תיאוריית קונספירציה מופרכת עמדה במרכז יום העדות הראשון של עד ההגנה מספר 3 במשפט המו"לים, ח"כ משה סעדה.

סעדה, לשעבר ממלא מקום מנהל המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), העיד כיצד בשנת 2015 הופתע לשמוע על התיאוריה וכיצד בהמשך נחרד לראות את האופן שבו היא משפיעה על עמיתיו במערכת אכיפת החוק.

במח"ש חקרו באותה השנה שורה של פרשיות שבהן היו מעורבים קצינים בכירים במיוחד, בדרגת ניצב. אחת מהן נגעה לניצב רוני ריטמן, אז מפקד יחידת להב 433. החקירה החלה אחרי שצ', שוטרת ששירתה תחת פיקודו, התלוננה במח"ש כי ריטמן הטריד ותקף אותה מינית.

"תוך כדי חקירה", העיד סעדה, "בא אלי ראש צוות החקירה ואומר לי 'תקשיב, אתה יודע את מי הוא [ריטמן] מאשים?'. אמרתי לו 'לא'. אומר לי 'את ראש הממשלה בנימין נתניהו'. אני זוכר שהוא אמר לי את זה, זה הצחיק אותי, זה נראה לי לא קשור לשום דבר, כי ההאשמה שלו, לא נתתי לזה שום משקל, כי זה קוריוז. דיווחתי על זה למנהל מח"ש והמשכנו קדימה".

כמפקד להב 433 היה אחראי ריטמן על כל חקירות השחיתות הציבורית בישראל. בין היתר חקרה היחידה באותה תקופה גם את פרשת המעונות של ראש הממשלה ורעייתו, הגברת שרה נתניהו. בסופו של דבר הורשעה הגברת נתניהו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של "ניצול בתחבולה של טעות הזולת ללא מרמה" וחויבה בפיצוי כספי לקופת המדינה. אך מבחינת ריטמן, העובדה שהיה ממונה על החקירה של ראש הממשלה ורעייתו היתה סיבה אפשרית לתלונה שהוגשה נגדו על-ידי אותה קצינה.

עו"ד חדד, בא כוחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, הציג בבית המשפט קטע מההודעה של ריטמן במח"ש. "אפשרות נוספת, יתכן ומכוונת מחלונות גבוהים יותר", אמר הניצב לחוקרי מח"ש על התלונה נגדו, "ודי אם אזכיר שבשבוע בו זומנתי לחקירה ביחידתכם התפרסמה בתקשורת כתבה על זימונה לחקירה של גברת נתניהו ביחידת להב".

כשהחוקרים שאלו את הניצב במפורש האם הוא מעלה טענה לקונספירציה, השיב ריטמן בחיוב. "אני טוען שהתלונה נובעת מקנוניה", אמר, ובהמשך הוסיף: "אפשרות נוספת שעלתה בתקשורת שהרצון להזיז אותי מתפקידי ואת ראש אח"מ מני יצחקי היא על רקע ההצלחות הפנומנליות מהשנה האחרונה מול אישי ציבור ונבחרי ציבור ולרבות מקורבים ללשכת ראש הממשלה".

סעדה העיד כי היה לו ברור שריטמן מאמין בתיאוריית הקונספירציה המופרכת הזו בכל ליבו, אבל בד בבד גם היה לו ברור שאין לה שום בסיס.

עו"ד חדד הציג מכתב מטעם הסנגורים של ריטמן, שטענו גם הם כי "ברור לכל כי קיימים גורמים אינטרסנטיים מחוללי התלונה ואחרים אשר סימנו להם את ניצב רטמן כמטרה ל'סיכול ממוקד' ממניעים נלוזים".

במכתב נוסף ששיגרו הסנגורים של ריטמן נטען כי קיימת ברשותם "עדות ישירה לכך שבמהלך התקופה האחרונה ובהקשר לחקירה רגישה המתנהלת בעת הזו ושאותה מוביל ניצב ריטמן, נשמעו לפני מספר שבועות טרם הגשת התלונה נגד ניצב ריטמן גורמים שונים האומרים 'מחפשים את ראשו של ריטמן'. ואכן לא חלף זמן ונגד ניצב ריטמן הוגשה תלונה".

