אחרי עשרה ימי עדות, שנמתחו על פני כשלושה חודשים, הנאשם בנימין נתניהו סוף-סוף החל להתייחס ישירות לתמורה שסיפק לפי כתב האישום בעסקת השוחד שעומדת בלב "תיק 4000": שורה של פעולות שביצע בכובעו כשר התקשורת שהיו שוות לנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' למעלה ממיליארד שקל. את גרסתו אפשר לסכם כך: לא ידעתי כלום, לא שמעתי כלום, לא דרשתי כלום – וגם אם תתעקשו שאתר החדשות של בזק והאלוביצ'ים, "וואלה", סיפק לי "היענות חריגה", אני לא נתתי להם כלום בתמורה.

עד עכשיו, נתניהו הפליג בתיאורים עזי מבע על ה"כת" אכולת השנאה שניהלה את מערכת "וואלה", שלטענתו הפיקה הנאה חולנית מניצול כוחה התקשורתי כדי לבזות אותו ואת משפחתו. התיאורים היו מוגזמים ומכפישים, וסתרו עדויות של עיתונאים שהיו שם בזמן אמת, אבל ניכר שהנאשם חש נוח להגג בחופשיות – גם על דברים שכלל לא קרו. השופטים, מצידם, הביעו מורת רוח אבל איפשרו לנאשם ולעורך דינו לעשות כרצונם.

אתמול (19.2), ביום עדותו ה-11, כאשר הסנגור החל לחקור אותו על הפעולות הרגולטוריות שיוחסו לו אישית, נוספה למתקפה של נתניהו על מערכת החוק ועל התקשורת גם התייחסות לחשדות עצמם. כעת השיל הנאשם את דמות נביא הזעם חובב הנאומים והסתפק בתשובות הרמטיות, בטוחות: לא ידעתי, לא שמעתי, לא דרשתי.

הסנגור, עו"ד עמית חדד, בחר לפתוח ברצף של אירועים שלפי כתב האישום אירעו בתחילת כהונתו של נתניהו כשר התקשורת, מסוף 2014 ועד המחצית הראשונה של 2015. זו עדיין לא הליבה של תיק השוחד: מדובר בפרק הזמן שלפני מינוי מקורבו שלמה פילבר למנכ"ל המשרד, תקופת הדגירה של ההטבות יקרות הערך שהוענקו בהמשך למשפחת אלוביץ'.

עו"ד חדד עימת את נתניהו עם גרסת התביעה: עם כניסתו לתפקיד שר התקשורת, נתניהו מינה את מקורבו איתן צפריר לראש המטה שלו במשרד – "ידו הארוכה" – ואז זימן את מנכ"ל המשרד אבי ברגר, שבכירי בזק תפסו כגורם עוין, והורה לו לציית להנחיות של צפריר. בכתב האישום אף נטען שצפריר פנה לברגר ולסמנכ"ל הרן לבאות ו"העביר להם מסר שלפיו עליהם לפעול לקידום אישורה של עסקת בזק-yes" כחלק מ"יחסי התן וקח" שהתקיימו בין נתניהו לשאול ואיריס אלוביץ'. ברגר אף אישר זאת בעדותו.

מקורב אחר של נתניהו שמוזכר בהקשר זה הוא דוד שרן, אז ראש לשכת ראש הממשלה ולימים נאשם בלקיחת שוחד בפרשת הצוללות. על פי כתב האישום, שרן וצפריר בחשו במועצת הכבלים והלוויין כדי להשיג חוות דעת מקצועית שתתמוך במיזוג בזק-yes – שלב הכרחי שהיה דרוש לנתניהו כדי לתמוך במיזוג, מהלך שהיה שווה לאלוביצ'ים קרוב למיליארד שקל.

נתניהו הכחיש הכל. הוא טען שלא היה שום דבר חריג במינוי של צפריר, ואמר שלא החליף איתו "אפילו מילה אחת" בנוגע לבזק – ובטח שלא בנוגע למהלכים שמתוארים בכתב האישום. בהנחיית הסנגור חדד חזר נתניהו על ההכחשה הזאת שוב ושוב, בכל פעם באמתלה אחרת.

איריס ושאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

נתניהו גם טען שלא ידע דבר על מגעים שקיים צפריר עם בכירי בזק. בהתאם לקו ההגנה שהציג בימים קודמים, שלפיו מי שהשפיע עליו לסייע לבזק הוא בכלל הדובר ניר חפץ, הוסיף שמינה את צפריר בהמלצת חפץ, בלי בדיקה מעמיקה או היכרות יוצאת דופן – ולכן מופרך לראות בו שותף סוד. וממילא, טען נתניהו, הוא בקושי שוחח עם צפריר משום שהיה טרוד במערכת הבחירות ובעניינים שברומו של עולם: הגרעין האיראני, הנשיא אובמה, הנאום בקונגרס ו"ענייני ביטחון".

