למרות שלעד המדינה שלמה (מומו) פילבר לא היה כל קשר ישיר עם נאשם מספר 4 במשפט המו"לים, ארנון (נוני) מוזס, צוות ההגנה של מוזס קיבל את יומו בבית-המשפט וחקר את פילבר בחקירה נגדית. במוקד החקירה הקצרה, שניהלה עו"ד נוית נגב, עמדו שני כלי תקשורת המזוהים עם נתניהו – "ישראל היום" וערוץ 20 (כיום ערוץ 14).

מוזס, כזכור, הועמד לדין באשמת הצעת שוחד בפרשה המכונה "תיק 2000", המתבססת על הקלטות של שיחות בינו לבין נתניהו שבהן נשמע מוזס מציע לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לשנות מן היסוד את הסיקור בכלי התקשורת שבשליטתו, "ידיעות אחרונות" ו-ynet, כדי להבטיח שנתניהו יישאר ראש ממשלה; בתמורה לכך שנתניהו יפעל להגבלת תפוצת "ישראל היום", המתחרה העיקרי של "ידיעות אחרונות" בשוק הדפוס.

במענה שמסר מוזס לכתב האישום נגדו טען המו"ל כי כשאמר את הדברים לנתניהו, בסך הכל ניהל שיחת לובינג לגיטימית עם פוליטיקאי במטרה לקדם חוק שיטיב עם הציבור כולו. אשר להבטחה לשנות את הסיקור בקבוצת התקשורת שבשליטתו, מוזס טען כי אלה אמירות טבעיות בין מו"ל לפוליטיקאי וכי ממילא לא היה יכול להוציא אותן אל הפועל.

נוני מוזס דוחק בנתניהו לשלוח אדם שיתדרך את העורכים הבכירים בקבוצת "ידיעות אחרונות", רון ירון וערן טיפנברון, כיצד להטות את הסיקור לרצונו של נתניהו (צילומי מסך מהדיווח בחדשות 2 בינואר 2017 על חשיפת הקלטה של שיחות השוחד בין נתניהו למוזס)

נוני מוזס דוחק בנתניהו לשלוח אדם שיתדרך את העורכים הבכירים בקבוצת "ידיעות אחרונות", רון ירון וערן טיפנברון, כיצד להטות את הסיקור לרצונו של נתניהו (צילומי מסך מהדיווח בחדשות 2 בינואר 2017 על חשיפת הקלטה של שיחות השוחד בין נתניהו למוזס)

בשונה מהחקירות שניהלו הפרקליטות מחד והסנגורים של הנאשמים נתניהו ובני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ' מאידך, החקירה של עו"ד נגב התנהלה מתחילתה ועד סופה על מי מנוחות, כמעט ללא התנגדויות וכשהסנגורית מקפידה לאמץ את הטרמינולוגיה של העד ונמנעת מלתקוף את קביעותיו. לכל היותר ניתן היה להבין מדי פעם כי באת-כוחו של מוזס מדברת בלשון סגי נהור.

את החקירה על אודות "ישראל היום" ביססה עו"ד נגב על התצהיר שסיפק פילבר בשנת 2015 לוועדת הבחירות המרכזית, כשעוד היה מנהל קמפיין הבחירות של הליכוד. התצהיר נועד לאמת תגובה מטעם הליכוד ונתניהו לעתירה שהגיש עו"ד שחר בן-מאיר בדרישה לקבוע כי "ישראל היום" אינו אלא תעמולה פוליטית אסורה במסווה של עיתון.

בתגובה לעתירה טענו הליכוד ונתניהו כי "לתנועת הליכוד וליו"ר תנועת הליכוד וראש הממשלה מר בנימין נתניהו אין ולא היה כל קשר של שליטה או קשר ארגוני כלשהו, מכל מין וסוג שהוא, עם 'ישראל היום' או עם מערכת העיתון או עם עיתונאים הכותבים בו, שהיה בו או שיש בו כדי להשפיע על שיקולי העריכה של העיתון או על תכניו או על הקמתו, היווסדו או על ניהולו השוטף".

