היום הראשון של חקירתו הנגדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנאשם בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים בשלוש פרשות, המחיש שבפרקליטות המדינה בחרו בקו חקירה אגרסיבי. כזה שנועד לא רק לחלץ גרסה מהנאשם רם הדרג, אלא לעמת אותו ישירות עם הטענות ששיקר וביצע מניפולציות שנועדו להסתיר דפוס פעולה מושחת ומתמשך של קבלת טובות הנאה פליליות מטייקונים. חרף כישוריו הדרמטיים של נתניהו, ניכר שהתובע שחקר אותו, פרקליט המחוז יהונתן תדמור, הצליח לערער אותו ולהוציאו מאזור הנוחות.

צוות ההגנה של נתניהו השקיע מאמצים נכבדים בשיבוש מהלך הדיון, ונענה מעת לעת בנזיפות רכות מצד השופטים. הסנגורים עמית חדד ונועה מילשטיין התנגדו שוב ושוב לשאלות שהציג עו"ד תדמור, ונתניהו נדרש לצאת מהאולם לדקות ארוכות שבהן התדיינו הצדדים על האפשרות להציג לו שאלות ופריטי מידע מסוימים. ההצלחה הגדולה שלהם היתה טכנית: שריפה של קרוב לשעה וחצי של דיונים על האפשרות להציג לנתניהו קטע מנאום שנשא ב-1999. השופטים קיבלו את בקשתם, ומנעו את הצגת הסרטון.

נתניהו עצמו איחר לדיון ברבע שעה, ובכל פעם שהתבקש לצאת כדי שעורכי הדין ידונו בהתנגדויות – השתהה עד ששב לאולם. הוא התלונן על התקלות הטכניות במערכת המסכים, דרש לקבל את המסמכים בעותק מודפס, התלונן על גודל הגופן וביקש פנס (לבסוף קיבל מכשיר סלולרי, תוך הבהרה שמותר לו להשתמש בו רק לצורך תאורה) – ושרף דקות ארוכות בקריאה דוממת.

אבל כל המאמצים האלו רק עיכבו את המבוכה, ולא מנעו אותה. אחרי כחצי שנה ברוטו של חקירות נוחות בידי סנגורי הנאשמים, נתניהו נראה אתמול (3.6) עצבני ובשלב מסוים אף נצפה כוסס ציפורן. לעתים קרובות הוא לא הצליח לשלוף תשובות משכנעות לטענות שהטיח בו התובע. זו לא ההתנהגות שמצופה מרטוריקן צמרת שזהו יום חקירתו ה-36. ובכל זאת, ההישגים של התביעה היו בעיקר מוראליים: רוב הדיון עסק בפריפריה של האישומים (ובעיקר ב"תיק 1000", פרשת המתנות), כולל גלישה לאיזוטריה שעוררה באולם גלי צחוק עזים.

הרגע שהבהיר מעבר לכל ספק שבפרקליטות חותרים למגע הגיע כשעו"ד תדמור טען שנתניהו הוא שקרן סדרתי. הוא לא השתמש במונח המפורש אבל היה ברור שלכך הוא מתכוון. קו החקירה נפתח בשאלה סטנדרטית: האם נתניהו הקפיד לומר אמת לחוקריו. "כן", השיב ראש הממשלה, אבל במקום לשים נקודה הוסיף מיד הסתייגות: "אמרתי לפי מה שידעתי – זה לא אומר שלא טעיתי. בחקירות אני הוטעיתי רבות בשקרים".

"אני שאלתי אם אתה ביודעין לא אמרת אמת", אמר עו"ד תדמור ביובש.

"מה שזכרתי אמרתי, ומה שלא זכרתי לא אמרתי", השיב נתניהו.

עו"ד תדמור שלף קטע מעדותו של עד המדינה ניר חפץ, דוברו לשעבר של נתניהו. "חפץ, כשהעיד פה, הוא מאוד התפעל ממך, הוא הגדיר את הזיכרון שלך 'זיכרון פנומנלי'. אתה מסכים עם זה?".

