יום העדות התשיעי של הנאשם בנימין נתניהו נע הלוך ושוב בין מניפולציות חסרות בושה ורצף מונוטוני של הכחשות שהתישו אפילו את שלישיית השיפוט הפייסנית והנוחה לשכנוע. יותר מחודשיים חלפו מאז עלה ראש הממשלה לראשונה על דוכן העדים, אבל כמעט כלום לא התקדם: ביטולי דיונים, ריבוי הפסקות וחקירה ראשית איטית ומפוזרת גרמו לכך שהעדות עדיין תקועה במבוא לפרשת השחיתות הראשונה מבין השלוש שבהן עוסק משפט המו"לים.

חמש שנים אחרי פתיחת המשפט, השופטים כבר אמורים לזהות בולשיט מתוך שינה. אבל גם אם הם מזהים, הם לא עושים כלום. כך קרה למשל אתמול (12.2), כשהסנגור עמית חדד ביקש להזכיר להם טענת הגנה שמסבירה לשיטתו את הנכונות של הנאשם שאול אלוביץ' לסייע לנתניהו. אלוביץ', טען חדד, היה אידיאליסט. "הוא היה איש ימין", קבע הסנגור, "והנכונות שלו לעזור לראש הממשלה נובעת מכך שהוא מאמין בדרך האידיאולוגית שלו".

נתניהו, שנראה ונשמע תשוש ומוטרד, ישב על הכיסא המרופד שהביאו במיוחד מלשכתו וחזר על המסרים שהציג לו הסנגור. נתניהו טען שהמו"לים בישראל אינם אנשי עסקים שמנסים להרוויח, אלא אידיאליסטים שהקימו גופי תקשורת כדי להפיץ באמצעותם את השקפת עולמם הפוליטית. "כך זה עובד בארץ", טען נתניהו. "המו"לים, והבעלים והעורכים הראשיים פועלים קודם כל לפי ההשקפה האידיאולוגית וההעדפה הפוליטית שלהם. וזאת היתה הציפייה שלי מאלוביץ'".

לדברי נתניהו, אלוביץ' בסך הכל ניסה לעשות מה שעשו מו"לים אחרים. "אם נטיית הלב של אלוביץ' היא לתמוך בנתניהו, מיד אומרים שיש פה איזה קשר חשוד. כי לא יכול להיות שהוא באמת תומך בנתניהו. זה צלם בהיכל! אבל אם תומכים בצורה בוטה וחסרת עכבות ביריבים שלי מהשמאל – זה טבעי, זה לא מעלה חשד. וזה מה שכל כך מעוות ומוטעה וגם מסוכן בכתב האישום הזה. זאת סכנה לדמוקרטיה. כך חשבתי אז, וככה אני חושב ביתר שאת היום".

כתב האישום וחומרי החקירה ב"תיק 4000" מספרים סיפור שונה: כבעל השליטה בקבוצת בזק, אלוביץ' ניסה להשיג מנתניהו הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים. בתמורה לכך הסכים להכפיף למענו את אתר החדשות שלו, "וואלה". לא בגלל אידיאלים, אלא כדי להשיג סכום עצום של כסף שישמש אותו לכיסוי חובות עתק שאיימו לנשל אותו מנכסיו.

התיאור של מו"ל "וואלה" לשעבר כביביסט מושבע שבסך הכל פעל לפי צו מצפונו סותר גם את הדברים שמסר אלוביץ' עצמו בחדר החקירות. בחקירה שהתקיימה בפברואר 2018 אלוביץ' הגדיר את עצמו כ"מרכזי" מבחינה פוליטית, ופירט: "בדברים מסוימים אני שמאלני, בדברים מסוימים אני ימני". אלוביץ' טען שניסה "לאזן" את "וואלה" ולשלב בו עמדות מכל רוחב הקשת הפוליטית ממניעים מסחריים גרידא: רק כך אפשר לפנות לפלח שוק רחב יותר, ולהרוויח כסף.

