איך מעוררים הזדהות עם צמד מיליארדרים שהשחיתו אתר חדשות, רמסו עיתונאים, חיבלו ברפורמות שנועדו לחסוך כסף לכל ישראלי באשר הוא, רקמו יחסי סוד פליליים עם עובד ציבור בכיר שאמור היה לפקח עליהם – ולבסוף נתפסו והועמדו לדין על נתינת שוחד לראש הממשלה? הדרך הנועזת שבחר צוות הסנגורים של שאול ואיריס אלוביץ' היא לתאר אותם כאחד האדם, באמצעות סיטואציות המעוררות הזדהות רגשית: ההשפלה שבמעצר, החרדה מהאפשרות שהחקירה תפרק את המשפחה, האמונה היוקדת בחפות.

אחת הסצנות המכוננות בנרטיב האלטרנטיבי של בני הזוג אלוביץ' לגבי "תיק 4000" – פרשת השוחד שבה הם עומדים לדין בצוותא עם בנימין נתניהו – היא המעמד שבו פשטו החוקרים על הווילה שלהם בשכונת צהלה בצפון תל-אביב. בשעת דמדומים, לפני הזריחה, העירו את המשפחה כוחות גדולים של משטרה שהגיעו לבית עם משאיות, עבור הרכוש שיוחרם, ושמאית אמנות שתקבע אילו יצירות יוסרו מהקירות ובהמשך אולי יימכרו לכל המרבה במחיר.

בתוך הסצנה הזאת תוארה סיטואציה ברוטלית: אחרי שהפרידו את איריס אלוביץ' מבעלה שאול, החוקרים הסירו מאוזניה באלימות עגילים והחרימו אותם.

הסנגור של האלוביצ'ים, עו"ד ז'ק חן, חזר על התיאור הזה כמה פעמים לאורך משפט המו"לים. הסיפור צץ גם בתקשורת, אצל הבלוגר הביביסט אלי ציפורי – שטען שהחוקרים ממש "תלשו" את העגילים מאוזני הנאשמת – וגם אצל משה גורלי, הפרשן המשפטי של "כלכליסט".

אתמול (12.3) התברר שלא היה ולא נברא. ההגנה קיבלה סוף-סוף הזדמנות לחקור את אחת משתי החוקרות שהוצמדו לאיריס אלוביץ' בזמן הפשיטה, שאירעה ב-18 בפברואר 2018. באופן מפתיע, הסנגור חן לקח צעד אחורה ובמקום להטיח בה שהעגילים "הוסרו בברוטליות" או אף "נתלשו" מאוזניה של הנאשמת – הוא הסתפק בטענה שאלוביץ' קיבלה הוראה להסיר אותם. גם אותה לא הצליח לאשרר.

החוקרת שעמדה מאחורי דוכן העדים היא רפ"ק רעות ענוים, שמשרתת כיום כראש מחלק חקירות הסייבר של להב 433. ביום הפשיטה ליוותה ענוים את איריס אלוביץ' במהלך החיפוש, ואז המשיכה איתה לחדר החקירות. חקירת אשתו של הטייקון ששלט בקבוצת בזק היתה הפעולה המרכזית שביצעה במסגרת "תיק 4000".

כבר בחקירה הראשית של העדה, שאותה ניהלה עו"ד ניצן וולקן מפרקליטות המדינה, שללה ענוים את התיאור של מעמד הסרת העגילים. היא סיפרה שהבלשית שהוצמדה לאלוביץ', לירון מנשה, הסבירה לאשת הטייקון שהיא עומדת להילקח לחקירה, וככל הנראה גם למעצר, ולכן כדאי שתצטייד בפריטי לבוש שיתירו לה להכניס איתה לתא: בלי שרוכים בנעליים או בקפוצ'ון, ובלי חלקי מתכת בחזייה.

לדברי ענוים, לאלוביץ' הוסבר גם שלא תוכל להיכנס לתא המעצר עם התכשיטים שעל גופה – ושאם תגיע איתם למתקן של שירות בתי-הסוהר היא תידרש להפקידם בחוץ. "היא העדיפה להוריד את התכשיטים", העידה החוקרת.

