בבוקר שאחרי ההודעה על הדחת ראש השב"כ רונן בר, ראש הממשלה בנימין נתניהו התייצב שוב באולם התת-קרקעי בתל-אביב כדי לפורר את מה שנותר מהתיקים הפליליים התפורים שלו. כך לפחות הוא רואה זאת.

18 ימים בתוך חקירתו הראשית, הנאשם נתניהו עדיין מוסר את גרסתו בנוגע ל"תיק 4000", תיק השוחד שלו ושל בעלי קבוצת בזק לשעבר, הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', אות לאופן הנרפה בו מנהלים השופטים את המשפט.

את השגרה שכבר נוצרה הפר המהלך חסר התקדים להדחת בר, שהצית מחדש את ההתרעות מפני גלישתה של ישראל למשטר סמכותני. ברחבה שמחוץ לבית המשפט הוקם מיצג מחאה: איש במסכת ביבי וסרבל אסירים כתום השתחווה לדמות של גבר קטארי בכאפייה וגלבייה לבנה, רמז לפרשת הקשר הקטארי בלשכת נתניהו שנחקרת על ידי השב"כ. מסביב התעופפו דולרים מזויפים וקריאות בגנותם של ראש הממשלה ואשתו, שרה.

כמו מתנגדיו, גם נתניהו מודאג מהפיכת ישראל לדיקטטורה. אבל בעולם שלו הכל הפוך. לפי קו ההגנה הציני שבחר, הוא אמנם בשלטון – אבל ההפיכה כבר קרתה והרעים ניצחו. התקשורת, המשטרה, הפרקליטות, השופטים, הפקידות הבכירה, ומאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר גם מערכת הביטחון. בשנת 2025 נתניהו כבר לא קורץ ולא רומז, הוא קובע באופן הישיר ביותר שבישראל פועלת "מדינת עומק" ושבעשור האחרון סוכניה מוציאים לפועל קונספירציה מפותלת שנועדה להדיחו מהשלטון באמצעות תפירת תיקים וסחיטה באיומים.

ככל שעובר הזמן, והאיומים על המשך שלטונו של נתניהו מצטברים, תיאוריית הקשר עוברת עוד מוטציה ונעשית זדונית, קיצונית ופרועה יותר. הפסגה החדשה שעליה התמקם אתמול (17.3) ייחסה לקושרים ניסיון להטות את הבחירות לכנסת. לטענתו, הניסיון הזה גם הצליח.

מיצג המחאה נגד בנימין נתניהו מחוץ לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אתמול (צילום: מרים אלסטר)

בכל יום עדות מקפיד נתניהו לשתול לפחות שניים או שלושה מונולוגים ארוכים כאלה. התירוץ הפעם היה חשיפה עיתונאית של חדשות 12 מאוגוסט 2019, כשבועיים לפני הבחירות. הסנגור של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הקרין באולם כתבה של גיא פלג שבה נחשף האירוע שזכה לכינוי "פסגת התאנים והיין": ביקור סודי שקיים שלמה פילבר, מנהל קמפיין הבחירות של הליכוד שנתניהו מינה למנכ"ל משרד התקשורת, בווילה של שאול אלוביץ' בשכונה צהלה שבצפון תל-אביב.

עד המדינה פילבר אישר שבפגישה נדונה עסקה חשאית שנועדה להיטיב עם האלוביצ'ים: "רפורמת השוק הסיטונאי", שאיימה על הרווחיות של קבוצת בזק, תוחלף בעסקה אחרת, נוחה יותר – ובזק תקבל אישור לבטל את ההפרדה המבנית הכפויה בין זרועותיה השונות, מהלך שיחסוך לה סכומי כסף משמעותיים.

נתניהו ניסה להרחיק את עצמו מהאירוע. "לא עסקתי בזה בכלל, הייתי ממודר לחלוטין", טען אתמול בעדותו. "הדבר הזה הוא שקר שרודף שקר – אבל יש כאן עוד משהו. זה שקר שהזיק מאוד-מאוד. כשהכתבה הזאת משודרת אנחנו בערב בחירות. זה נשתל כחלק מקמפיין שיטתי שנועד להטות את הבחירות ולקבוע את גורל מדינת ישראל וגורל הדמוקרטיה, בשיתוף פעולה מלא של כלי התקשורת – שכאן משמשים פשוט כשופר – עם מי שפועל כדי להדיח אותי.

