רגע לפני סיומו של עוד שבוע דיונים במשפט המו"לים, נציגת הפרקליטות ביקשה להגיד משהו לשופטים. העד כבר שוחרר לביתו, התקשורת כבר שלחה יד אל המעילים, הסנגורים אִפסנו את האגרסיות התיאטרליות ועמדו לשלוף את החיוכים הקולגיאליים. ואז עו"ד יהודית תירוש, שמנהלת את התביעה ב"תיק 4000", נעמדה וביקשה למסור הודעה שהיה לה חשוב שתירשם בפרוטוקול. "היום פורסמה כתבה ששווקה ברשתות החברתיות על-ידי גורמים שונים", אמרה בלי להזכיר את שמו של יאיר נתניהו, "עם קריאה לפיטוריו של העד יואב תלם והעמדתו לדין".

תנ"צ תלם, אחד החוקרים הבכירים שטיפלו בתיק, סיים את עדותו יום קודם לכן. הכתבה שהזכירה עו"ד תירוש היתה בעצם מאמר שפרסם איש התקשורת איתמר פליישמן באותו בוקר במדור הדעות של "ישראל היום". מתוכן דבריה, ומעצם העובדה שמצאה לנכון להתייחס לכך, ניכר שהתובעת סבורה שעצם הפרסום הוא מעשה פסול. אולי אפילו ביטוי להטרדת עד. "אני יודעת שלבית-המשפט אין מה לעשות, אבל אני חושבת שבית-המשפט צריך לדעת מה עוברים העדים ומה קורה איתם. וזה מה שקרה היום".

הסנגורים של בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', נאשמי "תיק 4000", ניצלו את הטרוניה כדי לתקוף בחזרה. אחת התלונות החוזרות ונשנות שלהם מופנית למערכת אכיפת החוק, שלטענתם הדליפה באופן בלתי חוקי מידע מתוך התיקים כחלק ממלחמה מלוכלכת ובלתי מוצהרת נגד הנאשמים, שמתבצעת במקביל להליכים המשפטיים וכביכול בלי קשר אליהם.

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נתניהו, הצהיר שלאף אחד מהצדדים – לתביעה וגם להגנה – "אין שליטה על התקשורת". ולכן, אמר, כל הדיון בנושא מיותר.

כותרות המאמר שפורסם ב"ישראל היום" (צילום מסך)

כותרות המאמר שפורסם ב"ישראל היום" (צילום מסך, לחצו להגדלה)

"אני חושבת שזה לא מיותר. כולנו, גם חברי עו"ד בן-צור, צריכים להיות אחראים יותר לדברים שנאמרים באולם – כי אחר-כך יש מי שעושה בזה שימוש", השיבה עו"ד תירוש. "אולי זו לא היתה כוונתו של חברי", אמרה לבן-צור, "אבל כשאומרים לעדים שהם עבריינים ושצריך להעמיד אותם לדין – אז אחר-כך יש גם דברים שנאמרים בחוץ בצורה מאוד-מאוד קיצונית. ואני חושבת שלכולנו כאן יש אחריות על דברים שאנו אומרים. זה הכל".

עו"ד ז'ק חן, סנגורם של בני הזוג אלוביץ', פוגג את העמדת הפנים הפאסיב-אגרסיבית. "קשה לי עם ההצגה הזאת", אמר. "לא רק תנ"צ תלם, גם הנאשמים הם בני אדם. כבר למעלה מחמש שנים אנחנו עדים להדלפות מסיביות על גבם של הנאשמים, עם תדרוכים, ראיונות של נושאי תפקיד, והשיא זה מפכ"ל משטרה (לשעבר, רוני אלשיך; א"ב) שמתראיין בתוכנית 'עובדה' ומצייר את הלקוחות שלי כעבריינים, ועכשיו שמענו שהיועץ המשפטי לממשלה (לשעבר, אביחי מנדלבליט; א"ב) יבוא גם הוא ל'עובדה', כי גם לו יש מה לספר לאומה על 'תיק 4000'. אם כבר מדברים על זיהום, צריך שיהיה סטנדרט אחד".