עו"ד חדד טען בפני נתניהו שהחוקרים שיקרו כשאמרו לו שצפריר הודה והפליל אותו. "זה די היכה אותי בהלם", הגיב נתניהו, "חשבתי, איך יכול להיות שהוא יגיד דבר כזה?". אלא שבזמן אמת נתניהו דווקא לא הכחיש – וכעת נזקק לתרגיל רטורי שנועד לטשטש את משמעותן של המילים "לא זוכר".

השופט משה בר-עם (צילום: אתר הרשות השופטת)

השופט משה בר-עם העיר לנתניהו: "בחקירה אדוני לא דחה או הכחיש, הוא אמר שהוא לא זוכר".

"הוא הכחיש!", הזדעק עו"ד חדד, "הוא אמר לחוקר, 'אתה יכול להגיד את זה עשר פעמים, אני לא זוכר'!".

"זה הכי שולל שיכול להיות!", הצטרף נתניהו בלהט. "זאת היתה הכוונה, לא שאני לא זוכר".

ראש הממשלה התלונן על כך שדרש מהחוקרים להציג לו את הציטוטים המפלילים, אך לא קיבל את מבוקשו. "זה לא תרגיל חקירה, זה תרגיל הונאה", הכריז. "הם מהנדסים תשובות ומשקרים לעד בניגוד להנחיות מפורשות של היועץ המשפטי לממשלה. מנסים לטמון לך פח באמצעות שקרים בוטים. מנסים לערער אותך!".

חדד ונתניהו גם יחד עקצו את הפרקליטות בגלל הוויתור על זימונו של צפריר לעדות, וההימנעות מהגשת תמלילי חקירתו לבית המשפט. "למה לא מביאים לעדות עד מרכזי כזה?", תהה נתניהו. "אני אגיד לכם למה: כי לא חשבו שנגיע לשלב במשפט שבו נחשפים הדברים האבסורדיים האלה. מבחינתכם, הכל היה צריך להיגמר הרבה קודם באמצעות איזה הסכם פשרה".

השופט בר-עם, בפנייה לסנגור, עקץ בחזרה: "מר חדד, אדוני יכול לזמן את צפריר כעד הגנה, אתה יודע את זה? אם תרצו".

העדים דוד שרן (יושב) ויפעת בן-חי שגב, מלווה בעו"ד אפרים דמרי. בית המשפט המחוזי בירושלים, דצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

לנתניהו היו תשובות דומות גם לגבי דוד שרן: לא, חזר ואמר נתניהו, הוא לא החליף עם שרן אף מילה על בזק – ובטח לא דרש ממנו כלום. ולא, הוא לא ידע על הקשרים של שרן עם בכירי בזק. עו"ד חדד אמר לו שזאת גם היתה הגרסה של שרן בחקירתו הראשונה – אבל שבחקירה השנייה, בעקבות מניפולציות של החוקרים, שרן הודה שנתניהו אמר לו ש"יש בעיה" עם בזק ושצריך לטפל בה.

"הוא נמצא תחת לחץ עצום", פירשן נתניהו. "כמה חודשים קודם הוא כבר עבר חוויה דומה כשחקרו אותו על הדבר האבסורדי הזה, 'תיק 3000' – הוא חטף שם אגרוף לא נורמלי, הזמינו את אמא שלו בת ה-80 לחקירה ולחצו עליו להיות עד מדינה. זה בדיוק מה שעשו לחפץ, ושלמה פילבר וארי הרו. לכל אחד מהם נופפו נבוט מעל הראש כדי להגיע אלי". באופן נוח למדי, זאת בדיוק הגרסה שסיפק שרן בבית המשפט.

הפקידים אחראים

חוץ מגרסאות של נחקרים, "תיק 4000" כולל גם מסמכים. למשל, "מכתב ההתנעה" שבו ביקש נתניהו ממועצת הכבלים והלוויין להמליץ על אישור עסקת בזק-yes. כתב האישום גורס ששרן וצפריר ניסחו את המכתב, שעליו מתנוססת חתימתו של נתניהו. המכתב היה אפקטיבי: יושבת ראש המועצה דאז, יפעת בן-חי שגב, סיפקה את ההמלצה המבוקשת וסללה את הדרך לאישור העסקה.

הסנגור ניסה להמעיט בחשיבות המסמך שעליו חתם נתניהו: "ראש הממשלה, מישהו יכול לחשוב שאתה יושב מול מחשב או מכונת כתיבה וכותב. אתה כתבת אותו?".

