הסתיים יום חקירה נוסף, ה-23 במספר, של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד המדינה בהווה שלמה (מומו) פילבר. הדיון היום במשפט המו"לים הוקדש לחקירה נגדית על חלקו של פילבר בפרשה המכונה "תיק 1000", שבמרכזה יחסיו של ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה והנאשם מספר 1 בהווה, בנימין נתניהו, עם המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.

פילבר קשור ל"תיק 1000", שבו מואשם נתניהו בעבירת הפרת אמונים, בעיקר משום שנכח בכמה פגישות עם נתניהו ומילצ'ן לקראת האפשרות שאיל ההון, שכבר היה מושקע בערוץ 10 הכושל, ייפטר ממניותיו שם ויזרים ממון רב לערוץ טלוויזיה שיאחד את הזכייניות קשת ורשת.

האפשרות שמילצ'ן ייכנס לערוץ טלוויזיה שיאחד את שתי הזכייניות החזקות בישראל היתה עבור נתניהו בעלת חשיבות עצומה, כך גם לפי עדות פילבר, שהדגיש בחקירתו היום (6.6) כי נתניהו "ראה בתקשורת גורם מכריע בהשפעה על דעת קהל וממילא גם על השפעה על השוק הפוליטי, על המערכת הפוליטית".

סנגורו של נתניהו בתיק 1000, עו"ד עמית חדד, פתח את יום החקירה בניסיון לדלות מפילבר עדות אישית על החברות הקרובה ששררה בין נתניהו למילצ'ן, כחלק מקו ההגנה שמסביר באופן נטול פליליות את שפע המתנות שהרעיף איל ההון על ראש הממשלה (סיגרים) ורעייתו (בקבוקי שמפניה ותכשיטים). פילבר העיד כי בין נתניהו למילצ'ן היתה מערכת יחסים קרובה במיוחד, וסיפר על המקרים שבהם בחר נתניהו להתארח באחוזתו של מילצ'ן בבית ינאי.

בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, 2005 (צילום: פלאש 90)

בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, 2005 (צילום: פלאש 90)

"ראש הממשלה, בטח עם כל הפסיליטיז שיש לו מסביב, לא יכול לצאת למסעדה ספונטנית או התרגעות ספונטנית או בית מלון", הסביר פילבר לבית-המשפט, "ובכל זאת צריך לנקות את הראש ושמתי לב שהרבה פעמים בגלל המיקום...", כלומר, קרבתו של מעונו של מילצ'ן בישראל, בבית ינאי, לבית משפחת נתניהו בקיסריה. "וטיב הקשר כמובן", העיר עו"ד חדד, "וגם טיב הקשר", הסכים מיד פילבר, "וגם המיקום, היה לו נוח להיבלע שם בבית ינאי ולנקות את הראש. ראיתי אותו שם משחק כדורגל עם הילדים של מילצ'ן".

על אף הקשר החברי הקרוב בין נתניהו למילצ'ן, כך לגרסת ההגנה, כשנתניהו עודד את איל-ההון להרחיב את השקעותיו בשוק התקשורת הישראלי וכשזימן לצורך כך את מנכ"ל משרד התקשורת פילבר כדי שיסייע לו בעניין, לא היה בכך כל טעם לפגם. כדי להפוך את מה שנראה על פניו כניגוד עניינים חריף להתנהלות תמימה ותקינה, הדגיש עו"ד חדד לאורך כל החקירה כי פילבר כלל לא הגיע לפגישות הללו מתוקף היותו מנכ"ל משרד התקשורת.

לפי עו"ד חדד, כשפילבר הציג את עצמו כמנכ"ל משרד התקשורת להדס קליין, העוזרת של מילצ'ן, הוא לא עשה זאת משום שנתניהו ייעד אותו ללוות את היוזמה התקשורתית של מילצ'ן כחלק מתפקידו הממשלתי "אלא רק כדי שתדע במי מדובר, שזה לא איזה מומו שהיא לא מכירה". "נכון", השיב פילבר.