השופט משה בר-עם תהה האם מנדלבליט, שהראיון עמו טרם שודר, עומד לדבר על "תיק 4000", תיק השוחד של נתניהו והאלוביצ'ים. עו"ד חן השיב בחיוב – וציין שלמעשה, מנדלבליט כבר דיבר על "תיק 4000". דבריו בנושא פורסמו בשבוע שעבר, ב"הארץ", בכתבה של גידי וייץ שכללה ציטוטים חריפים מ"שיחות סגורות" עם מנדלבליט.

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, הצטרפה לחשש שהביעה התובעת אך עשתה זאת כהרגלה בלשון עמומה, רומזנית. "כשקורה מה שקורה בחוץ, ועד יודע שזה על ראשו ועל גבו – יש לזה אולי גם איזושהי השפעה על עדותו".

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עם שר התקשורת שלמה קרעי. מליאת הכנסת, 6.8.2021 (צילום: יונתן זינדל)

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עם שר התקשורת הנוכחי שלמה קרעי. מליאת הכנסת, השבוע (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חן שוב הפנה את האש לצד השני. "הזיהום של ההליך עמוק ויסודי", תקף. "במשך חמש וחצי שנים עיתונאים, מושכים בעט ומכים במקלדת, בעידוד של גורמים מוסמכים מצד רשויות האכיפה – גורם בכיר, גורם זוטר, גורם בינוני, במשטרה, בפרקליטות, בייעוץ המשפטי לממשלה – על גבם של הלקוחות שלנו, חורשים במחרשות ברזל מדי יום. הדבר הזה יש לו השפעה על העדים שנשמעו בפניכם עד כה, ותהיה לו השפעה על העדים שיישמעו בפניכם מכאן ואילך. השפעה חמורה ביותר, שמזהמת את ההליך".

עו"ד בן-צור הצטרף אליו, ויצא גם הוא נגד ההדלפות – תופעה שתומכת, לשיטתו, בדרישה של הנאשמים לבטל את המשפט מחמת "הגנה מן הצדק". "הלקוחות שלנו לא מתראיינים, אבל גורמי האכיפה?", התלונן.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים במשפט המו"לים (צילום: אתר הרשות השופטת)

מבעד לחילופי הדברים נדמה היה שלרגע אחד שני הצדדים, הפרקליטים והסנגורים, היו מעדיפים שהמשפט כולו יתנהל בדלתיים סגורות ושהעיתונות תדווח רק בסוף, כשתתקבל ההכרעה. אבל זה כמובן לא הקייס. גורמים במערכת אכיפת החוק אמנם מתדרכים עיתונאים, ואחראים לפחות לחלק מההדלפות מתוך חומרי החקירה, אבל גם בני הזוג אלוביץ' מעסיקים יחצן, שלא לדבר על הנאשם נתניהו, שמפעיל מנגנון תעמולה אדיר ממדים. אחת המטלות המרכזיות של המנגנון הזה היא לשלוט בנרטיב שאופף את המשפט הפלילי של ראש הממשלה ולטייח את המציאות המושחתת שניבטת ממנו, בין אם תתברר כפלילית ובין אם לאו.

בניגוד למה שאמר עו"ד בן-צור, הלקוח שלו אולי לא נוהג להתראיין על תוכן המשפט – אבל הוא בהחלט מתבטא בנושא, בין היתר במונולוגים מצולמים, ומהדהד פרסומים של אנשי תקשורת מהחצר הפוליטית שלו. ובקיצור, כולם מתדרכים, כולם מדליפים, ואז נעמדים מול השופטים ומעמידים פנים שיש בכך משהו פסול.

השופטת פרידמן-פלדמן יכולה היתה לומר זאת לצדדים ולבקש מהם לא להיתמם, אבל העדיפה לדבוק בגישה הצנוניתית, לזרום עם העמדת הפנים ולשמור על שלום בית. "לנו אין שליטה על מה שקורה בחוץ, אבל יש לנו שליטה על מה שקורה בפנים", הטיפה לצדדים. "כאן בפנים כדאי לשמור על סגנון מאופק, כי על זה יש לנו שליטה. כל אחד יעשה את המאמץ שלו".