"לא", השיב נתניהו.

"אין לך בעיית זיכרון, נכון?".

"לכולנו יש מעת לעת", התחכם נתניהו.

עו"ד יהונתן תדמור בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, אתמול (צילום: חיים גולדברג)

עו"ד תדמור הזכיר לנתניהו שבחקירתו הראשית הוא זכר כיצד הכיר את הנאשם שאול אלוביץ' במפגש עם קרוב לחמישים איש בשלהי שנות התשעים – וידע לתאר בדיוק באיזה בית קפה ("פינת אבן גבירול-מרמורק") נפגש לפני כמעט עשרים שנה עם איש העסקים המנוח מוזי ורטהיים, מבעלי חברת הטלוויזיה קשת, לשיחה שבה דן עמו בזהות מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2.

נתניהו הגיב בסרקזם: "זה מאוד מרענן, בדרך כלל אומרים עלי שאני דמנטי".

"אני לא אמרתי שום דבר כזה, החמאתי לך וביקשתי שתאשר שיש לך זיכרון פנומנלי", הבהיר עו"ד תדמור. "מי אומר שאתה דמנטי?".

"בסשן הבא אביא לך ראיות חפציות", השיב נתניהו. "יש פה כתבים ששיתפו עם זה פעולה! זה במקביל לסרטן שיש לי בלבלב". ראש הממשלה ככל הנראה התכוון לכתב "הארץ" אורי משגב, שנכח באולם, אשר מרבה לעסוק בספקולציות לגבי מצבו הבריאותי של ראש הממשלה הנאשם.

"מר נתניהו, אני אומר לך שיש לך זיכרון מצוין, ולכל הפחות אין לך בעיית זיכרון – זה ברור", אמר עו"ד תדמור, ומעט לאחר מכן הטיח בנאשם שכשהוא אומר שאינו זוכר דבר מה, לא מדובר באמירה כנה אלא בהתחמקות מחושבת. "בחקירות שלך במשטרה בחרת להשתמש בצמד המילים 'לא זוכר' כל אימת שהשאלה היתה לא נוחה לך – אנחנו ספרנו 1,788 פעמים שבהן אמרת 'אני לא זוכר'", ציין תדמור.

מיצג מחאה מחוץ לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אתמול בפתח יום העדות ה-36 של נתניהו (צילום: חיים גולדברג)

"אני כן זוכר, אין כאן זיכרון סלקטיבי", התגונן נתניהו. לדבריו, ההוכחה לכך היא שבזמן אמת לא הציג לחוקרים מסמכים שתמכו בגרסתו – משום שלא זכר את קיומם.

התובע לחץ: "אני מציע לך, מר נתניהו, שאתה השתמשת במונח 'לא זוכר' כל אימת שהיה לך לא נוח – ולא כי לא ידעת את התשובה".

"לא נכון, ואני אגיד לך למה זה לא נכון. אני בחקירה יכול לשאול אותך כל מיני שאלות, נגיד 'מתי בני האדם התחילו ללבוש בגדים'. השאלה היא מה השאלה", השיב נתניהו, ועבר להתקפה: "זה קורה בחקירות, כולל כשהחוקרים שלכם עלו להעיד, וגם התובעת ליאת בן-ארי, שענו 'לא זוכר' על הדברים הכי פשוטים. אני עניתי כמיטב זכרוני. אבל אם אתה רוצה לעסוק במחקר סטטיסטי – בוא תעשה מחקר לאורך כל המשפטים וכל החקירות".

בניגוד לחקירה הראשית, הפעם נקטע הנאום של נתניהו לפני שתפס תאוצה. רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, חזרה על השאלה של עו"ד תדמור וציינה בפני הנאשם שזוהי שאלה ספציפית שדורשת תשובה בהתאם. "התשובה היא לא", השיב נתניהו, והתובע עבר הלאה.