וכשפילבר נסע מפגישה עם מילצ'ן שבה דנו באפשרות למיזוג קשת ורשת - היישר אל אירוע בבית-השגריר האמריקאי שבו נכח נתניהו כדי לעדכן את ראש הממשלה כי הנושא מתקדם, היה זה "עדכון אגבי כמעט, באקראי. לא תכננת לפגוש אותו", טען עו"ד חדד. הפעם פילבר לא שיתף פעולה. "נכנסתי לאירוע במטרה לתפוס אותו. אני יודע שהוא לא אוהב עדכונים כאלה בשיחות טלפון אלא פנים אל פנים", אמר עד המדינה. "לא בגלל שיש בזה משהו סודי", מיהר עו"ד חדד להגיד. "לא", הסכים פילבר, "כי ככה הוא מתנהל".

עו"ד עמית חדד, אחד מסניגוריו של בנימין נתניהו, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 6.6.22 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד עמית חדד, אחד מסניגוריו של בנימין נתניהו, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 6.6.22 (צילום: יונתן זינדל)

ומממילא, הדגיש עו"ד חדד פעם אחר פעם לאורך כל יום החקירה, לא היתה לפילבר כל סמכות כמנכ"ל המשרד שעשויה היתה להשפיע בצורה כלשהי על גורל השקעתו של מילצ'ן בערוץ המאוחד. הסמכות לאישור או מניעה של מיזוג שתי זכייניות טלוויזיה, אישר פילבר, היתה של הרשות השנייה ושל רשות התחרות.

כמו שקרה שוב ושוב לאורך חקירתו הנגדית, בחקירתו הראשית ובמשטרה הציג פילבר גרסה אחרת. שם הסביר כי ישנה סמכות פורמאלית וישנה סמכות בלתי-פורמאלית. "למדיניות השר בדרך כלל יש השפעה מסוימת", אמר פילבר בחקירתו הראשית. "[...] כששר יש לו מדיניות והוא מדבר עם מועצה יש השפעה מסוימת, הוא לא יכול לכפות עליהם, הוא לא יכול להחליט בשבילם, הם סוברניים להחליט עצמאית, הם צריכים  להחליט עצמאית, אבל בסוף יש מדיניות שר מלמעלה".

בחקירתו במשטרה אמר פילבר בין היתר כי "ראש הממשלה הוא הבוס" של הרשות השנייה, "הוא היה בא, קורא ליושבת ראש הרשות השנייה ואומר לה 'גבירתי, המדיניות שלנו היא לא לאשר מיזוג. אנחנו לא מוכנים, אל תתנו', ואז היא כל רגע מתיישרת".

בחקירה הראשית, במענה לשאלות עו"ד קרן צבירן-לצטר מפרקליטות מיסוי וכלכלה, העיד פילבר כי נתניהו מצא לנכון לגייס אותו לליווי היוזמה להכנסת מילצ'ן לערוץ 2 משום שמבחינתו "אני גם נציג השר במועצות, זאת אומרת הכפיפות של הגופים הרגולטורים המפקחים, המאשרים והמאסדרים, במקרה הזה זה הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה, שהיא כפופה ישירות לשר. לי, כמנכ"ל אין סמכויות סטטוטוריות על הרשות אבל בקונסטלציה המיוחדת הזאת שראש הממשלה הוא גם שר התקשורת אז מהיום הראשון אני תפקדתי, נקרא לזה כזרועו הארוכה".

היום, בחקירה הנגדית של עו"ד חדד, ניסה תחילה פילבר להגיד שישנה "סמכות בחוק", שאמנם איננה שלו במקרה הזה,  אבל לצד זאת "יש תהליכים לפעמים שפונים לשר כל מיני גורמים אחרים". לדבריו, "בדרך כלל לשר יש איזשהו יועץ לענייני מדיה שמטפל בעניינים מטעמו ובסוף מביא אותם לשר. בסיטואציה הזו אני הייתי הפונקציה הזו".

