סוף לתביעה הייצוגית נגד "ידיעות אחרונות" בשל חלקו של העיתון בפרשת השחיתות המכונה "תיק 2000". האזרח שהגיש את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית מבקש כעת לסגת ממנה לאור הימשכות ההליך. ב"ידיעות אחרונות" הסכימו לשלם לעורך דינו שכר טרחה בגובה עשרות אלפי שקלים.
בינואר 2017, זמן קצר לאחר חשיפת "תיק 2000", הפרשה במהלכה הוקלט מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס מציע הצעת שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיש האזרח נועם זיצמן בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת ידיעות אחרונות בע"מ.
לדבריו, במשך שנים נהג לרכוש את העיתון "מתוך אמונה כנה כי העיתון מספק לו את החדשות בהתאם לסטנדרטים העיתונאיים המקובלים, ותוך שהחדשות בעיתון נכללות בו בשל שיקולים ענייניים".
עם זאת, אחרי שנחשף לתמלילי ההקלטות בין מוזס לנתניהו, התברר לו כי "במשך שנים הנחו את התובעת שיקולים כלכליים ואישיים של בעלי מניותיה – שיקולים שהשפיעו באורח מהותי על תוכן העיתון שהיא מכרה לקוראיה".
באמצעות באי כוחו, עורכי-הדין אלירם בקל ועודד גזית, טען זיצמן כי "מתמלילי השיחות עלה כי מוזס נכון היה להציע לנתניהו סיקור מוטה ובלתי ענייני בעיתון בתמורה לבלימת מתחרה עסקי של העיתון (העיתון 'ישראל היום') באופנים שונים". על סמך התמלילים, כמו גם על סמך שלל עדויות אחרות על המתרחש ב"ידיעות אחרונות", דרש זיצמן פיצוי בסך 200 מיליון שקל לרוכשי העיתון בשנים האחרונות.
חזית בית "ידיעות אחרונות" בראשון-לציון, 2021 (צילום: Radi0star, רישיון CC BY-SA 4.0)
ב"ידיעות אחרונות" מעולם לא השיבו לבקשה לאישור התביעה הייצוגית. תחילה הודיעו עורכי-הדין של העיתון, תמיר גליק ושירה בריק-חיימוביץ', כי הם מנועים מלשוחח עם מוזס על הפרשה כל עוד נמשכת חקירת המשטרה. בהמשך התייצב היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט וביקש לעכב את ההליכים בתיק פעם אחר פעם, בנימוק של מניעת פגיעה בהליך הפלילי נגד מוזס, כשבבקשה האחרונה שלו דרש לעכב את ההליכים עד לסיום שלב העדויות במשפט מוזס.
בחודש אוקטובר 2020, לפני תחילת שלב ההוכחות במשפט המו"לים, הורתה השופטת איריס רבינוביץ-ברון על עיכוב ההליך עד לתום פרשת התביעה. "החשש שקידום ההליך האזרחי עלול להביא לשיבוש ההליך הפלילי עודנו קיים וכי יש להעדיף במכלול הנסיבות את השמירה על תקינותו של ההליך הפלילי", כתבה השופטת בהחלטתה.
עם סיום פרשת התביעה, בספטמבר 2024, פנתה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בבקשה להמשיך את עיכוב ההליך עד סיום פרשת ההגנה.
"בירור בקשת האישור לגופה, יחייב הגשת תגובת המשיבה ומסירת גרסה עובדתית הנתמכת בתצהיר מטעמה", נכתב בבקשת היועמ"שית, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין אורי קידר, מנהל המחלקה לעניינים מינהליים בפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), ושמרית סמג'ה, סגנית בכירה בפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).
"ניתן להניח, כי תגובה שתוגש תידרש להיתמך בתצהירו של מר מוזס, ולמצער, כי גיבושה יידרש להיעשות בתיאום עימו, כמי שהטענות המועלות מכוונות במידה רבה כלפי התנהלותו, ומתוקף תפקידו כעורך הראשי, המוציא לאור של המשיבה ובעל עיקר מניותיה. הגשת תגובה לבקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית מטעם המשיבה ובייחוד מסירת גרסה עובדתית מטעמו של מר מוזס לגבי העובדות הרלוונטיות לאישום, עלולה לפגוע בהליך הפלילי המתנהל, וכפועל יוצא, באינטרס הציבורי המגולם בו".
ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו במהלך יום עדותו ה-77, 4.2.2026 (צילום: אורן פרסיקו)
בפרקליטות העריכו כי פרשת ההגנה תסתיים עד חודש יולי 2025, הערכה שנראתה כבר אז מנותקת מהמציאות. ואמנם, בחודש שעבר הגישה היועמ"שית בקשה נוספת לעיכוב ההליכים, הפעם עד מועד בלתי ידוע. "אין בעת הזו צפי קונקרטי לסיום פרשת ההגנה של הנאשם 1, מר נתניהו, או לסיום החלק בפרשת ההגנה הנוגע לאישום השני - 'פרשה 2000'", עדכנה היועמ"שית.
השבוע (18.3) עדכנו זיצמן ו"ידיעות אחרונות" את בית המשפט כי על רקע הימשכות ההליך, וההערכה כי פרשת ההגנה תסתיים רק בעוד כמה שנים, הגיעו להסכמה בדבר הסתלקות מהבקשה לאישור התביעה הייצוגית.
"מדובר בנסיבות יוצאות דופן בשל משך הזמן הרב שחלף מאז הגשת הבקשה, באופן שיש בו להשפיע גם על התשתית ביסוד הבקשה", כתבו לבית המשפט. "נסיבות יוצאות דופן אלה, ובפרט על רקע בקשתה העדכנית של היועצת המשפטית לממשלה, הביאו את המבקש לדון עם המשיבה באשר לאפשרויות סיום ההליך בהסכמה".
זיצמן הבהיר כי לדידו "הבקשה באה לעולם מתוך מחויבות להעלות לסדר היום סוגיה רבת חשיבות, אולם הזמן שחלף מעת שהוגשה הופך את בירורה לקשה עד מאוד, כל שכן בכל הנוגע לכימות והוכחת הנזק הנטען, והדברים צפויים להחריף בשים לב למועד בו צפויה להתברר הבקשה - בעוד מספר שנים. בנסיבות יוצאות הדופן שנוצרו - אין עוד טעם בבירור הבקשה לגופה".
ב"ידיעות אחרונות" הבהירו מנגד, כי אף שהם דוחים מכל וכל את הטענות שהועלו נגדם, הם נכונים "להסכים למחיקת ההליך בדרך של הסתלקות מתוגמלת בערכי מטרד".
לפיכך הוסכם כי בעיתון ישלמו לבא-כוחו של זיצמן 50 אלף שקלים ובכך תבוא הפרשה לסיומה.
בית המשפט טרם אישר את בקשת ההסתלקות.
31297-01-17