בחודש שעבר פתח ח"כ משה סעדה את עדותו בהכרזה דרמטית: לקראת סוף תקופתו במח"ש מצא את עצמו בלב "חבורת עבריינים שהשתמשה בשיטות עברייניות לסכל את מי שהיא חשבה שהוא נגדה ומצד שני לתת חסינות מוחלטת למי שהיה בעדה".

היום (10.6), ביום השני והאחרון לחקירתו הראשית, ביקש עד ההגנה מספר 4 במשפט המו"לים להפיח תוכן בהאשמה החריפה הזו ולקשור אותה לתיקי נתניהו. אחרי שבדיון הקודם גיחך את תיאוריית הקשר שנבטה במוחו של ניצב רוני ריטמן, שסבר כי נתניהו תפר לו תיק, העיד בסעדה הרחבה על ארבעה אירועים שלדבריו גרמו לו להבין שהמפכ"ל, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה ולמעשה כל מערכת אכיפת החוק הפכה ל"חבורת עבריינים" שתפרו תיק לנתניהו.

על אף הערות בית המשפט והנחיות עדינות מצד עו"ד עמית חדד, בא כוחו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, סעדה התקשה לצמצם את נפח תשובותיו. לכל פרט רלוונטי ביקש לתת רקע של כמה דקות לפחות, לעתים שעה שלמה, וכמעט כל משפט בתיאור הרקע הוליד אסוציאציה שגם אותה ביקש להביא לידי ביטוי.

את רוב הפרטים שעליהם העיד היום בבית המשפט תיאר כבר סעדה בעבר בהזדמנויות רבות, החל מראיון הפרישה המקיף שהעניק לעיתונאי חדשות 12 עמית סגל וכלה בעשרות ראיונות ונאומים בכנסת שנשא מאז.

היום בבית המשפט ניכר בו שהוא נרגש, והוא אף הודה בכך ואמר כי העובדה שרבים מהאירועים שתיאר התרחשו מרחק דקת הליכה מבית המשפט המחוזי בירושלים, במשרדי משרד המשפטים שברחוב צלאח א-דין, החזירה אותו לאותם ימים סוערים.

ח"כ משה סעדה בפתח יום עדותו הראשון במשפט המו"לים, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 21.5.2025 (צילום: יונתן זינדל)

הקשר בין המקרים שתיאר סעדה לבין תיקי נתניהו נותר שנוי במחלוקת בין התביעה, שהעירה לאורך הדיון כי אינה רואה כל קשר כזה, לבין ההגנה, שהתעקשה כי הקשר ברור מאליו, משתמע מתכתובות בזמן אמת ואף לעתים בא לידי ביטוי מפורש. השופטים נותרו שותקים לאורך מרבית היום ואפשרו לעד להעיד בהרחבה במשך שעות ארוכות על חוויותיו כבכיר במערכת אכיפת החוק, אותה עזב אכול תסכול וחדור רגשות נקם.

בשלב מסוים, כששוב נראה היה שהעד מפרט לפרטי פרטים מקרה שלא ברור מה הקשר שלו להליך שנידון באולם, פנה השופט משה בר-עם לסנגור ואמר: "התיקים של נתניהו, מר חדד".

"שנייה, שנייה", התפרץ סעדה ומיד המשיך בתיאור חילופי הדברים שהתנהלו לפני שנים בין מפקדו דאז, ראש מח"ש אורי כרמל, ליועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט.

אינטרסים של המדינה

המקרה הראשון שעליו העיד היום ח"כ סעדה נגע להתבטאות של המפכ"ל רוני אלשיך בתדרוך לכתבים בינואר 2017, לאחר ששוטרים ירו למוות ביעקוב מוסא אבו אל-קיעאן במהלך מבצע פינוי היישוב הבדואי אום אל-חיראן.

