכל זאת המשיך לגולל את הסיפור. לפי הגרסה של עו"ד לונדון, שהוצגה בתחקיר של חדשות 12, צוות ההגנה של נתניהו קרא לו בבהילות למעון הרשמי בירושלים. כשהגיע לשם פגש את עו"ד יוסי כהן, הפרקליט הפרטי של משפחת נתניהו, שכביכול קיבל לידיו מידע פנימי – "חומר נפץ" – שהצביע על שיבושי חקירה בתיק. בישיבה הלילית הוחלט שצריך למסור את החומר מיד למח"ש. לכן התקשרו לסעדה.

ראש מח"ש קרן בר-מנחם עם שי ניצן בתקופה שבה כיהן כפרקליט המדינה. הכנסת, יוני 2018 (צילום: יונתן זינדל)

אלא שזה לא היה חומר נפץ. זה היה חומר מפוברק שהתקבל מידי מתחזה בשם מיכאל זרגרוב, נוכל שבמקרים אחרים הוציא כסף במרמה מאזרחים קשי יום והחליט מסיבותיו לעשות סיבוב גם על ראש הממשלה. סעדה סיפר בבית המשפט שבמפגש הלילי הוצגה לו "קלטת", ושהוא הגיע כבר בשש בבוקר למשרד כדי לכתוב דו"ח מפורט על הממצאים המפלילים נגד חוקרי המשטרה.

סעדה התלונן שהממונים עליו, ראש מח"ש קרן בר-מנחם והמשנה לפרקליט המדינה דאז שלמה (מומי) למברגר, אמרו לו לא לספר לאיש על המידע, הדירו אותו מהחקירה ולבסוף נזפו בו. בשלב מסוים נודע לו שהדרגים שמעליו מקיימים ישיבה בנושא. לאחר מכן התקשר אליו יואב תלם, מבכירי החוקרים בתיקי נתניהו, וסיפר לו שמדובר בעבודה של מתחזה. "ואז אני מתקשר ללשכת היועמ"ש, ומגלה שהישיבה היא עלי – אני חשוד!". לדברי סעדה, הוא חש מושפל ומבוזה.

התקרית המביכה הציגה את סעדה, בכיר במח"ש, כפתי שקפץ על ההזדמנות להכניס למערכת העיכול של המחלקה תלונה מזויפת שעצם בירורה יועיל למאבקו של נתניהו נגד החוקרים. אבל מבחינתו, לפחות לפי הדרך שבה הציג זאת אתמול בדיון, מדובר באליבי שמסביר מדוע לא תיעד באופן מסודר מידע אחר שקיבל בהמשך והצביע לשיטתו על עבירות אמיתיות שביצעו חוקרי נתניהו.

עד שסיים את הסיפור, נדמה שאיש באולם כבר לא זכר את השאלה המקורית שהציג לו השופט.

"לא לצעוק עלי ולא להפנות אצבע"

המקרה הבוטה ביותר שבו ניסה ח"כ סעדה לחטוף את הדיון בשירות הנאשם נתניהו אירע כאשר התובעת תירוש ניסתה להציג לו שאלה של "כן" ו"לא" לגבי הלחץ שהפעילו החוקרים על עד המדינה ניר חפץ. סעדה התחמק ממתן תשובה ישירה, ולא שיתף פעולה גם כשהשופטת פרידמן-פלדמן דרשה זאת.

במקום להשיב, סעדה טען שהשאלה פסולה כשלעצמה וביקש לחלוק פריט מידע שלטענתו קיבל מאחד החוקרים בתיקי נתניהו. כעבור רגע התברר שהמידע הוא למעשה שמועה שמופצת על ידי מכונת הרעל הביביסטית במטרה לפגוע בהדס קליין, עדת המפתח ב"תיק 1000". השמועה הבלתי מבוססת מייחסת לה רומן עם ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, במפגשים שכביכול אירעו כותלי הדירה השכורה של המיליארדר ג'יימס פאקר במלון רויאל ביץ' בחוף תל-אביב.

קליין עצמה הכחישה בתוקף את השמועה ואיימה לתבוע את מי שיפיץ אותה. בראיון שהעניקה השבוע לרביב דרוקר אף התייחסה לעלילות יוסי כהן ברויאל ביץ' ורמזה שהוא ערך שם מפגשים בלתי הולמים עם אשה אחרת. סעדה לא הזכיר את ההכחשות, או את היעדר הראיות. הוא נזהר בתיאור המפגשים, ואמר שהשניים באו יחד כדי "לבלות במלון". לדבריו, החוקר ביקש להעביר את המידע על כך ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אך נענה ב"לא עכשיו".

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן. ירושלים, אוקטובר 2021 (צילום: יונתן זינדל)

"נשמח לדעת מי החוקר", אמרה עו"ד תירוש.

סעדה התחמק ואמר שימסור את שמו רק אם תיפתח חקירה פלילית. "זאת היתה שיחה חברית", טען.