סנגוריו של ריטמן אף טענו כי ישנה "עלילת דם שנרקמה" נגד מרשם, וכי הופעל נגדו "סיכול ממוקד".

"האיש הזה היה אמון על חקירות ראש הממשלה", אמר סעדה על ריטמן, כולו נרגש, "והוא בטוח שראש הממשלה תפר לו תיק. עכשיו צריך להבין מה זה תפירת תיק, זה אומר שכל העדים... זה לא רק הקצינה שהתלוננה, יש גם עדים. זה אומר שראש הממשלה או מי מטעמו פנה עד-עד, ותדרך אותו. יש מתלוננת... היתה גם הקלטה מזמן אמת...".

במילים אחרות, טען סעדה, ריטמן האמין בהתרחשות מופרכת מבחינה עובדתית, שאין לה היתכנות מציאותית.

סעדה העיד עוד כי הסנגורים של ריטמן ביקשו להעביר מידע על "מחוללי התלונה" נגד מרשם, ישירות ליועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין. היתה זו לדבריו חריגה מהנורמה, שלא לומר מהחוק. אם יש מידע חדש על חקירה המתנהלת במח"ש היא צריכה להגיע לחוקרי מח"ש ולא לפרקליט המדינה או ליועץ המשפטי לממשלה.

למרבה הפתעתו, העיד סעדה, בפרקליטות הסכימו לשמוע את הסנגורים. המשנה ליועמ"ש דאז רז נזרי, "שמח לקבל את המידע הזה". אורי כרמל, שבאופן רשמי כיהן באותה תקופה כמנהל מח"ש אך בפועל היה מוגבל בשל מאבק במחלה, נחרד כמותו מההסכמה לשמוע את הסנגורים, העיד סעדה, וטען כי מדובר בזיהום החקירה ופגיעה במתלוננת.

בפגישה פנימית שהתקיימה במשרדי היועץ, העיד סעדה, העלה נזרי את הטענה שהמתלוננת צ' מיוצגת על ידי עו"ד וינרוט, ששימש אז כעורך דינו של ראש הממשלה נתניהו. בפועל, ציין סעדה, צ' כלל לא יוצגה על ידי משרדו של וינרוט (שבו עבד אז גם עו"ד חדד).

"שתבינו עד כמה המערכת האמינה", אמר סעדה, "כאילו האיש הזה מבשל ראיות, מסדר עו"ד של ראש הממשלה".

"מי זה האיש הזה שחושבים שהוא עשה את כל זה?", שאל עו"ד חדד.

"אם אני זוכר את השם שלו, בנימין נתניהו", השיב סעדה.

"בנימין נתניהו, כן", אישר עו"ד חדד.

"אני זוכר שאמרתי לעצמי שהעניין של נתניהו נראה לי תלוש לחלוטין, והנה באים אנשים והופכים את זה למציאות. משהו שהוא לא מציאותי ופתאום זה קורם עור וגידים וכולם מתייחסים לזה כאילו זו אמת לאמיתה, וכל הכלים כשרים. אין כללים, אין חוקים, הכל מותר כדי ליירט את הגברת [המתלוננת צ'], גם אם יש חשש שהיא תפגע בעצמה. אז בסדר, יש פה דברים יותר חשובים, צריך להגן על המערכת. לא היה כלל שלא רמסו, לא היה שיבוש שלא בוצע. אני חקרתי שיבושים, מעולם לא ראיתי פרקליט מדינה ויועמ"ש שעושים את הדברים אחרי שאומרים להם אתם פועלים שלא כחוק, והתחושה היא שהכל נסגר פה בחדר הסגור ויהיה בסדר".

