ממשלת נתניהו ממשיכה לקדם את ההפיכה התקשורתית, גם תחת מתקפת הטילים המתמשכת מאיראן ומלבנון וכששנת הבחירות כבר החלה. על הפרק: הטבות לכלי תקשורת מקורבים לשלטון והשתלטות על הפיקוח על הטלוויזיה והרדיו.
ועדת הכלכלה אישרה קידום חוק שיעניק לערוץ 14, ערוץ התעמולה המשרת את ממשלת נתניהו, הטבות בכל הנוגע לשידורים בעידן פלוס, מערך השידורים הדיגיטלי הממשלתי. אגב כך תינתנה הנחות פחותות גם לכלי תקשורת אחרים. העלות כולה תגולגל על משלם המיסים.
בחזית אחרת, עמותת "הצלחה" ולובי 99 עתרו לבג"ץ נגד ההטבות שהוענקו לתחנות הרדיו החרדיות קול חי שבבעלות יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14; וקול ברמה, שבבעלות צבי עמר, המקורב לשר התקשורת שלמה קרעי.
התפתחות שלישית, החמורה מכולם, היא האישור שנתנה הממשלה הערב, לטענת קרעי, למינויים פוליטיים במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, המפקחת על שידורי הרדיו והטלוויזיה המסחריים בישראל.
המהלכים קודמו בניגוד לעמדות הייעוץ המשפטי וגורמי המקצוע, תוך שבממשלה כמעט ומוותרים לגמרי אפילו על העמדת פנים של פעולה עניינית לטובת כלל הציבור..
ערוץ 14 מקבל הטבות ממשלתיות
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה השבוע לקריאה שנייה ושלישית הסדר מימון דיפרנציאלי חדש עבור מערך עידן פלוס.
לפי ההסדר החדש, שיכנס לתוקף מה-1 באפריל, ערוצים מסחריים ישלמו בהתאם למדרגות הכנסה שנתית: ערוץ שהכנסתו מתחת ל-40 מיליון שקלים פטור לחלוטין; ערוץ עם הכנסות של עד 220 מיליון ישלם 120 אלף שקלים בשנה; ועד 600 מיליון — 600 אלף שקלים; ומעל 600 מיליון שקלים — 1.3 מיליון שקלים בשנה.
מנכ"ל הרשות השנייה, אורי שרף, אישר בדיון כי ערוץ 14 נמצא במדרגת ה-120 אלף שקלים, רשת 13 במדרגת ה-600 אלף, וקשת 12 — שהיא הערוץ הגדול ביותר — תשלם 1.3 מיליון שקלים בשנה. ברשות השנייה מסרבים לומר אם ערוץ 14 עבר את מדרגת ה-80 מיליון שקל, מה שיוציא אותו מהגדרת "ערוץ זעיר", הגדרה בגינה הוא מקבל הטבות מפליגות מהממשלה.
חברות האופוזיציה בוועדה, ח"כ שלי טל מירון וח"כ אפרת רייטן, מחו בחריפות. ח"כ טל מירון טענה כי "יש ערוץ אחד מאוד ספציפי שתמיד מקבל את כל ההטבות שמצטברות להרבה מאוד כסף", ותיארה את ההסדר כחלק ממגמה רחבה הכוללת את הניסיון לסגירת גל"צ והשתלטות פוליטית על תקציב תאגיד השידור.
ההצעה אושרה ברוב של ארבעה תומכים מול שתי מתנגדות.
תחנות הרדיו החרדיות מקבלות הטבות ממשלתיות
ב-1 במרץ 2026, עם פרוץ מלחמת איראן 2, כינסה מועצת הרשות השנייה ישיבה מיוחדת לאחר לחצים מצד שר התקשורת שלמה קרעי, ואישרה הרחבת שידורים ארציים לארבע תחנות רדיו אזוריות: קול חי, קול ברמה, רדיו א-שמס ורדיו נאס - המשרתות את הציבור החרדי ואת הציבור הערבי.
האמתלה להטבה הכלכלית היתה ביטחונית, בדיוק כפי שהיה במערכה הקודמת מול איראן ביוני 2025. פיקוד העורף הבהיר אז כי מדובר בתירוץ חלול וכי אין שום הצדקה ביטחונית להטבה. מועצת הרשות עשתה זאת בניגוד מפורש לעמדת היועץ המשפטי שלה, שהבהיר בכתב כי "ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות ונפלו בה פגמים מהותיים היורדים לשורש ההליך", וכי "לא ניתן להסתמך על החלטת המועצה ולא ניתן לפעול על פיה".
עמותת "הצלחה" ו"לובי 99" הגישו היום (24.3) עתירה לבג"ץ בבקשה לבטל את ההחלטה ולהורות על צו ביניים שימנע את הארכתה. חוק הרשות השנייה מסדיר שידורי רדיו אזוריים בשני שלבים — קביעת אזורי זיכיון בכללים סדורים, ואחר כך הקצאת זיכיונות בהליך תחרותי ופומבי. הרחבת אזורי הזיכיון בהחלטה מנהלית אד-הוק, ללא מכרז, חורגת מסמכות המועצה.
