שנתיים בדיוק חלפו אתמול מאז הדיון הראשון במשפט המו"לים. אז, במאי 2020, דקות אחדות לפני תחילת המשפט, הפציע לפתע ראש הממשלה לשעבר והנאשם מספר 1 בנימין נתניהו במסדרון הקומה השלישית בבית-המשפט המחוזי בירושלים כשלפניו פודיום עם סמל המדינה ומאחוריו שורה של פוליטיקאים מנאמניו. בנאום שנשא והועבר בשידור חי בכל כלי התקשורת המרכזיים האשים נתניהו את המשטרה, הפרקליטות ו"עיתוני השמאל" ב"תפירת תיק" במטרה להדיחו מהשלטון.

גם אתמול (24.5) הגיע נתניהו לקומה השלישית במחוזי ירושלים, כבר לא ראש ממשלה אך עדיין רואה במשטרה, בפרקליטות ובתקשורת את אויביו. בניגוד להופעתו לפני שנתיים, נתניהו לא נשא נאום; ובשונה מהאופן שבו התנהל בדיונים האחרונים בתיק, אתמול נתניהו בקושי חייך, בקושי טרח להחצין שביעות רצון מהחקירה הנגדית שהעביר בא-כוחו, עו"ד בעז בן-צור, את עד המדינה שלמה (מומו) פילבר.

תחת זאת ישב נתניהו כמעט בלא ניע. גם כשבא-כוחו התבדח לא צחק. מדי פעם רשם לעצמו הערה על דף נייר שהוגש לו. מדי פעם לחש דבר מה לאוזנה של עו"ד כרמל בן-צור, בתו של הסנגור וחברה בצוות ההגנה. כשהסתובב לעבר העיתונאים נראה רציני, ודי עייף. כשחזר להביט לעבר השופטים מצמץ ארוכות. לכמה רגעים נראה היה שהוא עומד להירדם. בהפסקה הראשונה יצא ולא שב. בניגוד לשבוע שעבר, הפעם לא הפסיק את הדיון כדי להכריז כי הוא מבריז בשל אזכרה לאביו או שבעה ללוחם ימ"מ.

החוויה של פילבר

הדיון עצמו נחלק אתמול לשני חלקים עיקריים. בראשון ביקש עו"ד בן-צור להראות כי חוקרי רשות ניירות ערך, שחקרו את פילבר בשנת 2017 על הפרשה המכונה "פרשת בזק", לפני שנולדה הפרשה המכונה "תיק 4000", ביקשו כבר אז לשדל אותו להפוך להיות עד מדינה.

פילבר, שבעת חקירתו הראשונה עדיין כיהן כמנכ"ל משרד התקשורת, נחשד בפרשת בזק בקידום האינטרסים של תאגיד התקשורת, בין היתר באמצעות הדלפת מסמכים פנימיים למנכ"לית בזק סטלה הנדלר וליועץ החברה אלי קמיר, קבלת הערותיהם והטמעתן בהחלטות המשרד.

רק כשנה לאחר מכן, ב-2018, נחקר פילבר במסגרת "תיק 4000", שם הונחו מעשיו בהקשר חדש: עסקת שוחד בין ראש הממשלה ושר התקשורת דאז בנימין נתניהו לבעל השליטה בבזק דאז שאול אלוביץ'. לפי כתב האישום בתיק זה, פילבר פעל במשרד התקשורת לקידום האינטרסים של אלוביץ' מטעם נתניהו, וזאת כדי לספק לאלוביץ' תמורה עבור האפשרות להתערב בתוכן של אתר "וואלה", שאף הוא היה שייך אז לקבוצת בזק.

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובעל השליטה בבזק וב"וואלה" לשעבר שאול אלוביץ' בפתח משפטם באשמת שוחד בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 24.5.2020 (צילומים: עמית שאבי)

עו"ד בן-צור הקריא בפני השופטים קטעים נרחבים מהחקירה שערך חוקר רשות ני"ע יריב עמיעד לפילבר, ביום השני לחקירתו ברשות. החוקר עמיעד הזהיר את פילבר מההשלכות של החקירה, התפאר ביכולותיה של היחידה ("יש לנו תוכנות שאנחנו דור קדימה לפני ה-NSA"), והטיח בו "שמו עליך רשת קורי עכביש שעוטפת אותך". בנוסף, טען בן-צור, החוקר רמז לפילבר על נתניהו.