"עד כמה, אם בכלל, את או גורם אחר שנכח בבית מטעם צוות החקירה הכרחתם את איריס להסיר את העגילים מהאוזניים?", שאלה עו"ד וולקן.

"לא היתה הנחיה כזאת, לא הכרחנו אותה", השיבה ענוים. "ההחלטה היתה כל כולה שלה". היא הוסיפה שהצוות אמנם קיבל הנחיה להחרים תכשיטים שיימצאו בבית משפחת אלוביץ' – אך בשום שלב לא נאמר לה שיש להחרים גם את התכשיטים שהחשודה עונדת על גופה.

ענוים ציינה שלכל אורך הפשיטה מכשיר הקלטה שנשאה על גופה תיעד את חילופי הדברים. קטעים מתוך התמליל הוצגו באולם. באחד מהם שואלת איריס אלוביץ' אם להוריד את השעון והעגילים, ואחת החוקרות עונה לה: "כן, כן. חבל, תורידי. נצטרך לשים בפיקדון, ילך לאיבוד, לא ילך לאיבוד – חראם". לדברי ענוים, הדוברת במקרה זה היא הבלשית מנשה.

"עד כמה את או גורם חקירה אחר הוריד מגופה של איריס אלוביץ' עגילים, תכשיטים?", שאלה עו"ד וולקן.

"חלילה, זה לא קרה", השיבה ענוים. לדבריה, אלוביץ' הסירה את התכשיטים בעצמה.

"הועלו במשפט טענות הגנה שלפיהן העגילים של איריס אלוביץ' הוסרו בברוטליות מאוזניה", המשיכה עו"ד וולקן.

"לא היה ולא נברא. במידה וזה היה, זה היה ניכר בתמלול – היה עלי מכשיר הקלטה לאורך כל החיפוש", השיבה ענוים. "גם לא זכור לי שהיתה הרמת קול, אלימות או משהו חריג". לדבריה, גם לא היה ניסיון לגרום לאלוביץ' להסיר את התכשיטים בעורמה.

עו"ד חן, הסנגור של איריס אלוביץ', כלל לא ניצל את ההזדמנות כדי לעמת את העדה עם הטענה העובדתית שהעלה בעבר: שהיא או אחד מעמיתיה הסירו באלימות תכשיטים מגופה של הנאשמת. כעת הסתפק עו"ד חן בטענה שהחוקרים הורו לאלוביץ' להסיר את התכשיטים. רפ"ק ענוים שוב הכחישה.

עו"ד חן ניסה לאתגר את הטענה הזאת, ושלף ציטוט מתוך התמליל: "איריס, לא לקחת תכשיטים, בסדר? להוריד הכל. תכשיטים, עגילים, טבעות, שרשראות. בסדר?". מבחינת הסנגור, האמירה הזאת מוכיחה מעבר לכל ספק שלא היה מדובר בדיאלוג. "זו הוראה, לא הצעה", הטיח בעדה. "לא 'אולי', לא 'בערך', לא 'אם בא לך' ולא 'יקחו בשב"ס'. 'איריס – לא לקחת תכשיטים, להוריד הכל'".

רפ"ק ענוים אמרה שהיא לא מכירה את הקטע הזה, וביקשה להאזין להקלטה. הבקשה העלתה כמה קשיים טכניים, ולבסוף ניגשה לדוכן העדים עו"ד נעה פירר, עמיתתו של עו"ד חן, והשמיעה קטע מההקלטה באמצעות הרמקולים של המחשב הנייד שלה.

ענוים השיבה שהיא לא מצליחה לשמוע כלום, אבל חן התעקש שניתן לשמוע הכל. "אולי לעו"ד חן יש שמיעה ביונית", העירה בסרקזם עו"ד וולקן. משה בר-עם, השופט שמקום מושבו הכי קרוב לדוכן העדים, התרשם אחרת – ואכן, גם בחלק האחורי של האולם, שבו יושבים העיתונאים, ניתן היה לשמוע את המילים "לא לקחת תכשיטים, להוריד הכל, תכשיטים, עגילים, טבעות, שרשראות". עו"ד חן אמר לעדה שזאת ההוכחה שהיא הורתה לאלוביץ' להסיר את תכשיטיה.

