שלוש שנים בתוך משפט המו"לים, קשה לפספס את אחד המאפיינים הקבועים של עבודת ההגנה: סימביוזה מלאה בין הסנגורים של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאלו של הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', שעומדים לדין יחד איתו על עסקת השוחד מפרשת "תיק 4000". אם תרצו, המשך טבעי למערכת היחסים הסימביוטית שמתוארת בכתב האישום: נתניהו ניצל את מעמדו כשר תקשורת כדי לספק הטבות רגולטוריות יקרות ערך לקונצרן התקשורת שבו החזיקו האלוביצ'ים, והם בתמורה רתמו למענו את אתר החדשות "וואלה". אתמול (24.1), לרגע נדיר, קצרצר ומתעתע, נדמה היה שנפער סדק בין האינטרסים של שני הצדדים.

זה קרה במסגרת אחד הנסיונות של עו"ד ז'ק חן, הסנגור של בני הזוג אלוביץ', להוכיח שנעשה להם עוול שבגינו ראוי לבטל את המשפט מחמת "הגנה מן הצדק". בפינת האולם, לפני דוכן העדים, עמד תת-ניצב יואב תלם, סגן ראש אגף המודיעין והחקירות במשטרה ואחד החוקרים הבכירים ב"תיק 4000". "את הגברת שרה נתניהו לא עצרתם ולא כפתתם באזיקים, נכון? למרות שהיתה חשודה", הטיח בו עו"ד חן. תלם אישר, וציין ששרה נתניהו אמנם היתה חשודה ונחקרה באזהרה – אך מעולם לא נעצרה.

עו"ד חן ניסה להוכיח שהנאשמת איריס אלוביץ', שכן נעצרה וכן נאזקה, לא רק זכתה ליחס פסול, אלא גם נפלה קורבן לאפליה. "את רכושה של הגברת שרה נתניהו גם כן לא תפסתם", המשיך עו"ד חן – ושוב קיבל את התשובה שלה ציפה. "נכון", השיב תלם ביובש. "אני לא חושב שהיתה הצדקה. אני חושב שהחיים קצת יותר מורכבים מזה".

בשלב הזה הבהיר עו"ד חן שגם לדעתו לא היה צריך לעצור את שרה נתניהו – אך הופסק על-ידי רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, שביקשה ממנו לאפשר לעד להשלים את תשובתו. תלם ציין שבני הזוג אלוביץ' נחקרו מיד עם הפיכת החקירה לגלויה, ב-18 בפברואר 2018 – ואילו שרה נתניהו נחקרה באזהרה כשבועיים לאחר מכן. "אני לא חושב שביקשנו להיכנס לתפיסת נכסים. מה גם שמדובר בראש ממשלה מכהן ורעייתו, זה נראה לי פחות ריאלי", אמר העד, ושוב נקטע.

"מה כבר אפשר להחרים, כתבות ב'וואלה' על הכלבה קאיה?", העיר מן הצד עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נתניהו. תלם התעלם מהעקיצה, והסביר שבעסקת השוחד שמיוחסת לנתניהו ולבני הזוג אלוביץ', רק בני הזוג אלוביץ' ראו רווח כלכלי. "אני לא חושב שנעשה כימות לרווח הכלכלי שנגרם לזוג נתניהו", הוסיף.

בנימין נתניהו ורעייתו שרה בכנס בחירות של הליכוד. אור-יהודה, אוקטובר 2022 (צילום: אבשלום ששוני)

"לפני שיצאתם לחקירה הגלויה, הגברת נתניהו היתה חשודה בלקיחת שוחד בצוותא עם בעלה, נכון?", חקר עו"ד חן.

"נכון", השיב תלם.

"והיא היתה חשודה כי חשבתם שיש בידיכם ראיות".

"נכון", השיב תלם.

"ולמרות זאת לא חשבתם, וכפי שאישרת ממילא גם לא ביקשתם, לתפוס את רכושה. נכון?".

"נכון", השיב תלם.

"אלה הנתונים האובייקטיביים", ציין עו"ד חן. "אגב, לא היתה סיבה לתפוס לה רכוש, ובוודאי לא היתה סיבה לעצור אותה. אבל אני תוהה ביני לבין עצמי מדוע נקטתם באמצעים הדרקוניים האלה כנגד הגברת איריס אלוביץ' בעוד שעם הגברת שרה נתניהו, שהיתה על אותו פודיום כמוה, אפילו לא שקלתם לבקש אישורים מהממונים עליכם".