חקירה בתנאים מועדפים

נתניהו נאשם כאמור בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. בבסיס גרסת ההגנה שלו עומדת תיאוריית קשר על אחוות סתרים, "מדינת העומק", שתפרה לו תיק פלילי חסר בסיס כדי להדיחו מהשלטון (באופן נוח למדי, המניע לקנוניה נותר בערפל). לטענת נתניהו, במסגרת הרדיפה הזאת רמסו החוקרים והפרקליטים את החוק, הנהלים והנורמות והפרו ביד גסה את זכויותיו. אתמול ביקש עו"ד תדמור להוכיח שההפך הוא הנכון, ושנתניהו למעשה נהנה מזכויות יתר שחשודים אחרים יכולים רק לחלום עליהן.

התובע ציין שנתניהו ידע על כך שהוא עומד להיחקר כמעט חצי שנה מראש, אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט הוציא הודעה רשמית על "בדיקה" משטרתית בעניינו. בהמשך, כשה"בדיקה" הפכה לחקירה פלילית, החוקרים תיאמו עם נתניהו את מועד חקירתו הראשונה ונתנו לו שהות של כשלושה שבועות וחצי להתכונן אליה – הזדמנות שנתניהו ניצל להתייעצויות קדחתניות עם עורכי דינו.

גם אחרי שהחל רצף החקירות, שנפרש על פני יותר משנה, בכל פעם מחדש נדרשו החוקרים לתאם עם נתניהו את מועד התשאולים ואף היו מוגבלים בזמן. נתניהו מעולם לא נעצר או עוכב לחקירה, והחוקרים לא ערכו חיפוש במעונותיו או בלשכות שהחזיק בכנסת, במשרד ראש הממשלה ובמצודת זאב.

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים במשפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

בזמן שחשודים אחרים נעצרו לפרקי זמן ממושכים בתנאים קשים ועברו ימים ארוכים של חקירות במטה להב 433 בלוד, נתניהו נחקר בלשכה בבלפור – ובכל פעם לארבע או חמש שעות בלבד, שבהן הורשה לצאת באופן תכוף להפסקות שירותים והתייעצויות עם עורכי דינו.

נתניהו, בתגובה, טען שאינו זוכר שניתנה לו זכות לקבוע את מועד ומשך החקירות – והתנגד בתוקף לטענה שנהג לצאת מהן כדי להתייעץ עם עורכי דינו.

עו"ד תדמור התעקש שהדברים מתועדים בתמלילי החקירות, והציג לנתניהו את הציטוטים הרלבנטיים. נתניהו ניסה להסיט את הדיון באמצעות אנקדוטה. "הבעיה שלי היתה שהייתי טרוד בכל המשימות שלי כראש ממשלה", תירץ. "כקוריוז אספר לכם שאתמול בלילה דיברתי עם מזכיר המדינה של ארצות-הברית (מרקו רוביו; א"ב), והוא רצה לקבוע איתי שיחת המשך – ואנחנו ב-23:00, כן? – אבל אמרתי שאני בבעיה כי אני צריך להתכונן לחקירה בבית המשפט. והוא אמר: 'אני לא מאמין, אני לא מאמין!'".

"השאלה היא לא אם אתה עסוק או לא, זה קונצנזוס, השאלה היא אם היתה התחשבות בבקשות שלך מצד המשטרה", העיר עו"ד תדמור.

"אני לא רואה את זה", התלונן נתניהו תוך עיון בתמליל. הוא העיר שאינו מוצא אזכור לכך שניתנה לו זכות להגביל את משך החקירות, ודרש לראות מראי מקום.

"מר נתניהו", העירה השופטת פרידמן-פלדמן, "אם אתה לא זוכר או יודע – תגיד".

"אני זוכר את ההפך", הגיב נתניהו. "אני זוכר שאמרתי לחוקרים: 'אם אתם צריכים עוד זמן – תגידו לי, אני מוכן, אני אפנה את הלוח'".