שיעור באזרחות

הדיון הייצרי על היחסים עם התקשורת התכתב עם שאר מהלך הדיון. העד שהתייצב אתמול (8.2) בבית-המשפט המחוזי בירושלים הוא יריב עמיעד, ראש יחידת החקירות הטרי של רשות ניירות ערך. ב-2017, כשהרשות החלה לחקור חשדות לפלילים בקבוצת בזק של האלוביצ'ים, עמיעד כיהן כראש צוות חוקרים. לאחר מכן, כשהחקירה התרחבה והמשטרה הוכנסה לתמונה, עמיעד היה חלק מצוות החקירה המיוחד שהוקם כדי לחקור את "תיק 4000", שכלל נציגים מהמשטרה ומרשות ניירות ערך.

עו"ד בעז בן-צור, בית המשפט המחוזי בירושלים, 1.6.22 (צילום: יונתן זינדל)

סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן-צור (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בן-צור, סנגורו של נתניהו, ניסה לגרום לעמיעד להודות שהחקירה נפתחה ללא אישור, ועל בסיס כתבה עיתונאית: התחקיר של גידי וייץ שקשר לראשונה בין ההטבות הרגולטוריות שהעניק נתניהו לבזק ובין היחס המיוחד שניתן לו ב"וואלה", אתר החדשות שהיה אז חלק מקבוצת בזק. "לקחתם את הכתבה, ועל בסיסה עשיתם פעולות חקירה", הטיח בן-צור בעד. עמיעד שלל זאת בתוקף, וטען שבנקודת הזמן שעליה דיבר הסנגור – יולי 2017, כשמונה חודשים אחרי פרסום הכתבה – הוא בכלל לא קרא אותה.

האם יש טעם לפגם בכך שחוקרים ייחשפו למידע מחשיד בתקשורת ויחליטו לבדוק הכצעקתה? לכאורה לא, אבל במקרה של ראש ממשלה, הדגיש הסנגור, מדובר בעבירה על החוק. חוק יסוד הממשלה, הזכיר, קובע שראש ממשלה מכהן ייחקר אך ורק לאחר מתן אישור מפורש של היועץ המשפטי לממשלה. במקרה של נתניהו, טען, החוקרים החליטו לחקור "ענייני ראש ממשלה וסיקור" בלי אישור של היועץ דאז, אביחי מנדלבליט – שניתן לטענתו רק בדיעבד.

"אני אומר לך שהכל היה חוץ מאישורים", הטיח בן-צור בעמיעד, ואז ניסה להעביר לו שיעור באזרחות. "האם הבנת שיש לנו כנסת שיכולה לחוקק חוקים, ויש רשות מכוננת שיכולה לחוקק חוקי יסוד?".

"אוקיי", השיב העד.

"האם אתה מבין שהכנסת, כאספה מכוננת, חוקקה חוק יסוד? את זה אתה מבין?", המשיך הסנגור.

השופט עודד שחם ניסה להפסיק את קו החקירה: "עו"ד בן-צור, בשביל לדבר על המצב המשפטי לגבי חוקי יסוד אנחנו לא צריכים חקירה נגדית".

"אוקיי", הפטיר מיד בן-צור, אך התעלם מהבקשה ופנה שוב לעד: "האם אתה מבין שהכנסת החליטה שיש גורם אחד שיכול לאשר פתיחה בחקירה – והוא לא יריב עמיעד, ולא אריה (אריה זיידנשטט, אחד החוקרים בתיק; א"ב), ולא פרקליט כלשהו, ולא מישהו אחר?".

"עו"ד בן-צור, זה לא שאלות בשבילו", שב והעיר השופט שחם, ובן-צור הפסיק.

ואז בא ישועה

קודם לכן, בחקירה הראשית שניהלה עו"ד יהודית תירוש, עמיעד סיפק גרסה מפורטת של השתלשלות החקירה – כולל התייחסות לטענה שהחוקרים עסקו ב"ענייני ראש ממשלה וסיקור" לפני שקיבלו אישור רשמי מהיועץ המשפטי לממשלה. הוא סיפר שהחקירה שהולידה את "תיק 4000" החלה בחודש יוני 2017 בעקבות אי-סדרים שהתגלו בחברת בזק. הפרשה שנחקרה הורכבה מכמה פרשות משנה שהחשד שעלה מכולן הוא שבעלי השליטה בבזק, בני משפחת אלוביץ', הכניסו לכיסם מאות מיליוני שקלים שלא כדין. בשלב הזה, אמר, נתניהו לא היה קשור לחקירה, וגם לא "וואלה", אחת מחברות הבת של בזק.