העד פילבר התעקש: "אני כן נמצא שם כפונקציה רגולטורית כי הם פנו אלינו כדי לדעת מה המשרד חושב, מה השר חושב..". "אני אגיד לך מה אתה עושה שם", הכתיב עו"ד חדד לעד את גרסתו, "הם פונים אליך לא כפונקציה רגולטורית אלא כי אתה אמור לדעת מה גבולות הגזרה, אתה אמור לדעת את החוק". "נכון", הסכים פילבר

עו"ד חדד לא רווה נחת מהתשובה הזו והדגיש בפני פילבר כי בפועל לא היו לו כל סמכויות. כדי לאשש זאת ציטט חדד משיחת טלפון שקיים פילבר עם העיתונאי רביב דרוקר זמן קצר לפני מעצרו בפרשת "תיק 4000", ואשר יורטה בהאזנת סתר של המשטרה. "ארנון, תדע לך, אני אין לי סמכויות כי הסמכויות הן של המועצות", ציטט חדד מדברי פילבר למילצ'ן, כפי שפילבר תיאר אותם לדרוקר, "אני אומר לך לא הולכים לשנות שום רגולציה, הרגולציה הקיימת, תסתדר איתה".

מבחינת עו"ד חדד, הניסיון של פילבר להסביר את חפותו באוזני העיתונאי זמן קצר לפני פרוץ החקירה נגדו הוא ראייה לצדקת גרסת ההגנה, שהרי עד המדינה לא ידע כי המשטרה מאזינה לשיחה זו. "אתה לא משקר לדרוקר", הדגיש עו"ד חדד. "לא", השיב פילבר.

בנוסף, הדגיש עו"ד חדד, לפילבר אין כל סמכות או יכולת להתערב בהחלטות הרשות השנייה ורשות התחרות. "שום סמכות", אישר פילבר. "ולכן זה ברור לכולם שכשאתה נמצא בפגישות האלה, ברור שאתה לא נמצא שם כפונקציה רגולטורית", קבע עו"ד חדד, אך העד פילבר התעקש: "אני כן נמצא שם כפונקציה רגולטורית כי הם פנו אלינו כדי לדעת מה המשרד חושב, מה השר חושב..". "אני אגיד לך מה אתה עושה שם", הכתיב עו"ד חדד לעד את גרסתו, "הם פונים אליך לא כפונקציה רגולטורית אלא כי אתה אמור לדעת מה גבולות הגזרה, אתה אמור לדעת את החוק". "נכון", הסכים פילבר, "הם לא פונים אלי כדי לאשר".

בהמשך החקירה תהה השופט משה בר-עם בפני פילבר האם מילצ'ן ונציגיו לא ידעו שאין לו כל סמכות, ושהוא בעצם "בא כצופה מהצד". עד המדינה השיב שלהערכתו "כולם מבינים את כללי המשחק בשוק, אז הם רצו להסתכל לי בעיניים ולהבין, תפריעו לנו / לא תפריעו לנו, תקלקלו לנו / לא תקלקלו לנו".

"אתה שוב בורח למחוזות הלא רלוונטיים", העיר עו"ד חדד. "מה שקרה זה  שנתניהו רצה שתבוא לשם, לא לבן שבעיניים ולא שום דבר". "נכון, אתה צודק", אישר פילבר.

בעדותו הראשית אמר פילבר כי תפקידו בפגישות עם מילצ'ן היה לספק "סוג של פרה-רולינג", כלומר הצהרה על ההחלטה הצפויה, טרם פנייה רשמית לקבלת החלטה. עו"ד חדד הוביל את פילבר להודות כי לא יכול להיות שסיפק פרה-רולינג כיוון שממילא ההחלטה על אישור או דחיית בקשת המיזוג אינה שלו. לדברי פילבר, עו"ד חדד צודק והוא השתמש במונח הזה "במשמעות של 'גישוש'".