"זה דבר שהוא מסוכן מאוד לדמוקרטיה, וזה מה שקרה פה. בבחירות האלה נדמה לי שגמרנו עם כמה? 60:60? נכון? לא זוכר. זה יכול היה להזיז – וזה הזיז! האנשים האמינו. דגמנו את זה, שאלנו את האנשים במה הם מאמינים. הם היטו כאן בחירות, המיתממים האלה!", הכריז ודפק על השולחן (במציאות, גוש נתניהו זכה ל-55 מנדטים).

גיא פלג, כתב חדשות 12 (צילום: אבשלום ששוני)

למי הוא מתכוון? נתניהו לא אמר במפורש, וכדרכו גם לא סיפק הוכחות, אבל המבטים ותנועות הידיים שלו הבהירו שהוא מתכוון לפרקליטות המדינה, שאנשיה הגישו את כתב האישום נגדו. "הם היטו בחירות וקשרו כאן קשר עם התקשורת בצורה הכי ברורה! זה מה שקרה פה! כבודכם, אי אפשר לעבור על זה!". את התקשורת תיאר נתניהו כזרוע של מערכת אכיפת החוק שתפקידה הכשרת דעת הקהל להפיכה הסודית. "ערוצי התקשורת הם הדרך שלהם לשלוט במוחות של אנשים", הכריז, ואז פנה ישירות לשופטים: "גם במוחות שלכם".

לפי התיאוריה שהציג ראש הממשלה בבית המשפט, הסיבה לקנוניה נגדו היא מאמציו לפתוח את שוק הטלוויזיה בישראל ולהכניס אליו שחקנים חדשים, שינהיגו אג'נדה אחרת. הדוגמאות שסיפק, ערוץ 14 ו-i24News, ממחישות שהוא מתכוון לגופי תקשורת שישרתו אותו באופן אישי.

"השליטה בערוצים זה דבר מרכזי, ולכן הם תוקפים אותי, ואת כל מי שנמצא לידי – כולל בימים אלה", טען נתניהו. "לא האמנתי שזה יירד לרמה כזאת, שמפעילים לחץ, מזייפים פרוטוקולים, סוחטים עדים – וכשאני מבקש מהחוקרים לבדוק משהו, הם לא בודקים. לא האמנתי שעשר שנים אחר כך נשב כאן, בפארסה הזאת של התביעה, שמתפוררת לנגד עינינו".

"מה אמרת? 'חוצפן'?"

מבחינת נתניהו, ההוכחה לכך שרודפים אותו היא שהמידע המפליל מצא את דרכו החוצה, אל העיתונות. פרקטיקת ההדלפות, שהוא עצמו מומחה בה, נתפסת בעיניו כנשק כאשר היא מופנית נגדו – ולא כחלק סטנדרטי מחוקי המשחק הפוליטיים. סנגורו, עו"ד חדד, כיוון אותו לשם: "ראש הממשלה, סלח לי שאני קוטע אותך, כי אומר פלג בעצמו בכתבה: 'במשטרה ובפרקליטות סבורים'...".

התובעת, עו"ד יהודית תירוש, קטעה אותו: "מדובר כאן על הדלפות, אלו חומרים שנמצאים בהרבה מאוד מקומות והרבה מאוד משרדים. אני מוחה על הטענה שהפרקליטות והמשטרה תִדרכו. באמת. אפשר לשאול את מר גיא פלג מאיפה הגיעו אליו החומרים האלה".

עו"ד עמית חדד (צילום: יונתן זינדל)

הסנגור של נתניהו עט על ההצעה: "אתם מוותרים על חיסיון מול גיא פלג?", שאל את התובעת.

"לי אין שום חיסיון עם גיא פלג", התגוננה תירוש.

"או מול כל עיתונאי אחר?", לחץ הסנגור.

