צחי הנגבי, ממלא מקום שר התקשורת בחלק מהתקופה שבה התחוללה הפרשה הפלילית שזכתה לכינוי "תיק 4000", מעולם לא תפס את עצמו כשר התקשורת האמיתי של מדינת ישראל. "הרגשתי שאני תייר, תייר שלא יכול להתחמק מהאחריות שלו כשר, אבל אחד שבא והולך", סיפר כשזומן לחדר החקירות באוקטובר 2017. רק כעבור ארבעה חודשים תיחשף לציבור פרשיית השוחד לכאורה של בנימין נתניהו, מי שהנגבי החליף במשרד התקשורת, לבין בעלי קבוצת בזק דאז, שאול ואיריס אלוביץ'.

במשרדים ממשלתיים אחרים, טען הנגבי באוזני החוקרת שלו, פולינה גובזמן-קריב, הוא היה "שר אמיתי", כזה שלומד לעומק את התחום שעליו קיבל אחריות ומחליט על מדיניות ומינויים. הוא אמנם לא בא למשרד התקשורת כדי לשמש חותמת גומי, הבהיר הנגבי, אבל גם לא היה לו עניין להיות "בסוף הסקאלה ההפוכה של ה'חותמת גומי'" – אחרי הכל, הוא בא לפרק זמן קצוב והיו לו עיסוקים אחרים. הוא אפילו לא העביר את משרדו ללשכת השר, שנותרה ריקה.

מהתיאור של הנגבי עלה שמי שהנהיג את המשרד בפועל היה המנכ"ל שלמה (מומו) פילבר, עד המדינה – איש אמונו של נתניהו ומי שהוביל בפועל את מדיניות ההטבות הרגולטוריות שהכניסה מאות מיליוני שקלים לבני הזוג אלוביץ'. לפי כתב האישום, זה היה הגמול שנתן נתניהו לאלוביצ'ים עבור רתימת אתר החדשות שלהם, "וואלה", לקידום האינטרסים שלו ושל משפחתו.

אתמול (5.3) הגיע הנגבי לבית-המשפט המחוזי בירושלים כדי להיחקר כעד על מה שראה ועשה כשעמד בראש משרד התקשורת, לפחות באופן פורמלי. הנגבי אינו עד מרכזי ב"תיק 4000". הוא מוזכר בכתב האישום פעם אחת בלבד, בסעיף שבו נכתב שפילבר "פעל כדי לעכב את יישומה של 'רפורמת ההדדיות', שנועדה לחייב את בזק ו-Hot לאפשר שימוש הדדי בתשתיותיהן לצורך הגברת התחרותיות". בשלב מסוים, צוין שם, פילבר ניסה לשכנע את הנגבי להתנגד ליוזמת חקיקה שקידמה את הרפורמה, שהיתה צפויה לפגוע ברווחים של בזק.

המעמד של הנגבי מורכב, וכך גם היחס שיש לתת לעדותו. לפני כשני עשורים הוא הועמד לדין בגין מינויים פוליטיים שביצע כשכיהן כשר לאיכות הסביבה. לבסוף הורשע בעדות שקר: הנגבי חתם על תצהיר שבו הכחיש את מעורבותו בניסוח מודעה שבה התרברב על כך שסידר עבודה לעשרות חברי ליכוד. במשפט התברר ששיקר.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בישיבה של סיעת הליכוד בכנסת. ינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל)

בהרכב שהרשיע אותו והטיל עליו קלון ישב עודד שחם, אחד משלושת שופטי משפט המו"לים. שחם, שממילא אינו מרבה להתבטא במשפט, גזר על עצמו אתמול שתיקה מוחלטת. העבר הפלילי של הנגבי הוזכר בדיון רק ברמז. זה קרה כשהסנגור של בני הזוג אלוביץ', ז'ק חן, אמר לעד שהוא מכבד את הזהירות שבה הוא מתנסח. "אין זהיר כבעל ניסיון", השיב הנגבי.