"אתקן את אדוני", אמרה ענוים, "הדוברת היא לירון מנשה. אני מזהה את הקול שלי, וזו לא אני. ובכל מקרה אין שום סתירה – לירון הסבירה לה לגבי הקפוצ'ון, והנעליים, ומה ששמענו עכשיו לא סותר את מה שאמרתי. לא היתה הוראה. עוד קודם אמרו לאיריס: 'חראם, תורידי, יקחו לך כפיקדון'. זה חלק משיח שלם. זו הפרשנות שלך, וזו הפרשנות שלי. ואם אתה חושב אחרת אתה יכול להעיד את לירון".

עו"ד חן המשיך הלאה, והבדיה על חוקרים אלימים שתולשים עגילים מתנוכי האוזניים נותרה מאחור, כרושם עמום מן העבר שאיש כבר לא מוצא צורך לתקף.

לביאה בבוץ

בקו ההגנה של האלוביצ'ים, הסיפור על התכשיטים משתלב עם שורה של טענות על יחס פסול שחוו במתקני יחידת להב 433 בלוד, שם נחקרו. אחת הטענות שאליהן נדרשה להתייחס רפ"ק ענוים היא שהחוקרים איימו על איריס אלוביץ' בהארכת תקופת המעצר כדי לגרום לה לשתף פעולה ולאשר את המידע שבידיהם.

ענוים שללה את הטענה הזאת. "החקירה היתה מורכבת ומסועפת, ומרובת מעורבים", העידה בחקירתה הראשית, "היו פעולות חקירה רבות שהיה צריך לבצע, וככל שגברת אלוביץ' מסרה גרסה שלא עלתה בקנה אחד עם הראיות – הובהר לה שככל שלא נקבל גרסה שמתיישבת עם המציאות ניאלץ להגיע למצב של הארכת מעצר, כי לא נספיק לבצע את כל פעולות החקירה שתִכננו".

לטענת ענוים, כך קרה למשל כשאלוביץ' הכחישה בתוקף שהיא מתערבת בנעשה ב"וואלה", אתר החדשות של קבוצת בזק – אף שהחוקרים החזיקו בהתכתבויות שהוכיחו אחרת. לדבריה, כך קרה גם כשאלוביץ' אמרה שלא ידעה כלום על מיזוג בזק ו-yes. החוקרת הסבירה שבכל פעם שהנחקר מכחיש פרט מידע שנמצא בידי החוקרים, הדבר מאלץ אותם לבדוק שוב את החומר – לעיין בראיות, לתשאל מחדש עדים – פעולות שמטבען מאריכות את תהליך בירור האמת.

עו"ד חן, בחקירה הנגדית, לא קיבל את הקביעה הזאת. הוא טען שיש רק שני תרחישים אפשריים: או שהמידע שבידי החוקרים מהימן ויצוק בבטון – ולכן אין צורך באישור מפי הנחקרת, איריס אלוביץ'; או שהמידע פגום ובלתי מהימן – ואז הלחץ על הנחקרת, שנועד להכשיר את המידע, הוא מעשה פסול שתכליתו הפקת עובדות כוזבות. בשני המקרים, טען, הלחץ והאיומים בהארכת מעצרה אינם חיוניים לבירור האמת.

"על מנת שזה לא יקרה, ולא תהיה סתירה בין עדותה והראיות, מה היא צריכה לעשות? להודות?", תהה הסנגור.

"לא להודות, למסור גרסה שתעלה בקנה אחד עם הראיות שבידי צוות החקירה", השיבה העדה.

"ראיות שכביכול מוכיחות את אשמתה", לחץ הסנגור.

"נכון", השיבה העדה.

"משמע להודות", המשיך הסנגור.