"אתה היית שם כמי שאמור להסביר לנתניהו ולמילצ'ן את הסטטוס החוקי", הבהיר עו"ד חדד לעד את גרסתו. "נכון", השיב פילבר. "ולכן זה לא פרה-רולינג", קבע עו"ד חדד. "אוקיי, טוב", השיב העד.

דיווח בחדשות 12 על התכשיטים שקנו המיליארדרים מילצ'ן ופאקר לשרה נתניהו, 15.11.21 (צילום מסך)

דיווח בחדשות 12 על התכשיטים שקנו המיליארדרים מילצ'ן ופאקר לשרה נתניהו, 15.11.21 (צילום מסך)

בהמשך, כשהשופט משה בר-עם שאל את פילבר על תקן מה הוזמן לפגישות עם מילצ'ן, העד התיישר עם גרסת ההגנה: "הייתי על תקן של יועץ מקצועי שאמר לאנשים בחדר מה אתם מסוגלים לעשות ומה תשכחו מזה, לא בא בחשבון, מבחינת החוק".

בשלב זה התערבה השופטת רבקה פרדימן-פלדמן והביעה פליאה. "לא מוזר שמבקשים ממנכ"ל משרד ללכת לתת ייעוץ לגוף פרטי?", שאלה. "זה לא מנכ"ל משרד שנותן יעוץ לגוף פרטי", הסביר פילבר, "זה מנכ"ל משרד שנקרא לבוא עם השר שלו לפגישה עם איש עסקים. אני הייתי מקור ידע, הגורם המקצועי עם הידע".

"זה מול השר", העירה השופטת פרידמן-פלדמן, ופילבר אישר. "אבל מול מילצ'ן?", שאלה השופטת. "מול מילצ'ן", השיב פילבר, "השר ביקש ממני פעמיים שאשב עם מילצ'ן ואגיד לו מה אפשר ואי אפשר לעשות". "זה לא נראה לך קצת מוזר?", שבה ותהתה השופטת. "השר לא יודע", השיב פילבר, "פונה מילצ'ן אל השר, השר לא באמת מכיר את הפרטים אז הוא אומר לי 'תשב אתה איתו ותסביר לו'".

עו"ד חדד הזכיר כי גם בשיחה שקיים העד עם העיתונאי עמית סגל, שאף היא יורטה על ידי המשטרה בהאזנת סתר, אמר פילבר כי לו אין שום סמכות במשרד התקשורת לאישור המיזוג בין קשת לרשת וכי הוא היה "סוג של יועץ בעניין הזה".

בחקירתו הראשית אמר פילבר כי העניק למילצ'ן "איזה סוג של יחס VIP". "הייתי נפגש עם כל השוק", הסביר עד המדינה לעורכת-הדין צבירן-לצטר מהפרקליטות, "רק סגנון הפגישות של 'תגיע עכשיו', 'ניפגש מחר', עזבתי פגישה אחת אני קובע את הפגישה למחרת, כל הדברים האלה היו סוג של ליווי VIP של האירוע הזה", והוסיף כי עשה זאת בשל בקשת נתניהו.

עו"ד חדד ביקש לנרמל את העובדה שמנכ"ל משרד התקשורת מגיע לביתו של איש עסקים בשעת ערב לקידום ענייניו הפרטיים והזכיר כי עד המדינה כבר הצהיר שנהג להיפגש באופן בלתי פורמלי עם מנכ"לים ובעלי שליטה של גופים מפוקחים. פילבר, כמובן, הסכים

עו"ד חדד ביקש להראות כי פילבר כלל לא העניק יחס מיוחד למילצ'ן. יחס ה-VIP, טען סנגורו של נתניהו, ניתן על-ידי פילבר לראש הממשלה לשעבר עצמו ולא לאיל-ההון מילצ'ן. פילבר שוב הסכים.

"לא משנה אם מילצ'ן או פלוני, כל אדם שנתניהו חשב שהוא יכול להביא גיוון לשוק התקשורת היה מקבל את היחס הזה", אמר עו"ד חדד. "ה-VIP היה במובן הזה שאם ראש הממשלה קורא לך לבוא לבית ינאי אתה בא לבית ינאי", אמר פילבר. "כשראש ממשלה מבקש ממך לטפל בסוגיה אתה מעלה אותה לראש סדר העדיפויות".