"נו באמת, אתה מוותר על החיסיון?", השיבה תירוש.

"התשובה היא כן, חד משמעית כן!", הכריז הסנגור. "תזמיני את כולם, חד משמעית, ללא יוצא מן הכלל!".

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, ביקשה מעו"ד חדד להוריד את הטון ולהמשיך בחקירה. נתניהו הצטרף אליה. "אני צוחק!", אמר בתיאטרליות על דבריה של התובעת, ואז פנה לסנגורו וביקש ממנו להמשיך. "ראש הממשלה", אמר הסנגור, "האם אתה או מישהו מטעמך העברתם לגיא פלג את החומרים שעליהם מבוססת הכתבה?".

"לא, ברור שלא. לא אני ואף אחד מטעמי", השיב נתניהו. "ברור גם שמתחילת החקירות היו כ-551 הדלפות – זה המספר, יכול להיות שאני טועה בחמישה – רובן בזמן שרק לפרקליטות ולמשטרה היה את החומר. הרוב המכריע, 99% – ואולי אני טועה בחצי אחוז – היו נגדי. אלו פרסומים מגמתיים, מסולפים, בדיוק כמו הכתבה הזו. אז ההתחנחנות הזאת וההיתממות הזאת... it's ridiculous! אין מילה אחרת! ברור שהם עשו קמפיין, ותראו איך זה מהונדס!", צעק והיכה על השולחן.

עורכי הדין יהונתן תדמור ויהודית תירוש בבית המשפט, בחודש שעבר (צילום: תמר מצפי)

בזמן שנתניהו צעק, עו"ד חדד הצליח לקלוט כמה מילים שנלחשו בספסל התביעה, בין תירוש לפרקליט המחוז יהונתן תדמור. "מה אמרת?", שאל את תירוש. "אני שמעתי 'חוצפן'".

"אם נרצה להגיד, נקום", אמר עו"ד תדמור.

"אבל אמרת 'חוצפן'!", קרא חדד לעבר תירוש.

"עו"ד חדד, תחזור לחקירה", ביקשה השופטת פרידמן-פלדמן.

"למה 'עו"ד חדד' ולא 'עו"ד תירוש'? אני מבקש מבית המשפט להעיר לתביעה שלא צועקים 'חוצפן'", אמר חדד.

"אף אחד לא צעק את זה", הגיבה תירוש. "מותר עדיין להתבטא, בשקט, על דברים חמורים שנאמרים כאן. אמרתי את זה בשקט לחברי. זה הכל. ואני עומדת מאחורי זה".

"טוב, עכשיו אנחנו יודעים שהתביעה חושבת שראש הממשלה חוצפן", חגג הסנגור.

מי ישלוט בשוק הצפלינים

מבחינה פורמלית, יום עדותו ה-18 של נתניהו עסק כולו בתחום הרגולציה: האופן שבו השתמש בסמכויותיו כשר התקשורת כדי להשפיע על תוצאותיה העסקיות של קבוצת בזק.

בכתב האישום נטען שפעולותיו היו שוות עבור האלוביצ'ים למעלה ממיליארד שקל. נתניהו כמובן כופר בכך וטוען שההפך הוא הנכון – הוא דווקא פעל בניגוד לאינטרסים של בזק. באותה נשימה הוא טוען שבעצם כלל לא התעניין בטלקומוניקציה, ורק קידם מדיניות שגובשה אצל שרי התקשורת הקודמים והדרג המקצועי.

כפי שכבר קרה במהלך עדותו, כשנתניהו נדרש לפרשנות של מהלכים מורכבים בשוק הוא ממחיש ניתוק מהעובדות ומחומר הראיות – ואולי זה אפקט שמראש ביקש לייצר, משום שאיכשהו השגיאות שלו נוטות להתיישר עם קו ההגנה. כך קרה למשל כאשר הסנגור ביקש ממנו להתייחס לרפורמה שאיימה לשבור את המונופול של בזק על שוק הטלפוניה הקווית. נתניהו ניסה לגמד את המהלך: "זה מטורף, זה כמו להתווכח במאה ה-21 על מי שישלוט בשוק הצפלינים".