בני הזוג בנימין ושרה נתניהו עם מרים ושלדון אדלסון, בעלי "ישראל היום" (צילום מקורי: פלאש 90)

בני הזוג בנימין ושרה נתניהו עם מרים ושלדון אדלסון, בעלי "ישראל היום" (צילום מקורי: פלאש 90)

הליכוד ונתניהו הכחישו לא רק "קשר של שליטה או קשר ארגוני כלשהו" עם העיתון שבבעלות הזוג שלדון ומרים אדלסון, מקורביהם של הזוג נתניהו, אלא גם כל השפעה על תכניו: "לליכוד ולמר בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד וראש ממשלת ישראל, אין ולא הייתה זיקה כלשהי שהיה בה כדי להשפיע על עריכת התוכן בעיתון 'ישראל היום' ועל התכנים המתפרסמים בו".

אתמול (6.6) סיכמו פילבר וסנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד כי התצהיר שמסר עד המדינה לוועדת הבחירות המרכזית לא היה שקרי, שכן פילבר בסך הכל הצהיר כי אין בין נתניהו והליכוד לעיתון "קשר של שליטה", כלומר הפוליטיקאי אינו מחזיק במניות העיתון ואינו מנהלו. עו"ד חדד ופילבר התעלמו מיתר הנטען בתגובה, בדבר הכחשת "זיקה כלשהי" שמשפיעה על התכנים.

הבוקר הזכירה עו"ד נגב את הטענה בדבר היעדר "זיקה כלשהי" אך לא עימתה את פילבר ישירות עם הפער בין טענה זו לגרסתו שלו.

"אני חתמתי על זה כמנהל מטה הבחירות, כמי שאחראי על תקציב הבחירות שמדינת ישראל הקציבה לתנועת הליכוד ועליו אני אחראי", הסביר פילבר. "הסתכלתי על זה בהיבט המאוד צר, שהעתירה הזו מסכנת או מאיימת על התקציב במובן הזה שאם השופט יקבל את הטענה, המשמעות היא להכיר בכל הפרסומים של 'ישראל היום' כפרסומים אסורים שצריכים להיות מופחתים מתקציב הליכוד, שזה אומר מיליונים. בהיבט הזה אני אמרתי 'אני מנהל הבחירות, אני יודע מה אנחנו מפרסמים ומה לא מפרסמים, עם איזה גופים אנחנו עובדים ועם איזה לא, מהבחינה הזו 'ישראל היום' הוא לא שונה מכל עיתון אחר וכל גוף תקשורת אחר'".

עמית סגל מוסר את גרסת שלמה פילבר לטענות כי חתם על תצהיר שקרי בנוגע לקשר בין נתניהו ל"ישראל היום", חדשות 2, 12.1.2017 (צילום מסך)

עמית סגל מוסר את גרסת שלמה פילבר לטענות כי חתם על תצהיר שקרי בנוגע לקשר בין נתניהו ל"ישראל היום", חדשות 2, 12.1.2017 (צילום מסך)

אמנם, הודה פילבר, נתניהו מנסה להשפיע על התכנים ב"ישראל היום" אולם כל הפוליטיקאים מנסים להשפיע על התכנים בכל כלי התקשורת באופן שגרתי ואין לכך כל קשר לעתירה, שאותה פירש, לדבריו, מבעד להגבלות של חוק החברות בלבד.

בצוהר הזה ביקשה עו"ד נגב לתקוע את רגלה כדי לחקור את פילבר על טיב היחס שקיבל נתניהו הפוליטיקאי ממערכת "ישראל היום". בחקירתו במשטרה, הזכירה, אמר פילבר שב-95% מהמקרים שנעשתה פנייה ל"ישראל היום" הוכנסה התגובה של נתניהו לעיתון.

"ברוב מוחלט של המקרים נקבל כתף אוהדת או הבנה", אישר פילבר בבית-המשפט.