"אז VIP של מי?", שאלה השופטת פרידמן-פלדמן. "שלי", השיב פילבר, "במובן הזה שאני נוסע אל אותו בן אדם, נפגש איתו אם צריך ועוקב אחר הדברים, כי זו היתה בקשה של השר. זה לא בטיפול השוטף היומי שלי".

בהקשר זה העיד פילבר בחקירתו הראשית כי ספק אם היה מגיע לביתו של מילצ'ן בשעת ערב לולא קיבל את ההנחיה מנתניהו ללוות את ההליך. עו"ד חדד ביקש לנרמל את העובדה שמנכ"ל משרד התקשורת מגיע לביתו של איש עסקים בשעת ערב לקידום ענייניו הפרטיים והזכיר כי עד המדינה כבר הצהיר שנהג להיפגש באופן בלתי פורמלי עם מנכ"לים ובעלי שליטה של גופים מפוקחים. פילבר, כמובן, הסכים.

"לא ראיתי פחיתות כבוד בתפקידי כמשרת ציבור לתת שירות לאנשים האלה", אמר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר על אילי-מדיה שהיה אמור לפקח עליהם. "ראיתי את עצמי כנותן שירות ואני אמון על סוגיות מסוימות ואם צריכים אותי אני בא".

"מבחינת הפרקליטות כשיאיר לפיד מגיע לבית של מילצ'ן זה בסדר אבל כשאתה מגיע זה חריג", סנט הסנגור במדינה, "אני אומר שאין שום דבר חריג ואתה נפגשת עם אחרים בביתם". "נכון" השיב פילבר.

ג'יימס פאקר בראיון (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של 7NEWS Spotlight)

ג'יימס פאקר בראיון (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של 7NEWS Spotlight)

"אצל מי עוד היית בבית?", התעניינה השופטת פרידמן-פלדמן. "אצל אלוביץ' בבית הייתי", השיב מיד פילבר ואז החל לגמגם מעט. "אה…", אמר, "בבית עצמו?…".

"אצל פאקר בבית", סייע לו הסנגור. "אצל פאקר בבית", אישר העד, "כשאני אזכר בעוד אני אגיד". "אצל סבן, במלון", הוסיף הסנגור חדד. "בבית שאלתי", אמרה השופטת פרידמן-פלדמן. "זה היה הבית שלו", טען עו"ד חדד, "הוא גר במלון". "לא זוכר כרגע אם היו עוד מקרים", אמר פילבר, "אבל לא ראיתי הבדל".

ובכלל, הוסיף עד המדינה, הבית של מילצ'ן בבית ינאי לא היה בית רגיל. מדובר באחוזה בעלת שטחים גדולים שעל חלקה הוקמה "קבאנה", כהגדרת פילבר, "חדר שהוא שם מקבל את האורחים שלו". "משרד?", הציע עו"ד חדד. "סוג של משרד", הסכים העד, "כן".

מעבר לשמאל ולימין

אחרי שסיים לחקור לגבי חוסר ההשפעה של פילבר על הליך מיזוג קשת ורשת, ניגש עו"ד חדד לחקור את העד על המניע של נתניהו בגיוס פילבר לליווי היוזמה של מילצ'ן.

"מטרת העל זה לגוון את שוק התקשורת, לעשות סופרמרקט של דעות", הסביר פילבר. "זה היה מהמפורסמות שהתקשורת נוטה שמאלה בצורה מאוד מובהקת,  והרעיון היה יש פה 5-6 מיליון אזרחים בוגרים, חצי מהם מצביעים למפלגות ימין, מגיע להם תקשורת ברוח העמדות והדעות שהם מאמינים בהם. [...] היה ברור שחייבים לעשות תיקון ושהוא צריך לבוא בדיוק הפוך ממה שהאשימו, ש'אתם הולכים להשתלט על התקשורת', בדיוק הפוך. לפתוח את התקשורת לתחרות חופשית, להפחית רגולציה למינימום ולתת את האפשרות לכל מי שיש לו קהל מאזינים ויכולת כלכלית שיעלה לשידור".