למעשה, אלוביץ' אפילו התבטא בגנותו של נתניהו. בחלק אחר של הדיון שלף עו"ד חדד קטע ממסרון ששלח אלוביץ' למנכ"ל "וואלה" דאז, אילן ישועה: "ניר דפוק, והקליינטים שלו גם", נכתב שם. "ניר" הוא עד המדינה ניר חפץ ו"הקליינטים" הם שרה ובנימין נתניהו, שאותם ייחצן.

נתניהו הגיב לציטוט בפליאה. "לא ידעתי על זה", אמר.

"זה מתאים לאיך שהכרת את אלוביץ'?", חקר הסנגור.

"לא", השיב נתניהו.

ההיתממות היתה צפויה ומתבקשת: היחס החם שהפגין אלוביץ' כלפי בני הזוג נתניהו בפניהם לא נבע מתמיכה פוליטית ולא מחיבה אישית. אם אלוביץ' חושב שנתניהו, אשתו ואפילו היחצן שלו "דפוקים", כל התזה על החברות האמיצה והאידיאלים המשותפים קורסת. המניע היחיד שנותר עומד הוא האינטרס הכלכלי.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם רעייתו שרה בטקס שהתקיים ב-7.3.2017, למחרת חקירתו הרביעית בתיקי האלפים (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

שופטים אחרים, מעורבים וביקורתיים יותר, היו יכולים להזכיר לנתניהו שאלוביץ' מעולם לא תיאר את עצמו כביביסט שפעל ממניעים אידיאולוגיים. הם היו יכולים גם להזכיר את העובדה שבפרשה אחרת שנכללת בכתב האישום, "תיק 2000", נחשף כי מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס הציע לנתניהו להחליף את האג'נדה הפוליטית בתמורה לחקיקה שתפגע במתחרה העיקרי שלו. כמו אלוביץ', גם מוזס לא פעל כאידיאליסט אלא כאיש עסקים מוכוון רווח שבז לערכי מקצוע העיתונות.

פריטי מידע שהוצגו בחלקים אחרים של הדיון המחישו עד כמה מופרך התיאור של ישראל כמדינה שהתברכה במו"לים אידיאליסטים. למשל, התלונה החוזרת של נתניהו על כך ש"וואלה" היה אתר "שמאל קיצוני" שתקף אותו ואת משפחתו שוב ושוב – אמירה ששימשה אותו כדי לטעון שאין כל בסיס לקביעה שהסיקור באתר שירת אותו כחלק מעסקת שוחד.

הטיעון לגבי האג'נדה השמאלנית של "וואלה" מתנגש עם טיעון אחר של נתניהו, שלפיו הקשר האישי שלו עם אלוביץ' לא היה חריג משום שאלוביץ' ושאר בכירי "וואלה" טיפחו קשרים אישיים גם עם פוליטיקאים דוגמת אביגדור ליברמן ומשה כחלון, ושירתו באופן מובהק את קמפיין הבחירות של נפתלי בנט ומפלגת הבית היהודי.

איך אפשר להיות אתר שמאל קיצוני וגם לשרת את ליברמן ובנט, אנשי ימין מובהקים? נתניהו לא התעכב כדי להסביר, והשופטים לא הקשו עליו. ההקפדה על שימור מערכות יחסים חיוביות עם פוליטיקאים מכל המפלגות הגדולות מעידה שוב שאלוביץ' פעל ממניעים כלכליים, ולא אידיאולוגיים.

"העיתונאים מטרידים את ראש הממשלה"

כמו בימי העדות הקודמים, גם רוב יום העדות התשיעי הוקדש לסקירה כרונולוגית – והכחשה – של האירועים שמרכיבים את ה"היענות החריגה" של "וואלה" כפי שהיא מפורטת בכתב האישום. בהתאם לטקס הקבוע, הסנגור הציג עוד ועוד כותרות מ"וואלה", ואחד השופטים מדי פעם האיץ בו לקצר. הסנגור, בתגובה, הצהיר שכבר ויתר על כך וכך שאלות, ושהשאלות הנותרות חייבות להישאל משום שיש כאן אדם שמנהל את קרב חייו – ולא ייתכן שלא יזכה ליומו בבית המשפט.