לפי סעדה, ובא כוחו של נתניהו עו"ד חדד, חמורה במיוחד העובדה שריטמן המשיך לנהל חקירות נגד נתניהו גם אחרי שהגיע למסקנה שראש הממשלה מנסה לעשות לו סיכול ממוקד.

"ריטמן מעלה טענה שערורייתית שבהכרח היתה חייבת להקים לו ניגוד עניינים", אמר עו"ד חדד, ובהמשך הוסיף: "הסיפור הוא על מפקד להב שפועל בניגוד עניינים חמור, שמשוכנע שבנימין נתניהו תופר לו תיק".

עו"ד חדד המשך וטען כי על ריטמן היה להסיר ידו מכל נגיעה לחקירה של מי שלדעתו תפר נגדו תיק. אך עשה את ההפך הגמור.

חבורת עבריינים

כמובן שתיאוריית הקשר המופרכת של ריטמן בדבר ניסיונו של נתניהו לתפור לו תיק של הטרדה ותקיפה מינית כדי למנוע ממנו לחקור אותו ואת רעייתו, לא היתה תיאוריית הקשר המופרכת היחידה שעלתה לדיון היום בבית המשפט.

מעל לכל משפט המו"לים מרחפת תיאוריית הקשר המופרכת שמקדם נתניהו עצמו בדבר תפירת התיקים נגדו. לפי נתניהו, בשל ניסיונו להכניס תחרות לשוק השידורים בישראל חברו יחדיו אילי מדיה, המשטרה, הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה כדי לתפור נגדו תיק ולהדיחו מהשלטון.

כפי שח"כ סעדה הסביר, לטענה בדבר "תפירת תיקים" יש משמעות. כשריטמן טען שנתניהו תפר לו תיק, הוא טען למעשה שנתניהו או מי מטעמו פעל כדי לגרום לשוטרת צ' לטפול עליו האשמות חסרות שחר, ואחר כך פעל כדי לייצר עדות ראייה מפוברקת והקלטות מזמן אמת שכביכול תומכות בטענה,

כך, באותה המידה ממש, הטענה של נתניהו ל"תפירת תיקים" נגדו משמעה שמחוללי הקנוניה נגדו בדו את הקלטת המפלילה שבמוקד "תיק 2000", יצרו יש מאין את עשרות ההודעות ושיחות הטלפון שבהן בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' קושרים בין הסיקור ב"וואלה" לבין ההטבות הרגולטוריות שיקבלו מנתניהו, והמציאו טובות הנאה בשווי מאות אלפי שקלים שהגיעו מזוג המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר אל בני הזוג בנימין ושרה נתניהו.

יתר על כן, כשם שסעדה ועו"ד חדד הזדעזעו מהחוצפה של ניצב ריטמן להמשיך ולחקור פרשות הנוגעות לנתניהו, גם כשהוא מאמין שראש הממשלה חולל נגדו ניסיון הדחה, כך היה עליהם להזדעזע מהעוז של נתניהו עצמו, שמאמין כי מערכת אכיפת החוק והרשות השופטת חוללו נגדו כתב אישום בניסיון להדיחו מתפקידו, ובו בזמן פועל במרץ להחלשה ופירוק של מערכת אכיפת החוק והשתלטות על הרשות השופטת.

בעדות של סעדה נותר פער בלתי ניתן לגישור בין התדהמה והזעם מהתנהלות המערכת מול הטענות הקונספירטיביות של ריטמן לבין ההבנה, התמיכה והאישוש שביקש להעניק לטענות הקונספירטיביות של ראש הממשלה הנאשם.

לפי סעדה, מרגע שריטמן העלה את האפשרות שנתניהו פועל להדיחו, כל המערכת התגייסה, שינתה את פניה, והפכה ממערכת אכיפת החוק למערכת עבריינית, פשוטו כמשמעו.