פילבר הסביר את המהלך ככזה שנבע מתפיסה רעיונית של נתניהו, אותה כינה שוב בשם המקורי "ניאו-כלכלית".

מימין: עד המדינה שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת; איל ההון ארנון מילצ'ן, לשעבר בעל מניות בערוץ 10; הטייקון אודי אנג'ל, בעל מניות ברשת; בנימין נתניהו, נאשם מס' 1 במשפט המו"לים ולשעבר ראש ממשלת ישראל (צילומים: פלאש 90)

מימין: עד המדינה שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת; איל ההון ארנון מילצ'ן, לשעבר בעל מניות בערוץ 10; הטייקון אודי אנג'ל, בעל מניות ברשת; בנימין נתניהו, נאשם מס' 1 במשפט המו"לים ולשעבר ראש ממשלת ישראל (צילומים: פלאש 90)

כיצד מיזוג של שני כלי תקשורת קיימים, קשת ורשת, לערוץ אחד יגדיל את מספר כלי התקשורת בישראל ויגוון את השיח? עו"ד חדד לא שאל על כך ופילבר לא השיב. אבל גם השאלות שכן שאל הסנגור בהקשר זה חתרו מדי פעם תחת תזת ההגנה.

"התפיסה של נתניהו היתה שפני ערוץ התקשורת כפני בעליו", אמר עו"ד חדד לפילבר. "כן", אישר עד המדינה, "הבנו שאין דבר כזה תקשורת אובייקטיבית, והיה ברור שכל מי שנכנס לעולם הזה נכנס משיקולים אינטרסנטיים או שלפחות יש שיקולים נוספים, לא מסחריים. האתיקה העיתונאית היא לא בדיוק משהו שאוכפים אותו במדינת ישראל בצורה חזקה וכל הדברים יחד הביאו למסקנה שאין טעם להתווכח עם מערכות החדשות, הן יתחכמו, וכל מה שנותר זה לייצר אקו-סיסטם חדש, שיאפשר לאחרים להיכנס ולהתחרות".

מילצ'ן, העיד פילבר בחקירתו הראשית, "הוא איש שמאל". בעולם שבו פני ערוץ התקשורת כפני בעליו, כיצד ייתכן שאיש שמאל יקים ערוץ שיקדם אג'נדה ימנית? פילבר לא הסביר זאת. בכתב האישום נטען כי נתניהו ביקש מפילבר לסייע למילצ'ן "גם מכיוון שרצה כי איש אמונו יהיה בעמדת השפעה בערוץ תקשורת מרכזי, וייטיב עמו". במילים אחרות, נתניהו לא רצה שמילצ'ן יקים כלי תקשורת ימני שיגוון את השיח, אלא שיקום כלי תקשורת בשליטת חברו הטוב, השמאלני, ואשר שידוריו יתמכו בו באופן אישי.

אוי טאטע

חלק נוסף בחקירה הנגדית הוקדש לשיטות החוקרים במשטרה בתיקי נתניהו ולאופן שבו פילבר תפס את החקירות נגדו ונגד נתניהו. בהקשר זה הקריא עו"ד חדד קטעים נוספים משיחה בין פילבר לעיתונאי סגל, כפי שיורטה על ידי המשטרה.

"התמורה למילצ'ן היא פה משהו מאוד מאוד חלש", אמר מי שהיה אז מנכ"ל משרד התקשורת לעיתונאי חדשות 12, עמו היה לו קשר רציף, "הם לקחו איזה אוסף של דברים, ניסו להדביק אותם ביחד וליפות אותם. לשים עליהם מייקאפ, להציג אותם כאיזה מין דרמה. הרי בסוף עו"ד נורמלי מפרק ראיה ראיה וזה מה שיקרה, שכל ראיה לגופה כשתסתכל עליה ותסכל על הנסיבות והפרטים וההקשרים תסתכל על כל זה זה לא...".