החוקר עמיעד אמר לחשוד פילבר כי "גורמים מצדדיך, מתחתיך ומעליך" יהפכו אותו ל"בשר לכלבים". "מי זה הגורמים מעליך?", שאל עו"ד בן-צור. "מעלי יש שר", השיב פילבר והעיד כי הבין שעמיעד מבקש ממנו להפליל את נתניהו. בקטע אחר מהחקירה הזהיר עמיעד את פילבר מלהישמע לעצות גורמים זרים ואמר: "יהיו המון שיתנו לך עצות אחיתופל, וכן היה כלום, לא היה כלום ואין כלום".

עו"ד בעז בן-צור (צילום: יונתן זינדל)

"מי השתמש אז במטבע הלשון הזה?", שאל עו"ד בן-צור את עד המדינה פילבר, שהשיב: "נתניהו".

גם בזמן אמת ברשות ני"ע התבטא פילבר בהקשר זה. "כל אנשי נתניהו, עושים עליהם סיכול ממוקד", אמר לחוקר עמיעד, "זה ארי הרו, זו פרח לרנר, זה דוד שמרון, זה אני". "זו החוויה שלך", אמר עו"ד בן-צור לפילבר בבית-המשפט, והעד השיב: "שכל מי שעובד עם נתניהו תופרים לו תיק".

על אף הרמזים בחקירת רשות ני"ע, פילבר סירב להפוך לעד מדינה. אך עבור עו"ד בן-צור העיקר היה שהצליח לבסס כי בעיני החשוד דאז פילבר הוגשה לו הצעה כזו. זאת, משום שאישור היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לחקור את ראש הממשלה נתניהו בפרשה ניתן רק בחודש אוקטובר 2017, שלושה חודשים אחרי החקירה של פילבר ברשות. "זו הפרה של חוק יסוד", הכריז עו"ד בן-צור בפני בית-המשפט.

מתי נזף נתניהו בפילבר

חלקו השני של הדיון אתמול הוקדש לסעיף 82 בכתב האישום. לפי סעיף זה, "במחצית הראשונה של שנת 2016" התקשר נתניהו לפילבר "ונזף בו בחריפות על כך שאינו מפטר את [הרן] לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת שעמד באותה עת בחזית המחלוקת של המשרד עם בזק בנושא מחירי 'רפורמת הטלפוניה'".

בחקירתו במשטרה, וכן בחקירתו הראשית, העריך פילבר כי השיחה הזו התקיימה בסביבות אפריל-מאי 2016. פילבר זכר בביטחון כי קיבל את שיחת הטלפון במוצאי שבת ובנוסף העיד כי היא ארכה בין שלוש לחמש דקות, שבמהלכן שב והתלונן נתניהו על לבאות ושאל את פילבר מדוע אינו נפטר ממנו. פילבר, כך לגרסתו, השיב לנתניהו כי הוא מודע לבעיה ומטפל בה.

עו"ד בן-צור הציג לפילבר את מחקרי התקשורת שביצעה המשטרה לטלפון שלו ומהם עולה כי בחודשים אפריל ומאי 2016 לא היתה אף שיחת טלפון במוצאי-שבת מלשכת נתניהו לטלפון שלו שערכה יותר מ-62 שניות. "בדקתם גם במרץ?", שאל פילבר אך עו"ד בן-צור מיהר להשיב: "זו הגרסה שלך", כלומר בדקנו את התאריכים שבהם אתה נקבת, אפריל ומאי.

פילבר: "אני אמרתי בחקירה את מה שאני זכרתי. את השיחה זכרתי, אמרתי מהתחלה שאני לא זוכר את המועד שלה. אמרתי את ההקשר שייחסתי. את החריגות שלה"

בהמשך הדיון, ושלא בנוכחות העד, העירה התובעת עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, כי מחקרי התקשורת מלמדים כי גם בסוף חודש מרץ, ב-19.3 וב-26.3, היו שיחות במוצאי שבתות מלשכת נתניהו לפילבר. היא הבטיחה לחקור את העד על כך בחקירה החוזרת.