התשובות של נתניהו היו מונוטוניות, וניתן היה לנחשן מראש: הוא כלל לא העניק חשיבות ל"וואלה", אתר של "כלבים וחתולים" ששימש כ"פראבדה" של יריביו הגרועים ביותר. השיח עם בכירי המערכת על השתלת ידיעות או קבורתן? ברוב המקרים הוא לא היה מודע לכך, טען נתניהו, וממילא – כל הפניות היו שגרתיות ולגיטימיות. ההחלטה להפליל אותן היא שערורייה אנטי-דמוקרטית, התרעם, וכהרגלו תיבל במטבעות לשון מהשפה האנגלית.

הרגעים המעטים שבהם נדמה שאיבד את העשתונות אירעו כשהשיח באולם התנתק מהאירועים שאירעו או לא אירעו לפני עשור ופגש את המציאות העכשווית. במקרה אחד ייחס נתניהו לפרקליטות "רדיפה פוליטית" שהחלה עם חקירותיו ונמשכת ברצף מאז – "כולל אתמול, שמאשימים שניים מהעובדים שלי על לא עוול בכפיהם". נתניהו התכוון לכתב האישום שהוגש נגד שלושה מיועצי התקשורת שלו, שרוליק איינהורן, עופר גולן ויונתן אוריך, בגין הטרדת עד המדינה שלמה פילבר.

מקרה אחר אירע כשהנאשם בא במגע ישיר עם התקשורת. נתניהו איחר לדיון בדקות אחדות ונכנס לאולם רק אחרי השופטים – מצב שמנע את צילום כניסתו. בהמשך אישרו השופטים לתקשורת לצלם את נתניהו עם שובו מההפסקה הראשונה. "אדוני ראש הממשלה, למה אתה מטרפד את ההסכם להחזרת החטופים?", קראה לעברו העיתונאית האקטיביסטית אור-לי ברלב. נתניהו הביט לעברה לרגע, ואז הפנה את מבטו והתיישב בשתיקה.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים במשפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

צוות ההגנה של נתניהו הסתיר אותו חלקית בעודו מתיישב ונעלם מאחורי משענת העץ הגבוהה שחוצצת בין העיתונאים לעורכי הדין. "ישראל, אתה מסתיר לנו", העיר מישהו לעו"ד ישראל וולנרמן מצוות ההגנה, שאכן הסתיר את נתניהו. "אתם לא צריכים לעשות דברים כאלה", השיב עו"ד וולנרמן.

אחרי עוד כמה שאלות, כולל בקשה להתייחס לקשרים שלו ושל אנשיו לקטאר, נתניהו לא יכול היה להבליג עוד ופלט: "תרוצו לכנסת – אתם תפסידו, אבל תרוצו לכנסת. תהיו באמת הפוליטיקאים שאתם רוצים להיות".

עם כניסת השופטים, עו"ד חדד פנה אליהם בתלונה: "העיתונאים מרשים לעצמם להטריד עד, ממש כך. הם ממש מטרידים את ראש הממשלה. תוקפים אותו בשאלות שלא קשורות לעניין, מכניסים פוליטיקה לתוך אולם בית המשפט, אני חושב שזה ממש בניגוד לכל כלל".

העיתונאים התרעמו על התיאור הזה, אבל רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, השקיטה אותם: "אני יכולה רק לומר דבר אחד, ביקשו את רשותנו לצלם באולם, לא הספיקו בבוקר, ואנחנו התרנו לצלם. האולם הוא אולם דיונים ואתם יושבים בו כצופים, לא כמראיינים ולא כשום דבר. הצלמים קיבלו היתר לצלם, ומעבר לזה העיתונאים לא אמורים לעשות שום דבר מלבד לשבת ולכתוב, אם הם רוצים. כל דבר אחר שאתם רוצים לעשות – תעשו בחוץ. האולם לא מיועד לראיונות, שיחות ודיבורים. אלה הכללים".