"או הכרכרות", הציע עו"ד חדד.

"או הכרכרות", אישר נתניהו בחיוך.

ההגחכה הזאת מתעלמת מכך שהנתונים לא מתיישרים עם הרושם שנתניהו ניסה ליצור: השימוש בטלפון קווי אמנם נמצא במגמת ירידה עקבית, אבל בתקופת "תיק 4000" הוא סיפק לבזק הכנסות של למעלה ממיליארד שקל בשנה – סכום גבוה מאוד, בוודאי במונחים של שוק הטלקומוניקציה הישראלי. כל דחייה בשבירת המונופול היתה שווה לבזק הון, ובהתאם – אלוביץ' ואנשיו נאבקו נגד המהלכים הרגולטוריים שהוביל משרד התקשורת, והצליחו לדחות את הקץ ולהמשיך להרוויח.

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ'. בית המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

בדיון אתמול הוזכרו מגעים שקיים נתניהו עם שלושה טייקונים: חיים סבן, לארי אליסון ואלי עזור. כל אחד מהם שימש את נתניהו וסנגורו כדי לדחות היבט אחר של גרסת התביעה. "אלי עזור הוא דמות מאוד משפיעה בתקשורת הישראלית", אמר נתניהו על עזור, שקבוצת התקשורת שלו כללה בתקופה הרלבנטית, בין היתר, את העיתונים "ג'רוזלם פוסט" ו"מעריב" ואת תחנת הרדיו האזורית 103FM.

נתניהו טען שההשפעה של עזור על השיח הציבורי בישראל היתה גבוהה לאין ערוך מזו של אלוביץ' והאתר שלו, "וואלה", שלפי כתב האישום הוכפף למען ראש הממשלה כגמול על הסיוע הרגולטורי. ב-2020, אחרי שאלוביץ' ירד מנכסיו והועמד לדין, עזור רכש את "וואלה" מבזק בכ-65 מיליון שקל. בבית המשפט טען נתניהו שזהו סכום נמוך, "נזיד עדשים", שמשקף "עד כמה האתר הזה היה שולי".

גם כאן הגרסה של נתניהו מטעה. כפי שהעיד אלוביץ' בחקירתו במשטרה, רק כמה שנים קודם לכן הוצמד לאתר תג מחיר גבוה בהרבה: 400 מיליון שקל. מנכ"ל "וואלה" דאז, אילן ישועה, אישר זאת בעדותו, אך ציין שזה היה סכום מופרז.

תכתובות פנימיות חשפו שנתניהו היה מעורב במאמצים למציאת רוכש – עוד הטבה פוטנציאלית למען אלוביץ'. נתניהו אף העיד על כך רק לפני שלושה חודשים. בהזדמנות ההיא נתניהו דווקא לא חשב ש-400 מיליון שקל הוא סכום מופרז. "וואלה" אמנם פעל במתכונת הפסדית, אבל לטענת נתניהו הוא היה יכול להפוך להצלחה כלכלית אם רק יחליף את האג'נדה ויהפוך לאתר "ימני".

התלונה של סבן, ההזדמנות של אליסון

האפשרות למצוא רוכש מתאים ל"וואלה" ולסדר לאלוביץ' מאות מיליוני שקלים על נכס מפסיד נידונה גם במגעים של נתניהו עם לארי אליסון, המולטי-מיליארדר האמריקאי שייסד את ענקית המחשוב אורקל. אליסון היה אחד מכמה בעלי הון שנתניהו קיווה להכניס לשוק התקשורת הישראלי כדי לעצב אותו לפי האינטרסים שלו. נתניהו ניסה לעניין אותו גם ברכישת "ידיעות אחרונות", ובמיזם שלא התרומם להקמת מעין "פוקס ניוז ישראלי".

ראש הממשלה אישר שנפגש עם שליח של אליסון ואף זימן לפגישה את פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, כדי שיערוך לו פרזנטציה על מפת התקשורת הישראלית. פרשנות מתבקשת של המגעים הללו היא שמדובר בעוד מקרה שבו נתניהו סיפק סיוע יקר ערך לאלוביץ', ידידו. הגרסה של נתניהו הפוכה: מבחינתו, זוהי הוכחה לכך ש"וואלה" היה אתר "עוין מאוד", שלא שירת אותו. אם "וואלה" היה מתפקד כשופר שלו, טען נתניהו – לא היה לו שום אינטרס לסייע במכירתו.