עו"ד תדמור המשיך הלאה. "לא היית לוטה בערפל בשאלה על מה תיחקר, ידעת שמדובר בחשד לקבלת טובות הנאה ומתנות מאנשי עסקים", אמר. הוא ציין שלפי עדותו של חפץ, עורכי הדין שייעצו לנתניהו הכינו רשימה של 11 או 12 אנשי עסקים שעלולים לעמוד במרכז החקירות, וקלעו לגבי שלושה מהם: אלוביץ', ג'יימס פאקר וארנון מילצ'ן.

"מי שהעלו את השמות היו עורכי הדין", התגונן נתניהו. "אני לא עושה טובות לאנשי עסקים, עשיתי להם בכך ששִחררתי פה את הכלכלה. [...] פתחתי את כלכלת ישראל והרבה אנשים התעשרו, וטוב שהתעשרו, אבל אני לא עזרתי לטייקונים, לאנשי עסקים, לעשירים. לא נעזרתי בהם, לא עשיתי להם טובות, לא הייתי בקשר איתם, רובם המכריע פועל נגדי היום – אין לי קשר אליהם. זה היה בעיני אבסורד. חשבתי שזו רדיפה".

למרות הגישה האגרסיבית, התביעה פספסה הזדמנות להבליט את השקר הבוטה של הנאשם. בניגוד גמור לטענתו, נתניהו נעזר לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו  בטייקונים ובני משפחה עם כיסים עמוקים שהעניקו לו טובות הנאה יוצאות דופן בהיקפן: הסיגרים, השמפניה, התכשיטים ושאר המתנות יקרות הערך מ"תיק 1000", למשל; אינוס מערכת החדשות של "וואלה" ב"תיק 4000"; הטיסות מפרשת "ביביטורס" והקמת "ישראל היום", ה"ביביתון", טובת ההנאה היקרה בתולדות הפוליטיקה הישראלית, שבלעה לפי הערכות למעלה ממיליארד שקל מכספם של המייסדים, שלדון ומרים אדלסון.

נתניהו עצמו, כשנדרש להסביר את טובות ההנאה האלה, טען שמדובר בביטוי טבעי של מערכות יחסים חבריות חמות או תפיסות עולם משותפות. והנה כעת הוא טוען שמעולם לא היה בקשר עם אנשים כאלה ולא נעזר בהם בשום צורה, עם או בלי פרשנות פלילית.

המנהיג והשלפוחית

עו"ד תדמור התעכב במיוחד על המצב החריג שבו נתניהו נחקר בלשכתו, כשבחדר סמוך יושבים עורכי דינו – ערוכים לייעץ לו בזמן אמת. הוא גרם לנתניהו לאשר שהחוקרים העניקו לו "הפסקות ביולוגיות" תכופות, כלומר רשות לגשת לשירותים. "אני לא חושב שיש בעיה עם זה – כשביקשת הפסקות, קיבלת", הבהיר התובע.

"מן הסתם", השיב נתניהו. "אין לי את היכולות של אסד האב, לשבת שבע שעות בלי ללכת לשירותים".

"וכל אימת שביקשת הפסקה כדי להתייעץ עם עורכי הדין שלך, החוקרים התירו לך", הציע התובע.

"זה לא נכון, זה פשוט לא נכון", הגיב נתניהו. הוא פנה לשופטים: "מה שאני זוכר, כבודכם, זה שכשהייתי יוצא לא הייתי מדבר עם עורכי הדין – אלא אם כן היתה שאלה משפטית. ואני לא זוכר שהתייעצתי איתם כשיצאתי לשירותים".

חוקריו של בנימין נתניהו מוקפים בצלמי עיתונות עם הגיעם למעון הרשמי בירושלים לחקירתו הרביעית של ראש הממשלה. 6.3.2017 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חדד, סנגורו של נתניהו, התנגד לקו החקירה הזה והתרעם כשהתובע כינה את נתניהו "הנאשם". "זה ראש הממשלה שלך", נזף בו. נתניהו יצא מהאולם, וכשהוחזר פנימה חזר ואמר ששוחח עם עורכי דינו רק על היבטים טכניים – למשל על האפשרות להציג לחוקרים סטנוגרמה מסווגת.