לדברי עמיעד, במהלך החקירה עלה חשד שאחד המעורבים במסכת הפלילית הוא שלמה (מומו) פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת ולימים עד מדינה. לדבריו, צוות החקירה קיבל אישור מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור את פילבר – אבל גם בשלב הזה החקירה לא נגעה בנתניהו. לדבריו, האירועים שנחקרו בהקשרו של פילבר התרחשו בסוף 2016 ותחילת 2017, כששר התקשורת היה צחי הנגבי. רק בהמשך החקירה התברר שהערוץ הסודי שקיים פילבר עם בכירי בזק היה פעיל גם קודם לכן, ב-2015, כשבראש המשרד עמד נתניהו.

עמיעד סיפר כיצד מצאו החוקרים אינדיקציות לכך שפילבר מדליף באופן שיטתי מסמכים פנימיים של משרד התקשורת לבכירי בזק, ולאחר מכן מוחק את העקבות מתיבת האימייל שלו. לדבריו, החקירה לא העלתה שהוא נהג להדליף חומרים מסוג זה גם לחברות אחרות – וגם אם היה מתברר שבזק אינה חריגה, "זה לא היה מלבין את מה שהוא עשה עם בזק".

"תתייחס בבקשה לטענה שכבר במסגרת החקירה הזאת, ב-13 ביולי 2017, חקרתם את מעורבותו של ראש הממשלה, מר נתניהו, בענייני בזק", ביקשה עו"ד תירוש.

"הטענה הזאת משוללת יסוד", השיב עמיעד. לדבריו, פילבר אמנם הזכיר מדי פעם את שמו של נתניהו – אבל הוא, החוקר, לא ביקש ממנו להרחיב בנושא, וניווט את החקירה בחזרה ל"עניינים עסקיים" של בזק. "התפיסה שלנו באותה נקודה היתה שבזק, איכשהו, יש לה יכולת לתמרן את פילבר", הסביר עמיעד.

בהמשך, ציין, החלו לצוץ בחומרי החקירה התכתבויות שקשרו בין פילבר ל"וואלה", וספציפית למהלכים שנועדו להיטיב עם האופן שבו סוקרה משפחת נתניהו באתר. למשל, ניסיון לסכל את מינוי העיתונאי יואב גולן לסגן עורך האתר משום שנחשב לאחד ממקורביו של בן כספית, סדין אדום עבור משפחת נתניהו; חומר גלם שנועד להיכנס ל"חוברת" שתסכם את היחס של "וואלה" לנתניהו; ו"ממצאים שהיו קשורים למעורבות של יועצים המקורבים לראש הממשלה לגבי תכנים באתר".

אילן ישועה, 15.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר, בפתח אולם משפט המו"לים. יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

בשלב הראשון, אמר עמיעד, בפרקליטות מסרו לרשות ניירות ערך שאין צורך לבצע פעולות חקירה סביב פריטי המידע האלה, אבל שניתן לחקור קשר אפשרי בין פילבר למערכת היחסים בין נתניהו לשאול אלוביץ' ושאר בכירי בזק. לפי תיאורו של החוקר הבכיר, החקירה הלכה והתקרבה לנתניהו בצעדים מדודים – אבל בכל פעם נעשה הדבר באישור ובסמכות. ואז הגיע אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה".