בחקירתו במשטרה, הוסיפה עו"ד נגב, פילבר טען גם כי במהלך הקמפיין של בחירות 2015 ידע שבכל הקשור ל"ישראל היום" "כמעט לא היתה לנו שום התנגדות מערכתית לקבל הודעות דוברות או ידיעות של צוות ההסברה של הקמפיין", וכי אוזנם של אנשי העיתון כרויה גם לתת "תמונות יפות" ולהעניק לתוכן שמועבר מאנשי קמפיין הליכוד, בולטות ועטיפה גרפית מחמיאה.

בנימין נתניהו על שער מוסף ראש השנה של "ישראל היום", 16.9.12

נתניהו על שער מוסף ראש השנה של "ישראל היום", 16.9.12

"קיבלנו שיתוף פעולה", אישר פילבר, "הקו המערכתי של העיתון היה פרו תנועת הליכוד". "ואתה לא ראית את העובדות האלה כסותרות את מה שכתבת בתצהיר", העירה עו"ד נגב. "לא", השיב פילבר, "זה עולמות נפרדים".

פילבר ניסה להציג את "ישראל היום" כעיתון שהוא קודם כל ימני בערכיו, אחר כך תומך באופן טבעי בתנועת הליכוד כמי שמובילה את מחנה הימין, ולבסוף תומך באופן טבעי בנתניהו כמי שעומד בראש הליכוד.

עו"ד נגב הזכירה לפילבר כי היו באותה תקופה פוליטיקאים בולטים במחנה הימין, כמו נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, אשר טענו כי "ישראל היום" הוא שופר שמשרת אישית את נתניהו, ואף כינו אותו "ביביתון" ו"פראבדה". פילבר הסביר כי היה "קרב שליטה" בימין על תמיכת העיתון, כפי שהיה קרב שליטה "בצד השני", בין יאיר לפיד לבוז'י הרצוג על תמיכת "ידיעות אחרונות".

בתשובה זו התעלם פילבר מהבדל מהותי בין העיתונות המושחתת של "ישראל היום", שמהקמתו ועד לאחרונה התבססה על תמיכה חד-ממדית במועמד אחד בלבד, לבין העיתונות המושחתת של "ידיעות אחרונות", עיתון שבאופן מסורתי משרת במקביל רשימה ארוכה של פוליטיקאים משלל מפלגות.

"כשנתניהו מתחייב לומר את האמת, זו חדשה ששווה כותרת ראשית? ואח"כ אומרים ש'ישראל היום' זה ביטאון של נתניהו", דף הפייסבוק של "ישראל היום", 29.9.13

"כשנתניהו מתחייב לומר את האמת, זו חדשה ששווה כותרת ראשית? ואח"כ אומרים ש'ישראל היום' זה ביטאון של נתניהו", דף הפייסבוק של "ישראל היום", 29.9.13

כשעו"ד נגב העירה כי בתגובה לעתירה של עו"ד בן-מאיר לא שללו הליכוד ונתניהו במפורש כי ל"ישראל היום" יש קו מערכתי ברור בעד נתניהו, כזה שאסור לחרוג ממנו, אמר פילבר: "אנחנו לא התערבנו באיך העיתון מנהל את עצמו. אף אחד לא ציפה ש-40 עמודי החדשות של העיתון יהיו כולם עם תמונות של נתניהו והליכוד. בסוף יש את האינטרס היומי שלך, אתה רוצה לתפוס נפח, נכון, שהדברים ייראו יפה ושיעבירו את המסר וזהו. כל השאר שהעיתון, שיעשה מה שהוא רוצה".

בחקירתו במשטרה, ציינה עו"ד נגב בהמשך הדיון, פילבר דיבר על עיתונאי החצר ששמורים לנתניהו במערכת "ישראל היום". "אני מעריך שאפשר להגדיר את מתי טוכפלד כסוג של עיתונאי חצר", אמר פילבר לחוקרים, "עיתונאי שנמצא בקשר הדוק עם דובר הליכוד, אבל מקריאת הטורים שלו רואים שהוא מקפיד לתת את מלוא התמונה. אני לא חושב שיש ב'ישראל היום' תעמולה לשמה, יחי אדוננו מורנו ורבנו".

