ביום העדות החמישי שלו, בנימין נתניהו פתח צוהר לנסיונותיו לעצב מחדש את מפת התקשורת הישראלית באמצעות גיוס טייקונים זרים – חברי חוג המקורבים שלו – שיכניסו יד לכיס וירכשו למענו גופי תקשורת שהוא תפס כעוינים. הדוגמה שעמדה במרכז עדותו היא "וואלה", אתר החדשות שעומד במרכז "תיק 4000", פרשת השוחד לכאורה של ראש הממשלה.

החקירה העלתה שנתניהו ניסה לשדך לבעלי "וואלה" לשעבר, הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', כמה רוכשים פוטנציאליים. חומר החקירה כולל מסרון של שאול אלוביץ' מדצמבר 2013, שבו עִדכן את מנכ"ל "וואלה" דאז אילן ישועה על פגישה שעמד לקיים עם דוד שמרון, פרקליטו ואיש סודו של נתניהו. אלוביץ' התבטא בקודים: "נכס אסטרטגי, מחיר 400. פעילות בלבד (ללא מזומנים או חבות), כיום מפסיד בגלל השקעה בתוכן".

אילן ישועה הסביר במהלך עדותו שהכוונה כמובן ל"וואלה", ושהמחיר – 400 מיליון שקל – היה מופרז. הרוכש הפוטנציאלי היה שלדון אדלסון, המיליארדר האמריקאי שייסד עבור נתניהו ביטאון תעמולה אישי, "ישראל היום". אדלסון, שהלך לעולמו ב-2021, שפך לפי הערכות למעלה ממיליארד שקל על "ישראל היום", שמעולם לא התנהל כגוף עסקי סטנדרטי שנועד להשיא רווח לבעליו.

איזו סיבה יש לאדלסון להוציא סכום עתק גם על אתר מפסיד? לטענת נתניהו, לא משום ש"וואלה" היה אמור להצטרף לשורת המקהלה של "ישראל היום", שכונה אז "ביביתון". נתניהו העיד כי צפה ל"וואלה" גדולות ונצורות במישור העסקי אם רק יוחלף הקו המערכתי שלו: כדי להצליח, האתר התל-אביבי השמאלני, לדבריו, היה צריך לשבור ימינה. "אם צריך לאפיין", הסביר נתניהו, "'וואלה' זה גרגיר של פול ו-ynet זה אבטיח. זה ההבדל בגודל ובהשפעה על האקטואליה. אני חשבתי שאתה יכול לקנות את האבטיח, או לקחת את הפול – ואם תשנה את המדיניות הוא יהפוך לאבטיח".

נתניהו אישר שנפגש עם אלוביץ' באותם ימים, וטען שביקש ממנו להפוך את "וואלה" לאתר "ימני" – או למכור אותו. "את הפרטים אני זוכר במעומעם, אבל אמרתי לו ש'אם אתה לא יכול לעשות את השינוי, תמכור למישהו שכן יעשה'".

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

"למה אתה מתערב בסוגיה מסחרית של כלי תקשורת פרטי כמו 'וואלה'?", שאל הסנגור של נתניהו, עו"ד עמית חדד. נתניהו השיב שזה חלק מאחריותו כנבחר ציבור: לגייס משקיעים למשק הישראלי ולתקן כשלי שוק. "וזה גם חלק מהאג'נדה שלי – עם זה באתי לבוחר!", הצהיר ראש הממשלה. "צריך לגוון את התקשורת הישראלית, היא חולה, יש לה מונוליתיות שאין בשום מדינה דמוקרטית אחרת. העיתונאים שיושבים כאן באולם מחייכים – הם חושבים שזה בסדר!".

נתניהו ניסה לשכנע את השופטים שמניעיו לא היו אישיים, אלא אידיאולוגיים. "בתקופה ההיא אתה קורא עיתון, פותח טלוויזיה – והכל שמאל", התלונן. "אתה חושב שזה בריא לדמוקרטיה?", שאל רטורית את הסנגור שלו, ואז ביקש מהנוכחים בעולם לדמיין מצב הפוך שבו "יש רק ימין, ימין, ימין – ערוץ 14, ערוץ 14, ערוץ 14".