"אין שיחה באפריל-מאי שמתקרבת למה שתיארת", התעקש עו"ד בן-צור. "אם זה היה שתי דקות ו-32 שניות אולי הייתי הולך איתך, אבל תיאור של השיחה שאתה נתת, משכה, שהיא חורגת משיחות קצרות אחרות, שנמשכת 3-5 דקות, אין כדבר הזה ואפילו לא מתקרב אליו במחקרי התקשורת באפריל-מאי. פשוט. תשובתך מר פילבר".

"אין לי איך להסביר את זה", השיב עד המדינה. "אני אמרתי בחקירה את מה שאני זכרתי. את השיחה זכרתי, אמרתי מהתחלה שאני לא זוכר את המועד שלה. אמרתי את ההקשר שייחסתי. את החריגות שלה".

ואמנם, הן במשטרה והן בבית-המשפט טען פילבר כי אינו בטוח לגבי המועד המדויק של השיחה, אך הניח שהיא היתה בסביבות אפריל-מאי 2016 כיוון שאז התנהל משא ומתן בין סמנכ"ל הכלכלה במשרד לבאות לבין נציגי בזק ובראשם המנכ"לית הנדלר על תעריפי הטלפוניה שהמשרד יקבע במסגרת הרפורמה שתכנן.

ההנחה של פילבר לגבי המועד התבססה בין היתר גם על תכתובת בין שאול אלוביץ' לבנו אור מה-20.4.2016, שהוצגה לו הן בחקירות במשטרה והן בחקירה הראשית, על ידי עו"ד תירוש.

איריס ושאול אלוביץ', יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

"שרון מחפשת אותי, אני לא יכול לדבר, אמרתי לה לכתוב", כתב שאול אלוביץ' לבנו, כשהוא מתייחס לשרון פליישר, סמנכ"לית הרגולציה בבזק. "כן, הגענו למצב לא מדהים", השיב אור אלוביץ' ואביו, בעל השליטה בבזק, כתב בחזרה כך: "אני לא מבין את מומו והבוס שלו, שיקבל בראש אך זה יהיה מאוחר מדי".

על רקע חילופי הדברים האלה, ובשל העובדה שזכר כי המשא-ומתן בין לבאות לבזק הסתיים בכי רע, הגיע למסקנה כי קיבל את שיחת הנזיפה מנתניהו באותה התקופה פחות או יותר.

עו"ד בן-צור המשיך וטען כי לו אכן היתה מתקיימת שיחה כזו, סביר שהיתה מותירה חותם, אולם אין לה כל זכר בעשרות אלפי ההודעות שהחליף פילבר עם היועצת שלו עדי קאהן-גונן, זאת על אף שהם הרבו להתכתב על ענייני הסמנכ"ל לבאות. כששאל עו"ד בן-צור כיצד יתכן שדווקא על שיחת הנזיפה מנתניהו בעניין לבאות הוא לא כתב דבר ליועצת שלו השיב פילבר: "אין לי כרגע תשובה להסביר לך למה".

בנוסף הדגיש עו"ד בן-צור כי השיחה מנתניהו, בפועל, לא הובילה את פילבר למעשה. ראשית, הוא לא פעל אחריה לפיטורי לבאות. פילבר הסביר כי כבר ניסה לעשות זאת כמה חודשים קודם לכן והבין כי אין לכך היתכנות. "חיכיתי להזדמנות", העיד. שנית, פילבר לא עדכן את נתניהו בקשיים לממש את בקשתו. "עובדתית לא עשיתי שום דבר", הודה העד. גם לאחר שלבאות עזב את המשרד במועד מאוחר יותר, פילבר לא דיבר על כך עם נתניהו. גם לכך לא היה לעד כל הסבר.