"החקירה היתה אמורה להיות נקודתית, על החוברת שהועברה והגרסה של שאול אלוביץ', אבל כבר בחמש או עשר הדקות הראשונות של השיחה עם ישועה – הוא מספר, מיוזמתו לגמרי, סיפור שסותר ב-180 מעלות את הגרסה של שאול", אמר עמיעד. "ישועה בא ומספר על מעורבות אינטנסיבית של שאול ואיריס אלוביץ' מולו עבור ראש הממשלה ובני משפחתו. הוא מספר על אותה פגישת שיבוש בדצמבר 2016 שבה התבקש להיפטר מהטלפון ולמחוק את ההודעות. הוא מדבר על כך שגם היו לו המון תכתובות, ושכולן נשמרו, והוא מוכן או רוצה להעביר אותן – ובאמת תוך כדי החקירה הוא התחיל לשלוח לנו מיילים עם החומרים".

בתקופה הזאת, ציין עמיעד, עדיין לא פורסם שישועה משתף פעולה עם החקירה. "והוא מספר לנו שבזמן הזה שאול אלוביץ' פונה אליו ומברר איתו אם זומן לחקירה, ומוודא שהפלאפון וההודעות נמחקו – וגם מזכיר לישועה את הגרסה שלפיה הוא אף פעם לא ביקש ממנו כלום", אמר עמיעד. "אני מזכיר, בשלב הזה שאול אלוביץ' כבר נמצא אחרי חקירת פרשת בזק, הוא משוחרר בתנאים מגבילים ויודע שהוא לא אמור לדבר עם אנשים שעלולים להיות מעורבים בפרשה".

עו"ד חן, סנגורו של אלוביץ', השמיע קול מחאה, אבל העד המשיך: "למעשה, אנחנו מבינים שיש פה פניות המשכיות לנושא של שיבוש הליכי חקירה על-ידי שאול אלוביץ'".

"מומו, המכחול אצלך"

עו"ד תירוש הציגה ליריב עמיעד ציטוטים מתוך תמלילי חקירתו של פילבר. באחד מהם אומר לו עמיעד כך: "יש תמונה על הקיר. את הפרטים בתמונה אני לא יכול לשנות. [...] אבל הצבע, המכחול שצובע את הפרטים האלה, יכול להשתנות. והמכחול אצלך ביד. [...] אתה היחיד שיכול לשנות את הצבעים האלה. נכנסתי לפה כדי לתת לך את המכחול. להגיד לך: 'מומו, המכחול אצלך, יש פה פח, דלי של צבעים'".

תירוש הציגה לו את האפשרות שבציטוט הזה הוא למעשה מציע לפילבר להפוך לעד מדינה ולהפליל את נתניהו. "זו טענה משוללת יסוד", חרץ עמיעד. "מבחינתי המטרה היא שבאותו רגע, בחדר, הוא יספר לי את האמת – ולמעשה יתוודה". לדבריו, כך צריך גם לפרש ציטוט נוסף שהוצג לו, שבו אמר לפילבר ש"המחיר" שישלם "נגזר מהתוכן". לדבריו, גם זה היה ניסיון לדובב את פילבר, באמצעות ניסוח שעליו הוחלט עם פרקליטת המחוז ליאת בן-ארי ומנהל מחלקת החקירות ברשות דאז, אלי לוי – ולא הצעה לחתום על הסכם עד מדינה.

עו"ד יהודית תירוש, ראש צוות התביעה במשפט המו"לים, בדיון ב-1.6.2022 בבית המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד יהודית תירוש באולם משפט המו"לים, יוני 2022 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בן-צור, בחקירה הנגדית, ניסה לתקוף את הקביעות הללו ולהוכיח שעמיעד ועמיתיו החליטו – בלי כל סמכות – להציע לפילבר לשמש עד מדינה. פילבר, יש להזכיר, אכן חתם על הסכם עד מדינה – אבל רק חצי שנה מאוחר יותר, בפברואר 2018, כש"פרשת בזק" התרחבה רשמית והולידה את "תיק 4000". הגישה של בן-צור חרגה מהפן הטכני-משפטי בנוגע לאישורים הנדרשים להצעת עסקאות טיעון והסכמי עדות מדינה. לדידו, אם מציעים לפילבר לשמש עד מדינה כבר ביולי 2017 – המשמעות היא שמנסים להפליל את נתניהו כבר אז, עוד לפני שהתקבל אישור לחקור אותו.