עו"ד תדמור לא הרפה. "אני אומר לך, מר נתניהו, ואתה בעצם כבר אישרת את זה, שעורכי הדין שלך היו שם, ואתה גם התייעצת איתם תוך כדי – ויכול להיות שזה נעשה במהלך הפסקה 'ביולוגית', אולי יצאת לשירותים, ולעתים התייעצת איתם גם בהפסקות אחרות".

"אני זוכר ההפך!", זעק נתניהו. "אני לא דיברתי עם עורכי הדין שלי!".

"אז למה הם ישבו שם?", תהה התובע.

"למקרה שהיו שאלות טכניות, כמו עם הסטנוגרמה. והיו. הקביעה שלך איננה נכונה – לא התייעצתי איתם".

עו"ד תדמור העיר שבאחת החקירות נתניהו אפילו התבדח עם חוקריו לגבי האפשרות שעורך דינו הוותיק יעקב וינרוט, שאז עוד היה בחיים, הטמין עבורו תשובות בחדר השירותים.

"בשירותים...", חזר אחריו נתניהו בלעג.

"לא בשירותים, כשיצאת לשירותים", אמר עו"ד תדמור.

"חד משמעית לא עשיתי את זה", אמר נתניהו. "לא התייעצתי איתם בזמן החקירה. פשוט לא. טאבו".

עו"ד יעקב וינרוט בבית-המשפט המחוזי בירושלים ב-2015. מאחור: עו"ד עמית חדד, סנגורו של בנימין נתניהו במשפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

"מר נתניהו, אני אומר לך שבכל פעם שעלה נושא חדש שהפתיע אותך, אתה ביקשת הפסקה, בין היתר לשירותים, וגם יצאת כדי להתייעץ עם עורכי הדין שלך", המשיך עו"ד תדמור. הוא נתן כדוגמה את הפעם הראשונה שבה שמע נתניהו מחוקריו את הטענה שסייע למילצ'ן בהסדרת הוויזה האמריקאית שלו, וההירתמות שלו לקידום "חוק מילצ'ן". "אתה מאשר את זה?", חקר התובע.

"ממש לא", השיב נתניהו.

עו"ד תדמור שלף דוגמה מתוך אחת החקירות: כשהחוקרים ביקשו מנתניהו לאפשר להם לתעד את מה שנותר מהסיגרים והשמפניה שקיבל ממילצ'ן ומפאקר, נתניהו השיב בשלילה. הוא הסביר להם שהתייעץ עם עו"ד וינרוט, שאמר לו שזאת תהיה הפרה של עקרון הפרדת הרשויות.

כיצד הוא מסביר זאת כעת? ראש הממשלה הקריא בקול קטע מהתמליל שהוגש לו, ובמידה רבה אישר את התזה של התובע: "כנראה חשבתי, או שעורכי הדין שלי חשבו, שיש פה פלישה של רשות אחת לאחרת".

עלילות באגס באני בניו-יורק

שאר הדיון עסק ברובו בשורשי הקשר של נתניהו עם מילצ'ן בשנות התשעים. התובע ניסה להוכיח שהנאשם שיקר גם בנושא זה. נתניהו סיפר לחוקריו שפגש את מילצ'ן לראשונה בניו-יורק ב-1996, בתחילת הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה. נתניהו טען שהוא ורעייתו שרה פגשו את מילצ'ן במקרה בהקרנת בכורה של אחד הסרטים שהפיק – אבל למילצ'ן היה זיכרון אחר, מורכב יותר.

לפי הגרסה של מילצ'ן, הוא השקיע מאמצים כדי ליצור את הקשר הראשוני עם נתניהו ולרקום עמו מערכת יחסים. הוא פנה לאהוד אולמרט, שכיהן אז כחבר כנסת בסיעת ליכוד, וביקש ממנו לחבר ביניהם. ולמעשה לא היתה זו הקרנת בכורה, אלא הקרנה מיוחדת של סרט ששרה נתניהו ביקשה במקום סרט אחר שאמורים היו להקרין באותו אירוע. עו"ד תדמור טען שלמילצ'ן היה חשוב מאוד להיפגש עם נתניהו, עד כדי כך שטס במיוחד לניו-יורק לשם כך, והפעיל קשרים כדי להשיג את הסרט שביקשה שרה, שלא הוא הפיק.