עמית סגל, יוני 2020 (צילום משה שי)

עמית סגל (צילום משה שי)

עו"ד חדד הקרין בבית המשפט קטע מתמליל השיחה שאותו הקריא בקול רם, אך בעוד התגובות של סגל לדברי פילבר היו מושחרות, עו"ד חדד ידע להקריא גם אותם, וזאת על סמך האזנה שלו לשיחה (העיתונאי אמר בעיקר "כן" ופעם אחת "אוי טעטע").

"אין סיבה להשחיר", העיר עו"ד חדד. "זה כדי להגן על העיתונאים", אמר עו"ד אלון גילדין מהפרקליטות. "ההגנה לא ברורה, אבל בסדר", השיב עו"ד חדד, "אתם רוצים להגן על עיתונאי? אולי כדאי לא להאזין לשיחות של עיתונאי, אבל זה רק בעולם התוכן שלי".

בראיונות שהעניקו לאחרונה דרוקר וסגל לוועד להגנה על עיתונאים (CPJ) הסתייגו השניים מהאזנת הסתר לשיחות איתם. "הם לא היו צריכים להאזין לשיחות עם עיתונאים", אמר סגל והוסיף שלמשטרה אסור לתמלל שיחות של מקור עם עיתונאי. דרוקר כינה את ההאזנות לשיחותיו עם פילבר "הפרה של יחסי מקור עיתונאי" ואמר כי שיחה פרטית עם מקור היא משהו "שלא אמור להיחשף".

בהקשר זה יש לציין כי עו"ד קרן צבירן-לצטר העירה במהלך הדיון היום שהשיחות של פילבר עם העיתונאים לא נפתחו ותומללו בזמן חקירתו במשטרה אלא רק לאחר שהעד חתם על הסכם עד מדינה ואישר כי הוא מוותר על החיסיון שלו.

קורפרייט, שליטה וניהול

לקראת סיום חקירתו של פילבר הגיע עו"ד חדד לפרשת התצהיר שהעניק העד בשנת 2015 לוועדת הבחירות המרכזית.

באותם הימים הגיש עו"ד שחר בן-מאיר עתירה לוועדת הבחירות בדרישה כי תכריז על "ישראל היום", ששירת באופן בוטה מאז היווסדו ועד לאחרונה את הקריירה הפוליטית של נתניהו, ככלי תעמולה של הליכוד ונתניהו. הליכוד ונתניהו הגיבו וטענו כי "לתנועת הליכוד וליו"ר תנועת הליכוד וראש הממשלה מר בנימין נתניהו אין ולא היה כל קשר של שליטה או קשר ארגוני כלשהו, מכל מין וסוג שהוא, עם 'ישראל היום' או עם מערכת העיתון או עם עיתונאים הכותבים בו, שהיה בו או שיש בו כדי להשפיע על שיקולי העריכה של העיתון או על תכניו או על הקמתו, היווסדו או על ניהולו השוטף".

עוד טענו הליכוד ונתניהו כי "הקשרים שיש לתנועת הליכוד וליו"ר הליכוד, מר בנימין נתניהו, עם 'ישראל היום' הם קשרים רגילים הקיימים בין הליכוד כמפלגה פוליטית המיוצגת בכנסת ושהעומד בראשה, מר בנימין נתניהו, מכהן כראש הממשלה, לבין עיתונאים ואמצעי תקשורת אחרים המסקרים את הפעילות הפוליטית של המפלגות בכנסת ובממשלה".

בהמשך התגובה נקבע נחרצות: "לליכוד ולמר בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד וראש ממשלת ישראל, אין ולא הייתה זיקה כלשהי שהיה בה כדי להשפיע על עריכת התוכן בעיתון 'ישראל היום' ועל התכנים המתפרסמים בו".

