בית המשפט המחוזי ביטל פסק דין שחייב אזרח לפצות את ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד) וקבע כי במקרה שנידון יש להעדיף את חופש הביטוי על פני הזכות לשם טוב.

באוקטובר 2024, במסגרת סדרה של ארבע תביעות דיבה בסך כולל של 220 אלף שקלים נגד אזרחים שקיללו והכפישו אותו, הגיש ח"כ ואטורי תביעה נגד האזרח מוטי הררי.

ואטורי, המכהן גם כסגן יו"ר הכנסת, תבע את הררי באמצעות עו"ד יוני ג'ורנו משום שזה טען שח"כ ואטורי הוא "המושחת באדם", "חסר השכלה המתגאה באפסותו" "עוכר ישראל ויהודי מתועב" וכן "איש זדוני דוחה ובושה גדולה למדינת ישראל".

הררי טען להגנתו, באמצעות עו"ד ספיר בן אליהו, כי פרסומיו היו בגדר הבעת ביקורת, שפורסמה בהמשך לפרסומים אחרים ואשר הסתמך עליהם בהנחה שמדובר בפרסומי אמת. עוד טען הררי כי פרסם את דבריו בתום לב.

באותה עת התפרסם כי ואטורי, קבלן בניין במקצועו, נתן לאדם אחר להשתמש ברישיון הקבלן שלו בניגוד לתקנות ובזמן שהוא מכהן כחבר כנסת; וכי מימן שיט לחו"ל לפעילי ליכוד במהלכו פקדו אותם אנשיו.

ואטורי התפרסם גם בשל קריאותיו לביצוע פשעי מלחמה, תמיכתו בטרור ובתיאוריות קונספירציה שקריות כגון "בוגדים מבפנים". הוא אף נתבע דיבה בשל-כך ע"י יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, וטען בתגובה כי הוא מעוניין להתחבא מאחורי חסינותו.

בחודש ינואר האחרון דחתה הרשמת הבכיר רולא חמאתי את טענות ההגנה של הררי.

"הנתבע לא עמד בנטל הראיות המוגבר להוכחת טענתו כי התובע מושחת", קבעה. לפי פסק הדין, "אין מחלוקת כי לא הורשע בעבירת מתן שוחד או כל עבירה אחרת".

הרשמת דחתה גם את טענת תום הלב וציינה שגם בבית המשפט, אחרי ש"ניתנה הזדמנות לנתבע לחזור בו מדבריו ולהתנצל", הוא סירב ועמד על טענותיו בפרסום ואף הוסיף עליהן בציינו:

"לא. אני בן אדם ערכי, אנשים כמו התובע ואטורי הם בשבילי אנשים חסרי ערכים הכי בסיסיים, הכיפה שלו היא יותר תחפושת [...] לא אמרתי שהיה משפט. בגלל שהוא אדם נכלולי ומושחת, במפלגה מושחתת הם דואגים לעבור על החוק ושהמשטרה תגן עליהם במקום שתתפוס אותם".

לפיכך חויב הררי לפצות את ח"כ ואטורי ב-10,000 שקלים, בתוספת הוצאות בסך 7,000 שקלים.

הררי לא ויתר, הגיש ערעור, וזה התקבל.

הררי טען בערעור כי פרסם את אשר פרסם בתגובה לפרסום של ואטורי עצמו. אחרי שהכנסת העבירה את חוק ביטול עילת הסבירות, פרסם ואטורי צילום עצמי שלו יחד עם שר המשפטים לוין ואחרים וכתב: "החוק עבר. תחי מדינת ישראל!".

הררי הסביר כי תפס את החוק שעבר ככזה שנועד "לאפשר לממשלה ולקואליציה לבצע פשעים נגד המדינה ואזרחיה" ומציין כי בהמשך החוק נפסל על ידי בג"ץ.

"חובתו של אזרח שומר חוק להגיב על פגיעת ח"כ ואטורי באופן בוטה וקשה בחוק", טען הררי בערעור.

ח"כ ואטורי טען בתגובה כי מדובר ב"ערעור סרק" שאינו אלא חלק מ"מסע הכפשה עקבי ועיקש" שמנהל הררי נגדו. לפי חבר הכנסת, לא נפל פגם בהחלטת בית משפט השלום. "לא ברור כיצד אדם [ש]יושב בכורסת ביתו, קורא פוסט בפייסבוק, מנסח בדם קר תגובה רוויית רעל וגידופים, טוען לתום לב או לשיח עניינים", נכתב בתשובה לערעור.

השופט אברהם אברהם מבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת קיבל את הערעור ודחה את התביעה של ח"כ ואטורי. אף שהשופט קבע כי דבריו של אברהם "פוגעניים בבירור", הרי שיש לאפשרם.

"לא בלי התלבטות הגעתי בסופו של יום לכלל דעה, כי יש להעדיף במקרה שלפנינו את הערך של חופש הביטוי על פני הזכות לשם טוב", כתב השופט אברהם. "חשוב כי אדגיש, ואפשר שאומר זאת שוב בהמשך, כי אין בשום דבר מן הדברים שאפרוס להלן כדי לאשש את דבריו של המערער בפרסום המשתלח כלפי המשיב כאילו אמת יש בהם. נראה בעיניי כי את דברי המערער יש לראות משום הבעת דעה ולא קביעת עובדות".

הביטוי "המושחת באדם", הוסיף השופט, מתקרב לקביעת עובדה, והררי אף ביקש לטעון לגביו כי שמורה לו הגנת אמת דיברתי. ואולם, קבע השופט אברהם, בסופו של דבר אין מדובר בקביעת עובדה.

"אני סבור כי דברי המערער הם בבחינת גידופים, שבאמצעותם הוא ביקש להביע את דעתו, כאמור בלשון נמוכה שאין לה מקום, על פעילותו של המשיב בקשר עם ההצבעה בכנסת בה בוטלה עילת הסבירות", כתב.

לצד הבעת "שאט נפש מן השימוש בשפה נמוכה ובלשון משתלחת על מנת להביע דעה על פעילותו של איש ציבור", קבע השופט כי במקרה זה הבעת הדעה לא חרגה מתחום הסביר בנסיבות ולכן אינה מגעת לכדי לשון הרע.

19132-10-24
86583-01-26

עוד על סדרת התביעות של ואטורי