"עד כמה ההצעה שלך ייחודית ל'וואלה'?", שאל עו"ד חדד.

"היא לא ייחודית ל'וואלה'", פסק נתניהו. הוא ציין שניסה לשדך רוכשים גם לנוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" ונאשם מס' 4 במשפט המו"לים, וגם לטייקון אלי עזור, הבעלים של קבוצת "ג'רוזלם פוסט", שכוללת את העיתון "מעריב", תחנת הרדיו 103FM, ערוצי ספורט ומאז 2020 גם את "וואלה".

לדברי נתניהו, מלבד אדלסון הוא ניסה לעניין ברכישת "וואלה" גם את ג'יימס פאקר, טייקון ההימורים האוסטרלי שמככב ב"תיק 1000" כאחד משני המיליארדרים שהמטירו עליו טובות הנאה במאות אלפי שקלים.

הטייקון האוסטרלי ג'יימס פאקר, מכוכבי פרשת "תיק 1000" (צילום מסך)

עדי התביעה בתיק המתנות הציגו את פאקר כאדם חלש ומעורער בנפשו שרחש לנתניהו הערצה עיוורת, טייקון שירש את הונו ולא עשה אותו במו ידיו. "מיליארדר אוסטרלי שאין לו עסקים בישראל מגיע לקנות אתר חדשות בישראל, זה רציונלי?", תהה אילן ישועה במהלך עדותו. "אנחנו תוקעים מחיר בשמיים ל'וואלה', זה רציונלי? לא".

נתניהו ניסה לנפץ את התדמית של פאקר כשפוּט שלו. "מתארים אותו פה בצורה איומה, חסר יכולות, אבל הוא אדם מבריק. אדם שהיו לו הישגים גדולים מאוד, ומצאתי איתו שפה משותפת", טען ראש הממשלה.

אלוביץ' וישועה מגשימים חלום

בעולם העסקי, אדם שמתווך בין שני צדדים לעסקה בשווי מאות מיליונים עשוי לגזור קופון נאה. לשירות שנתניהו נתן לאלוביץ' – חיבור בינו לבין מיליארדרים זרים במסגרת משא ומתן על רכישת "וואלה" בסכום מנופח – אפשר היה להצמיד תג מחיר. במילים אחרות, ניתן היה לראות בכך טובת הנאה שמתווספת להטבות הרגולטוריות הפליליות שמיוחסות לנתניהו בכתב האישום.

נתניהו בעצם הודה שבזמן ששאול אלוביץ' נזקק לאישורים שהיו שווים הון עבורו ועבור תאגיד התקשורת שלו, בזק – הוא ניסה ללחוץ על אלוביץ' למכור את "וואלה" לטייקונים שישנו מן הקצה אל הקצה את הקו המערכתי של האתר. מדוע שנתניהו יפליל את עצמו בצורה כזאת?

שירותי התיווך שסיפק ראש הממשלה הם חלק מחומר הראיות, אבל הם לא חלק מהאישומים. נתניהו מציג אותם כאליבי, תוכן חלופי לשיחות האישיות שקיים עם אלוביץ'. "הפניות לשאול אלוביץ' לא קשורות לענייני סיקור!", הכריז אתמול בשלב מסוים כשנשאל לגבי פגישה שקיימו השניים בפברואר 2014. "אין שם שום דבר שקשור לסיקור, אלא לניסיון לגרום לו למכור את האתר לג'יימס פאקר. ויכול להיות שעדיין מנסים מול שלדון".

בנימין נתניהו עם בני הזוג שלדון ומרים אדלסון שבועיים לאחר השקת "ישראל היום". ירושלים, אוגוסט 2007 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

אלוביץ' לא מכר את "וואלה" לטייקונים שנתניהו תיווך לו. אבל הוא כן מכר נכס אחר, ובהרבה יותר כסף, לרוכשים שמקיימים יחסי קרבה עם נתניהו. במאי 2014, קבוצת בזק של האלוביצ'ים מכרה את אתר הלוחות "יד 2" לענקית העיתונות הגרמנית אקסל-שפרינגר. הסכום שאלוביץ' קיבל – 800 מיליון שקל – עורר הרמות גבה בענף כבר בזמן אמת.