לארי אליסון, 2016 (צילום: אורקל, רישיון CC BY 2.0)

המיליארדר האמריקאי-ישראלי חיים סבן היה בתקופה ההיא בעל השליטה בחברת הסלולר פרטנר, מתחרה ישירה של בזק. נתניהו סיפר שהיה קשוב אליו בגלל קשריו הקרובים עם משפחת קלינטון והמפלגה הדמוקרטית בארצות-הברית.

גם הקשר של סבן ל"תיק 4000" מאיים על התזה של נתניהו. סבן הגיע למסקנה שמשרד התקשורת מסייע לבזק באופן בלתי הוגן, ושלח את נציגיו לסדרה של פגישות עם אנשיו של נתניהו. נתניהו אישר שקיים עם סבן גם פגישה אישית בפאטיו של מעון ראש הממשלה, שבה הקשיב לתלונותיו. גם אליה דאג לזמן את פילבר. לדבריו, בהמשך הטיל את הטיפול בתלונה על אלי גרונר, שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

"אם היתה לי הבנה שוחדית עם אלוביץ' הייתי מתעלם מהתלונה – אבל לא היתה לי הבנה! ההפך מזה! אמרתי לגרונר: 'תבדוק את זה'", טען נתניהו בעדותו.

עו"ד חדד הציג בבית המשפט קטע מעדותו של פילבר, שבו הביע תדהמה מכך שגרונר – נציג אישי של נתניהו – לא נתן גיבוי לעמדה שנועדה להיטיב עם בזק. "מה שקורה כאן זה דבר אבסורדי", אמר על כך נתניהו. "פילבר מדבר עם גרונר, איש אמון שלי, והוא לא טורח להגיד לו אפילו בקריצה שצריך לעזור לבזק? לא רומז אפילו? Give me a break. והסיבה שהוא לא רומז היא שבזמן אמת אין דבר כזה. זו תזה שקרית".

סבא היה חבר ליכוד

חלק ניכר מהדיון הוקדש להטלת אחריות על שלמה פילבר, שאותו תיאר נתניהו כמנכ"ל כושל שחרג מהמנדט שניתן לו – ובמשתמע, כמי שלמעשה ייצג את עצמו כשהחל במגעים סודיים עם בכירי בזק. "המדיניות שלי היתה ברורה: לחזק את התחרות, להמשיך את רפורמת השוק הסיטונאי", אמר. "לא אישרתי לו לסטות מהמדיניות אפילו בנימה דקה".

נתניהו טען שהמנכ"ל שלו לא עִדכן אותו על הפגישות שקיים עם גורמים מפוקחים בבתי קפה ובתים פרטיים. "פילבר מדבר עם אלוביץ' מאחורי הגב שלי על ענייני רגולציה. הם ממדרים אותי מהדיונים האלה, וזה מראה שכל הדבר הזה קורס לתוך עצמו", העיד נתניהו.

עו"ד חדד הקריא קטע מכתב האישום שבו נטען שבתחילת 2016 ("או בסמוך לכך") התקשר נתניהו לפילבר כדי לוודא שענייני בזק מטופלים "בהתאם להנחייתו". כתב האישום מכנה את השיחה הזאת "שיחת המעקב". פילבר אישר את קיומה בעדותו, אך נתניהו הכחיש: "לא היתה הנחיה ולא היתה שיחת מעקב".

שלמה פילבר בפתח אחד מימי עדותו במשפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2022 (צילום: יונתן זינדל)

לאורך הדיון נתניהו חזר ואמר שלקח לעצמו את תיק התקשורת רק כדי להכניס תחרות בערוצי הטלוויזיה. "זה היה הדבר שבשבילו הלכתי להיות שר תקשורת, זה והתאגיד", העיד נתניהו. "לחצתי ולחצתי על פילבר, כי זה הגיע למחוזות מאוד בעייתיים".