פילבר התעקש כי השיחה שבה נזף בו נתניהו על לבאות אכן התקיימה. "אני זוכר את השיחה, תיארתי אותה בעדות שלי", אמר. "לא בדיתי שום דבר. הבאתי שלוש אפיזודות, אם הייתי בודה הייתי יכול להביא 30"

כשעו"ד בן-צור שאל את פילבר מדוע בזמן אמת, במהלך השיחה שקיבל מנתניהו, לא הסביר לראש הממשלה כי ניסה כבר להיפטר מלבאות אך נתקל בקשיים, השיב העד: "אין לי הסבר עכשיו רטרואקטיבי". "היה מקום לומר את זה?", שאל השופט משה בר-עם. "יכול להיות שהיה מקום לומר אבל עובדתית לא אמרתי", השיב פילבר.

עם זאת, לאורך כל החקירה אתמול התעקש פילבר כי השיחה שבה נזף בו נתניהו על לבאות אכן התקיימה. "אני זוכר את השיחה, תיארתי אותה בעדות שלי", אמר. "לא בדיתי שום דבר. הבאתי שלוש אפיזודות, אם הייתי בודה הייתי יכול להביא 30".

כשהוא נאחז בגרסה המשוערת של פילבר כי השיחה שקיבל מנתניהו התקיימה באפריל-מאי, הקדיש עו"ד בן-צור דקות ארוכות לתיאור המשא ומתן שהתקיים באותם השבועות בין בזק לבין נציג משרד התקשורת לבאות, וזאת כדי להראות כי דווקא באותה התקופה היחסים בין סמנכ"ל הכלכלה לנציגי תאגיד התקשורת היו טובים.

עו"ד בן-צור ציטט שלל הודעות שקיבל פילבר ומהן ניתן ללמוד כי האווירה במשא ומתן היתה חיובית במידה חריגה. "היתה שיחה טובה בין שרון להרן. לפי דיווח של שרון", עדכנה ב-26.4.16 את פילבר היועצת שלו עדי קאהן-גונן, על סמך דיווח שקיבלה משרון פליישר, סמנכ"לית הרגולציה בבזק. יומיים אחר כך כתבה קאהן-גונן לפילבר כי לדברי פליישר, לבאות "נשמע מאוד מפויס". גם בחודש מאי המשיכה קאהן-גונן לעדכן את פילבר לגבי המו"מ על סמך דיווחי פליישר. "ברמה האישית והאווירה היה מצוין", כתבה.

אלי קמיר (צילום מסך מתוך שידורי תאגיד השידור הציבורי)

"אני אומר לך שלא יכולה להיות שום שיחה בתקופה הזו שבזק לא מרוצים, כי הם במשא ומתן מאוד נינוח ומתקדם עם הרן לבאות", אמר עו"ד בן-צור. "ממה שעולה פה כן", אישר פילבר. גם תכתובות בין פילבר ללבאות מאותה התקופה, שהציג עו"ד בן-צור לעד, חשפו כי לעימות בין השניים כמעט לא היה זכר.

כדי לחזק את טענותיו הציג עו"ד בן-צור גם מסר שקיבל פילבר מאלי קמיר, היועץ של בזק. "בהמשך למה שדיברת איתי אתמול", כתב קמיר לפילבר ב-3.5.2016, "דיברתי עם הרן שניפגש איתו מחר כדי לנסות ולגשר על הפערים. סיכמתי איתו שהוא זה שיעדכן אותך, ויקבל את רשותך אז אנא המתן לפנייה שלו. את מה שאנחנו קבענו נשאיר כרגיל. אנא תן להרן לעדכן אותך. זה הסיכום".

כפי שניתן לקרוא מההודעה ששיגר קמיר לפילבר, אין בה כל עדות להתקדמות במשא ומתן, אלא רק משפט כללי בדבר ניסיון לגשר על פערים. מעניין מכך, היועץ של בזק כותב למנכ"ל משרד התקשורת כדי לעדכן אותו על ההסכמות שלו עם סמנכ"ל הכלכלה במשרד אך מדגיש בפניו כי עליו להמתין לעדכון מלבאות. היועץ מקיים במקביל למשא ומתן הרשמי עם סמנכ"ל הכלכלה, גם ערוץ ישיר עם מנכ"ל המשרד.