אילן ישועה, שבעצמו גזר בונוס של 15 מיליון שקל על הובלת העסקה, סיפר בעדותו שרק כמה שנים לפני כן, כש"וואלה" רכשה את "יד 2", שווי אתר הלוחות הוערך ב-150–200 מיליון שקל. "חשבנו שאת הנכס נמכור אולי ב-400 מיליון שקל, או בחלומות שלנו ב-500 מיליון. הסתבר שאנחנו מצליחים להביא את הסכום לקרוב ל-800 מיליון שקל", העיד. אבל לפני שהעסקה הושלמה, אלוביץ' נזקק לחתימה מראש הממשלה.

"אלוביץ' חי ביקום מקביל"

סנגורו של נתניהו, עו"ד חדד, ביקש ממנו להתייחס אתמול לשני מקרים שבהם אלוביץ' היה זקוק לחתימתו כדי להשלים מהלך עסקי. מקרה אחד הוא אישור מכירת "יד 2" לגרמנים. במקרה האחר אישר נתניהו לאלוביצ'ים לשעבד מניות של חברת בזק הציבורית כדי שיוכלו לקבל הלוואה לאחת החברות הפרטיות שלהם, בי-קום. המשמעות: בזק, החברה הרווחית שבה מושקע הכסף של הציבור הישראלי, מימנה את החוב האישי האדיר של משפחת אלוביץ'.

בשני המקרים, טען נתניהו בעדותו, הוא חתם על האישורים באופן אוטומטי, כפי שהוא חותם על עשרות מסמכים מדי שבוע – בהנחה שהם אושרו קודם לכן על-ידי כל הגורמים המקצועיים והמשפטיים הרלבנטיים. לטענתו, הוא לא זוכר אף מקרה שבו נמנע מלחתום על מסמך שהובא לו כך. ובכל מקרה, הוסיף נתניהו, הוא כלל לא שוחח על כך עם אלוביץ'.

לדבריו, האישורים היו כה חסרי חשיבות בעיניו, שהוא לא זכר אותם עד שהחוקרים הציגו אותם בפניו ודרשו תשובות. "בגלל החולי הביורוקרטי שלנו, חתמתי על אלפי אישורים כאלה במהלך השנים. אם אני אעסוק בכל אחד מהם, או אפילו רק ב-30% – אני לא אהיה ראש ממשלה", טען.

איריס ושאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

"ראש הממשלה", פנה אליו הסנגור חדד, "אני מבקש את התייחסותך לכך שאצל שאול אלוביץ' ואצלך בתודעה נוצרה כריכה בין הסיקור ב'וואלה' והפעילות שלך במשרד התקשורת".

"אין לזה שום יסוד, זה אבסורד", פסק נתניהו. "לא היתה לי שום הבנה – לא מבחינת הסיקור שאני אמור לקבל, 'פניות חריגות' וכל דבר אחר – ובוודאי שלא היתה לי שום הכרה או מודעות שמצופה ממני לתת הטבות רגולטוריות".

עו"ד חדד ציין שמההתכתבויות של אלוביץ' עם מקורביו עולה שהוא דווקא כן חשש שהקו המערכתי של "וואלה" יפגע בנכונות של נתניהו לחתום על האישורים, למשל אישור עסקת בי-קום.

"לא ידעתי על זה. לא ידעתי שאלוביץ' מייחס לזה חשיבות כלשהי, לא ידעתי על ההתכתבויות הפנימיות שלהם, אין לי מושג", הגיב נתניהו. "אין בינינו הבנה, לא היתה הבנה, לא בטלפתיה ולא בהארה פנימית. אין שום דבר". בהמשך הוסיף ש"אלוביץ' חי ביקום מקביל" וש"אין קשר בין מה שהוא אומר למציאות".