עמיעד שלל זאת בתוקף. הוא הסביר שבחקירות הוא נוהג להשתמש במטבעות לשון שנועדו לנטוע תחושות ומחשבות במוחם של הנחקרים, וכך לדחוק בהם לספק גרסה. גרסה אפשרית אחת, אמר, היא שפילבר "נסחט" או "נגרר" לשתף פעולה עם בזק על רקע כוחה של קבוצת התקשורת, ולא יזם את ההדלפות. במקרה כזה, אמר, "המחיר" שייאלץ לשלם שונה מ"המחיר" שישלם פילבר אם יתברר שהוא זה שחולל את הפרשה.

"אתה רוצה לתת לו תחושה שהוא נמצא במקום הקטן יותר, שלבזק יש דרכים לגרום לו לפעול כמו שהוא פעל", פירט העד. לדבריו, אם פילבר יחוש שהחוקרים רואים בו קורבן של הנסיבות – ייתכן שזה יגרום לו לשתף פעולה. במקרים אחרים, ציין, פשוט שיקר לפילבר כדי לעורר אצלו את התגובה הרצויה – למשל, כשגרם לו להבין שהשיחה לא מוקלטת, כשהגזים בתיאור היכולות הטכנולוגיות של מחלקת החקירות וכשאמר לו שהעוזרת שלו, עדי קאהן-גונן, כבר הפלילה אותו (קאהן-גונן אמנם נחקרה באזהרה, אך לבסוף לא הועמדה לדין).

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 17.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, מאי 2022 (צילום: יונתן זינדל)

סנגורו של נתניהו דחה, כמובן, את ההסברים הללו. עו"ד בן-צור ציין שעדי מדינה נדרשים להפליל חשודים שנמצאים מעליהם בהיררכיה – ושבמקרה של פילבר, הוא היה הגורם הבכיר ביותר במשרד התקשורת מלבד השר, בנימין נתניהו. המסקנה: החוקרים קיוו לגרום לפילבר להפליל את נתניהו, ולשם כך הציעו למחול על העבירות האישיות שביצע.

"אתה מדבר איתי ברמה התיאורטית לגמרי. אף אחד בשלב הזה לא מדבר על הסכם עד מדינה", הבהיר עמיעד.

"אני בעולם המעשי, אתה בתיאוריה – ואני אומר לך, זה מביך", הטיח בו בן-צור.

עמיעד, בשלווה, עמד על שלו: "אני כופר בהנחה שלך".

בן-צור המשיך לדהור קדימה עם התיאוריה. "בוא נניח שפילבר היה אומר, 'בזק שיחדו אותי והעבירו לי לחשבון בנק בחו"ל, חשבון נסתר, איקס דולרים'", אמר. "אם בזק שיחדה את פילבר, אתה מסכים איתי קודם שהעבריין העיקרי הוא פילבר, עובד המדינה? גם לפי החוק יש מדרג. מקבל השוחד, ההתייחסות אליו חמורה מאשר נותן השוחד. אתה יודע את הדברים האלה, שאלו דיני העונשין שלנו?".

עמיעד אישר. "ואם נניח הוא מפר אמונים", המשיך בן-צור, "רק עובד ציבור יכול להפר אמונים, ולכן בהגדרה שלו – הוא בחזקת העבריין העיקרי, ובזק מתחתיו".

עמיעד ציין שבמקרה כזה הוא היה שמח אם פילבר אכן היה מודה בביצוע העבירות, אך לא זה היה המקרה. "שמע, כולנו היינו שמחים אם הייתם חוקרים כמו שצריך", לעג לו בן-צור. "המתודולוגיה הזאת מתיישבת עם סיטואציה אחת: יש קומות מעל פילבר. ואם הוא יפליל את הקומה שמעליו – הוא לא יהיה העבריין העיקרי. וזו המשמעות של 'המחיר נגזר מהתוכן'. תראה איך הדברים מתיישבים, כפתור ופרח. רק במקרה שבו פילבר לא מדבר על מישהו ברמה שלו, או מתחתיו – אלא על מישהו בקומה מעליו – רק אז זה עושה שכל כל מה שאתה אומר. אחרת, זה ממבו ג'מבו".