"כן", הודתה העדה.

"כלומר, 'עד שלא תודי – אני איאלץ להאריך את מעצרך'", הוסיף הסנגור.

"זו הפרשנות שלך", השיבה ענוים.

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, חזרה על השאלה של הסנגור: "זה אומר שעד שהיא לא תודֶה, לא תשחררו אותה".

"זה לא מה שאמרתי", אמרה ענוים. "הרעיון היה להציג לה שהגרסה שהיא מוסרת מופרכת לחלוטין. עובדתית, ככל שהוצפו בפניה ראיות, הגרסה שלה השתנתה בהתאם. הרעיון היה להסביר לה שככל שגרסתה לא עולה בקנה אחד עם חומר הראיות, אז כן – ככל הנראה יהיו פעולות חקירה נוספות שנצטרך לבצע. לא אמרתי שעד שהיא לא תודה היא לא תשוחרר".

מבחינת הסנגור, מדובר בדוגמה אחת לאופן שבו החוקרים ניסו לייצר מצוקה אצל בני הזוג אלוביץ'. הוא הציג כמה דוגמאות במהלך הדיון, למשל קטע מתוך חקירה שבה ענוים שואלת את אלוביץ': "את ציפית לתא מעצר? לגילוח של התמונות מהקירות? לתפיסה של הרכבים?". אלוביץ' השיבה בשלילה לכל השאלות. לאחר מכן פנתה ענוים לחוקר האחר שהיה בחדר ואמרה לו: "הם לא הבינו כמה זה חזק, עד כמה זה עצוב, הם חשבו שזה כמו הפעם הקודמת (החקירה שניהלה רשות ניירות ערך, שבמרכזה התנהלות פלילית בחברת בזק; א"ב) – ייכנסו, יקחו שני פלאפונים, יחקרו את שאול יומיים ויחזירו אותו הביתה". לאחר מכן פנתה שוב לאיריס אלוביץ': "הייתם בטוחים שזה שידור חוזר".

עו"ד חן שאל את ענוים מדוע היה צורך לדבר כך לחשודה. ענוים השיבה שהמטרה היתה להמחיש לה שהחשדות הנוכחיים חמורים יותר מאלו שהועלו בעבר. "לאורך כל החקירה הובהר לה שכשיוטחו בפניה הראיות היא תבין עד כמה התשובות שלה לא עולות בקנה אחד עם החומר", אמרה. "התשובות שלה סתרו באופן מובהק את חומר החקירה, שבשלב הזה כבר היה בידי החוקרים".

במקרה אחר, החוקר צחי בן-ארצי לחץ על הסנטימנט המשפחתי. "תעשי את ההחלטה הכי חשובה לך", אמר לאיריס אלוביץ' בחדר החקירות, "ההחלטה הכי חשובה לך זו המשפחה שלך. זה קשור לשאול ולאור (בנו של בעלה מנישואיו הקודמים; א"ב). בתוך הסיפור הזה, את לא לבד. אמרו לך אתמול, את הלביאה. הבוץ כל-כך עמוק לשלושתכם שאת אולי יכולה לעשות משהו לגבי זה. תעשי את השיקולים שלך. [...] איריס, חלון ההזדמנויות הולך ונסגר".

בשלב הזה נכנסה לחדר ענוים וחיזקה את המסר: "זה ממש על הכתפיים שלך", אמרה לחשודה.

"מה על הכתפיים שלה?", תהה אתמול עו"ד חן.

"ההחלטה אם לשתף פעולה עם החקירה", השיבה ענוים.

"מה יקרה ברגע שהיא תודה? הבוץ יתקרש, המשפחה תצוף והיא תינצל? או שהיא תשקע עוד יותר בבוץ? אני רוצה להבין את ההיגיון שלכם", לחץ עו"ד חן.

ענוים סיפקה תשובה בלתי משכנעת: "לא לשקוע בבוץ – המשמעות היא שהיא לא תקבל עוד ימי מעצר, לא להמשיך את המצב שבו היא נמצאת במשך כל התשעה ימים האלה. זה המעצר, זה המשפט".

