חן נהורן, חוקר בכיר שנטל חלק בחקירת "תיק 4000", התייצב היום (26.3) לעדות בבית המשפט והגן על האופן שבו הוא ואנשיו חקרו את שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, כמה חודשים לפני שחתם על הסכם עד מדינה. נהורן כיהן בתקופה הרלבנטית כמנהל יחידת החקירות ברשות ניירות ערך, שחקרה את פרשת השוחד של בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', לצד משטרת ישראל. כיום הוא עובד בענף הבנקאות.

סנגורו של הנאשם נתניהו, עו"ד עמית חדד, ניסה לטעון שנהורן והחוקרים שהיו כפופים לו החלו לאסוף חומר מפליל על ראש הממשלה כבר בקיץ 2017, כלומר לפני שקיבלו את האישורים הדרושים מהיועץ המשפטי לממשלה. פילבר נחקר באותם ימים כחשוד ב"תיק בזק", תיק פלילי מקביל שבו עומדים לדין שאול אלוביץ' ובעלי תפקידים נוספים בבזק. לפי התזה של הסנגור, כבר אז ניסו החוקרים "לשבור" את פילבר כדי להפליל את ראש הממשלה.

בפתח הדיון, עו"ד חדד ציין שהתקשר לנהורן כדי לזמן אותו לריענון במשרדו – פרוצדורה סטנדרטית שבה צד במשפט נותן לעד הזדמנות לעיין מראש בחומרים שעליהם יישאל בבית המשפט – אך נהורן לא שיתף פעולה. "סירבת בנימוס", אמר לו חדד.

נהורן דחה את התיאור הזה. "שאלתי מה מטרת הריענון, ולא עניתם", אמר.

עו"ד חדד התמקח מעט עם העד בנוגע לתיאור הזה, ציין שכשהפרקליטות זימנה אותו לריענון לקראת עדותו ב"תיק בזק" הוא דווקא התייצב, אבל ניכר שלא ייחס לכך חשיבות רבה. הוא אמר לנהורן שאם בשלב מסוים בעדות הוא ירצה לעיין במסמכים כלשהם, הוא מוזמן לבקש.

"הייתי יכול להגיד 'לא הגעת לריענון, זו אשמתך'", אמר חדד, ואז הוסיף סופרלטיב עצמי חסר בושה: "אני לא מנסה 'לתפוס' אותך, בחקירה שלי אין פחים, אין הכשלות או הטעיות". בפועל, כפי שדווח כאן לאורך משפט המו"לים, החקירות של חדד רצופות הטעיות ותרגילים.

עו"ד עמית חדד (צילום: יונתן זינדל)

בחקירה, חדד התמקד ב"תיק בזק". לפי התזה שניסה להוכיח, "תיק בזק" ברובו לא קשור לשלמה פילבר – ולכן החוקרים פעלו שלא כדין כשניסו, לטענתו, לאסוף מידע על נתניהו. לשם כך הציג הסנגור ידיעה מ-ynet שבה דווח על ממצאי החקירה על בסיס הודעה רשמית של רשות ניירות ערך. לפי התיאור שהופיע בידיעה, התיק בנוי משלושה נדבכים מרכזיים, ופילבר קשור רק לאחד מהם – זה שהפך בהמשך ל"תיק 4000", פרשת השוחד שבה, לפי כתב האישום, נתניהו ניצל את מעמדו כשר התקשורת כדי לספק לאלוביצ'ים הטבות רגולטוריות יקרות ערך – ובתמורה קיבל דריסת רגל בסיקור העיתונאי של אתר החדשות "וואלה".

לטענת עו"ד חדד, לפילבר לא היה שום קשר לשני הנדבכים האחרים ב"תיק בזק". הנדבך הראשון תואר בדיווח העיתונאי כ"קבלת כספים במרמה". חדד ציטט מתוך הידיעה: "במסגרת פרשייה זו נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירות פליליות של נושאי משרה בחברות yes ובזק, שהיו אמורים לזכות שלא כדין את בעל השליטה בחברת בזק [שאול אלוביץ'] בכ-170 מיליון שקל. [...]