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ'. בית המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

את הנאומים וההערות הפוליטיות של נתניהו עצמו השופטים סובלים בדרך כלל, אולם בהזדמנות אחת העירו אפילו לו, אם כי באופן רך בהרבה. העילה היתה הניסיון של הנאשם לבצע דמוניזציה לעיתונאי "וואלה" – ואז להדביק את העמדות שייחס להם לצוות התביעה. "תוך כדי ההכנות למשפט הזה גיליתי ש'וואלה' היתה מערכת סגורה, מעין כת – והכת הזאת ראתה בי אויב העם. מי שזוכר את הספר '1984' – אני אותו גולדסטין, אויב העם, והם כולם צועקים את שמי", אמר נתניהו.

"וכשיש כת כזאת, שתופסת אותי כקים ג'ונג-און או קים ג'ונג-איל – לא יודע מה הייתי אז – ומגיעה בקשה של דובר לתת דברור הכי פשוט, זה נתפס כצלם בהיכל. לפרסם כתבה חיובית על הבן שלו? להוריד כתבה שלילית על הבן שלו? זה צלם בהיכל. זה היענות חריגה. הרצוג? לבני? בנט? מה שאתם רוצים. הם בסדר. אבל אם באה פנייה כלשהי ממני זה כאילו גרינג או גבלס פנו. הם באמת תפסו את זה ככה".

"חס וחלילה אדוני", העיר עו"ד חדד.

"וזה מסביר איפה נמצאת התביעה – ככה גם הם רואים את זה", אמר נתניהו.

"אני מציעה לא להתייחס לתביעה, מר נתניהו. כל אחד עושה את עבודתו", הפטירה השופטת פרידמן-פלדמן על רקע רחשי המרמור מכיוון אנשי פרקליטות המדינה.

"כעסתי, פגעו באשתי"

המעבר הכרונולוגי של סנגורו של נתניהו על הסיקור הפוליטי של "וואלה", שהתמקד אתמול בתחילת מערכת הבחירות של 2015, היה דרך אפקטיבית לדלג על החצי השני של עסקת השוחד שמתוארת בכתב האישום: ההטבות הרגולטוריות יקרות הערך שנתניהו העניק לאלוביץ'.

נתניהו כיהן בשלב זה כממלא מקום שר התקשורת ועדיין לא העניק לאלוביץ' את ההטבות המרכזיות שבגינן הוא עומד לדין, ובכל זאת – היו כמה מהלכים שכבר החל להתניע ואף השלים. אחד מהם הוא עצם ההחלטה להחליף את שר התקשורת גלעד ארדן, שהנהיג מדיניות הפוכה, קשוחה, כלפי קבוצת התקשורת של משפחת אלוביץ'.

נתניהו טען שבשיחות עם אלוביץ' כלל לא עלו סוגיות רגולטוריות. "דיברנו על יפן, ועל הנושאים הגדולים שעמדו על הפרק, כולל איראן", אמר בנוגע לפגישה שהתקיימה ב-20 בינואר 2015 במעון ראש הממשלה.

"בחקירה הציגו לך פעם אחר פעם טענות שכן עלו בשיחות נושאים רגולטוריים, ואתה השבת שאלוביץ' מעולם לא פנה אליך בנושא. איך ידעת לומר את זה?", שאל הסנגור חדד.

"בניגוד למה שמפיצים עלי בתקשורת העוינת, אני ידוע כמי שחולל את המהפכות הגדולות ביותר כלפי בעלי העוצמה הכלכלית בישראל", התפאר נתניהו. "שיניתי את פני הכלכלה – לא מספיק, עדיין יש ריכוזיות וריכוזיות חדשה – ואותו דבר ניסיתי לעשות עם האוליגרכיה או המונופול התקשורתי שנוצר פה. כולם, גם אלוביץ', ידעו שאסור לפנות אלי בעניינים האלה. [...] אני קיבלתי מ'וואלה' סיקור ברוח שוקן, והם קיבלו משהו שמתחרז עם זה ומתחיל ב-ח'".