קצת לאחר מכן, כשבן-צור המשיך בטון הלעגני ודיבר על "כל הקודים הדי מטופשים האלה שכל החוקרים משתמשים בהם", העיר לו השופט שחם והציע לו לשנות את הז'רגון. עמיעד מיהר לומר שהז'רגון לא משפיע עליו. בן-צור ניסה להסביר את עצמו: "לקודים האלה יש תכלית. כשאומרים כל מילה בעולם חוץ מ'עד מדינה' – יש לזה תכלית. יש סיבה". לעת עתה, בכל הנוגע לעד יריב עמיעד, התיאוריה הזאת נותרה בלתי מוכחת.

הדג הכי קטן בקופסה

בניגוד לחוקרים אחרים שעלו על דוכן העדים במשפט המו"לים, יריב עמיעד מצטייר כעד קוהרנטי וחד. רק לעתים רחוקות הוא אמר שאינו זוכר או יודע דבר מה, והוא לא הטיל את האחריות על הקולגות שלו. עמיעד הפגין קוצר רוח רק לעתים נדירות, וידע להסביר באופן נהיר ומשכנע כמעט כל ציטוט שהציג לו עו"ד בן-צור. כך עשה גם כשבן-צור הציג לו ציטוטים של פילבר שלפיהם מההתחלה הבין מנכ"ל משרד התקשורת שמנסים להפוך אותו לעד מדינה כדי להפליל את נתניהו.

עמיעד אמר שהוא לא יכול לקחת אחריות על מה שעובר לנחקר בראש, אבל שב והפנה את בן-צור למקומות בפרוטוקולי החקירות שבהם פילבר מעלה מיוזמתו את שמו של נתניהו – וכביכול מספק לחוקרים תירוץ לשאול על מעורבותו של ראש הממשלה – "אבל אנחנו לא עושים את זה". עמיעד ציין שכל תמלילי החקירות מונחים בפני בית-המשפט, ושניתן להיווכח שמדובר בהתנהלות עקבית. "ככה לא נראית חקירה שבה מנסים להגיע למישהו [נתניהו] כמו שאתה מתאר", ציין.

לדברי עמיעד, כשמעיינים בתמלילי חקירה יש לקחת בחשבון שחלק מהאמירות שבוקעות מפי החוקרים לא מתארות את חומר הראיות שבידיהם, או את העמדה האותנטית שלהם – אלא מניפולציות שנועדו לגרום לנחקרים לספק מידע. "אני מנסה לצייר לו את העובדה שהוא הקטן בסיפור הזה", אמר על פילבר. "אין שום כוונה לנתניהו. כשאני אומר לו 'מצדדיך, מתחתיך, מעליך' – זה כמו שאומרים במחבואים.

"כל המקטע שהבאת נועד ליצור תחושה שבזק, השותפים שלו לעבירה, ניצלו אותו. אתה מסתכל על זה משפטית, אבל תשאולית – לא אכפת לי שהוא יחשוב שהוא הדג הכי קטן בקופסה. אני רוצה לקבל ממנו את האמת. מבחינתי, שהוא יחשוב שהוא הפיון בסיפור הזה. [...] ברור שאם הוא יספר את האמת, בסוף יחליטו שהוא העבריין העיקרי. אבל אני מנסה להביא אותו למקום שבו הוא הקטן, המסכן, שתִמרנו אותו".

"בסוף", הוסיף עמיעד, "חקירה מבחינתי היא דיאלוג. כשאני מנסה להביא אדם לקחת אחריות על מעשים פליליים שלו, החיבור שלי ושלו הוא קריטי. לכן, בחקירה של פילבר מוזכרת המשפחה שלו. יש לזה שני היבטים. אחד, כדי לשקף לו את המחירים האישיים והמשפחתיים ואת סדר העדיפויות הערכי שלו כשהוא יוצא למסע כזה. ההיבט השני, שהוא לא פחות חשוב, הוא לזהות אלמנט שיגרום לבנאדם לחצות את האברסט. וזה בדרך כלל נעשה מתוך רגש. אני משתמש במשפחה כדי להציף איזשהו רגש, כדי לנסות להתחבר אליו ולהביא אותו למקום שבו הוא יספר את האמת".