"ח"כ סעדה", המשיכה תירוש, "חלק מהעניין הוא השיח שלך עם חוקרים בתיק נתניהו. מתי דיברת איתו?".

"בשבועות האחרונים", השיב סעדה. המשמעות: החוקר שוחח איתו אחרי תחילת חקירתו בבית המשפט, שהחלה בחודש מאי.

"בשבועות האחרונים לעכשיו?", שאלה בפליאה השופטת פרידמן-פלדמן.

"האחרונים, עכשיו-עכשיו", ענה סעדה, "אני נדהמתי כששמעתי את זה, זו הוכחה ניצחת למסע הרדיפה – יוסי כהן, ראש המוסד, שהוא עובד ציבור, נמצא שעות במלון, לא מכספי משלם המסים, ומקבל סוג של שוחד. ונמצאת איתו עדת תביעה". לדבריו, הוא לא הספיק לעדכן בכך את סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד.

"ח"כ סעדה, אתה יודע שמה שאתה אומר עכשיו זאת עדות שמועה", העירה עו"ד תירוש. "אבל מה שרלבנטי לנו זה שבזמן שאתה מעיד כאן, אתה מדבר עם חוקרי נתניהו".

"מישהו אמר שאסור?", שאל סעדה.

"כן, זה אסור", השיבה תירוש.

סעדה הרים את קולו: "בית המשפט לא אסר עלי, וגם אין לו זכות לאסור עלי. לא דיברתי על העדות שלי, והחוקר לא דיבר איתי על התיק. דיברנו על מה שקורה במדינת ישראל, על השסע, והוא דיבר על 'העוול שעשו לבנימין נתניהו'. ואני אומר לכם שאם היו מאפשרים לנו לשמוע את המקור הזה בזמן אמת, יכול להיות שהתיק הזה לא היה מתקיים".

"לא לצעוק עלי ולא להפנות אצבע", ביקשה תירוש.

"אני לא צועק", שיקר סעדה. "מותר לי להפנות אצבע ולהגיד לך דברים קשים, כי זה לא תיק של הפרקליטות – את מייצגת את מדינת ישראל, ולצערי אני לא רואה את זה". לאחר מכן נפרש על פניו חיוך שבע רצון.

"אני משקפת לפרוטוקול שאתה מחייך", העירה התובעת.

השופטת פרידמן-פלדמן ביקשה ממנה להתקדם לשאלה הבאה, וסעדה מיהר להשחיל את המילה האחרונה: "אני משקף לפרוטוקול שכשתיק שלי משתבש אני נסער ונדהם, ופה – גם בית המשפט, גם אתם – ממשיכים כאילו הכל בסדר. רק אמרתי שיוסי כהן, ראש מוסד, חשוד בקבלת שוחד, ואתם מבחינתכם ממשיכים הלאה כאילו כלום לא קרה".

יוסי כהן, ראוי לציין, אינו חשוד בקבלת שוחד.

מי הדליף לעמית סגל

רוב השאלות שהציגה התובעת לח"כ סעדה היו ממוקדות ונועדו להצביע על סתירות בעדותו. היא הציגה מסמך או ציטוט וביקשה ממנו להתייחס אליהם – אך הוא הפליג לסיפורים והאשמות, ולא שיתף פעולה. אבל במקרה אחד או שניים עו"ד תירוש הצליחה לחדור את חומת הרעש ולפגוע באמינות של סעדה כעד, אם עוד נותרה כזו אחרי החבלה העצמית המתמשכת.

כחלק מהביקורת על בכירי משרד המשפטים, סעדה קבל על כך שהתייחסו אליו כאל "מרגל" שמדליף מידע פנימי החוצה – מעשה שבמקרה של גוף חקירות, לדבריו, עולה לכדי שיבוש מהלכי חקירה, עבירה פלילית שהעונש עליה הוא מאסר בפועל. לבסוף, כידוע, פוטר סעדה על ידי מנהלת המחלקה בר-מנחם – מהלך שהוליד סכסוך מתוקשר שבמסגרתו טען סעדה שאחת הסיבות לפיטורים היא עמדתו לגבי חקירות נתניהו.

תירוש ניסתה לברר אם סעדה קשור לחשיפה של עמית סגל מ-2020 על קשר רומנטי שקיים אחד מחוקריה של שרה נתניהו, אבי רוטנברג, עם ג'ודי מוזס, אחותו של הנאשם נוני מוזס ושותפתו בקבוצת "ידיעות אחרונות".

הסיפור הסתובב במשטרה, והגיע גם למח"ש, לפני שנחשף בחדשות 12. סעדה טען שבמשטרה הסתירו את המידע במשך שנה וחצי והעבירו אותו לטיפול רק אחרי שגרושתו של רוטנברג, אורית פרידמן, סיפרה שחלקה את המידע עם כמה עיתונאים שהכירה מעבודתה כדוברת בכירה במשטרה (סעדה לא נקב בשמה, אך פרטיה הופיעו במסמך של מח"ש שהוצג באולם).