מני נפתלי במסיבת עיתונאים שקיים ב-2016, לאחר שזכה בתביעה שניהל נגד בנימין נתניהו (צילום: פלאש 90)

אבל היה מקרה אחד שבו אפילו נתניהו לא הכחיש שהקשר שלו עם אלוביץ' הניב עבורו הישג בזירה התקשורתית. זה קרה כשעו"ד חדד הגיע לפריט מס' 67 ברשימת 315 האירועים שמדגימים, לפי התביעה, את היחס החריג שקיבל מ"וואלה". ב-25 בינואר 2015, חמישה ימים אחרי הפגישה עם אלוביץ' בבלפור, נתניהו פנה אליו וביקש למחוק מהאתר כתבה ובה עדויות קשות של עובדי המעון נגד אשתו, שרה נתניהו. הבקשה נענתה.

"כן, אני זוכר את הכתבה, הביאו אותה לתשומת לבי", אמר נתניהו אתמול, ואישר ששוחח על כך בטלפון עם אלוביץ'. "אני כועס, פגעו באשתי, ועל זה אני מדבר עם אלוביץ' – לא על בזק". בד בבד ניסה להמעיט בחשיבות העניין: אלוביץ' מסר לו שהכתבה כבר הוסרה, ונתניהו – לטענתו – עבר לשוחח איתו על גיאופוליטיקה.

העדויות נגד שרה נתניהו לא היו חומר בלעדי של "וואלה". הן נלקחו מתצהירים שהגישו אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, ועובדים אחרים במסגרת הליך משפטי, ופורסמו בשורה של אתרי חדשות. ההוראה למחוק את הידיעה מ"וואלה" היתה חריגה, ועוררה מיד שיח תקשורתי.

כתב "דה-מרקר" נתי טוקר ניסה לקבל התייחסות מ"וואלה", אך נענה ב"אין תגובה". אודי הירש, העורך הבכיר שסירב להגיב, התייצב כעבור שבע שנים באולם משפט המו"לים ואישר שבהנהלת האתר לחצו לפרסם טענות על עבירות מין שביצע כביכול מני נפתלי – אף שבמערכת "וואלה", ואפילו במשטרה, סברו שמדובר בעלילה.

שרה נתניהו למען הסביבה

עו"ד חדד, באחת ההתכתשויות המילוליות עם התובעת יהודית תירוש, התרעם על כך שייחסה לו השמעת "דברי שקר והבל". "שקר והבל? אלו מילים שתובעת יכולה להשתמש בהן? חוצפה! תתביישי!", קרא לעברה. אבל היה רגע אחד שבו המונח "שקר והבל" עושה חסד עם המידע הכוזב שהציג הסנגור ללקוח שלו. זה קרה כשחדד ניסה לדובב את הנאשם נתניהו בנוגע לאבי אלקלעי, עורך בכיר ב"וואלה" שנטל חלק מרכזי בהטיית הקו המערכתי של האתר – וביטא בזמן אמת את תחושות הגועל שהדבר עורר בו.

עו"ד עמית חדד (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חדד שלף אוגדן דפים והגיש אותו לנתניהו. הוא אמר שמדובר באסופת ציוצים של אבי אלקלעי, ושאין לו כוונה להקריא את "הפסולת המילולית הזאת". ואכן, לצד התבטאויות בוטות על "בגידה" של נתניהו ושאר חברי הממשלה, חשבון הטוויטר המדובר גם עוסק מדי פעם ברעיית ראש הממשלה בהקשרים מיניים.

נתניהו עיין בציוצים ואז פלט: "איזה גס רוח".

"האדם הזה היה אחראי על 'וואלה' תקופה ארוכה!", הכריז עו"ד חדד.

"הקומבינציה הזאת של ישועה, אלקלעי והררי (אמנון הררי, עורך חדשות בחלק מתקופת הפרשה; א"ב), זו פשוט נבחרת בלהות – הגורמים הכי עוינים שאפשר למצוא בתקשורת הישראלית ממלאים את התפקידים הכי מרכזיים באתר, ומתחתם יש צוות שלם ששותף לשנאה הזאת. ומכאן לחשוב שאני קיבלתי היענות חריגה?", הגיב נתניהו.