כמו עדים אחרים, גם הקריירה של הנגבי כרוכה בזו של ראש הממשלה נתניהו, ראש המפלגה. לקראת הבחירות האחרונות לכנסת התמודד הנגבי בפריימריז של הליכוד ונכשל. הוא דורג במקום ה-45 הבלתי ריאלי. אחרי הניצחון בבחירות, כשהנגבי נותר כצפוי מחוץ לכנסת, נתניהו סידר לו ג'וב: ראש המטה לביטחון לאומי ויועץ ראש הממשלה לענייני ביטחון, תפקיד שעד אז מילאו אנשי מקצוע ששירתו בתפקידים בכירים במוסד ובצה"ל, לא פוליטיקאים לשעבר.

גם את הג'וב שהוביל אותו לחדר החקירות ב-2017 קיבל הנגבי מנתניהו. ב-2015, אחרי הניצחון בבחירות, נתניהו לקח לעצמו את תיק התקשורת. כעבור חצי שנה פורסם ב"הארץ" התחקיר של גידי וייץ שחשף את דפוס הפעולה שעומד בבסיס הפרשה הפלילית. הגילויים המשיכו להצטבר גם לאחר מכן, וב-2016 הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, שנתניהו שרוי בניגוד עניינים. היועמ"ש הורה לנתניהו להעביר לשר אחר את הסמכויות שעשויות להשפיע על קבוצת בזק, מתחרותיה והענפים שבהם היא פועלת.

ביולי 2016 העביר נתניהו את הסמכויות להנגבי, שכיהן אז כשר לפיתוח אזורי. בהמשך מונה הנגבי לממלא מקום שר התקשורת, תפקיד שבו החזיק עד סוף מאי 2017. בחדר החקירות סיפר הנגבי שהתפקיד הוצע קודם לשלושה פוליטיקאים אחרים מהליכוד – יובל שטייניץ, אופיר אקוניס ויריב לוין – וכולם סירבו.

"ראש הממשלה לא רצה לוותר על משרד התקשורת, ולכן חיפש מישהו שכן ייענה", אמר הנגבי, "הייתי הרביעי בשרשרת המזון". לדבריו, הוא נענה להצעה בגלל ידידותו עם נתניהו והעובדה שהיה לו הרבה זמן פנוי. "לא היו לי ציפיות, כי ידעתי שאני עושה ג'סטה לראש הממשלה אחרי שהוא נכשל במציאת מועמד אחר".

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

בהתאם לנסיבות, סיפר הנגבי, נאסר עליו לדבר עם נתניהו על נושאים הקשורים לבזק ומתחרותיה – והוא נדרש לקבל בעצמו את ההחלטות. לטענתו, כך אכן עשה. אבל בשיח עם החוקרת היה לו חשוב להסתייג מהמושג "החלטה". לדבריו, הוא לא מילא תפקיד פעיל בקבלת ההחלטות. "ברוב המקרים, הייתי אומר 99.9% מהמקרים, כשנדרשתי או התבקשתי לחתום, או הוצג בפני נושא לחתימה – זה הוצג כדבר שהדרג המקצועי עסק בו לאורך תקופה, גיבש המלצה, ואני מקבל את ההמלצה".

את פילבר הגדיר הנגבי כ"דמות הדומיננטית" במשרד התקשורת. פילבר נהג בו בכבוד, אמר השר לשעבר, אבל היה ברור מי מנהל את מי. "הוא לא התנהג בדרך שפוגעת בהיררכיה, אבל כל אחד ידע, כולל אני, שהוא היה לפני ויישאר אחרי, שאת המדיניות הוא גיבש כבר. אני לא מגבש אותה, וגם לא מתיימר לגבש, כי חבל לי להשקיע בדבר שהוא זמני".

המינוי של הנגבי אמנם נועד למנוע את ניגוד העניינים שנתניהו הסתיר עד אז, אבל בחקירתו יצר הנגבי את הרושם שהיה זה צעד מלאכותי בעיקרו. למעשה, המדיניות שפילבר קידם – והנגבי אישרר – היא המדיניות של נתניהו שגובשה עוד קודם לכן. הנגבי סיפר לחוקרת שעם כניסתו לתפקיד, פילבר גם הבהיר לו את זה.