בעוד חקירת מח"ש על נסיבות ההרג של תושב הכפר היתה בעיצומה, המפכ"ל רמז בבוטות כי מדובר במחבל ובכך לדברי סעדה שיבש את החקירה. במקביל, באותו התדרוך, שיתף אלשיך את העיתונאים כי חקירות נתניהו נמצאות בישורת האחרונה. מאותו רגע, טען סעדה, החל מחול שדים, אותו תיאר ארוכות, במהלכו ניסה להביא לחקירה של אלשיך בגין שיבוש חקירת מח"ש על הרג אבו אל-קיעאן , מול מערכת שהתגייסה כדי להגן על המפכ"ל.

אלשיך עצמו, העיד סעדה, ביקש לפרק את מח"ש בתגובה לתלונה עליו ואף הרים עליו את הקול בפגישה שהתקיימה במשרדי היועמ"ש. לדבריו, היועץ מנדלבליט "היה כולו רועד" כשהעימות הגיע לפתחו ואילו פרקליט המדינה שי ניצן סירב לגבות את סעדה, שרצה להמשיך בחקירה.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (מימין) במסיבת הפרידה לפרקליט המדינה שי ניצן, ירושלים, 18.12.2019 (צילום: אוליביה פיטוסי)

סעדה העיד עוד כי שמע ממפקדו כרמל שניצן ומנדלבליט ביקשו ממנו "להוריד את גובה הלהבות" בשל "תקופה רגישה" או "תיק רגיש". כרמל וסעדה, כך שמעו היום השופטים, הבינו מיד כי מדובר בתיקי נתניהו. "מבחינת היועץ ושי ניצן הכל בסדר, לא קרה כלום", סיכם סעדה, "יש לנו את תיקי נתניהו ומה לעשות, צריך שקט תעשייתי כרגע".

רמיזה נוספת הגיעה בהמשך, טען סעדה, אחרי שהעיתונאי גיא פלג קיבל מהמפכ"ל מידע כי מח"ש משבשים בעצמם את חקירת האירוע. במכתב ששלח ניצן לראש מח"ש והמשנה ליועמ"ש מומי למברגר כתב פרקליט המדינה:

"אודה שאני מתלבט, מחד אורי צודק שזו התנהגות בלתי נסבלת. מאידך, ללכת בדרך המפכ"ל ולפעול כמוהו, קשה לי, מה גם שאם מתרוממים מעל הארוע ומסתכלים במבט על כלל מערכת יחסי הפרקליטות משטרה, להסלים כעת את המריבה, רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק, וד"ל. המפכ"ל אכן פעל פה באופן שערורייתי, אבל יש אינטרסים של המדינה שצריך לשקול".

ראש מח"ש כרמל השיב לניצן וכתב בין היתר: "אשר לשיקול המערכתי - מזה שנתיים אני חש שבשם ה'התרוממות מעל' ועל מזבח יחסי פרקליטות-משטרה, מוקרבת מח"ש, על מנהליה ואנשיה, ועל האינטרס הציבורי עליו היא מופקדת".

"כדי לא לשמח את נתניהו מותר לעשות הכל", העיד סעדה, "מותר לפעול כלפי מח"ש, הכל בגלל נתניהו, כי האיש הזה מבחינת שי ניצן הוא האיש שרוצה ברעת מערכת החוק. כששי ניצן כותב על מי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק, ודי לחכימא, היה ברור לנו, בשיח שלנו, שהוא לא מתכוון למשפחת פשע. הוא מתכוון לבנימין נתניהו, שלא ירצה לשמח אותו, ולכן אין מה לעשות, צריך להכיל התנהגות שערורייתית של אלשיך".

חייבים לחקור את זה!

המקרה השני שעליו העיד היום סעדה נוגע לרב פקד אבי רוטנברג ויחסיו עם ג'ודי שלום ניר מוזס, אחותו של נאשם מספר 4 במשפט המו"לים, מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. כפי שנחשף בעבר, גם כן בידי עמית סגל בחדשות 12, רוטנברג ניהל רומן עם מוזס, בזמן שחקר כמה פרשות שנגעו לה.