"אבל אם היא תודֶה יהיה משפט, לא?", אמר עו"ד חן.

ענוים השיבה שכאשר חשוד משתף פעולה עם החקירה, ואולי אפילו מביע חרטה, בית-המשפט עשוי לזקוף זאת לזכותו אם וכאשר יועמד לדין.

הבנה טלפתית

בחלק השני של הדיון העיד עדי עיואן, חוקר ברשות ניירות ערך שהשתתף גם הוא בחקירת "תיק 4000". עיואן, רואה חשבון בהשכלתו, נטל חלק בגביית עדותם של כמה מאנשי "וואלה" ועובדי ציבור ממשרדי ממשלה שונים. התפקיד המרכזי שמילא היה חקירתו של דוד שרן, ראש לשכת נתניהו לשעבר.

שרן, איש אמון של נתניהו שנאשם בלקיחת שוחד בפרשת הצוללות, ניצל את עדותו בבית-המשפט כדי למתוח ביקורת חריפה על החוקרים ולחזור בו מחלק מהדברים שאמר בחדרי החקירות. למרות האישומים הכבדים והיותו עד במשפט המו"לים, נתניהו מינה את שרן ליועץ פוליטי, והשבוע דווח כי ראש הממשלה אף שוקל למנותו למנכ"ל הליכוד.

בחקירתו הנגדית של החוקר עיואן, עו"ד חן טען שהופעל לחץ פסול על שרן. בזמן חקירת "תיק 4000" שרן כבר היה חשוד בתיק הצוללות. לכן, טען הסנגור, החוקרים הקפידו להבהיר לו שוב ושוב שבמקרה הזה הוא נחקר כעד – רמז עבה לכך שאם לא ישתף פעולה הוא עלול להפוך לחשוד גם בפרשה הזאת.

עיואן שלל זאת בתוקף. "המטרה היא הרגעה", טען. "זה נועד להרגיע אותו, כי אני יודע שהחוויה האחרונה שלו ממשרדי להב היא חקירה כחשוד. שרן מסר גרסה לא קוהרנטית ולא הגיונית – ואני מזכיר לו שהוא רק עד, שהוא יכול להירגע ולהיות פתוח איתנו. זה בוודאי לא איום".

עוד קודם לכן, בחקירה הראשית, אמר עיואן שלא נכון לכנות את שרן "עד מרצה", משום שהיו כמה וכמה מקרים שבהם התווכח עם החוקרים ועמד על כך שהמידע שמוצג לו אינו מדויק.

עו"ד חן ניסה לתקוף את הטענה הזאת, בין היתר באמצעות מקרה שכבר עלה בעבר במשפט: החוקרים הציגו בפני שרן את המעמד שבו הגיעו נציגי משרד התקשורת ללשכת נתניהו כדי להחתימו על מסמכים שאישרו את עסקת המיזוג בין בזק ל-yes. מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר, קידם במרץ את המהלך, שערכו עבור האלוביצ'ים נאמד בכתב האישום בקרוב למיליארד שקל. אלא שהחוקרים אמרו לשרן כי מי שנכנסה ללשכה היתה דנה נויפלד, שהיתה אז היועצת המשפטית של משרד התקשורת. שרן אישר, וסיפר לחוקרים שהוא אכן הכניס את נויפלד ללשכה ושמע אותה מדברת עם נתניהו. בדיעבד התברר שלא נויפלד הביאה את המסמכים לחתימה, אלא מימון שמילה, המשנה למנכ"ל משרד התקשורת.

"זה אירוע שלא היה, שלא יכול להיות, ועכשיו העד כבר מוסר גרסה פוזיטיבית", הטיח עו"ד חן, "רואים ממש איך שרן מתפתל על הקרס ומתחיל לבנות לכם גרסה שלא היתה ולא נבראה. זה עד מרצה או לא עד מרצה?".