על מהלך שנועד להיטיב עם בזק בתחום התשתיות אמר פילבר להנגבי כי "למעשה זה היה הבסיס שהוא גיבש עם ראש הממשלה כשהיה שר תקשורת, וקיבל ממנו אור ירוק וגיבוי". הנגבי הוסיף שידע ש"אף גורם" מחוץ למשרד לא תמך במדיניות של פילבר לגבי בזק, ונתן שתי דוגמאות: משרד האוצר ומבקר המדינה.

לדברי הנגבי, הוא דאג לאמץ מראש אמצעי הגנה. הוא הזכיר לחוקרת את הסתבכותו הפלילית בפרשת המינויים הפוליטיים, ואמר שאחת המסקנות שלו היתה לפנות ליועצת המשפטית של המשרד דאז, דנה נויפלד, ולבקש ממנה שתסייע לו להימנע ממהלכים "לא נכונים". בנוסף אמר שהוא ידע שסמנכ"ל הכלכלה במשרד, הרן לבאות, מתנגד למדיניות של פילבר – ולכן התעקש לזמן אותו לדיונים, כדי שתישמע דעה אחרת.

הנבוט של חיים סבן

אתמול באולם, רוב התיאורים הללו לא הושמעו. בפרקליטות המדינה הסכימו לוותר על החקירה הראשית של הנגבי, ובמקומה הגישו את תמליל עדותו. הדיון נפתח בחקירה נגדית שאותה ניהל עו"ד חן, הסנגור של בני הזוג אלוביץ'. עו"ד חן הציג להנגבי מסמכים, ציטוטים והיגדים שתומכים בקו ההגנה – וכמעט תמיד נענה בהנהון או אישור לקוני.

הסנגור ניסה להפריך את הרושם שלפיו הנגבי היה לא הרבה יותר מחותמת גומי. הוא הציג לו, בין היתר, מקרה שבו עיכב החלטה שהיטיבה עם בזק – ועורר מורת רוח אצל פילבר. במקרה אחר הציג הסנגור קטע מתוך החקירה של פילבר, שבה אמר עד המדינה שהנגבי "למד את הנושא" והחליט לבטל באופן מדורג את ההפרדה המבנית בבזק – צעד שמתואר בכתב האישום ככזה שמגלם "יתרון כלכלי עצום לבזק".

הנגבי שלל זאת. "לא קיבלתי החלטה על [ביטול] ההפרדה המבנית, לא מדורגת ולא בכלל", אמר. לדבריו, הוא עסק בכלל ב"הפרדה תאגידית", צעד אחר שנועד להיטיב עם בזק, אם כי במידה פחותה, וגם אותה לא אישר. "אישרתי את מסמך הכוונות שהוא [פילבר] הוציא, שבו נאמר שיש לקדם [ביטול של] ההפרדה התאגידית בכפוף לשימוע", אמר הנגבי. התשובה הזאת העניקה חיזוק לתזה של הסנגור, שלפיה הנגבי היה שר בעל עמדות עצמאיות, כזה שלא מאשר כל דרישה של פילבר.

חיים סבן (צילום: ממשלת ארצות-הברית)

מקרה אחר שהעלה עו"ד חן מגיע מהתפר שבין כלכלה ליחסים בינלאומיים. המהלכים שקידם פילבר למען בזק עוררו תסיסה בקרב החברות המתחרות. אחת מהן היתה חברת הסלולר פרטנר, שבה שלט אז בעל ההון הישראלי-אמריקאי חיים סבן, שנודע כמקורב למפלגה הדמוקרטית בארצות-הברית. הנגבי סיפר שהוא נפגש עם סבן בספטמבר 2016 ושמע ממנו באופן אישי שהוא "זועם" על ההטבות שניתנו לבזק על חשבון מתחרותיה.