העיתונאים מתי טוכפלד ודרור אידר עם בנימין ושרה נתניהו בהודו, על רקע הטאג'-מאהל. 16.1.18 (צילום מסך מתוך חשבון הטוויטר של בועז ביסמוט)

העיתונאים מתי טוכפלד ודרור אידר עם בנימין ושרה נתניהו בהודו, על רקע הטאג'-מאהל. 16.1.18 (צילום מסך מתוך חשבון הטוויטר של בועז ביסמוט)

בביהמ"ש הדגיש פילבר כי בביטוי "עיתונאי חצר" כיוון לעיתונאי שמקבל תדרוכים קבועים ופועל על פיהם. "זה מוכר מאוד בעולם העיתונות", הסביר, "זה בדרך כלל סוג של תן וקח הדדי. נוח מאוד לעיתונאי שיש לו טור בשישי שהוא יודע שבחמישי הוא מקבל שיחת טלפון אישית מראש הממשלה שמתדרך אותו, וכחלק מיחסי התן וקח הוא צריך גם להביע במאמר הזה כמה מילים מחמיאות או כמה נרטיבים".

בהמשך הוסיף פילבר כי בכל הקשור לעיתונאי טוכפלד, מי שעמד עמו בקשר באותם הימים דרך קבע והזין אותו בתדרוכים היה דובר הליכוד שי חייק, ולא ראש הממשלה עצמו. "בסוף, כשצריך לתת את הפוש האחרון, אז ראש הממשלה משתתף", הסביר.

בהקשר זה העריך פילבר בביהמ"ש כי נתניהו ניהל שיחות קבועות באותן השנים עם עורך "ישראל היום" דאז עמוס רגב, אך השווה זאת לשיחות שנהג לקיים נתניהו עם אבי וייס, מנכ"ל חדשות ערוץ 2 באותה תקופה, ואבי צבי, מנכ"ל רשת באותה תקופה.

עו"ד נגב הזכירה לפילבר, ולבית-המשפט, כי בשנת 2017, בעקבות עתירת חופש מידע שהגיש העיתונאי רביב דרוקר, נחשפו מועדי השיחות שקיים נתניהו עם מייסד ומממן "ישראל היום" שלדון אדלסון ועם העורך דאז רגב (כאן באתר "העין השביעית" הראה איתמר ב"ז כיצד מועדי השיחות מסתנכרנים עם שעות הסגירה של העיתון ועם אירועים פוליטיים בולטים שנתניהו היה מעוניין להשפיע עליהם, במיוחד בתקופת מערכת הבחירות).

מאמרו של נתניהו בכותרת הראשית של "ישראל היום", 14.2.2020

מאמרו של נתניהו בכותרת הראשית של "ישראל היום", 14.2.2020

לקראת בחירות 2015, ציינה עו"ד נגב, "אנחנו רואים לא מעט שיחות כאלה גם בשעות מאוחרות, חצות וחצי". "סביב סגירת העיתון והדדליין", הסביר פילבר.  עו"ד נגב ציינה כי בשבועות לקראת בחירות 2015 היו לנתניהו 56 שיחות עם העורך רגב, לעומת 9 בלבד בתקופה המקבילה שנה קודם לכן. ואמנם, בישורת האחרונה של בחירות 2015 שירת "ישראל היום" את התעמולה של נתניהו ללא מעצורים.

"נתניהו בתקופת קמפיין הוא מאוד מאוד מחויב לקמפיין", אמר פילבר בתגובה. "יש לו משמעת קמפיין ובתוך קמפיין פוליטי אצלו התקשורת היתה הדבר הכי חשוב, יותר משטח, יותר מכל דבר אחר. האימפקט בתקשורת מבחינתו היה המשימה הכי חשובה בקמפיין".