סעדה העיד כי בעוד שבשלב מוקדם הגיעו כמעט כל הגורמים הנוגעים לדבר, במח"ש ומחוצה לה, למסקנה כי יש מקום להגשת כתב אישום נגד ריטמן בשל ההטרדה והתקיפה המינית, בהמשך, אחרי הטענה בדבר מעורבות נתניהו, שינו הבכירים בפרקליטות ובייעוץ המשפטי את עמדתם.

"מצאתי את עצמי עם חבורת עבריינים שהשתמשה בשיטות עברייניות לסכל את מי שהיא חשבה שהוא נגדה ומצד שני לתת חסינות מוחלטת למי שהיה בעדה", אמר העד.

עו"ד חדד המשיך וטען במפורש כי ריטמן חולל את חקירות נתניהו כדי להימנע מהדחה, הרשעה וסכנה של עונש מאסר.

"בסוף רוני ריטמן עם תיאוריות הקונספירציה ההזויות שלו ישלוט בכל התיקים נגד בנימין נתניהו, יזמין את בן כספית, יפעיל את התותחים הכבדים, יזמינו אנשי סגל שלו, ויגידו להם תספרו כל דבר", אמר עו"ד חדד. "צריך להבין למה, למה זה קורה? כי הוא רצה למלט את עצמו".

איפה נתניהו

במשך יום חקירה שלם ניסו שופטי משפט המו"לים להבין מה הקשר בין פרשת רוני ריטמן לבין החשדות נגד בנימין נתניהו שבהן עליהם להכריע ומדוע בכלל העדות של סעדה רלוונטית להליך שבפניהם.

במשך יום חקירה שלם ניסו השופטים לחלץ מעו"ד חדד ומהעד סעדה תשובה ישירה לשאלה על סמך אילו ראיות הגיע סעדה למסקנה כי המערכת שינתה את פניה בגלל תיקי נתניהו דווקא.

אך סעדה לא סיפק כל ראייה לכך שאכן קיים קשר בין תיקי נתניהו לבין ההתנהלות של בכירי מערכת אכיפת החוק בפרשה של ריטמן. כל שאמר הוא שהגיע למסקנה ש"המערכת איבדה את המצפן הערכי שלה, סטתה לגמרי ממסלולה, אך ורק בגלל תיקי נתניהו". תחילה, טען, הגיעה למסקנה זו באופן "נסיבתי", בהמשך גם ידע זאת בוודאות.

במשך יום שלם הבטיחו סעדה ועו"ד חדד כי בקרוב יציגו לבית המשפט את הראיות שמוכיחות את הקשר, אך רק לקראת סוף יום הדיונים, לאחר התנגדויות אין ספור של התביעה בטענה לאי רלוונטיות של העדות, לצד ויכוחים ודרבונים חוזרים ונשנים מצד השופטים, ניאות הסניגור להציג לשופטים משהו מעבר לתחושת הבטן של העד.

היה זה מכתב שחיבר בשנת 2017 פרקליט המדינה דאז שי ניצן וכוון למנהל מח"ש אורי כרמל ולמשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר. ברקע המכתב עמדה טענת המפכ"ל דאז רוני אלשיך כי יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן, שנהרג מירי שוטרים בעת פינוי היישוב אום אל-חיראן, היה מחבל.

חקירת מח"ש העלתה כי אבו אל-קיעאן לא היה מחבל, אולם אלשיך התעקש שההיפך הוא הנכון ותקף את חוקרי היחידה כאילו הם מסתירים חומרים מפלילים נגד ההרוג. וכך כתב ניצן לכרמל ולמברגר:

"אורי ומומי שלום

רק עתה פתחתי המחשב וראיתי המיילים והווטסאפים של אורי. הייתי במשהו משפחתי, מצטער. בינתיים עברה מהדורת הערב וזה נותן מעט זמן לחשוב.

אודה שאני מתלבט, מחד אורי צודק שזו התנהגות בלתי נסבלת. מאידך, ללכת בדרך המפכ"ל ולפעול כמוהו, קשה לי, מה גם שאם מתרוממים מעל הארוע ומסתכלים במבט על כלל מערכת יחסי הפרקליטות משטרה, להסלים כעת את המריבה, רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק, וד"ל.