בנימין נתניהו עם סנגורו, עו"ד עמית חדד, בפתח יום עדותו החמישי במשפט המו"לים (צילום: ראובן קסטרו)

כשנתניהו נדרש להתייחס לעסקת "יד 2", שגם היא כאמור נזקקה לאישורו, הוא הודיע שכלל לא ידע על תג המחיר הגבוה שניתן לאתר הלוחות והוסיף שהמחיר כלל לא חשוב מבחינתו. "מה זה מעניין אותי כמה זה עלה?", אמר ראש הממשלה. לאחר מכן הוסיף קביעה מופרכת: "זה לא הניב לאלוביץ' כלום, היה לו נכס בשווי 800 מיליון שקל – והוא המיר אותו בכסף".

כפי שציין ישועה בעדותו, וכפי שהיה ידוע בענף, בשום שלב "יד 2" לא היה שווה 800 מיליון שקל.

מיד לאחר מכן, בתשובה לשאלה של עו"ד חדד, נתניהו שב והצהיר שלא ידע על סכום העסקה כשאישר אותה. למעשה, טען, אין שום הצדקה לצורך באישור כזה. "זה אבסורד, זו טרנזקציה בשוק החופשי! 'יד 2' זה לוח מודעות. למה צריך אישור של הממשלה כשמישהו מוכר לוח מודעות למישהו אחר? זה חלק מעודף הרגולציה המטורף שיש בישראל", אמר נתניהו.

מה שראש הממשלה מתאר כעודף רגולציה הוא למעשה מנגנון הגנה שקבע המחוקק כדי להגן על הציבור. בזק היא אמנם כבר לא חברה ממשלתית, אבל היא שולטת בתשתיות קריטיות: אינטרנט, טלפוניה קווית וסלולרית, ותקשורת לוויינית שכוללת שימושים בטחוניים. החוק בישראל מורה למדינה לפקח על עסקאות שעלולות להשפיע על היציבות הפיננסית של בזק משום שפגיעה בה תפגע לא רק בבעלי המניות שלה, אלא במערכות המדינה ובציבור כולו.

בנימין נתניהו עם ראש הסגל גיל שפר, מאי 2012. מימין: היועצת פרח לרנר (צילום: מרים אלסטר)

בהמשך הדיון נדרש נתניהו להדוף עדות שלפיה אלוביץ' דווקא כן בחש בלשכתו כדי להאיץ את אישור העסקה. אייל חיימובסקי, מנהל לשכת ראש הממשלה בתקופת עסקת "יד 2", הודה בחקירתו כי וידא שהאישור לא "ייתקע" בצנרת המשרדית בעקבות שיח שהיה לו עם גיל שפר.

בנקודת הזמן ההיא שפר כבר לא כיהן כראש הסגל של נתניהו. לפי העדות של חיימובסקי, רגע אחרי ששפר עזב את לשכת ראש הממשלה הוא הפך למעין לוביסט של אלוביץ'. "גיל ביקש ממני לקדם את החתימה של ראש הממשלה", העיד חיימובסקי בחקירתו במשטרה. "מהיכרותי עם גיל שפר, אני הבנתי שהטריפו אותו, ולכן הוא שיגע אותי על המסמך הזה".

אתמול בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ביקש עו"ד חדד מנתניהו להתייחס לתפקיד שכביכול מילא שפר בזירוז ההליכים. נתניהו טען שלא ידע על כך דבר. "אלוביץ' צריך את שפר כדי להגיע אלי בדרך נפתולים?", תהה, ואז הבהיר: "אף אחד לא עִדכן אותי".

לנפץ את הטלוויזיה

שאר הדיון הוקדש לסיקור העיתונאי שסיפקה מערכת "וואלה". בתום חמישה ימי עדות, נתניהו וסנגורו הספיקו לעבור רק על עשירית מתוך רשימת 315 ה"אירועים" שלטענת הפרקליטות מרכיבים את תמונת השיעבוד של אתר החדשות לצרכיו של ראש הממשלה.