אולם בשלב זה של החקירה בבית-המשפט פילבר כבר זרם עם עו"ד בן-צור בלא כל התנגדות. "הוא כותב לך יש פגישות עם הרן ומה עולה?", שאל הסנגור את העד. "לגשר על הפערים", ציטט פילבר מתוך ההודעה בקול רפה. "ושהפערים מתכווצים", התעקש עו"ד בן-צור. פילבר הסכים. "נכון", אמר, "מתקרבים אחד לשני".

עו"ד בן-צור טען כי גם אם התרחשה שיחה שבה נזף נתניהו בפילבר על שאינו מפטר את לבאות, סביר שהתקיימה בסוף 2015. באותה תקופה התלהט העימות בין מנכ"ל המשרד לסמנכ"ל הכלכלה, על רקע האשמות של לבאות את פילבר ונתניהו בשחיתות. עו"ד בן-צור הציג את העימות בין השניים ככזה ש"לא קשור לבזק, אין אלוביץ'", וטען כי אולי על רקע זה התקשר אליו ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו והאיץ בו להיפטר מהסמנכ"ל.

"אולי זה מה שאתה זוכר, סביב הכפשות של הרן את נתניהו ואותך?", שאל עו"ד בן-צור. "אני לא יכול להגיד לך כן או לא", השיב העד. בהמשך, בתשובה לשאלת השופט בר-עם, הודה כי לנוכח שלל הראיות שהוצגו בפניו הגיוני יותר שהשיחה התקיימה בסוף 2015.

אולם בפועל, ההאשמות של לבאות בסוף 2015 על שחיתות של פילבר ונתניהו במשרד התקשורת נגעו ישירות לבזק ואלוביץ'. כפי שהעיד פילבר עצמו, באותה תקופה הוא קיבל מידע כי לבאות מפזר במשרד רמזים בדבר קשרים מושחתים בין נתניהו ואלוביץ' ובין היתר דיבר על ערוץ תקשורת בין איריס אלוביץ' לשרה נתניהו. במילים אחרות, גם אם נתניהו התקשר לפילבר לגבי לבאות בסוף 2015, יש לכך קשר מובהק לאלוביץ' ולאישומים שבמוקד תיק 4000.

מדמון מזהיר את פילבר

מנכ"ל "גלובס" איתן מדמון ב-2015 (צילום: אורן פרסיקו)

בשולי הדיון, על רקע חקירה בדבר ההדלפות ממשרד התקשורת ובעיקר ההדלפות לכתב גדי פרץ מ"גלובס", הזכיר עו"ד בן-צור אירוע שהתרחש בשנת 2017. לפי התיאור של פילבר במשטרה, באותה התקופה הוא נפגש עם איתן מדמון, שפרש כמה חודשים קודם לכן מתפקיד מנכ"ל "גלובס".

לדברי פילבר, הוא נפגש בשעות הערב עם מדמון בבית-הקפה קפית, וזה הזהיר אותו מפני הדלפות שיוצאות ממשרדו. "כדאי שתבדוק מה קורה אצלך במשרד", ציטט פילבר מדברי מדמון אליו, "יש שם סמנכ"ל אחד, זה לא טפטוף, זה לא הדלפות זה שיטפון, יש שם סמנכ"ל אחד שהוא נותן את כל המידע, זה לא הדלפות זה שיטפון".

"הוא המנכ"ל של 'גלובס' ואיפה עובד גדי פרץ?", שאל עו"ד בן-צור את פילבר. "בגלובס", השיב העד. "אז הוא יודע על מה הוא מדבר", סיכם הסנגור.

זו אינה הפעם הראשונה במשפט בה מוצגת עדות לנאמנות של בכירים בכלי התקשורת - לא לעיתונאים אלא לבכירים בכלי תקשורת או גופים אחרים. כך בשנה שעברה נחשף במשפט כיצד אותו מדמון, מנכ"ל "גלובס", עשה יד אחת עם אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה", כדי להונות כתב אחר של "גלובס", לי-אור אברבך.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.89MB)