"לא, קיבלתי מהמערכת – וחתמתי עליו", השיב נתניהו. "הפעולה המעשית של הכנת המכתב באה מתוך הפקידוּת של משרדי הממשלה".

אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר (צילום: מרים אלסטר)

קו ההגנה הטכנוקרטי שימש את נתניהו גם כשהתבקש להתייחס לפיטוריו של המנכ"ל אבי ברגר. נתניהו פיטר אותו בבהילות, בשיחת טלפון קצרה, מיד אחרי הקמת הממשלה החדשה שבה שמר לעצמו את תיק התקשורת. "במועד זה ידע הנאשם נתניהו על תלונותיו של הנאשם אלוביץ' ביחס לברגר, ועל רצונו של הנאשם אלוביץ' שברגר לא ימשיך בתפקידו במשרד", גורס כתב האישום.

"ראש הממשלה, מדוע פיטרת את אבי ברגר במאי 2015?", שאל הסנגור.

"כי לפני כן היינו עסוקים בבחירות, ולא ידעתי אם אשאר שר התקשורת. למה פיטרתי אותו? כי זה הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה מתמנה לשר. ממנה מנכ"ל שהוא איש אמון. זה הדבר הטבעי, וכולם עושים את זה", השיב נתניהו. לטענתו, הוא הודיע לברגר על פיטוריו בטלפון משום שלא רצה שישמע על כך לראשונה מדיווחים בתקשורת.

לדברי נתניהו, הוא כלל לא ידע על עמדתו של אלוביץ' בנוגע לברגר. "זה לא היה קשור כלל וכלל לוויכוחים ולחילוקי הדעות של ברגר עם אלוביץ'", טען. "אני נכנס כשר, ומחליט – זה לא איש שאני מיניתי. גם אם אלוביץ' לא היה קיים, ובזק לא היתה קיימת – עדיין הייתי מפטר את ברגר. רציתי איש אמון שלי, שיפעל לפי ההשקפות שלי".

נקמת הקומוניקט

ההחלטיות היתרה של נתניהו לא פעם גורמת לו לסתור את עצמו. כך קרה למשל אחרי שהכריז שכלל לא התעניין ברגולציה של ענף הטלקומוניקציה – התחום שבו פעל למען בזק – ולכן לא עסק בכך. בחלק אחר של הדיון שלף סנגורו ידיעה ממאי 2015 שמבוססת על הודעה לעיתונות שהפיצה לשכתו, ובה נתניהו דווקא הצהיר על מחויבות לרפורמת "השוק הסיטונאי", אחת הרפורמות שבהן בחש לפי כתב האישום כדי להיטיב עם האלוביצ'ים – ועל החשיבות הרבה שהוא מייחס לכך.

"נתניהו מתחייב להשלים את רפורמת האינטרנט הזול", בישרה כותרת שפורסמה ב"גלובס". בהודעה שהופצה מטעמו נתניהו נטל אחריות על "רפורמות מבניות" שקידמו תחרות ב"תחומי התקשורת הקווית, התקשורת הסלולרית, האינטרנט" ועוד, וצוין שהוא גם "מתכוון להמשיך במדיניות זו בנחישות רבה גם במסגרת תפקידו כשר התקשורת". נכתב שם גם שנתניהו "תומך ברפורמת השוק הסיטונאי" ומתכוון לקדם אותה בנחישות.

עו"ד עמית חדד בפתח יום העדות ה-11 של בנימין נתניהו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, 19.2.2025 (צילום: תמר מצפי)

הסנגור חדד הציג את הידיעה בניסיון לשכנע את השופטים שנתניהו תמך ברפורמה שהאלוביצ'ים חששו ממנה. "לא קיבלת טלפון מבועת מאלוביץ'?", שאל חדד.

"לא קיבלתי טלפון – לא מבועת ולא בכלל", השיב נתניהו.

כתב האישום, יש לציין, לא מייחס לנתניהו הקפאה של הרפורמה המדוברת – אלא ניסיון לשנות את תוכנה כך שתצמצם את הפגיעה בקבוצת בזק, בין היתר באמצעות קביעת מחירים נוחים עבורה. במקור, ההוזלה שבה התפאר בהודעה לעיתונות היתה אמורה להיות חדה הרבה יותר.

במקרה אחר מחולל הגרסאות האוטומטי של נתניהו גרם לו לפלוט טענה מופרכת. באחד מנסיונותיו להמחיש שבמהלך מערכת הבחירות של 2015 הוא כלל לא התעניין ברגולציה, נתניהו טען שכל מה שרצה לעשות במשרד התקשורת היה לפתוח את שוק הטלוויזיה לתחרות – ולטפל בתאגיד השידור הציבורי, שקיבל מהמדינה "סכום עתק של כמיליארד שקל בלי פיקוח ובלי ביקורת, ועם רייטינג אפסי".