בעלות הזיכיונות המרוויחות מן ההחלטה, לצד תחנות הרדיו הערביות, הן קול חי וקול ברמה, המוחזקות כאמור על ידי מירילשוילי (הבעלים של ערוץ 14) ועמר, מקורב של שר התקשורת קרעי, בהתאמה. הרחבת השידורים מאפשרת לתחנות לשדר תכנים מסחריים מלאים בפריסה ארצית שבעה ימים בשבוע - הטבה כלכלית משמעותית ביותר.
תאגיד השידור הציבורי, "כאן", שמפעיל תחנות ארציות הנותנות מענה לציבור החרדי (כאן מורשת) ולציבור הערבי (כאן ערבית), הביע התנגדות להחלטה.
מינויים פוליטיים במועצת הרשות השנייה
המינויים הפוליטיים למועצת הרשות השנייה היו אמורים להיות מאושרים כבר בישיבת הממשלה ביום ראשון (22.3), אך האישור התעכב בשל הפגמים החמורים בהחלטה ועלה לדיון בישיבה היום (24.3). על הפרק: מינוי של 15 חברים למועצת הרשות השנייה — הגוף המפקח על הטלוויזיה והרדיו המסחריים, שמועצתו אינה מכהנת מאז אוקטובר 2024.
ד"ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), שלח מכתב דחוף לשר התקשורת ולמזכיר הממשלה על מנת לעצור את האישור "בנקודת הזמן הנוכחית, טרם הושלמה הבחינה המשפטית הנדרשת לשם הבאת הצעת ההחלטה לאישור הממשלה".
לדבריו, עדיין לא התקבלו התייחסויות עובדתיות נחוצות, ולא הושלם ליבון סוגיות משפטיות ביחס לחלק מהמועמדים. לימון הדגיש כי מדובר בהחלטה בעלת "השפעה על חופש העיתונות והביטוי", ולפיכך "אין מקום לכך שהצעת המחליטים תידון בישיבת הממשלה הקרובה".
במסגרת עתירה של אחת המועמדות שנפסלה, רימא כמאל, נגד הוועדה לבדיקת מינויים, גילתה גם היועצת המשפטית לממשלה את התנגדותה למינויים.
בין המועמדים: ד"ר יפעת בן חי שגב, שאמורה להתמנות כיו"ר המועצה, היתה עדה במשפטו הפלילי של רה"מ נתניהו ושינתה את עדותה. בן חי שגב גילתה עוינות מובהקת לכלי התקשורת עליהם היא תפקח, בשבתה כדירקטורית בחדשות 13 ובתביעת דיבה שהגישה נגד חדשות 12 (בה הפסידה).
מימין: כנרת בראשי, בנימין נתניהו ויפעת בן חי שגב (צילומים: אורן פרסיקו, פלאש90)
עוד במועמדים לחברות במועצה: כנרת בראשי, תועמלנית המשרתת את גרסת ההגנה של נתניהו במיזם יוטיוב שהקימה, ובכלל זה תיאוריית הקונספירציה השקרית של "תפירת התיקים"; חיים שיין, לשעבר חבר מרכז הליכוד ופובליציסט ב"ישראל היום" בתקופה בה שירת את נתניהו; עדי ארבל, סמנכ"ל פורום קהלת, היכן שתוכננה ההפיכה המשטרית; חן קדם-מקטובי, לשעבר הדוברת והעוזרת של מירי רגב; ד"ר דנה רביב, לשעבר יועצת של השר גדעון סער ויוני שמעוני, מנכ"ל הקונסרבטוריון קריית מוצקין הנחשב מקורב לקרעי.
ח"כ איתן גינזבורג ציין אגב הדיון בוועדת הכלכלה כי בין המועמדים למועצה נמצאים: מי שהסתכסך עם ערוץ טלוויזיה מסוים ועכשיו יצטרך לאשר עסקת רכישתו, מי שמכנה ערוצים מובילים בכינויי גנאי, פאנליסטית קבועה בערוץ שעליו היא אמורה לפקח, וגורמים הקשורים לליכוד.
קרעי פרסם הערב הודעה על אישור המינויים. ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל פרסם בתגובה: "ממשלת ישראל אישרה בעיצומה של המלחמה, ולמרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, את מינויה של יפעת חי שגב לראשות מועצת הרשות השנייה, יחד עם מינויים נוספים למועצה - תוך התעלמות מוחלטת מניגודי עניינים ומהשיקולים הפוליטיים הבוטים שמנחים את המהלך.
"מדובר במהלך חמור, פסול ובלתי לגיטימי, הפוגע באופן ישיר בעצמאות הרגולטור ובאמון הציבור. לא נעמוד מנגד לנוכח החרפה. בכוונתנו לפנות לבג"ץ ולנקוט בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותנו".
שלוש ההתפתחויות האלה אינן עומדות כל אחת לבדה. הן מהוות פרקים בסיפור אחד: ממשלה שמבקשת לעצב מחדש את שוק התקשורת הישראלי לטובתה — להיטיב עם כלי תקשורת ידידותיים כמו ערוץ 14 ורדיו חרדי בבעלות מקורבים, ולפגוע בשידור הציבורי ובגופים ביקורתיים — תוך עקיפת הייעוץ המשפטי, הסדרים תחרותיים וכללים הקיימים בחוק.