כשעו"ד נגב העירה כי הן מבחינת האינטנסיביות והן מבחינת השעות, השיחות של נתניהו עם רגב "לא דומות" לשיחות שלו עם עורכים אחרים, טען פילבר כי "בתוך הקמפיין, בתוך מסע ההסברה של הקמפיין, נתניהו החזיק את תיק 'ישראל היום'".

בחלק אחר של החקירה העיד פילבר על האופן התקיף שבו נתניהו נהג לפנות לעורכים ראשיים ומנהלי כלי תקשורת כשהרגיש כי קיבל יחס לא הוגן.

בנימין נתניהו עם בני הזוג שלדון ומרים אדלסון שבועיים לאחר השקת "ישראל היום". ירושלים, 12.8.2007 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

בנימין נתניהו עם בני הזוג שלדון ומרים אדלסון שבועיים לאחר השקת "ישראל היום". ירושלים, 12.8.2007 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

"זה שייך לאופי שלו", הסביר, "כשהוא מדבר עם מו"ל, עיתונאי, הוא לא מבקש, הוא לא מתחנן, הוא לא אומר תעשה לי טובה. הוא צועק עליו, הוא נוזף בו. זה האיש, זה האופי. כשהוא חושב שפגעו בדימוי התקשורתי או עשו משהו לא נכון. הוא לא מנומס. הוא מתעורר. זו הכוונה. זה האיש, זה האופי".

בעדותו במשטרה, הזכירה עו"ד נגב, טען פילבר כי נתניהו התייחס כך בין היתר גם למו"ל "מעריב" אלי עזור. "היתה לי שיחה ופגישה עם מו"ל 'מעריב' אלי עזור", אישר פילבר, "והוא סיפר לי שהיו לו פגישות עם ראש הממשלה והוא תיאר אותם שהוא חוטף על הראש, למה זה לא מספיק מאוזן, והוא הציע לו אפילו אתה רוצה, אין בעיות, בוא תביא כותבים, תציע כותבים".

אשר לשיחות של נתניהו עם "ישראל היום", עו"ד נגב הדגישה כי לא רק סביב הבחירות נרשם שיא במספר השיחות של נתניהו עם רגב אלא גם בשלהי שנת 2014, כשבכנסת קודם החוק שכונה "חוק ישראל היום", חוק שנועד לאלץ את העיתון לגבות תשלום מקוראיו. במילים אחרות, הקשר בין נתניהו לעיתון לא נוגע רק לתוכן אלא גם להליכי חקיקה שעשויים להשפיע עליו. פילבר טען כי לא היה מודע לכך.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בסרטון שהעפיל לכותרת הראשית של "ישראל היום" (צילום מסך)

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בסרטון שהעפיל לכותרת הראשית של "ישראל היום" (צילום מסך)

טענה אחרת שעלתה בעתירה לוועדת הבחירות המרכזית נגעה למודל הכלכלי של "ישראל היום", וביתר דיוק להיעדרו של מודל כזה. פילבר, אף שהודה כי אינו "מכיר את המודל ספציפית", הכחיש את היעדרו וטען כי חינמונים מבוססי פרסומות ניתן למצוא גם במדינות אחרות.

עו"ד נגב הציגה לפילבר סמס ששלח לניר חפץ, אז דוברו של נתניהו, באפריל 2016 ובו טען כי "הגילדה הישנה ניסתה לסגור את ישראל היום". הסנגורית של מוזס הזכירה לפילבר כי החוק שכונה "חוק ישראל היום" לא חייב את סגירת העיתון אלא רק גביית תשלום עבור העיתון.

"הראייה שלך היתה שאם החוק היה עובר 'ישראל היום' היה נסגר?", שאלה עו"ד נגב. "לא יותר מדי השקעתי בניסוח של הסמס", השיב פילבר ופירט לגבי מה שראה כ"גילדה הישנה" וניסיונותיה למנוע את פתיחת שוק התקשורת לדעות ימניות.

