בשנת 2014, כשבכנסת קודם "חוק 'ישראל היום'" שהיה מאלץ את העיתון לגבות כסף עבור גליונותיו, הקדיש "ישראל היום" כפולת עמודים מרכזית למאמר נרחב שנשא את הכותרת "יש מודל, והוא מנצח". חזי שטרנליכט, העורך הכלכלי דאז, הסביר לקוראיו כי העיתון שהם מחזיקים ביד אמנם חולק להם חינם, אך יש לו בהחלט מודל כלכלי יציב. ערוצי טלוויזיה מסחריים או אתרי חדשות מקוונים "חיים מפרסומות", כתב שטרנליכט, וכך גם "ישראל היום". "עיתון בחינם יכול להתקיים", הדגיש, בדיוק כפי שעיתון בתשלום יכול להיכשל.

לטענה זו היו וישנן משמעויות תדמיתיות, אך גם חוקיות. במהלך השנים, כמה הליכים משפטיים בחנו את ההאשמה כי "ישראל היום" אינו עיתון אלא מכשיר תעמולה בשירות בנימין נתניהו. הטענה כי מדובר בעיתון בעל מודל כלכלי, עסק לכל דבר שמטרת בעליו היא להרוויח כסף – ולא לרצות אינטרס פוליטי – היא אחת הטענות המרכזיות שהעיתון משתמש בהן כדי לדחות האשמה זו.

תחקיר "העין השביעית" שפורסם באותה שנה שבה פורסם מאמרו של שטרנליכט הפריך את הטענה כי ל"ישראל היום" יש מודל כלכלי יציב המבוסס על פרסומות, ובתחילת 2017 חשף אורי בלאו ב"הארץ" כי בשבע שנות קיומו הראשונות הפסיד "ישראל היום" כ-730 מיליון שקל, כלומר כמאה מיליון שקל כל שנה. אתמול נוספה עדות חדשה להיקפי ההפסדים של העיתון, הפעם מפי המייסד והמממן שלו, שלדון אדלסון.

כתב חדשות 13 אביעד גליקמן פרסם שלשום (11.9) קטעים מתמליל עדותו של ארנון מילצ'ן במשטרה, במסגרת חקירת "תיק 1000". לפי מילצ'ן, הוא נכח בארוחה משותפת עם בני הזוג מרים ושלדון אדלסון בבית ראש הממשלה בירושלים, ובמהלכה צרחה רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו על מרים אדלסון וטענה כי בעיתון "ישראל היום" שופכים את דמה.

"אתם עם העיתון שקוראים לו 'ביביתון' לא עוזרים בכלל, רק מקלקלים", ציטט מילצ'ן מדברי שרה נתניהו. בהמשך נשאל מילצ'ן איך הגיב לדברים הללו שלדון אדלסון, והשיב: "שלדון אמר לשרה 'תירגעי'. מירי (אדלסון) עושה הכי טוב שאפשר, וואטאבר. אני מפסיד 40–50 מיליון דולר בשנה (על 'ישראל היום')".

הפגישה בין מילצ'ן, בני הזוג אדלסון ובני הזוג נתניהו התקיימה בסוף שנת 2014, כך לפי חלק אחר מעדותו של מילצ'ן שפורסם לפני שבועות אחדים ב"ידיעות אחרונות". באותה תקופה התנהלו גם הפגישות בין נתניהו לארנון (נוני) מוזס שעומדות במוקד "תיק 2000", פרשת הדיל המלוכלך שרקמו השניים כדי לפגוע ב"ישראל היום". סוף 2014 היא גם התקופה שבה "חוק 'ישראל היום'" הגיע להצבעה בכנסת ועבר בקריאה טרומית, מהלך שהביא את נתניהו לפזר את הכנסת ולצאת לבחירות.

מחישוב לפי שער הדולר באותה תקופה עולה כי המספרים שבהם נקב כביכול אדלסון מלמדים כי הפסיד בשל "ישראל היום" כ-150 עד 180 מיליון שקל מדי שנה, הרבה יותר אף ממה שדווח בעבר ב"הארץ".

בשנים שחלפו מאז אותה שיחה, אחרי ש"תיק 2000" הפך פומבי, הוחלף עורך "ישראל היום" עמוס רגב בבועז ביסמוט. העורך החדש הודיע על תוכנית קיצוצים, ובמקביל ניכר שינוי מסוים ביחס העיתון לנתניהו (ובעיקר רעייתו). כחצי שנה לאחר שנכנס לתפקידו, לקראת סוף 2017, הצהיר ביסמוט: "המודל הכלכלי מצליח. בשבעה חודשים שלי, העיתון מפסיד כסף אבל הוא בכיוון חיובי מאוד".

באותה הזדמנות ציין ביסמוט כי רק 14% מההכנסות של העיתון מגיעים מכספם של בני הזוג אדלסון. איך נתון זה מסתדר עם הפסדים של עשרות מיליוני דולר בשנה שעליהם דיבר אדלסון לקראת סוף שנת 2014? כתב "דה-מרקר" נתי טוקר העריך כי אדלסון כלל בדבריו השקעות שביצע באותה תקופה ברכישת "מקור ראשון" ובית-הדפוס של "מעריב". ב"ישראל היום" סירבו להגיב.