תלם השיב שמדובר בעניין עקרוני, שאינו נובע בהכרח מהמצב המשפטי של שתי החשודות. "אני רוצה להסביר את עמדתי כקצין משטרה, כעובד מדינה וכאזרח המדינה", פתח. "בזמן אמת, גם אם היתה סמכות וגם אם התשתית הראייתית היתה שונה קצת מבחינת הרווח לזוג נתניהו, אני לא חושב שבמדינה דמוקרטית צריך לעצור את אשת ראש הממשלה, ולאזוק אותה, ולתפוס את נכסיה ואת נכסי ראש הממשלה, למרות שיש סמכות. זה לא נכון, וזה מעבר לסוגיות משפטיות.

"אני אולי אומר עכשיו משהו שמרים להנחתה, אבל זו עמדתי. אני לא חושב שזה נכון, בטח שבנסיבות של החשדות האלו, שהיו חשדות חמורים. להבדיל, הזוג אלוביץ' הם זוג עסקי שצמח להם רווח מסוים, והם פעלו לטובת הנושא. ככה אני חושב שצריך לראות את הדברים. אגב, שלא יתפרש שאני בא ממקום של הנחות סלב. אני בא ממקום ערכי. ככה אני חושב שצריך לנהוג במדינה דמוקרטית".

"אני מסכים איתך לחלוטין", חרץ עו"ד חן, "חוץ מאשר על החלק האחרון – כך צריך לנהוג כלפי כל אזרח במדינה דמוקרטית, וכך לא נהגתם כלפי הגברת אלוביץ'".

שרה נתניהו בסופו של דבר לא הועמדה לדין יחד עם בעלה, אף שלפחות ב"תיק 1000", תיק טובות ההנאה, הודגם כיצד ביקשה וקיבלה מתנות בשווי מאות אלפי שקלים מהמיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.

בחזרה לפרשת המסרונים

בהמשך ליום החקירה הקודם של תלם, רוב הדיון הוקדש לתנאי המעצר והחקירה של איריס אלוביץ'. עו"ד חן הקריא לקצין הבכיר קטעים מתוך החקירות שלה ושל בעלה שאול, וטען שהחוקרים הפעילו עליהם מניפולציות ולחצים פסולים. תלם, מצדו, הילל את החוקרים שעבדו תחתיו והסביר שוב ושוב שהתיאורים על הנעשה בחדר החקירות אולי לא תמיד אלגנטיים, אבל שמדובר בהתנהלות לגיטימית ובלתי חריגה – ובטח שאינה פסולה. "מעצם הסיטואציה של מעצר וחקירה, הלחץ הוא אינהרנטי", הסביר.

במהלך החקירה ציינו החוקרים כמה וכמה פעמים באוזני איריס אלוביץ' שהיא עומדת להישאר במעצר לזמן ממושך – אולי אפילו עד תום החקירה. מבחינת עו"ד חן, זוהי הוכחה לקשר פסול שהיה לצוות החקירה עם הגורם שהיה אמון על אישור בקשות המעצר – שופטת בית-משפט השלום בתל-אביב רונית פוזננסקי-כץ. ב-25 בפברואר 2018, שבוע אחרי הפיכת החקירה לגלויה, כתב חדשות 10 דאז דורון הרמן חשף התכתבויות אישיות בין השופטת פוזננסקי-כץ לעו"ד ערן שחם-שביט, איש רשות ניירות ערך וחבר בצוות החקירה המיוחד של "תיק 4000". "פרשת המסרונים" באה לעולם.

השופטת רונית פוזננסקי-כץ, 2018 (צילום: יונתן זינדל)

"תיראי מופתעת", כתב עו"ד שחם-שביט לשופטת בנוגע לשני חשודים שעמדו להשתחרר. השופטת השיבה: "אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת". לאחר מכן הודיע עו"ד שחם-שביט לשופטת כי צוות החקירה, שכלל גם חוקרים ממשטרת ישראל, יבקש להאריך את מעצרן של איריס אלוביץ' וסטלה הנדלר, מנכ"לית בזק, בשלושה ימים, אבל שמבחינת רשות ניירות ערך אפשר להסתפק ביומיים בלבד. "אתה ממשיך לגלות לי הכל, ואני איאלץ להיראות ממש מופתעת", כתבה לו בחזרה. במקרה שאירע שבוע קודם לכן, לקראת פנייה לאישור אחד מצווי החקירה, כתב לה: "את תאהבי את הצו הזה".

תלם הודה שפרשת המסרונים היתה "פרשה מאוד-מאוד מביכה מבחינת הצח"מ", אך טען שוב ושוב שהוא אישית לא היה בסוד העניינים, וששמע על המסרונים רק אחרי חשיפתם בתקשורת.