ההחלטה על הקמת התאגיד אמנם התקבלה כמה חודשים לפני כן, על ידי ממשלה שבראשה עמד נתניהו, אבל התאגיד עצמו החל לשדר רק ב-2017, כשנתניהו כבר לא היה שר תקשורת. בתקופה שעליה דיבר נתניהו התאגיד לא קיבל "מיליארד שקל": הארגון כלל לא הוקם, לא היה על מה לפקח – ולא היה רייטינג משום שהשידורים לא החלו.

אנשינו המצוינים

בכתב האישום וחומרי החקירה משתקפת הכוורת של נתניהו כקבוצה של עסקנים פוליטיים, חלקם מושחתים ממש, שעסוקים יום וליל בקידום האינטרסים האישיים של הבוס על חשבון האינטרס הציבורי הרחב. כחלק מהאסטרטגיה שנועדה לתאר את מערכת אכיפת החוק ככנופיית עבריינים, ואת עצמו כקורבן תמים, נתניהו התאמץ להציג את היועצים והפקידים שסייעו לו כמשרתי ציבור מיומנים וערכיים.

את איתן צפריר, למשל, כינה "אדם ישר" ש"התנדב לשרת את המדינה" וחווה התרסקות אישית בעקבות החקירה.

איתן צפריר, ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת לשעבר (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

כך עשה גם עם שתי דמויות משנה ב"תיק 4000": את מנכ"ל משרדו לשעבר הראל לוקר הגדיר נתניהו כ"איש עתיר יכולות", "איש אשכולות" ו"משפטן מבריק". את ראש אגף הכלכלה במשרדו דאז, אמיר ברקן, תיאר כ"פקיד למופת" ו"איש מקצוע ישר כסרגל" ש"עושה עבודה חשובה למען מדינת ישראל". אף אחד לא תיאר את השניים אחרת – ובכל זאת, היה לו חשוב לשבח אותם.

כך עשה גם כשנדרש להתייחס לידיעות שפורסמו ב"וואלה" על פרשת המעונות, שהובילה להרשעה פלילית של אשתו שרה ושל עזרא סיידוף, סמנכ"ל במשרד ראש הממשלה שהופקד על הטיפול במעונותיו. נתניהו הזדעק על העוול שלטענתו נעשה לסיידוף ("הרסו את חייו!"), ואף הקפיד לשבח את החשמלאי אבי פחימה, איש ליכוד שכיכב בדו"ח של מבקר המדינה ונחקר באזהרה לאחר שנשכר לבצע עבודות בווילה של משפחת נתניהו בקיסריה חרף הוראה שאסרה זאת.

"יש מושג שנקרא Guilt by Association", התלונן נתניהו. "אבי פחימה הוא איש נהדר – והוא חבר ליכוד! מה, חבר ליכוד לא יכול להיות חשמלאי ולקבל כסף? ממש שוחד, איש ליכוד שקיבל 10,500 שקלים. מי אמר שהוא לא יכול לקבל תשלום? אם הוא היה ממפלגה אחרת זה כנראה היה בסדר".

חקירת המשטרה, ראוי לציין, העלתה שפחימה הוזמן לבצע את העבודות על ידי סיידוף, לבקשתה של שרה נתניהו – ושההתקשרות עמו הוסוותה באמצעות שימוש פיקטיבי בקבלן משנה. דוגמה אחת להתנהלות רבת שנים של שימוש בכספי ציבור למטרות אישיות, שהחלה עוד בקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה.

נתניהו התעלם מכך אתמול בדיון. במקום זה הוא תיאר את פרשת המעונות – דו"ח המבקר, חקירת המשטרה, המשפט הפלילי, הביקורת הציבורית והסיקור התקשורתי – כחלק מרדיפה שיטתית, ארוכת שנים, שנועדה לנצל לרעה כלים משפטיים כדי להכניע אותו, לגרום לו לחתום על עסקת טיעון ולהפילו מהשלטון.

כולם קיוו שהוא יחתוך הפסדים ויגיע לפשרה – אבל הוא, התגאה נתניהו, בחר להילחם על חפותו. העובדה שלפחות במקרה הזה, של פרשת המעונות, אשתו והסמנכ"ל הנאמן שלו בחרו להודות ולחתום על עסקאות טיעון שהותירו אותם עם כתם פלילי – כלל לא הוזכרה.

להורדת הקובץ (PDF, 1.43MB)

67104-01-20