מימין: שער "ישראל היום" מ-2009 המדווח על הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא תומך בפתרון "שתי המדינות"; משמאל: שער "ישראל היום" מה-6.3.2019 בו מנגח העיתון את המפלגה היריבה לליכוד, "כחול לבן" על כך ש"עמדותיה האמיתיות" הן תמיכה בפתרון שתי המדינות

מימין: שער "ישראל היום" מ-2009 המדווח על הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא תומך בפתרון "שתי המדינות"; משמאל: שער "ישראל היום" מה-6.3.2019 בו מנגח העיתון את המפלגה היריבה לליכוד, "כחול לבן" על כך ש"עמדותיה האמיתיות" הן תמיכה בפתרון שתי המדינות

בהקשר זה כדאי להזכיר כי באתר "העין השביעית" התפרסמה סדרת תחקירים שחשפה כיצד "ישראל היום" לא התנהל במודל עסקי של חינמונים מבוססי פרסומות, אלא כארגון ללא מטרות רווח שביקש, והצליח, לשבור את השוק באמצעות טקטיקות של הצפה - חלוקת מאות אלפי עותקים של גליונות חינם ומכירת מודעות במחירי רצפה.

בנוסף, ב"הארץ" נחשף בעבר כי אדלסון הפסיד כ-730 מיליון שקל על העיתון מאז היווסדו ועד 2017; איל ההון ארנון מילצ'ן העיד במשטרה כי ההפסדים היו גדולים עוד יותר; ורק לפני שנתיים חשף מיקי רוזנטל בעת שהיה חבר כנסת כי ההפסדים עלו על מיליארד שקל וכי גם 13 שנים לאחר הקמת "ישראל היום", הכנסותיו מכסות רק כמחצית מתקציבו השוטף.

נתניהו רוצה פלטפורמה נוספת

את הסמס לחפץ שלח פילבר על רקע המאבק על גורלו של ערוץ 20. למעשה, המסר ששיגר מנכ"ל משרד התקשורת לדובר ראש הממשלה דאז, התייחס בעיקר לערוץ הטלוויזיה ששירת את נתניהו: "אפשר להקליט או לבקש פוסט של הבוס. שיגיד אנחנו הולכים על תחרות בשוק התקשורת, לכולם יש זכות להישמע. הגילדה הישנה ניסתה לסגור את ישראל היום ועכשיו את ערוץ 20".

ההודעה הזו, ואחרות שהתלוו לה, היתה רק חוליה אחת מתוך מהלך נרחב של נתניהו ואנשיו לטובת הערוץ, מהלך שסוקר כאן בהרחבה בתחילת השנה. ערוץ 20, שנולד כערוץ ייעודי לענייני מורשת, ביקש להשתחרר מתנאי הרישיון שהגבילו אותו לתכני דת ותרבות, ולקבל רישיון שידורים כללי שיאפשר לו להתמקד באקטואליה. לצורך כך היה צורך בשינוי חקיקה. נתניהו נרתם לעניין וגייס, בין היתר, גם את פילבר.

בנימין נתניהו בראיון בערוץ 20, יום לפני השבעת הממשלה בראשות נפתלי בנט, יוני 2021 (צילום מסך)

בנימין נתניהו בראיון בערוץ 20, יום לפני השבעת הממשלה בראשות נפתלי בנט, יוני 2021 (צילום מסך)

"באיזשהו שלב היה מיזוג אינטרסים", אמר עד המדינה, "ערוץ 20 עצמו הבין שאין ממש כדאיות כלכלית לערוץ כזה, הם הפעילו אותו תקופה מסוימת וראו שאין צופים, אין דרישה לתוכן הזה, והם התחילו בעצמם לחפש תחומים אחרים. באיזשהו שלב עברו לספורט ודברים אחרים שהם יותר עתירי רייטינג. הם באו מצד אחד בבקשה להפוך אותם לערוץ פתוח, ערוץ חדשות". מהצד האחר עמדה, כך לפי עדותו של פילבר, מטרת נתניהו: "לקבל פלטפורמה נוספת שהיא פרו-ימנית".