נתניהו טען שהוא לא זוכר את הפרטים, אך לא שלל אותם. לדבריו, הוא כן זכר שהסרט שבו צפו היה "עת להרוג" בכיכובו של מתיו מקונוהי, עיבוד קולנועי מצליח לספר של ג'ון גרישם. נתניהו חגג כשבדיקת גוגל מהירה העלתה שמילצ'ן דווקא כן מופיע ברשימת המפיקים של הסרט. "אני צדקתי ואתה טעית", אמר לתובע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו, שרה, מציגים בובת דוב באירוע של הקהילה היהודית בניו-יורק ביולי 1996, במהלך הנסיעה הרשמית שבה נפגשו לכאורה עם מילצ'ן (צילום: יעקב סער, לע"מ)

עו"ד תדמור עימת אותו עם פרט נוסף בעדות מילצ'ן: "אתה זוכר שמר מילצ'ן התייצב לפגישה עם בובת באגס באני קטנה, והגברת נתניהו ביקשה ממילצ'ן לקנות לבנכם במקומה בובת באגס באני ע-נ-ק-י-ת? מילצ'ן תיאר בעדות שלו איך הוא התרוצץ בכל ניו-יורק בגשם עם בובת באגס באני ענקית ועורר בהלה בקרב המאבטחים שלך. האם אתה זוכר דבר כזה? שהוא הגיע עם התשורה הזאת?".

"לא, אני זוכר שהוא הביא בובת באגס באני, אבל אני לא זוכר שזו היתה בקשה מיוחדת או שהוא היה רטוב עד לשד עצמותיו. אני לא זוכר בקשה, ואני לא זוכר שהוא 'גרם בהלה'", השיב נתניהו. "אין לי מושג איך הגיע הבאגס באני הזה. זה כמו סרט הוליוודי, Who Killed Roger Rabbit". העיסוק בארנבים המונפשים עורר רחשי צחוק באולם, ומיד תורגם לשיח מגחיך ברשתות החברתיות.

לפי עדותו של מילצ'ן, באותו ביקור בניו-יורק הוא ישב לארוחת ערב עם בני הזוג נתניהו, ובשלב מסוים ראש הממשלה הזמין אותו לבקר בישראל ולייעץ לו בתהליך הכנת תקציב המדינה. "אני לא זוכר שום דבר מארוחת הערב הזאת", טען נתניהו, וחזר על כך עוד כמה פעמים. הוא גיחך על האפשרות שנזקק לייעוץ ממילצ'ן לגבי התקציב. עו"ד תדמור ציין שמילצ'ן אימץ את ההצעה והגיע לישראל, אבל אף שהתקשר ללשכת נתניהו כמה פעמים – הוא לא הצליח להגיע אליו. נתניהו שוב טען שאינו זוכר דבר.

ארנון מילצ'ן ועו"ד עמית חדד, סנגורו של בנימין נתניהו, בפתח יום עדותו השביעי של מילצ'ן בברייטון, אנגליה, כפי שתועדו על אחד ממסכי אולם משפט המו"לים בבית-המשפט המחוזי בירושלים ב-2023 (צילום: אלכס קולומויסקי)

מדוע כה חשוב לתובע לעסוק בראשית הקשר של נתניהו ומילצ'ן? עו"ד תדמור ציין שאחת מטענות ההגנה היא שהחברות עם מילצ'ן נוצרה כשנתניהו לא היה איש ציבור – ואילו הגרסה של מילצ'ן אחרת. כשחוקרי המשטרה העלו את הסוגיה, נתניהו טען שהחברות שלו עם מילצ'ן נולדה בפגישה מקרית במסעדת טורקיז בצפון תל-אביב אחרי שהפסיד לאהוד ברק בבחירות 1999. אמו של מילצ'ן, שושנה, חגגה יום הולדת במסעדת היוקרה – ונתניהו, במקרה, סעד שם עם שרה.