הסנגור הקריא קטע מהחקירה של הנגבי שבו שיחזר את שיחתו עם סבן: "הוא אמר 'תגיע עד לראש הממשלה'", אמר הנגבי לחוקרת, "אמרתי לו שאני לא יכול לדבר עם ראש הממשלה כי כל הסיפור הוא שיש קו. הוא אומר, 'כי אני דיברתי עם ראש הממשלה, ואני גם אמשיך לדבר איתו – ויש לי דרכים להסביר לו שזו טעות קשה, ואני הולך להילחם ואני הולך לתקשורת ואני הולך לבג"ץ, ואנחנו לא נאפשר את זה – ואנחנו נדרוש את פירוק בזק'. כל מיני דברים מאוד, כזה... מדם לבו".

"זכור לך מה אתה עושה אז?", שאל עו"ד חן.

"דיברתי עם פילבר", השיב הנגבי.

הנגבי אמר שהוא לא זוכר את תוכן השיחה, והסנגור הקריא כיצד תיאר זאת בחקירתו: "אני אמרתי אז למומו: 'תשמע, מה שאני בכלל מציע – תקפיא את כל הסיפור הזה עד אחרי הבחירות בארצות-הברית'. [...] הוא היה מאוד מחובר להילרי קלינטון, והיא היתה המועמדת הסבירה להיבחר. אמרתי: 'תשמע, האיש הזה, כרגע, יכול להיות שהוא הולך להיות האיש הכי חשוב בקשר בין ישראל לבין הנשיאה הנבחרת. זה לא אומר שהוא יכתיב מהלכים שנוגדים את טובת המדינה או את טובת שוק התקשורת, אבל אני מציע לך שבכל הנושא הזה לא נעשה שום דבר עד שנעבור את הבחירות'".

עד המדינה שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת בתקופה "תיק 4000". בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

מבחינת עו"ד חן, זוהי עוד הוכחה לכך שהנגבי התייחס לתפקידו ברצינות, מתוך מחשבה על האינטרס הציבורי הרחב. "אין ספק שיחסי החוץ הם דבר מאוד-מאוד חשוב, שחייב להיות גם הוא לנגד עיניך, זה בהחלט לגיטימי לעצור רגע כדי שלא ייגרם נזק במישור הזה, וכך פעלת – ברמת ההצעה", אמר.

"כך ייעצתי", חידד הנגבי, "היה לי חשוב להעביר את הרושם שהיה לי".

כל הסיטואציה הזאת היא דוגמה לעולם ההפוך שנוצר במשרד התקשורת בתקופת הדמדומים שבה רחשה פרשת "תיק 4000": גורם מפוקח, במקרה זה חיים סבן, פונה לראש הממשלה ושר התקשורת ומאיים עליו בצעדים אגרסיביים אם לא ישנה את המדיניות. נתניהו מנוע מלטפל בנושא בשל חברותו עם בני הזוג אלוביץ', מתחריו של סבן, ולכן פונה איל ההון האמריקאי לממלא המקום הנגבי וחוזר על האיום באוזניו.

הנגבי אמנם אמור להיות גורם עצמאי – זאת הרי ההצדקה היחידה לכהונתו – אבל הוא יודע שהכל העמדת פנים. אז הוא פונה למנכ"ל פילבר, האיש של נתניהו, ו"מייעץ" לו מה לעשות – כי ברור שהוא זה שקובע בפועל.

אינטימי עם צחי הנגבי

בשלהי 2017, כשהנגבי ישב בחדר החקירות ושמע כיצד פעל פילבר מאחורי גבו ועמד בקשר ישיר עם בזק, הוא הגיב בתדהמה. פולינה גובזמן-קריב, חוקרת רשות ניירות ערך שהעידה במשפט בחורף שעבר, הציגה להנגבי מסמך פנימי של משרד התקשורת וביקשה ממנו לנחש מי עוד ראה אותו ואף הכניס בו תיקונים. "אני מניח שבזק", אמר הנגבי. "מניח נכון", השיבה החוקרת. "מדהים", אמר הנגבי, "אם דנה [נויפלד] לא ראתה ובזק ראו, זה נראה לי מאוד מדהים, וגם... גם מכעיס".