ניגוד העניינים הבוטה ביותר אירע בחקירת פרשת שחיתות שבה נחקר בנה, נמרוד ניר, ביחס לחברה שבה היתה מוזס מושקעת באופן אישי (התיק נסגר ארבע שנים לאחר מכן מחוסר אשמה). לפי סעדה, רוטנברג ומוזס היו ב"קשר אינטימי" ביום שבו גבה ממנה עדות בפרשה.

רפ"ק אבי רוטנברג וג'ודי ניר מוזס שלום בכתבה של עמית סגל בחדשות 12, 7.9.20 (צילום מסך)

בנוסף היה רוטנברג ראש צוות בתיק המעונות שבו היתה חשודה אשת ראש הממשלה, ולפי סעדה עצם העובדה שבין שרה נתניהו לג'ודי ניר מוזס שלום היתה עוינות גלויה העמידה אותו בניגוד עניינים. עוד טען סעדה כי מהמסמכים שהגיעו למח"ש עלה כי רוטנברג היה מודע לקיומו של "תיק 2000", הנוגע ישירות לאח נוני (בפרקליטות טענו כי רוטנברג כלל לא היה מעורב בתיק זה).

במח"ש קבעו כי יש לחקור את רוטנברג בחשד להפרת אמונים, אך המשנה ליועמ"ש למברגר כתב: "אני לא רואה מצב בו בעת הזאת מח"ש נכנסים לבדיקת חומרים בתיק 2000. מסיבות מובנות".

סעדה העיד כי שמע מלמברגר בעל פה דברים מפורשים עוד יותר. "אני אומר לו 'מומי, אתה מבין שהתיק הזה רגיש, חייבים לחקור את זה. כל צמרת המשטרה שותפה פה להסתרה. להערכתי אלשיך גם שותף, אתה יודע שזה חמור, חייבים לחקור את זה!'", שיחזר סעדה את שיחתו עם למברגר. "אז הוא מסתכל עלי ואומר 'מה אתה חושב, הרי ברור שלא יתנו לך לחקור את זה בגלל תיקי נתניהו. מי יתן לך לחקור את זה היום?'".

בסופו של דבר, העיד סעדה, אחרי שראשות מח"ש, בה חפץ הוא עצמו, ניתנה לקצינת המשטרה קרן בר מנחם, תיק החקירה נגד רוטנברג נקבר קבורת חמור.

עיגולי הפינות, הטיוחים והעלמות העין

מקרה שלישי שעליו העיד סעדה, שגם עליו דיווח בעבר סגל בחדשות 12, נוגע לפנייה שהגיעה למח"ש מגורם בצוותי החקירה של נתניהו, אשר ביקש להתריע על "תרגיל המקורבת" שנערך לניר חפץ. לדברי סעדה, ראש מח"ש בר מנחם פעלה גם לסיכול חקירת המקרה הזה.

מקרה רביעי ואחרון שעליו העיד סעדה, היה לטענתו שחיתות פנים משטרתית בפרויקט בינוי בירושלים. לפי סעדה, ניצב בדימוס גילה גזיאל פעלה להעניק לניצב מני יצחקי ולמפכ"ל אלשיך זכות ליחידות דיור בפרויקט על אף שלא עמדו בקריטריונים. גם התיק הזה, העיד, נגמר בלא כלום.

"ושוב אני שואל את עצמי איפה מערכת המשפט", נזכר סעדה. "היה מאוד מובהק לי איך המערכת סוטה ממסלולה ואיך היא מתנהלת כארגון עברייני על רקע תיקי נתניהו".

התמונה הכללית שעלתה מעדותו הראשית של סעדה היא של מערכת אכיפת חוק שבה אכן התקבלו החלטות שגויות מתוך מטרה לצמצם למינימום את הפגיעה בהליך המרכזי שניהלה נגד מי שכבר אז אסר עליה מלחמה - ראש הממשלה בנימין נתניהו. בדיעבד דומה כי עיגולי הפינות, הטיוחים והעלמות העין, שנועדו לאפשר את המשך החקירה הפלילית נגד נתניהו, הזיקו למערכת אכיפת החוק יותר מאשר הועילו.