"לתמוך גם בנתניהו ובדעותיו זה לא דבר שהוא פרסונלי", אמרה עו"ד נגב, "זה פרסונלי מסיבות אידאולוגיות". "ככל שנתניהו הוא המנהיג הנבחר של הימין", הסכים פילבר, "אז מטבע הדברים מתמקדים בלידר".

בחקירתו במשטרה פילבר העיד כי נתניהו "אובססיבי" בעניין קידום ערוץ 20 משום ש"היה חשוב לו שיהיו גופי תקשורת שאוהדים אותו, אוהדים את המדינה".

עבירה על חוק הבחירות בערוץ 20 (צילום מסך)

עבירה על חוק הבחירות בערוץ 20 (צילום מסך)

עבירות על חוק הבחירות בערוץ 20 (צילום מסך)

"לא ניצמד למילה הספציפית שאמרתי", העיר פילבר בבית-המשפט, "אבל בסוף התמונה מאוד ברורה. רצינו לפתוח את השוק כדי לקדם את העמדות הפוליטיות". "שלו", הוסיפה עו"ד נגב. "שלו, של הליכוד, של הימין", הבהיר פילבר. "זה לא עניין שלו כאדם פרטי", הדגישה עו"ד נגב. "ודאי שלא", השיב פילבר. "תקשורת היא אחד מהכלים של שלטון לקדם את האינטרסים שלו".

על אף עדותו במשטרה בדבר החשיבות שייחס נתניהו לגורל ערוץ 20, בבית-המשפט התעקש פילבר כי שינויי החקיקה שיזם במטרה לאפשר לערוץ לשדר חדשות לא נועדו לשרת את הערוץ הזה בלבד אלא לפתוח את כל שוק השידורים. "אנחנו אף פעם לא עשינו חקיקה פרטיקולרית", אמר.

"ברור", העירה עו"ד נגב, "אין דבר כזה".

עו"ד נגב הציגה את הפעילות של נתניהו ואנשיו לטובת הערוץ כ"חלק ממדיניות כללית בתחום הציבורי". פילבר הסכים ברצון. "חלק מכלי המשילות שלך בדמוקרטיה זה כלי תקשורת שאתה יכול דרכם לבטא את המסרים שלך", הסביר. "אם אין לך אותם אתה נכה".

יצחק מירילשווילי, בעל השליטה המוצהר בערוץ 14, לשעבר ערוץ 20 (צילום מסך מתוך סרטון של חב"ד)

יצחק מירילשווילי, בעל השליטה המוצהר בערוץ 14, לשעבר ערוץ 20 (צילום מסך מתוך סרטון של חב"ד)

כדי להדגים את המאמצים של נתניהו לקידום האינטרסים של ערוץ 20 הציגה עו"ד נגב חילופי הודעות נוספים בין פילבר לחפץ. באוקטובר 2015 כתב פילבר לחפץ "וידאתי שעכשיו עולה שימוע ערוץ 20 לאישור". "תודה על העדכון", השיב הדובר למנכ"ל.

פילבר טען כי חשד כי לחפץ יש אינטרסים כלכליים פרטיים בערוץ 20, ככל הנראה כאלה הקשורים בשידורי משחקי הפועל ירושלים בכדורסל, ולכן טרח לעדכן אותו, ולא משום שהיה דוברו של נתניהו.

בהמשך החקירה שאלה עו"ד נגב את פילבר על המעורבות המסיבית של נתניהו ואנשיו בהחלטת מועצת הכבלים והלווין לאשר את שינוי הרישיון. באופן מעניין, שעו"ד נגב כלל לא התייחסה אליו, רק אתמול טען עו"ד עמית חדד, סניגורו של נתניהו, ועד המדינה פילבר החרה החזיק אחריו, כי לשר התקשורת ולמנכ"ל משרד התקשורת אין שום סמכות או יכולת להתערב בהחלטות הגופים הסטטוטוריים שבאחריות המשרד.