הסנגור השליך לעברו גלגל הצלה: "בעייתיים במובן של שוחד?".

"בעייתיים במובן שהוא לא ביצע את מה שביקשתי בנושא של המדיה והתחרות. הוא ניסה, הוא התחיל, אבל הוא עשה את זה בדרך מאוד גמלונית ואיטית. אני הייתי מאוד לא מרוצה מהתפקוד שלו, וזו אי שביעות רצון שרק הלכה וגדלה עם הזמן", השיב נתניהו.

"הוא לא סיפק את הסחורה. הלכתי למשרד התקשורת עם ייעוד מוגדר, והמנכ"ל שלי התקדם בצעדי צב. אם הוא היה עובד אצלי בשוק הפרטי הייתי מפטר אותו, אבל לא עשיתי את זה כי הוא כבר הניע תהליך. 'ועדת פילבר'. ובסקטור הציבורי עד שאתה מניע, עושה משהו – אם תכבה את המנוע זה ייקח לך אחר כך הרבה יותר זמן".

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ונאשם מס' 1 במשפט המו"לים, אתמול בפתח הדיון. משמאל: הסנגור, עו"ד עמית חדד (צילום: תומר אפלבאום)

כשנתניהו מדבר על הצורך בתחרות, שבירת מונופולים ופתיחת השוק לשחקנים חדשים הוא מדבר על הקמת גופים שישרתו את הקו הפוליטי שלו. כמו השר שהפקיד על משרד התקשורת בממשלה הנוכחית, שלמה קרעי, ז'רגון השוק החופשי משמש אותו באופן קבוע כדי להלבין פוליטיזציה בוטה של העיתונות, שאמורה לפעול במנותק מאג'נדות פוליטיות פרסונליות.

אתמול בדיון נתניהו נתן המחשה נוספת להלך המחשבה הזה, כשמיד אחרי ההסבר חזר והציג את ערוץ 14 ו-i24News כדוגמאות לשחקנים מהסוג שהוא מעוניין לטפח כדי להחליש את הערוצים הוותיקים. "שוק המדיה פה חופשי, אבל מנסים לשמור על כוח מונופוליסטי כדי להכתיב לאנשים מה לשמוע, מה לחשוב, מה מותר, מה לגיטימי ומה לא לגיטימי", האשים נתניהו.

"מנסים לשלוט במוחות של האנשים", המשיך. "תנו לאנשים לשמוע! תנו להם להחליט! תנו להם לבחור! לבד! זו מהות הדמוקרטיה, זו מהות חופש הבחירה! הם רוצים למנוע את חופש הבחירה, אז עושים דה-לגיטימציה לדעות אחרות, כולל לצנזר את הרשתות החברתיות.

"זה האופי הבולשביקי שקיים פה. יש לזה יסודות טוטליטריים, כי אתה מנסה לשלוט במחשבות של האנשים. זה הפוך ממה שאני מנסה לעשות. יש אנשים שחושבים שזה לא בסדר, מה פתאום שאני אתן להמונים, ל-unwashed masses, להחליט לבד? שזבניות יחליטו? 'אנחנו נאורים, אנחנו מורמים מעם – אנחנו נחליט'".

איזה עיתונאים נתניהו אוהב? באחת ההפסקות, כשהקדים לחזור לאולם לפני השופטים, ניתן היה להבחין שעל פניו פרוש חיוך רחב. זה קרה אחרי שעיתונאי צעיר מגלי-צה"ל פנה אליו בעיניים בורקות, הראה לו שקית בד עם איור של וינסטון צ'רצ'יל, שאל אותו מתי יגיע שוב למשחק של בית"ר ירושלים וסיפר לו שגם הוא קורא ביוגרפיות היסטוריות (נתניהו, כצפוי, המליץ על זו של צ'רצ'יל).

לבסוף שאל ראש הממשלה את העיתונאי מה הדעה הפוליטית שלו. "אין לי דעה פוליטית, אני חייל", התחכם פרח העיתונות, אך מיד הוסיף: "סבא שלי היה חבר ליכוד".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.85MB)