בני הזוג אדלסון ונתניהו (צילום: פלאש 90)

בני הזוג אדלסון ונתניהו (צילום: פלאש 90)

התגובה של הליכוד ונתניהו לוותה בתצהיר עליו חתם פילבר ובו הוא מאמת את הנטען בתגובה. תצהיר זה היה גם נושא התדרוך שמסר פילבר לכתב חדשות 12 סגל. היה זה בינואר 2017, מיד לאחר הפרסומים הראשונים על הפרשה המכונה "תיק 2000", במסגרתה הקליט את עצמו נתניהו מנהל משא ומתן עם בעל השליטה ב"ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. במו"מ בין השניים, שבגינו הוגש כתב אישום נגדם, הציע מוזס לרתום את הסיקור ב"ידיעות אחרונות" לטובת נתניהו ואילו נתניהו הבטיח מצדו לפעול להגבלת התפוצה של "ישראל היום", המתחרה ב"ידיעות אחרונות".

על רקע הגילויים הללו טען עו"ד בן-מאיר כי התצהיר של פילבר כוזב. כמה ימים אחרי התדרוך של פילבר לסגל, הוא זומן למשטרה, נשאל על התצהיר בחתימתו ואף אוים כי ייחקר באזהרה בחשד למתן תצהיר כוזב.

בחקירתו היום בבית-המשפט הציג עו"ד חדד את התצהיר ככזה שנועד רק לאמת את הההצהרה שלנתניהו אין "קשר של שליטה" על "ישראל היום", תוך שהוא מתעלם תחילה מהמשך ההצהרה בדבר "קשר ארגוני כלשהו, מכל מין וסוג שהוא [...] שיש בו כדי להשפיע על שיקולי העריכה של העיתון או על תכניו", וכן מההצרה כי "לא הייתה זיקה כלשהי שהיה בה כדי להשפיע" על התוכן בעיתון.

פילבר תיקן את דברי עו"ד חדד ואמר שבתגובת הליכוד הוכחש לא רק "קשר שליטה" אך לא זכר בדיוק את ההמשך וטען כי הוכחש גם קשר של "ניהול". עו"ד חדד לא הציג את תגובת הליכוד שאותה גיבה פילבר בתצהיר, כך שאי-הדיוקים נותרו בשלב זה באוויר. "הם בעצם דיברו על בעלות או סמכות ניהול", אמר פילבר.

עד המדינה הסביר כי אמר לחוקרים במשטרה שחתם על התצהיר הזה בשמו של נתניהו כפי שנהג בהמשך לחתום כמנכ"ל משרד התקשורת על שלל תצהירים שמאמתים כתבי טענות, על סמך הייעוץ המשפטי שקיבל.

בהמשך החקירה נקב עו"ד חדד בביטוי המדויק שבו נעשה שימוש בתגובת הליכוד, "קשר של שליטה או קשר ארגוני", אך שוב נמנע מלצטט את מלוא הסעיף וכן המשיך להתעלם מהסעיף הנפרד שבו הוכחשה "זיקה כלשהי" שמשפיעה על תכני העיתון. "אני פירשתי שליטה שזה בעלות או סמכות", אמר פילבר. "לא אתה פירשת, זה הפירוש", החרה החזיק אחריו סנגורו של נתניהו. "אני הפרדתי בין תכנים לבין קורפרייט, שליטה וניהול", הסביר פילבר.

כשעו"ד חדד הבהיר כי לא מדובר בתצהיר שקרי, בניגוד לטענות החוקרים במשטרה, העיר פילבר: "אל תגיד פה 'זה לא תצהיר שקרי', יהיו פה כמה צייצני טוויטר שיחתכו ורידים. הם ארבע שנים עושים על זה את הקריירה שלהם". מיד בהמשך הסכים גם העד ואמר "זה לא תצהיר שקרי". לדבריו, הוא הרגיש שהחוקרים עשו פה "פישינג" כדי לחפש מידע מפליל על נתניהו, בדומה לשלל מקרים אחרים בחקירותיו.

67104-01-20

משפט המו"לים

להורדת הקובץ (PDF, 2.27MB)