עמית סגל (צילום: יונתן זינדל)

סגל הוא העיתונאי שאצלו קיים סעדה את ראיון ההטבלה שלו למחנה הביביסטי ב-2022, פרסום מעורר הדים שחודשיים אחריו קיבל מנתניהו שריוּן בליכוד. האם סעדה היה גם המקור לסקופ של סגל על החוקר רוטנברג וג'ודי מוזס? סעדה הכחיש, והדגיש שרבים במערכת האכיפה נחשפו למידע. הוא העריך שסגל נחשף למידע בעקבות תלונה שהוגשה למשרד מבקר המדינה על ידי דובי שרצר, חוקר מח"ש שאמור להתחיל את עדותו במשפט המו"לים בהמשך השבוע.

תירוש ניסתה לאתגר את ההכחשה הגורפת של סעדה לטענה שנהג להדליף מידע מחקירות. האמצעי: דברים שסעדה אמר רק לפני שלושה חודשים בחקירתו הראשית, שכללה הודאה בהדלפות סדרתיות. "זה היה לחם חוקנו", אמר אז, אך ביקש לדייק: "לא קראו לזה הדלפות, זה תדרוך". ובכל זאת, מהתיאור של סעדה נראה שההגדרה המדויקת יותר למה שהודה שעסק בו היא אכן "הדלפות", כלומר מסירה של מידע קשיח מתוך תיקים שנמצאים בעיצומה של חקירה.

הוא נתן כדוגמה מקרה שבו מח"ש חוקרת ניצב במשטרה: "כל הכתבים צובאים לפתחך. כל כתב רוצה שתיתן לו בדל מידע. עכשיו, בסוף, אתה שולט במידע. אתה מחליט למי אתה מעביר אותו, למי אתה נותן את יומו, אבל יש גם היזון חוזר. אתה גם מצפה ממנו, וגם אומרים לך פרקליט המדינה, מנהל מח"ש, שייתן כותרת למח"ש. כמובן, זה בהלצה שהיא רצינית, היינו שואלים אותו 'כמה פעמים כתבת מח"ש בגוף הכתבה', כדי לראות כמה האדרת. הרי למה אני מוסר לו מידע ולא לאחר?".

אתמול ניסתה תירוש לגרום לסעדה להודות שבניגוד לדבריו, פרקליט המדינה דאז שי ניצן וראש מח"ש דאז אורי כרמל לא אישרו לו להדליף מידע מחקירות.

סעדה התעקש שפעל באישור. "היו עיתונאי חצר של הפרקליטות ונדרשנו להעביר להם מידע, וגם ציפינו מהם לסיקור אוהד", אמר. "אם הם היו מדווחים משהו רע על מח"ש – הברית הזאת היתה מתפרקת. והיו כתבים אחרים, מסכנים, שליחכו פנכה, והם לא קיבלו כלום. כולם מכירים את זה. אני מופתע מזה שאת מופתעת".

עו"ד יהודית תירוש באולם משפט המו"לים בבית המשפט המחוזי בירושלים, יולי 2023 (צילום: חיים גולדברג)

עו"ד תירוש הגיבה שהאישורים שקיבל התייחסו לתדרוכים – שיחת הסבר לגבי פסק דין או כתב אישום, למשל, על פי נוהל סדור – ולא להדלפה של חומרי חקירה. סעדה הגיב בהתחכמות: "מה שאתה עושה לא נקרא להדליף. זה תדרוך. אתה מתדרך על דברים שאתה יודע שלא ישבשו את החקירה, אבל העיתונאי לא יודע את זה. מבחינת העיתונאי זה סקופ".

התובעת ביקשה מסעדה להסביר מדוע בשנת 2019, אחרי שהוחלט להגיש כתב אישום נגד נתניהו, הוא לא פנה לגורמים מחוץ למח"ש והתריע על העבירות והכשלים שלטענתו אירעו בחקירה. "לו העובדות שאתה מציג היו נכונות, אתה כעובד ציבור שחב את חובת האמונים שלו לציבור – היית מרים דגל אדום ופונה לכל מי שצריך", הציעה.

התירוץ של סעדה לקוח מעולמות האינטרסים האישיים והפוליטיקה הפנימית. הוא סיפר שפנה לאורי כרמל והרצל שבירו, שני ראשי מח"ש הקודמים, אך הבהיר שלמרות שכבר פרשו הוא עדיין ראה בהם חלק מהמערכת. לדבריו, עם גורמים חיצוניים של ממש הוא חשש לדבר. "למה לא היה לי אומץ לצאת נגד המערכת? כי זה קשה. אני לא מדבר עם אנשים מחוץ למערכת, כי זו הדלפה ואני יודע שמחפשים אותי", נימק.

"אם הייתי מוציא את זה לכתבים, זה היה גילוי בהפרת חובה. אני הגשתי כתבי אישום על הדברים האלה. זאת מערכת ענקית, וקשה לצאת נגד הזרם החמים והנעים כשיש לך משכורת גבוהה שנכנסת כל חודש. לא רציתי להפסיד את כל עולמי".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.41MB)