המפכ"ל אכן פעל פה באופן שערורייתי, אבל יש אינטרסים של המדינה שצריך לשקול. תנו לי לחשוב מעט.

לגבי ההצעה החלופית, שבמייל למטה, לצערי, אני מאוד מאוד מתקשה להאמין שיש לחלופה זו סיכוי. לגבי האופציה שהוא יכחיש הדברים שיוחסו לו, זה הרי יהיה פשוט שקר, ולכן הוא לא יעשה זאת לדעתי. וגם פלג לא יסכים לפרסם שקר… ולגבי האופציה שהוא יתנצל - אשרי המאמין… אחשוב ואכתוב.

שי".

משפט המפתח במכתב – "אם מתרוממים מעל הארוע ומסתכלים במבט על כלל מערכת יחסי הפרקליטות משטרה, להסלים כעת את המריבה, רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק, וד"ל" – פורסם לראשונה בספטמבר 2020 בידי עמית סגל בחדשות 12.

מבחינת עו"ד חדד, אף ששמו של נתניהו לא מוזכר במכתב, וריטמן כלל לא קשור לפרשת אום אל חיראן, במכתב הזה טמונה ראיה כי מערכת אכיפת החוק החליטה לרמוס כל נורמה כדי לצוד את נתניהו, שכן, כדבריו, "זה הכל פה נתניהו, נתניהו, נתניהו, נתניהו".

"איפה?", תהתה השופטת פרידמן-פלדמן.

"נשאל את העד", הבטיח הסנגור.

השופטת ציינה כי העד סעדה לא כתב את המכתב. "שי ניצן כתב, גם הוא יעיד", הבטיח הסנגור.

"העד אומר דברים שהוא מאמין בהם, כמו שהוא חושב שריטמן אמר דברים שהוא מאמין בהם", העירה השופטת פרידמן-פלדמן. "אני בטוחה שחבר הכנסת סעדה באמת חושב כל מה שהוא אומר, אבל אם בסוף אנחנו באים לראיות קבילות, זה שהוא באמת חושב כך זה לא מספיק".

לשמע הערה זו הציג עו"ד חדד מסמך נוסף, הפעם כתבה אחרת של עמית סגל, אף היא מספטמבר 2020, על ניגוד העניינים של החוקר אבי רוטנברג, שהיה במערכת יחסים זוגית עם ג'ודי ניר מוזס שלום, אחותו של מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, ובמקביל חקר את פרשת המעונות של נתניהו ורעייתו.

במסגרת הכתבה הביא סגל ציטוט ממכתב ששיגר למברגר בשנת 2018. במח"ש ביקשו מלמברגר אישור לחקור את רוטנברג בחשד לניגוד עניינים והסתרתו, בפרט בנוגע לפרשת "תיק 2000", שבמרכזה השיחה המושחתת בין נתניהו למוזס. בתגובה לבקשת מח"ש כתב למברגר: "אני לא רואה מצב בו בעת הזאת מח"ש נכנסים לבדיקת חומרים בתיק 2000. מסיבות מובנות".

השופטים לא השתכנעו.

"אדוני ישאל אותו בישיבה הבאה על מקורות הידיעה שלו", אמר השופט משה בר-עם.

השופטת פרידמן-פלדמן חידדה כי על סעדה להעיד "על הקשר לנתניהו".

השופט עודד שחם הוסיף: "את ההתנהלות ראינו, השאלות שלנו הן במישור של איך הדברים קשורים להליך שלנו. זה הפוקוס, את זה צריך לחדד. [...] הוא דיבר על קשר נסיבתי, בזה הוא לא מוסיף לנו כלום. צריך לחדד איתו לפני שמגיעים לדיון על דברים שבהם יש לו לכאורה ערך מוסף ראייתי שבו הוא יכול לתרום להליך שלנו".

סעדה צפוי לשוב להעיד ב-10.6.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.62MB)