אתמול בדיון ציין עו"ד תדמור שהפגישה הזאת ככל הנראה התקיימה אחרי ההפסד בבחירות, אבל לפני שנתניהו פינה את כסאו. הוא השקיע מאמצים רבים כדי להמחיש שנתניהו אמנם התפטר מתפקידיו הפוליטיים מעט לאחר מכן – אבל ראה בכך "פסק זמן" בלבד.

לשם כך הציג קטע מהאוטוביוגרפיה של נתניהו, שלשיטתו ממחישה שגם אחרי הפסדו בבחירות, ואחרי ששרון החליף אותו בראשות הליכוד, הוא עדיין ראה בעצמו "המועמד הטבעי ביותר לרשת אותו".

נתניהו שלל זאת, וטען שהקטע מתייחס לשלב שבו כבר חזר לפוליטיקה, ב-2002. "ב-1999 הייתי כבר בדרך החוצה, פגר פוליטי", אמר. "פרשן אחד, אמנון אברמוביץ', אמר שאני אפילו לא אהיה הערת שוליים בהיסטוריה".

קטע מהאוטוביוגרפיה של בנימין נתניהו שהוצג באולם משפט המו"לים. "ביבי: סיפור חיי", 2022 (לחצו להגדלה)

עו"ד תדמור ביקש מנתניהו לאשר טענה שהשמיע באוזני החוקרים: "תאשר שחשבת שמילצ'ן פעל נגדך בבחירות 99'".

"זה מה שאני זוכר", אישר נתניהו.

"ולמרות שאתה זוכר את זה, ועברו רק כמה ימים מההפסד – ניגשת אליו וחידשת את היחסים", המשיך התובע.

"התחלתי את היחסים", תיקן אותו נתניהו. "הוא מצא חן בעיני, אמא שלו מצאה חן בעיני, כל הקומפלקס הזה. זה היה מאוד לא פוליטי, מאוד אנושי. דווקא בנסיבות האלה, שעתידך מאחוריך, יש מפגש חברתי, אתה פוגש את האדם ונוצר קשר".

"אתה כועס עליו, הוא פעל נגדך", הציע עו"ד תדמור.

"מי אמר שאני כועס?", השיב נתניהו. "יש הרבה אנשים שפעלו נגדי אז ונהיו בעדי בהמשך, כשהם ראו מה קרה למדינה".

אף שהדבר לא נאמר במפורש, הרושם שנוצר באולם הוא שהתביעה מנסה לבסס את הטענה שנתניהו הסתייע במילצ'ן במסעו חזרה לשלטון. נתניהו התעקש שאחרי ההפסד בבחירות 1999 הוא האמין באמת ובתמים שסיים את הקריירה הפוליטית שלו, ודמיין את עצמו מבלה עם בני משפחתו ועושה כסף מהרצאות עשורים קדימה. הוא והתובע התווכחו על כך ארוכות, עם התנגדויות תכופות מצד הסנגורים, והדיון נקלע למבוי סתום.

במרוצת החודשים הבאים, ככל שתתקדם החקירה הנגדית, יתברר האם הגישה הלוחמנית של התביעה – שנאבקת כדי להוכיח שראש הממשלה משקר אפילו ביחס לפרטים אוטוביוגרפיים שאינם קשורים ישירות לאישומים – תצליח לפרק את הקונספירציה ההרמטית שטווה נתניהו ולחשוף אותו כמניפולטור ציני.

אתמול, לראשונה מאז תחילת עדותו, ניכר שנתניהו לא הצליח להכתיב את מהלך הדיון. הוא נגרר ולא יזם, ובכל פעם שניסה לפצוח בנאום אופייני נבלם בשלב מוקדם על ידי התובע או השופטים. כדי להצליח במשימה יצטרך צוות התביעה לשמור על הדינמיקה הזאת לאורך זמן, ולשחזר אותה גם לגבי ליבת האישומים.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.93MB)