השופט בדימוס אליעזר ריבלין, 2018 (צילום: יונתן זינדל)

מבחינת עו"ד חן, כמובן, הפרשה חמורה בהרבה מהאופן שבו תוארה בדיווחים העיתונאיים. הסנגור ציטט ארוכות מתוך דו"ח שחיבר שופט בית-המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין בעת שכיהן כנציב תלונות הציבור על השופטים. הדו"ח מתאר את השתלשלות הפרשה: ב-2017, כשרשות ניירות ערך חקרה חשדות לביצוע עבירות כלכליות בפרשת בזק, פוזננסקי-כץ היתה השופטת שדנה בתיקים. בסוף ינואר 2018 היא יצאה לשבתון, אך מעט לאחר מכן קיבלה פנייה ישירה מעו"ד שחם-שביט, שביקש ממנה לדון גם בבקשות שהוגשו במסגרת התיק החדש, "תיק 4000", שחלקים ממנו חופפים את פרשת בזק.

השופטת פוזננסקי-כץ הודתה שהוחמאה מהבקשה, ולכן פנתה לשופט צחי עוזיאל, שהיה אז סגן נשיא בית-משפט השלום בתל-אביב לענייני מעצרים, כדי שיאשר לה לחזור מהחופשה ולדון בתיק. בקשתה התקבלה. בדו"ח שחיבר ריבלין צוין ש"זרעי הפורענות מצאו להם קרקע פורייה בדרכי השיבוץ האלה", ומשם קצרה הדרך לצמיחת "השתילים הקלוקלים שמוצאים לבסוף ביטוי במסרונים".

"התנהלות שלפיה תובע 'בוחר את השופט' (מטעמים ענייניים כך נראה, בשל היכרותה הקודמת עם התיק) יוצרת מראית עין לא ראויה גם אם יש לה טעם ענייני", הרחיב ריבלין. "ההתנהלות במקרה זה היתה מנוגדת לסדרי מִנהל תקינים ויסודיים. שיבוץ השופט שידון בתיקים השונים אל לו להיעשות לפי בחירת השופט או לפי בחירת בעל הדין".

עו"ד חן טען שהבחירה האישית בשופטת, העובדה שהוחמאה מהפנייה אליה והיכרותה עם עו"ד שחם-שביט העניקו לצוות החקירה יתרון לא הוגן על החשודים. הקשר הזה, גרס הסנגור, "זיהם את מערכת הדם של המשפט הזה". את אולמה של השופטת פוזננסקי-כץ הוא כינה "אולם הבית" של החוקרים. "ולכן אתם יכולים להגיד לנחקרים שלכם: 'אתם תישארו אצלנו כמה זמן שנרצה'", קבע.

תלם שלל את הניתוח הזה. "אני לא מקבל את הניסוח 'אולם בית'", הוסיף. "יחידת להב 433 דווקא נוהגת להופיע בבית-משפט השלום בראשון-לציון, בראשות הנשיאה עינת רון ז"ל".

לנער, להלחיץ, להפחיד

חלק ניכר מהדיון הוקדש להקראת קטעים מתוך חקירותיהם של שאול ואיריס אלוביץ'. מבחינת עו"ד חן, מדובר בהוכחות ללחץ הפסול שהופעל על השניים כדי שיהיו לעדי מדינה.

הלחץ הפסול, לפי חן, כלל עלבונות שהטיחו החוקרים בחשודים. במקרה אחד, אמר הסנגור, החוקר אורי קנר לעג לשאול אלוביץ' על כך שבכה. במקרים אחרים הוזכר הנזק שייגרם למשפחה, והאפשרות ששאול אלוביץ', יליד 1948, יסיים את חייו בכלא. במקרה אחר הוציאו אותו מחדר החקירות והראו לו מרחוק את איריס העצורה. "הוא חוזר לחדר ומחזיק בלבו", שִחזר עו"ד חן, "וזה אחרי שהוא אמר קודם, 'אני לא מסוגל לראות אותה, אני רוצה למות'".

"תרגיל החקירה הזה לגיטימי", אמר תלם. "אין כוונה לפגוע בבריאותו של הנחקר, יש ערך לאותן הפגשות אקראיות לכאורה, כמו שיש ערך לעימות פרונטלי, מעבר להטחת גרסה – יש ערך למראה מבחינת עוצמת הדילמה שאתה רוצה להעמיד בפני הנחקר – שהוא מבין שאשתו פה. אין כמו מראה עיניים כדי להעצים את המורכבות שבה הוא נמצא. זה קורה לא רק בתיק הזה, אלא גם בתיקים אחרים – אלא אם כן שינו את הכללים ולא אמרו לנו".