"מהחקירה עלה כי דיווחי החברה בדבר עמידה ביעדים אלה הושגו לאחר שורה ארוכה ושיטתית של פעולות מלאכותיות במערך התשלומים, הרכישות וההשקעות של החברה, שכל תכליתן על פי החשד להעשיר את קופת בעל השליטה".

הנדבך השני תואר כ"הדלפת חומרי הוועדה הבלתי תלויה לבעל השליטה בחברה ומקורביו", פרשייה ש"נוגעת להדלפות מתמשכות ושיטתיות של דיוני הוועדות הבלתי תלויות של בזק, שנדרשו לבחינת עסקאות בזק-yes ובזק-חלל. מדובר בעסקאות עם בעל שליטה שבמסגרתן התחייבה בזק לשלם לבעל השליטה בה סך מצטבר של כשני מיליארד שקל".

כשסיים להקריא פנה עו"ד חדד לעד, נהורן: "תאשר לי שהפרשות האלה לא קשורות למר פילבר".

"לא, אתה טועה. זה לא המצב", השיב נהורן. "אלה לא שלושה תיקי חקירה נפרדים, הכל קשור להכל. המעורבות הראשונה של פילבר שמצאנו היתה מכתב שהוא שלח לחברת בזק בסוף 2016 בנושא ההפרדה המבנית". לפי נהורן, לפעולות שביצע פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת היתה השפעה ברורה על היכולת של אלוביץ' לגרוף כספים שלא כדין. "פילבר השפיע על התמורות בעסקת בזק", התעקש העד.

המחיר נגזר מהתוכן

עו"ד חדד ניסה להוכיח שחוקרי רשות ניירות ערך לחצו על פילבר להפליל את נתניהו – אף שכאמור עדיין טרם ניתן אז אישור לחקור אותו בתיק זה (להבדיל משתי הפרשות האחרות שבהן נחקר, "תיק 1000" ו"תיק 2000", שבהן נתניהו כבר הוגדר אז כחשוד).

הסיטואציה העיקרית שבה התמקד הסנגור היתה חקירה שהתקיימה אחרי שיחת טלפון בין חוקרי רשות ניירות ערך ופרקליטת המחוז דאז, ליאת בן-ארי, שבה הוסכם שניתן להגיד לפילבר בחקירה ש"המחיר נגזר מהתוכן".

בהתאם לסיכום, בחקירה שהתקיימה ביולי 2017 החוקר יריב עמיעד אמר לפילבר כך: "בעולם הזה של בזק יש עוד קלפים. הם על השולחן. אני מדבר גם על הכל. העולם הזה הוא בקומה הראשונה. מאוד חשוב. לשים את הקלפים. אני מדבר על הכל. אם מנקים, אנחנו מנקים הכל. ומומו פילבר של היום, שהוא בן אדם פרטי, המחיר שלו ייגזר מהתוכן".

עמיעד הוסיף רמז: "כוחי מוגבל, יש אינסטנציות גם מעלי, ואני אומר לך שהמשװאה היא מחיר נגזר מהתוכן".

כשפילבר נחקר על כך בבית המשפט, הוא טען שהיה ברור לו שמציעים לו להיות עד מדינה – אף שהמילים לא נאמרו במפורש. להבנתו, ה"מחיר" הוא העונש שייגזר עליו בהתאם לאיכות ה"תוכן" המפליל על נתניהו שיספק לחוקרים.

חן נהורן, איש רשות ניירות ערך לשעבר, אתמול מחוץ לאולם משפט המו"לים בירושלים (צילום: איתמר ב"ז)

אתמול בבית המשפט נהורן אישר שידע על ההתייעצות עם ליאת בן-ארי – אבל כמו עמיעד, שהעיד על כך ב-2023, הציג פרשנות אחרת לגמרי מזו של פילבר. לדברי נהורן, זו לא היתה הצעה להפוך לעד מדינה – אלא ניסיון לגרום לפילבר לשתף פעולה.

עו"ד חדד הקשה עליו: "אז מה זה 'המחיר'?".