בחלק אחר של התשאול הוצג להנגבי מקרה שבו הוא נתן לפילבר גיבוי לנסח מסמך עם תוכן מסוים – אך פילבר שינה את התוכן כך שיועיל לבזק, ובניגוד להסכמות. "אתה מרגיש מרומה?", שאלה החוקרת. "אני מרגיש בתוכנית 'אינטימי' עם רפי רשף", התבדח הנגבי.

החוקרת חזרה על השאלה, והפעם הגיב הנגבי באי-נוחות: הוא אמר שהוא מבין שפילבר היה נתון ב"מצוקה", ובכל זאת לא ציפה מידיד כמוהו לעשות לו דבר כזה. "זה לא משקף את מה שחשבתי על מערכת היחסים ביני לבינו, וגם בין שר למנכ"ל", אמר הנגבי. "זה מקומם אותי. זה מכתב שאמור היה להיות תולדה של כל ההנחיות והעצות שנתתי למומו כידיד וכשותף בניהול המשרד, ומה שמסתבר זה שהוא... שזה לא כך. זה סיוט".

פולינה גובזמן-קריב, החוקרת של צחי הנגבי, בפתח עדותה במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, דצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

הנגבי אמר לחוקרת גובזמן-קריב שהוא נמצא בפוליטיקה כבר שלושים שנה, מתוכן עשר שנים כשר בממשלות ישראל, ומעולם לא נתקל בהתנהלות כזו מצד עובד מדינה. "אני עכשיו אהיה פרנואיד, בכל מקום שבו אהיה בתחום הציבורי אני אכנס לקרביים בצורה הרבה יותר קיצונית", אמר הנגבי. "הייתי תמים, וזה לא מתאים. זה לא נעים לי. בקיצור, חשבתי שאני יותר מתוחכם".

אתמול בדיון ניסה עו"ד חן לרכך גם את הרושם הזה. הוא הזכיר לעד שבחקירתו הוא גם התייחס לפילבר כאל גורם מקצועי שמבין ומכיר את שוק התקשורת, כזה שהתייחס לתפקיד בשקדנות, פעל לקידום האינטרס הציבורי הרחב וגרף שבחים – גם מפי הנגבי.

לפי הגרסה הזאת, שפילבר עצמו השמיע כשזומן להיחקר באולם, המנכ"ל המודח של משרד התקשורת חזה בישראל דוהרת אל משבר חמור בתחום תשתיות האינטרנט – ובסך הכל רצה לרתום את שתי החברות הגדולות בארץ בתחום, בזק ו-Hot, למהלך שימנע זאת. פילבר הסביר שהמהלך היה יקר, ארוך ומורכב, ולכן החליט לתת להן תמריצים שיהפכו אותו לכדאי עבורן.

הנגבי הסכים עם התיאור הזה, והוסיף שלמשבר הצפוי לא היו רק משמעויות כלכליות, אלא גם בטחוניות. בזמן אמת, אישר הנגבי, הוא לא חשד שמאחורי הפעלתנות של פילבר עומדים אינטרסים זרים. מבחינת עו"ד חן, לא מדובר באינטרסים זרים וההתנהלות של פילבר מול בזק כלל אינה חריגה – אלא מייצגת את האופן שבו ניהל מגעים גם עם החברות המתחרות, ובראשן Hot.

עו"ד ז'ק חן, סנגורם של שאול ואיריס אלוביץ', אתמול באולם משפט המו"לים (צילום: חיים גולדברג)

הסנגור של בני הזוג אלוביץ' הציג להנגבי התכתבויות של פילבר והעוזרת המקצועית שלו, עדי קאהן-גונן, עם בעלי תפקידים ב-Hot. הוא הזכיר שפילבר נהג להיפגש בבתי-קפה עם מנכ"לית Hot, טל גרנות, ולא סיפר על כך לעמיתיו במשרד התקשורת. הנגבי אישר שהוא לא מוצא בכך פגם, אבל נזהר לא לקבוע שהמקרה של Hot ובזק זהה. הוא אמר שאם המגעים מתבצעים בחסות הסודיות, בלי לעדכן את הדרג המקצועי והייעוץ המשפטי – זוהי התנהלות לא תקינה.