הכל בהיתר, באישור ובסמכות

בחלק האחרון של היום שאל עו"ד חדד את סעדה על יחסיו שלו עם התקשורת, וזאת כדי לסייע להגנת מרשו המואשם ביחסי תן קח מושחתים עם מו"לים. סעדה העיד כי הכיר מקרוב את יחסי התן וקח של הפרקליטות ומח"ש עם התקשורת.

"זה היה לחם חוקנו", אמר סעדה על הפגישות שהתבקש לקיים עם כתבים. "לא קראו לזה הדלפות, זה תדרוך. צריך להבין מה זה. כשאתה חוקר ניצב, כל כתב רוצה שתיתן לו בדל מידע. בסוף אתה שולט במידע, אתה מחליט למי אתה מעביר אותו, אבל יש גם היזון חוזר. אתה מצפה ממנו וגם אומרים לך, פרקליט המדינה, מנהל מח"ש, שיתן כותרת למח"ש. בהלצה שהיא רצינית היינו שואלים אותו 'כמה פעמים כתבת מח"ש בגוף הכתבה?'. הרי למה אני מוסר לו ולא לאחר?".

סעדה תיאר איך פעם אחת התבקש על ידי מפקדו במח"ש להגיע לאולפן חדשות 12 בנווה אילן כדי להעניק תדרוך לכתב משה נוסבאום "וכמובן זכינו בכתבה הזו לפרגון ולסיקור אוהד".

"יש כתבים כמו אביעד גליקמן שעבדנו איתם. היה מאוד נוח כי אשתו עבדה חדר לידי. הוא היה כתב בית שלנו", אמר סעדה. "בדרך כלל כתבי הבית שלנו היו נוסבאום, אביעד גליקמן, ברוך קרא, אלה היו כתבי הבית שהייתי מתדרך אותם, כמובן הכל בהיתר, באישור וסמכות, מוסר להם דברים שהיו לנו מתיקי חקירה תוך כדי חקירה, תמיד לפני כולם".

פרקליט המדינה שי ניצן מגיע למשרד המשפטים בירושלים לשימוע שנערך לרה"מ בנימין נתניהו בתיקיו הפליליים, 3.10.2019 (צילום: פלאש90)

לדברי סעדה, הוא דורבן לפעול כך בידי שי ניצן, שאמר לו כי מח"ש סובלת מסיקור שלילי בגלל היעדר תדרוכים. "גם הבנתי שהוא עצמו עושה את זה, וינשטיין עוד יותר", אמר סעדה. "לפעמים היה סיקור אוהד לפרקליטות ושלילי למח"ש, על הראש שלנו, והכתב אומר לך 'קיבלתי תדרוך מפרקליט המדינה מהיועץ המשפטי".

אלא שסעדה תיאר יחסים בין מקור לבין עיתונאי, לא יחסים בין מחוקק, רגולטור וראש ממשלה לבין מו"ל שעסקיו תלויים בהחלטות נבחר הציבור - כמו אלו שבין נתניהו לבין שאול ואיריס אלוביץ', נוני מוזס או ארנון מילצ'ן.

עו"ד חדד ביקש להשוות בין יחסי מקור ועיתונאי ליחסי מרשו ואיל המדיה אלוביץ' או המו"ל מוזס. הסנגור הדגיש כי המידע "שווה הרבה לכתב". סעדה הסכים. עו"ד חדד הוסיף כי חשוב לכתב "להיות הראשון" שמפרסם פרטים מחקירה כמוסה. סעדה הסכים גם לכך. אבל כשעו"ד חדד אמר "זה מקדם אותו, הוא יקבל שכר גבוה יותר", הסתייג העד. "לא התעסקתי בזה, אבל היה ברור לי מה האינטרס שלו - לדעת לפני כולם. הוא גם היה טורח להודות לי על כך מטבע הדברים".

בשבוע הבא צפויה עדותו של סעדה לבוא לסיום בחקירה נגדית של הפרקליטות.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.45MB)