איריס ושאול אלוביץ', יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

איריס ושאול אלוביץ', יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

החקירה המדוברת של פילבר התקיימה ב-13 ביולי 2017, יום חמישי. בסופה הוא שוחרר לביתו. עמיעד אישר שחלק מהדברים שנאמרו לפילבר בחקירה נועדו לגרום לו לנצל את סוף השבוע כדי להתייעץ עם בני משפחתו ואולי לשנות גישה לקראת החקירה הבאה.

לטענת עו"ד בן-צור, החוקרים המשיכו במניפולציות גם כשפילבר כבר יצא מחדר החקירות – ונעזרו לשם כך ב"אולפן שישי", תוכנית הדגל של חדשות ערוץ 2 (כיום חדשות 12). ההוכחה, לטענתו, היא כתבה ששודרה באותו יום שישי והתיישרה באופן מושלם עם צורכי החקירה.

"הראיות נגד פילבר 'חד-משמעיות'", נמסר בכותרת. בתוככי הידיעה נשתלה האפשרות שנתניהו בכל זאת קשור ל"פרשת בזק". הכתבים, גיא פלג ואמנון אברמוביץ', דיווחו ש"שמו של ראש הממשלה נתניהו טרם עלה בחקירות", אך מיד הוסיפו: "פילבר לא חשוד בקבלת שוחד מאלוביץ', ומשכך נשאלת השאלה מדוע פעל כפי שפעל. ייתכן שפעל על דעת עצמו, בין אם כדי לרצות את אלוביץ' למטרת עבודה עתידית ובין אם כדי לרצות את נתניהו. עם זאת, ייתכן כי הונחה על-ידי ראש הממשלה עצמו. הוא עצמו טרם הפליל את נתניהו, אולם במידה ויעשה זאת התמונה תשתנה לחלוטין".

השופט עודד שחם (צילום: אתר הרשות השופטת)

השופט עודד שחם (צילום: אתר הרשות השופטת)

עו"ד בן-צור שאל האם מאחורי הידיעה הזאת עומדים "בכירים במערכת אכיפת החוק" שהתבטאו בנוגע לחקירה בעודה מתנהלת. עמיעד השיב שלא הבין את השאלה. בן-צור חידד: הכתבה של "אולפן שישי" ייחסה חלק מהמידע לגורמים בכירים במערכת אכיפת החוק. האם, למיטב ידיעתו של עמיעד, גורמים כאלה אכן דיברו עם הכתבים?

עמיעד השיב שאין לו מושג. עו"ד בן-צור התעקש שיש רק תשובה אפשרית אחת. פילבר, אמר, לא יפנה לתקשורת וידליף שהראיות נגדו חד-משמעיות – והוא גם הצהיר במהלך המשפט שלא הוא המקור לידיעה הזאת. "אין לי מה לתרום פה", השיב עמיעד, "אין לי שום ידיעה לגבי הכתבה או הנסיבות שלה". בן-צור לא השתכנע, והמשיך להציג לעד שאלות על הכתבה של "אולפן שישי". השופט שחם הפסיק אותו. "איך זה עוזר לברר את זה עם העד? הוא אומר שאין לו זיקה. הוא לא אמר שהוא לא זוכר, הוא אמר שאין לו זיקה", אמר השופט. אבל בן-צור המשיך, והניח בפני העד את ההנחה ש"עיתונאים לא יפברקו" מידע שמיוחס ל"בכירים במערכת אכיפת החוק".

עו"ד תירוש, הנציגה הבכירה של הפרקליטות, ביקשה להתנגד לשאלה. ההסבר שלה היה שעיתונאים דווקא עשויים לפברק מידע, והראיה היא "כל מיני פרסומים מהאולם הזה, שלא בדיוק מתארים את מהלך הדברים".

"מה זה קשור לעד?", שב והתערב השופט שחם.

"יש גבול לתמימות", תקף עו"ד בן-צור. השופט שוב קטע אותו: "צריכה להיות זיקה לעד, לכאורה אפשר להתקדם". בשלב הזה נכנע סנגורו של נתניהו, והמשיך הלאה.

חקירתו הנגדית של יריב עמיעד תימשך בשבוע הבא.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.79MB)

משפט המו"לים