"המחיר הוא חקירה פלילית", השיב נהורן. "לתהליך שבו אדם נמצא בחקירה יש השלכות על חייו האישיים, על משפחתו – על הכל. אם הוא עובד ציבור, יש לזה גם השלכות על הקריירה שלו. ואם הוא יורשע בביצוע עבירה, יהיו לזה השלכות על התחושה האישית שלו, על המוניטין, על איך שהוא מרגיש בציבור. דברים כאלה משפיעים על בן אדם".

"אז זו לא סחיטה באיומים", אמר עו"ד חדד, והִדהד אלמנט קבוע בתיאוריית הקשר של הנאשם נתניהו על "תפירת התיקים".

"לא, ממש לא", השיב נהורן.

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ונאשם מס' 1 במשפט המו"לים, בחודש שעבר בפתח אחד מימי עדותו (צילום: תמר מצפי)

השופט עודד שחם ביקש מהעד להתייחס לטענה שהוא והחוקרים שהיו כפופים לו ניסו לשדר לפילבר שעליו לבקש להיות עד מדינה. נהורן שוב שלל זאת. "בראייה שלי, ה'מחיר' מתייחס למה שהוא יגיד ולהשפעה שתהיה לכך על חייו", אמר נהורן. "התחושה שלנו היתה שהנחקר לא מספר את כל האמת, ולא משתף פעולה. חשבנו ששיתוף האמת בפרישת היריעה, ולפעמים חרטה וגילוי כל היריעה העובדתית, והסיבות, והמניעים, וההשפעות – זה בהחלט משפיע על בן אדם".

ניכר שהשופט שחם לא השתכנע. "איך זה משפיע על המחיר?", שאל.

"משפיע", השיב נהורן.

"מה ה'מחיר' לגבי פילבר?", הצטרפה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראש ההרכב.

"המחיר הוא בהשפעה עליו, לא בהרשעה", אמר נהורן.

"זה לא נשמע כמו מחיר, אלא כמשהו אידיאלי: 'תגיד, ותרגיש טוב יותר'", הקשתה עליו השופטת פרידמן-פלדמן.

"בהבנה שלי, המחיר זה משהו שאתה, כנחקר, מקבל", הגיב נהורן.

"ברור לך שזה נשמע כמו עסקה", אמר לו עו"ד חדד.

"אני מבין שזה נשמע לך ככה", אמר נהורן.

איריס ושאול אלוביץ'. בית המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

מעט לאחר מכן, בתשובה לשאלה נוספת של הסנגור, נהורן הסביר שבנקודת הזמן ההיא החוקרים עדיין לא הצליחו לפצח מה עומד מאחורי ההתגייסות האינטנסיבית של פילבר למען בזק, שבאה לידי ביטוי בהדלפות ושיתוף פעולה צמוד שהוסתר מצמרת משרד התקשורת. "ההתנהלות שלו היתה תמוהה, המאמץ שלו לעזור לבזק לא היה ברור. רצינו להבין את המניע", אמר העד.

"מה חשבתם שמניע את מנכ"ל משרד התקשורת?", שאל עו"ד חדד.

"חקרנו, בשלב הזה לא ידענו. לא היתה לנו השערה אחת. ניסינו לחשוב אם הוא מקבל טובת הנאה ישירה כמו כסף, אז ביצענו חקירה כלכלית. השערה שנייה היתה שהוא רוצה לקבל תפקיד עבור עצמו או עבור מקורביו. התברר שקורות חיים של אשתו עברו למישהו בקבוצה של אלוביץ'. ההשערה השלישית היא שפילבר פועל למען אינטרס של מישהו אחר". עם זאת, ציין נהורן, בשלב הזה עדיין לא עלתה האפשרות שפילבר פועל למען נתניהו.

עו"ד חדד פיקפק בקביעה הזאת: "אז מי זה ה'מישהו אחר' הזה?".

"לא ידענו", השיב נהורן.

"חשבתם שהוא קורבן לסחיטה?", שאל עו"ד חדד.