עו"ד ז'ק חן, סנגורם של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', מחוץ לאולם משפט המו"לים ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

"לעשות מהלך כזה, מעבר לזה שהוא אכזרי, לא מוסרי, לא אתי – וכאלה למרבה הצער עשיתם המון במהלך החקירה – אני אומר לך, ואני מבקש את התייחסותך לכך, שזו הפעלת לחץ לא חוקי, לא ראוי, לא לגיטימי", אמר עו"ד חן.

"אני לא מקבל את הטענה", השיב תלם ביובש. "לא מכיר חוק או נוהל שאוסר על זה. אני מכיר פרקטיקה של הפגשות אקראיות לכאורה בין מעורבים בחקירה, ודאי בין מעורבים שיש ביניהם זיקה, כדי לייצר 'דילמת אסיר' – האם המקורב או המקורבת, קרוב משפחה, דיבר, 'פתח', האם הוא חסון, או לא חסון, האם הוא משדר חוזק. על הפגשות כאלה אפשר להלביש תרגילי חקירה, כולל מצגי שווא".

עו"ד חן טען שהחוקרים ביזו את אלוביץ', שהיה מיליארדר, כשאמרו לו שאחרי שיסיימו איתו הוא יאבד את כל ממונו וייאלץ לעבוד כשומר בסופרמרקט (אפיזודה שתוארה בהרחבה בחקירתה הנגדית של החוקרת פולינה גובזמן-קריב). תלם לא התרגש. "אני לא רואה פה משהו חריג", אמר, והגדיר את השיח כ"היתולי".

במקרה אחר טען הסנגור שבזמן שאלוביץ' ששהה בבית המעצר, אדם בלתי מזוהה צעק עליו "אלוביץ' משפחת פשע" – תקרית שלטענת חן לא היתה יכולה להיות אלא תרגיל חקירה שנועד "לנער, להלחיץ ולהפחיד". תלם אמר שהוא לא זוכר תרגילים מהסוג הזה, להבדיל מתרגילים שבהם מצמידים לחשוד מדובב.

מרשים, איתן, מניפולטיבי

הסנגור השקיע מאמצים נכבדים בהצגת שאול ואיריס אלוביץ' כקורבנות. תלם, מדי פעם, ניסה לחורר את הרושם הזה. הוא הגדיר את האלוביצ'ים כ"סוג של פאואר-קאפל שחשוד במתן שוחד לראש הממשלה ושר התקשורת", ציין שאיריס שיקרה שוב ושוב בחקירתה והגדיר את שאול כ"נחקר מאוד מרשים, מאוד איתן, מאוד מניפולטיבי – שבחלקים ניכרים מגרסתו למיטב הבנתי מסר גרסה שקרית וכל הזמן ברח למקומות שיותר נוחים לו. בהחלט נחקר מאתגר".

עו"ד חן דחה את התיאורים הללו, והמשיך להציג דוגמאות מתוך חדר החקירות. למשל, את ההחלטה לזמן לחקירה את אמה של איריס אלוביץ' ביום שבו נעצרה בתה. הוא ציין שהאם היתה אז בת 81, חולת סרטן שנמצאת בעיצומם של "טיפולים אינטנסיביים". ובכל זאת הוחלט לזמן אותה, כביכול כדי לבדוק האם המכונית שברשותה, שהיתה שווה כמה עשרות אלפי שקלים ועלתה על הכביש עשר שנים קודם לכן, היא בעצם רכוש של בני הזוג אלוביץ'.

תלם סיפר שצוות החקירה מיפה את רשימת בעלי העניין שעשויים להחזיק בנכסים עבור החשודים, ושהיתה סיבה להניח שהמכונית היא נכס רלבנטי מהבחינה הזאת. החוקר הבכיר אמר שזה לא נראה לו מהלך פסול, אבל כשעו"ד חן שב ושאל אותו, תלם התרכך מעט: "אני מסכים שמתקרבים לאזור הבעייתי, אבל לא חוצים את הגבול".

מבחינת עו"ד חן, החוקרים חצו את הגבול אינספור פעמים. "אתם באתם חזק, ולא הסתפקתם בחזק, אף חשוד לא הודה אצלכם עד ששברתם חלק מהאנשים, ולכן המשכתם להפעיל את המבער ואת הלחץ ואת המכבש, ופעלתם בצורה לא חוקית כדי לשבור את רוחם של נחקרים וחשודים שסימנתם מראש כמועמדים להיות עדי מדינה נגד נתניהו. לא בחלתם בשום דבר", הטיח בעד.