ואולם, לא באמת מדובר בחשבון הטוויטר של אבי אלקלעי. כפי שניתן היה להבחין גם בדפים שחילק הסנגור לנאשם, מדובר באדם אחר – משתמש בשם "אבי אלקלעי Backhand" שמגדיר את עצמו כ"שחקן טניס חובב פוליטיקה עם הבנה עמוקה באסטרטגיות פוליטיות". בתמונת הפרופיל שלו נראה גבר שבבירור אינו אלקלעי מ"וואלה".

גם אבי אלקלעי האמיתי מבהיר שלא מדובר בו. "זה נראה כמו בוט", מסר בשיחה עם "העין השביעית", "זה לא החשבון שלי – אני בחיים לא צייצתי כלום בטוויטר".

ציוץ מתוך חשבון הטוויטר "אבי אלקלעי Backhand", שהוצג באופן כוזב כחשבונו של העורך אבי אלקלעי (צילום מסך, לחצו להגדלה)

סיטואציה מופרכת אחרת אירעה כשנתניהו נדרש להתייחס לגניזת אייטם רכילותי על רעייתו. לפי התכתבויות שהגיעו לידי החוקרים, אלוביץ' הורה למנכ"ל ישועה למנוע פרסום של ידיעה על שימוש של שרה נתניהו בתוספות שיער. "לדעתך, זה צהוב מכדי להיכנס לאתר חדשות?", שאל עו"ד חדד.

"חד משמעית", השיב נתניהו. "אשתו של בנט עבדה במסעדה לא כשרה, זה הגיע ל'וואלה' – ואלוביץ' או ישועה פסלו את זה על המקום, ובצדק. אשת מועמד – זה לא מעניין ולא רלבנטי".

לפי כתב האישום, ראוי להדגיש, נתניהו עצמו היה מעורב בהעברת המידע על גילת בנט ל"וואלה". המקרה נחשף על ידי כתב חדשות 12 גיא פלג, שפרסם גם מסרון ששלח לאלוביץ' זאב רובינשטיין, מקורבם של בני הזוג נתניהו: "החומר שהעברתי לך אחה"צ חשוב ביותר, בעיקר מה שמצאו שאשתו של בנט עבדה כשפית במסעדה לא כשרה (העברתי את התמונה שלה ושם תיאור המסעדה והתפריט של השרצים) – והיא אשה דתייה".

בעדותו, נתניהו כבר הכחיש כל קשר לתקרית הזאת. ואולם, כשנחקר עליה ב-2018 אמר לחוקרים שייתכן שרובינשטיין קיבל את המידע משרה. "אני לא זוכר שדיברתי על זה בכלל. סביר להניח שאשתי דיברה איתו", אמר אז נתניהו.

לנתניהו היה גם הסבר מעורר גיחוך לאחת מפרשיות המשנה שליוו את שרה נתניהו: פרשת הבקבוקים. ב-2015 חשף כתב "הארץ" אמיר אורן שאשת ראש הממשלה נאלצה להחזיר לקופת המדינה 4,000 שקל – כיסוי על פדיון ממִחזור בקבוקים ריקים שנצרכו במעון הרשמי והגיע לכאורה לכיסה האישי. ב"וואלה" פורסמה ידיעת המשך, אך זו נקברה בהוראת בני הזוג אלוביץ'.

מה קרה שם? נתניהו טען שלא היה מעורב בכך, אך ביקש לשנות את הרושם הציבורי שנוצר: "אשתי מאוד ערה לאיכות הסביבה, להגנת הסביבה, ובמעון כל הזמן זרקו בקבוקי פלסטיק. היא דאגה שיחזירו אותם, ושהכסף מהפיקדון יחזור לקופה הקטנה של הבית, שיקנו באמצעותם מוצרים. כדי שיהיה ברור שאנחנו לא מחפשים את הכסף – נתנו צ'ק".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.88MB)