"לא חשבנו, הנחנו שזו אפשרות – חשבנו שיכול להיות שהוא משרת אינטרסים של אנשים אחרים. בשלב הזה לא בדקנו את ראש הממשלה".

איתות מגיא פלג ואמנון אברמוביץ'

פילבר שוחרר לביתו אחרי שהוצע לו לשוחח על מצבו המשפטי עם אשתו, אילנית, במהלך סוף השבוע. ביום שלמחרת החקירה פורסמה בחדשות 12 כתבה שבה "גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק" טענו שהצטברו נגד פילבר ראיות "חד משמעיות".

"שמו של ראש הממשלה נתניהו טרם עלה בחקירות", דיווחו הכתבים גיא פלג ואמנון אברמוביץ'. "פילבר לא חשוד בקבלת שוחד מאלוביץ', ומשכך נשאלת השאלה מדוע פעל כפי שפעל. ייתכן שפעל על דעת עצמו, בין אם כדי לרצות את אלוביץ' למטרת עבודה עתידית ובין אם כדי לרצות את נתניהו. עם זאת, ייתכן כי הונחה על ידי ראש הממשלה עצמו. הוא עצמו טרם הפליל את נתניהו, אולם במידה ויעשה זאת התמונה תשתנה לחלוטין".

מבחינת עו"ד חדד, הכתבה של פלג ואברמוביץ' היתה תרגיל חקירה שנועד להשפיע על פילבר להעיד נגד נתניהו.

כמו שאר החוקרים שהתבקשו להגיב להדלפות שמצאו את דרכן לעיתונות, גם נהורן הצהיר שאינו קשור לכתבה בשום צורה. הוא אישר שידוע לו שלחוקרים אסור להדליף מידע מתוך חקירה פתוחה, אך כמו חוקרים אחרים שהעידו במשפטו של ראש הממשלה הודה שלא ביקש לחקור את ההדלפה. נהורן גם הביע ספק בנוגע לאפשרות שמדובר בהדלפה. האינדיקציה, לטענתו, היא שחלק מפרטי המידע שנכללו בכתבה נראים לו שגויים.

גיא פלג ואמנון אברמוביץ', לצד בן כספית ורביב דרוקר, בשלט בחירות של הליכוד. ינואר 2019 (צילום: פלאש 90)

לקראת סוף הדיון ניסה עו"ד חדד להוכיח בדרך נוספת שהחוקרים חיפשו את נתניהו אף שלא היו בידיהם האישורים הנדרשים. הוא ציין שבחומרי החקירה התגלו תדפיסים של כתבות מאת גידי וייץ, הכתב החוקר של "הארץ" שחשף את פרשת נתניהו-אלוביץ'. בנוסף התגלו תדפיסים של כתבות מ"וואלה" שעסקו בראש הממשלה ובמשפחתו.

נהורן אמר שהוא לא קשור להדפסת הכתבות, טען שלא ייחס להן ערך רב או קשר לחקירה, ושב והכחיש שהוא וכפיפיו חקרו חשדות נגד נתניהו. לדבריו, דווקא בגלל הרגישות שבעיסוק בנתניהו, ולמען הזהירות, צוות החקירה העביר את הכתבות לפרקליטות המדינה וביקש הנחיות. "בניגוד למצג שמנסים לייצר – המצב היה הפוך", אמר. "הכל עבר לייעוץ בפרקליטות. זה לא קשור לחקירת חשדות נגד נתניהו. ההקשר היה ההתנהלות של שאול אלוביץ' ב'וואלה'".

עו"ד חדד ניסה כמה פעמים להוציא מהעד תשובה אחרת, עד שהופסק על ידי השופט שחם: "הראיות מדברות בעד עצמן, הוא לא צריך להגיד את זה".

"אדוני", הגיב עו"ד חדד, "שתי דקות והוא יגיד את זה".

"אפשר להתקדם", ייעץ השופט שחם.

"זו הנאה שיש בחקירה הנגדית, ואסור לבית המשפט לגזול אותה", העיר עו"ד חדד בשביעות רצון גלויה.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.96MB)