ב-18.2.2016, בסמוך לפני החלטת מועצת הכבלים והלוויין על גורלו של ערוץ 20, עדכן פילבר את חפץ בהתקדמות ההליכים להפיכת ערוץ 20 מערוץ מורשת לערוץ חדשות: "לו"ז מוערך - 25% שידורים כלליים - עד חודש. תוספת חדשות - בתוך כשלושה חודשים. תיקוני חקיקה למעבר לרשיון ואישור קבוע לשידורים עד 50% כללי במחצית 2017. שלושה שלבים. להבנתי יוכלו במיידי לשדר מגזינים של אקטואליה רכה. (תחקירים, ביקורת תקשורת וכו') לא מהדורה ממש".

"למה שלושה חודשים?", שאל חפץ.

"שימוע, תגובות בלה בלה. ננסה לצמצם. עדיף להפתיע לטובה מלהבטיח ולא לעמוד בלוז", השיב פילבר.

"אם איבדת שליטה שם חשוב שתגיד והבוס יעזור לך", כתב חפץ לפילבר.

"לא", הרגיע המנכ"ל את הדובר, "יש לנו רוב. הבהרתי לה [ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין יפעת בן-חי שגב; א"פ] עכשיו שתשים הכל בצד עד שהיא גומרת את זה. שיחת זירוז ממנו גם תעזור במקביל נדבר עם כמה חברים שם שיקדישו יותר זמן (ביקשתי שתרכז את כל השימועים ליום אחד ארוך) כדי לסיים מהר. יש שם ראש עיר ליכודניק והרצי ממרכז בגין, שמילה שלי ואורלי יחזקאל שדוד שארן יודע לטפל בה. רק להכניס להם תחושת דחיפות שיפסיקו למרוח זמן".

אחרי עוד כמה חילופי דברים ייעץ חפץ לפילבר "קח אותה אל הבוס אחרי הפגישה עם 20 שתשמע ממנו שזו מדיניות השר".

"הבוס", הבהיר חפץ בבית-המשפט, הוא נתניהו.

רה"מ נתניהו לועג לח"כ בנט רגע לפני חילופי השלטון, בראיון בערוץ 20, יוני 2021 (צילום מסך)

רה"מ נתניהו לועג לח"כ בנט רגע לפני חילופי השלטון, בראיון בערוץ 20, יוני 2021 (צילום מסך)

למחרת התכתובת הזו, כך הציגה עו"ד נגב על סמך יומנו של ראש הממשלה נתניהו שפורסם באתר "העין השביעית", נפגש נתניהו בביתו עם יצחק מירילשוילי, בעל השליטה בערוץ 20. בפגישה זו השתתף גם פילבר, לצד נציגו של מירילשוילי נתנאל סימנטוב; אבי בר, מבעלי המניות בערוץ ומי ששימש כמנכ"לו; וסטיבן שנייר, איש עסקים המקורב לנתניהו.

עו"ד נגב הציגה דף נוסף מהיומן ולפיו כמה ימים לאחר מכן, ב-28.2, התקיימה פגישה של נתניהו עם חפץ ופילבר כשלמחרת פגישה נוספת של נתניהו בלשכתו עם יצחק מירילשוילי ועם אביו מיכאל.

"הפגישה עם חפץ אני מניחה שזה הכנה לפגישה השנייה הזו?", שאלה עו"ד נגב. פילבר טען כי אינו יודע.

כמה ימים לאחר מכן, ב-9.3.16, הגיש ערוץ 20 בקשה רשמית למועצת הכבלים והלוויין לקבל אישור לשידורי חדשות. כיום ערוץ 14 הוא כלי התקשורת המזוהה ביותר עם נתניהו, ומעניק לו יחס מיטיב באופן מופגן, מוצהר וחריג ביחס לכל ערוץ, אתר אינטרנט או עיתון בישראל.

67104-01-20

משפט המו"לים

להורדת הקובץ (PDF, 1.12MB)