התשובות של נתניהו אחידות, הרמטיות, ואין בהן גוונים של אפור. בכל פעם שעו"ד חדד הציג לו מקרה, נתניהו הכריז שהוא לא היה מעורב בכך, שלא ידע על כך דבר – ושממילא אין לזה שום משמעות משום ש"וואלה" היה אתר חסר חשיבות שהתאפיין ב"עוינות חריגה" כלפיו.

נתניהו לא הכחיש שזאב רובינשטיין, המקורב המשותף של משפחות אלוביץ' ונתניהו, פנה בדרישות לבעל האתר. במקום זה, הוא ביקש להציב את הפניות של רובינשטיין באור הפוך: לא דרישות תקיפות של איש סוד שמייצג את האדם החזק במדינה, אלא בחישות חסרות ערך של גוזמאי שפעל בשם עצמו ומעולם לא קיבל ממנו הוראות.

באחד הרגעים התיאטרליים של הדיון, בניסיון להמחיש את הנקודה, ראש הממשלה אף החל לשחזר בפני הנוכחים את המערכון הסאטירי המפורסם "לה מרמור" מתוך תוכנית הטלוויזיה "לול": "אורי זוהר יושב ומסתכל על ערוץ רוממה, היה אז רק ערוץ אחד, הוא יושב עם שמיכה ופיצוחים ומחכה למשחק השבוע – אבל אז מודיעים שהיום לא ישודר המשחק, ובמקום זה תשודר האופרה 'לה מרמור' מאת פרלש. הוא בשוק, אומר 'למה?! למה?!' בתחינה, בזעקת שבר, ומנפץ את הטלוויזיה".

הפואנטה של נתניהו היתה פשוטה ולא ממש קשורה: כשרובינשטיין פנה לאלוביץ', הוא עשה זאת בדיוק כמו שאורי זוהר ייבב "למה?!" בחוסר אונים מול המקלט. "זו לא דרישה, זה 'לה מרמור'. הוא מתחנן", אמר נתניהו על חברו רובינשטיין.

ממילא, טען נתניהו, לא היתה לו שום דרך לעקוב אחרי מה שמתפרסם ב"וואלה" ולתת למישהו הוראות בנושא, משום שבאותה תקופה לא החזיק בטלפון נייד או מחשב. חדד שאל אותו מדוע. נתניהו השיב תשובה אניגמטית שכנראה קשורה לחשש מהאזנות: "למה? כי אני ראש ממשלת ישראל, ואנחנו מעצמה טכנולוגית". לדבריו, גם כיום הוא מתרחק ממכשירים מסוג זה. "אין לי לפטופ, אין לי טלוויזיה, יש לי מכשיר טלפון שאני משתמש בו באופן מאוד מבוקר", אמר נתניהו.

קו ההגנה של נתניהו כולל גם ביקורת על חוקרי המשטרה ורשות ניירות ערך, שלטענתו לא נתנו לו הזדמנות להגיב לממצאים ולהפריכם. "97 או 98 אחוז מהטענות לא הוצגו לי בחקירה! זה בלתי נתפס!", הכריז בשלב מסוים. "התביעה יצרה עולם משלה, עולם דמיוני", טען, והרים את קולו: "אתה לא יכול לטרטר מדינה שלמה, חצי עולם, חמש מערכות בחירות, על ההבלים הללו!".

במקרה אחר, אחרי שנוכח שמסמך שלשיטתו מחזק את קו ההגנה שלו הוגש לבית המשפט דווקא על-ידי התביעה, נתניהו הגיב בלעג. "אתה אומר לי שהתביעה הגישה את המסמך הזה?", אמר בתיאטרליות לסנגור שלו, ואז פנה אל תובעיו: "אתם משפטנים מדופלמים – I find it amazing, nothing short of amazing".

התובעים, שישבו כמה מטרים ממנו לאורך ספסל הפרקליטות, לא טרחו להגן על כבודם. זמן קצר לאחר מכן תם הדיון.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.47MB)