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' בבית-המשפט, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

"אני דוחה את הניסיון שלך לצייר אותי ואת אנשי כאנשים לא מוסריים, כאנשים שפועלים בניגוד לחוק – הדעה הזאת לא מקובלת עלי. לא כראש זרוע החקירות, ולא כסגן ראש אגף החקירות והמודיעין", השיב תלם. לטענתו, הוא לא היה מודע לכל הצעדים שביצעו החוקרים – למשל, דרישה מאיריס אלוביץ' להסיר טבעת מאצבעה במסגרת תפיסת הנכסים, או זימון אמה לתחנה – אבל "המרחק בין זה לבין לצייר אותנו כאיזשהו גוף דמוני הוא בעיני לא ראוי".

"מי שמצייר אתכם כגוף דמוני זה אתם ומעשיכם", אמר עו"ד חן. "אני מראה כאן מצבור של דברים, לא מהגיגי לִבי אלא דברים מתועדים וממוסמכים על ההתנהגות שלכם בחדר החקירות, על האיומים שלכם על נחקרים, על השעות הארוכות, על תת-תנאים, על תרגילי המעצר, על חוסר שינה, על לחצים אינסופיים, על קשר לא ראוי ולא חוקי ביניכם לבין שופטת המעצרים, על השימוש במעצרים ככלי ללחץ על נחקרים. אני מראה לך את כל זה. אז בעיני, כן. בעיני זו חציית כל גבול. כל אדם הגון יאמר לך את זה. לצערי נקלעתם לאותה מוטיבציית יתר וראיית מנהרה שאחזה בכם – ולכן כל האמצעים היו כשרים. תגובתך?".

"לא יודע על איזו ראיית מנהרה אתה מדבר", השיב תלם. "אבל מה לעשות כשמגיע אילן ישועה (מנכ"ל 'וואלה' דאז ועד מפתח בתיק; א"ב) עם מסרונים? לא לחקור? לוותר? לעצום עיניים? כשמגיע אדם ומתאר שחיתות שמתועדת במסרונים והקלטות? לא לחקור? לטמון את הראש בחול? להגיד 'לא תודה' כי זה נוגע באנשים רגישים?".

"בדיוק הפוך!", הכריז הסנגור. "אתם לא חקרתם. זה בדיוק העניין. אתם לא הלכתם לחקור אף אחד מאמצעי התקשורת האחרים, או את החברות המפוקחות והגורמים".

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

האמירה הזאת של עו"ד חן מהדהדת נסיונות חוזרים ונשנים שלו ושל עו"ד בן-צור להסביר שבעצם שום דבר ב"תיק 4000" לא היה חריג. לגרסתם, משרד התקשורת בראשות נתניהו לא קיים עם בזק של שאול אלוביץ' יחסים מיוחדים, משום שהמנכ"ל שלמה פילבר טיפח קשר קרוב גם עם בעלי תפקידים בכירים בחברות המתחרות. לפי הגרסה הזאת, גם הפניות החוזרות ונשנות מטעמו של נתניהו ל"וואלה", דרך האלוביצ'ים והמנכ"ל ישועה, אינן חריגות – משום שכך קרה גם עם כלי תקשורת אחרים. לטענות הללו הצטרפה הטענה שישועה קיים קשר אישי עם פוליטיקאים שאינם נתניהו, כחלק ממדיניות של דלת פתוחה, ובחש גם מטעמם בסיקור העיתונאי.

אלא שכמה עדים, בהם ישועה והעורכת הבכירה מיכל קליין, כבר העידו שאין מקום להשוואה בין היחס שקיבל נתניהו מ"וואלה" לזה שניתן לפוליטיקאים האחרים ששמם עלה במשפט. הסנגורים גם לא הצליחו להוכיח שהחברות המתחרות של בזק – Hot, סלקום, פרטנר ואחרות – נהנו מהדלפות סדרתיות של מסמכים פנימיים, כפי שקרה עם בזק.

הסנגורים יכולים היו לטעון שמערכת היחסים של נתניהו ובני משפחתו עם "וואלה" אינה חריגה משום שמערכות יחסים דומות – ואולי אפילו בוטות יותר – התקיימו עם כלי תקשורת כמו "ישראל היום" או ערוץ 20 (כיום ערוץ 14), שהוקמו על-ידי בעלי הון מהמילייה של נתניהו ושימשו כשופרות שלו. מסיבות מובנות, השוואה כזאת מעולם לא הוצגה בבית-המשפט.

להורדת הקובץ (PDF, 1.77MB)

67104-01-20