"לא מרצה", התעקש עיואן. מבחינתו, הבלבול בזהותו של האדם שהגיש לנתניהו את המסמכים כלל לא חשוב. "עיקר השאלות עסקו במה שנאמר באותו אירוע, ולא אם זה דנה או שמילה או מישהו אחר", אמר. "להבנתי, אין לזה כל משמעות".

לעו"ד חן היתה עוד דוגמה. הוא ציין שבתחילת חקירותיו, שרן טען כמה פעמים שמעולם לא שוחח עם נתניהו על בזק – ושנתניהו כלל לא התעניין בתחום תשתיות התקשורת. ובכל זאת, טען הסנגור, החוקרים אמרו לשרן שוב ושוב שנתניהו כן עסק בבזק והציגו לו שאלות על כך, כדי לגרום לו לאשר את הטענה שנתניהו נתן הוראות שהועילו למצבם העסקי של האלוביצ'ים. אבל שרן לא שיתף פעולה.

בשלב מסוים, אמר עו"ד חן, החוקרים הציגו היגד היפותטי שלפיו שרן לא פועל על דעת עצמו, ואם הוא ערך דיון כלשהו בנושא בזק – משתמע מכך שנתניהו נתן הוראה. שרן שוב אמר שזה לא קרה, אך אישר את ההיגיון הפנימי של ההיגד: מתוקף תפקידו, הוא אכן פעל לפי הוראות של ראש הממשלה, שכיהן בעת ההיא גם כשר התקשורת.

לדברי עו"ד חן, זה לא הספיק לחוקרים. שרן אמר שהוא "מניח" שההיגד שהציגו לו הגיוני, אך לא אישר באופן מובהק שנתניהו טיפל בענייני בזק. לפיכך, אמר הסנגור, החוקרים דרשו ממנו להפסיק להשתמש במילה "מניח" – ולתאר את הסיטואציה בלשון עובדתית. לבסוף גרמו לו לומר שנתניהו דיבר על "בעיה עם בזק" ושצריך לתקן אותה.

העד עיואן טען שלא מדובר במניפולציה, ושאף אחד מהחוקרים לא ניסה לשתול מילים בפיו של שרן. "הכוונה שלנו היא שהוא יגיד אם הוא 'יודע' או 'לא יודע'", אמר עיואן. בחקירה פלילית למונח "מניח" אין ערך ממשי, הסביר.

במקרה הזה, בניגוד לעובדה הכוזבת על דנה נויפלד, הקייס של ההגנה פחות חזק. אתמול בדיון אמר עיואן שדוד שרן התעקש שהוא יזם בעצמו פגישה עם עמיקם שורר, יד ימינו של שאול אלוביץ', כדי לטפל ב"בעיה" שעליה דיבר נתניהו – מונח שעליו חזר שוב ושוב בחדר החקירות.

תמליל החקירה מחזק את הרושם ששרן לא בדה זאת מלבו, אלא בעיקר ניסה להלך בין הטיפות: מצד אחד לשתף פעולה עם החוקרים, ומצד שני להגן על הבוס נתניהו.

"איזה בעיה?", שאל אותו עיואן בחדר החקירות, ושרן השיב: "הוא לא אמר לי".

עיואן והחוקר השני, ערן בוחניק, שאלו את שרן כיצד ניתן לפתור בעיה שפרטיה מעולם לא נמסרו לו. איך הוא יודע שנתניהו מדבר על בעיה אחת, ולא על בעיה אחרת? שרן הסביר: "איך אני יודע שזו אותה בעיה? כי אחרי זה עמיקם [שורר] היה יכול להגיד לי שיש בעיה אחרת. עמיקם אמר לי על בעיה ספציפית, נתן לי מישהו, והלכתי ובדקתי, לראות אם באמת עשו להם עוול או לא. אוקיי?".

עיואן פִקפק באפשרות שנתניהו ושרן מבינים זה את זה ללא מילים: "יש ביניכם טלפתיה?".

"די נו, באמת. אני צריך להגיד לך?", השיב לו שרן. "איך אנחנו יודעים? אנחנו יודעים".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.56MB)