"ישראל היום" ממשיך לגבות מחירי מודעות נמוכים באופן המעורר ספק בהצהרות שהשמיעו קברניטיו ולפיהן החינמון פועל לפי מודל כלכלי בר-קיימא. ל"ישראל היום", המחולק בחינם, חשוב להציג מצג של גוף עסקי רגיל כדי להדוף טענות כי מדובר במכשיר תעמולה של משפחת אדלסון לטובת הפוליטיקאי בנימין נתניהו.
אלא שתחקיר שהתפרסם באתר זה ב-2014 העלה כי ביומון רב-התפוצה גובים מהמפרסמים סכומים נמוכים במיוחד בהשוואה למתחרה "ידיעות אחרונות" – אף שלפי ההיגיון הכלכלי היה על המחירים דווקא להיות גבוהים יותר, משום ש"ישראל היום" הוא חינמון. נתונים חדשים מחזקים את המסקנה שלפיה התופעה נמשכה גם ב-2015.
ב-22 באפריל אשתקד, בבוקר יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, נדפסו בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" שתי מודעות זהות בתוכנן. הן התפרסמו מטעם קרן לב"י של צה"ל ונועדו לעדכן את ציבור הקוראים בדבר קיומו של "מירוץ גולני". השטח שתפסה כל אחת מהן היה כמעט זהה: עמוד אחד בפורמט טבלואיד.
ב"ישראל היום" טענו בעבר כי מחירי הפרסום בחינמון זהים לאלו של "ידיעות אחרונות", ומעיון במחירונים הרשמיים של שני העיתונים עולה כי לעתים תעריפי "ישראל היום" אף גבוהים לכאורה מאלו של העיתון המתחרה. ואולם, על-פי נתונים שנמסרו מלשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), הגוף שתיווך בין המפרסם לעיתונים, הסכום ששולם ל"ישראל היום" עבור מודעת "מירוץ גולני" נמוך באופן ניכר מזה ששולם ל"ידיעות אחרונות".
המודעה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" עלתה למזמיניה 37.8 אלף שקל ושובצה על פני רוב עמ' 10 של קונטרס החדשות, שלרגל יום הזיכרון נדפס בפורמט ברודשיט בן 12 עמודים.
המודעה שפורסמה ב"ישראל היום" נדפסה בעמ' 13 (מתוך 32), בגיליון שלפי הצהרת החינמון הופץ במהדורה מורחבת של 350 אלף עותקים (לעומת הדפסה מוצהרת של 275 אלף עותקים יום קודם לכן). אף על פי כן, המודעה שפורסמה ב"ישראל היום" עלתה למשלם המסים הישראלי סכום נמוך יחסית של 21.4 אלף שקל ‒ מעט יותר ממחצית הסכום ששולם ל"ידיעות אחרונות". הסכומים, הכוללים מע"מ ודמי טיפול שגובה לפ"מ, התקבלו במענה לבקשת חופש מידע שהגישה עמותת הצלחה בשיתוף עם "העין השביעית".
זהו לא מקרה יחיד. לפי הצעות מחיר של "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות" שהגיעו למערכת "העין השביעית" לפני כשנה וחצי, מחירי המודעות ב"ישראל היום" נמוכים בעשרות אחוזים מהמחירים ב"ידיעות אחרונות". כך גם על-פי עדויות של רוכשי מודעות ואנשי פרסום, וחרף רמת התעריפים הדומה העולה ממחירוני העיתונים.
מהצעות המחיר שפרטיהן פורסמו כאן עלה אז כי מחירה של מודעת עמוד ב"ישראל היום" עמד ב-2014 על 20‒25 אלף שקל (ללא מע"מ), וזאת לעומת מחיר מוצהר של 67‒83 אלף שקל לפי המחירון הרשמי. המחיר הנמוך ששילמה לפ"מ עבור מודעת "מירוץ גולני", כמו גם תיעוד חשבונאי שחשפו אנשי "ישראל היום" במסגרת הליך משפטי, מעלה כי לקוחות קבועים מצליחים לשלם תעריפים נמוכים אף יותר.
לפי מסמכים חשבונאיים של "ישראל היום" שצורפו לתביעה שהגיש החינמון נגד לקוח שצבר חוב, מחירה של מודעת עמוד עמד – ב-2013, ובמקרה של אותו לקוח – על סכום של 17.5 אלף שקל בלבד. בצירוף מע"מ עמד סכום זה על כ-20.5 אלף שקל – סכום כמעט זהה לזה ששולם עבור מודעת "מירוץ גולני" ב-2015.
אדלסון: איל תקשורת, ללא מטרות רווח
הסכומים הנמוכים שגובים אנשי "ישראל היום" עבור מודעות הם רק חלק מההתנהלות העסקית המסקרנת של קבוצת אדלסון – שלצד הפעלת חינמון רב-תפוצה, שעל-פי הערכות סופג הפסדי עתק, רכשה לפני כשנתיים את העיתון המפסיד "מקור ראשון", את אתר האינטרנט המפסיד nrg ואת בית-הדפוס שבעבר היה שייך ל"מעריב" הקורס.
לאחרונה נחשף כי קבוצת התקשורת הנשלטת בידי משפחת אדלסון התרחבה גם אל מעבר לים, עם רכישת היומון האמריקאי "לאס-וגאס ריביו ג'ורנל". לפי דיווחים וניתוחים שפורסמו בתקשורת האמריקאית, תג המחיר שהוצמד לעיתון היה גבוה בהרבה מערך השוק שלו.
ממסמכים שתוכנם נחשף לאחרונה עלה כי בשנים האחרונות הזרימה משפחת אדלסון מאות אלפי דולרים בשנה כתרומה לארגון בשם JNS, המפעיל "סוכנות ידיעות" בנושאי יהדות וישראל ומחזיק בזיכיון להפצת חומרי "ישראל היום" בשפה האנגלית. המכנה המשותף לכלל מיזמי התקשורת של אדלסון, כך נראה, הוא היעדר כוונות רווח.
אף שרוב הנתונים המוזכרים לעיל מקורם במסמכים רשמיים שנמסרו מ"ישראל היום", בעיתון מתעקשים להתכחש לאמיתותם. דוברת "ישראל היום", לירון ורדי-גלר, טענה בתגובה כי הנתונים אינם נכונים, והוסיפה כי "'ישראל היום' הינו גוף עסקי המנהל את עסקיו לפי שיקול דעתו ואינו חייב לדווח לך על כך".