היבט אחר שעו"ד חן רצה להדגיש הוא החתירה של פילבר "לפרמל", בלשונו, את המגעים הבלתי רשמיים שניהל עם גורמים מפוקחים: פילבר הגיע איתם להסכמות מקדימות, העביר להם מידע פנימי וקיבל הערות ובקשות – אבל דאג להלבין את המהלכים דרך הדרגים המקצועיים במשרד, שבדרך כלל לא היו מודעים לאפיקים החשאיים שבהם פעל.

הנגבי אישר שפילבר נהג לפנות גם אליו ולעדכן אותו, כנדרש.

"פילבר אמר שהוא עשה את זה כדי לקבל את הגיבוי שלך", אמר עו"ד חן, "הוא מנכ"ל, אתה שר – אתה בסופו של דבר זה שמחליט על המדיניות. הוא צריך לעדכן אותך".

את התיאור הזה דחה הנגבי. "המצב היה לא נורמלי. כששר נכנס למשרד הוא מגבש מדיניות, בדרך כלל בעצה אחת עם המנכ"ל – אבל השר הוא הדומיננטי, ועל בסיס ההחלטות שלו המשרד מקדם מדיניות. פה, מה שהצגתי בחקירה, אני באתי למדיניות שכבר גובשה", אמר.

"במשרדים אחרים שהייתי בהם היו מקרים שאימצתי מדיניות שכבר היתה קיימת, אבל הקדשתי זמן הרבה יותר משמעותי מאשר פה כדי להבין אותה, להסכים לה או לשלול אותה. פה, כיוון שבאתי לפרק זמן מוגבל והמנכ"ל כבר היה מנוסה, הוא למעשה הוביל מהלך שהוא היה מאוד-מאוד מחובר אליו, אז נתתי גיבוי למהלך. זו לא החוויה שחוויתי במשרדים אחרים. אותי הוא שִכנע שהדבר הזה הוא נכון".

עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה. בית-המשפט המחוזי בירושלים, דצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל)

לקראת סוף הדיון, בחקירה חוזרת קצרצרה, התובעת יהודית תירוש ביקשה מהנגבי להתייחס לפרט שלא הוצג לו קודם לכן. היא ציינה שעו"ד חן הראה באולם מסמך ששלח פילבר לדנה נויפלד, היועצת המשפטית – עם עותק לחשבון הג'ימייל הפרטי של הנגבי. "פילבר אומר לה בעצם במייל הזה שהוא הכין פרק שעוסק בתהליכים הפרוצדורליים על בסיס עשרות דיונים ומפגשים במשרד ומחוצה לו, מאות שעות עבודה וכו'", אמרה עו"ד תירוש להנגבי. "מה שלא הוצג לך כאן זה את התשובה של הגברת נויפלד".

עו"ד חן קטע אותה, ואמר שהוא מתנגד להצגה של כל שאלה שקשורה למסמך הזה. השופטים ביקשו ממנו לתת לתירוש להשלים את השאלה – ורק בתומה להשמיע את ההתנגדות.

תירוש המשיכה: "השאלה שאני רוצה לשאול אותך היא האם ידעת, האם הובא לידיעתך, שהגברת נויפלד חולקת על הפרוצדורה שמוצגת במסמך של פילבר, על קיומן של שעות של ישיבות, ושהייעוץ המשפטי לא היה חלק מהן? האם זה הובא לידיעתך?".

"לא", השיב הנגבי במהירות, וחסך את הדיון על ההתנגדות. במילים אחרות, אישר העד, גם במקרה הזה פילבר הטעה אותו.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.53MB)