שקרים, הכחשות, סתירות, הצהרות מתלהמות והגזמות – מאפיינים זה שנים את התנהלות ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ובלשון המעטה, גם צה"ל נתפס לא פעם ולא פעמיים בשקרים. ולכן לכאורה קשה לקבוע, מי הפעם מבין השניים קרוב יותר לאמת, בוויכוח שהתפתח בין שתי המדינות בכל הקשור לתקיפת מתקני האנרגיה באיראן.
פעמיים במהלך המלחמה תקף אותם חיל האוויר הישראלי. בפעם הראשונה בלילה שבין ה-6 ל-7 במרץ 2026. כ-30 מאגרי אחסון דלק בטהרן ובסביבתה הותקפו. זו היתה הפעם הראשונה במערכה שבה ישראל פגעה ישירות בתשתיות אנרגיה של איראן. המאגרים שימשו את הצבא האיראני ומשמרות המהפיכה.
בעקבות התקיפה הגיעו הדלפות מפקידי הממשל כי זו היתה פעולה שלא תואמה עם הממשל האמריקאי. מקורות במשרד ראש הממשלה, בצבא ובמערכת הביטחון (שבעצם הם היינו הך) הגיבו כי הם רשמו לפניהם את הרמזים ומתייחסים אליהם כאל אזהרה, והדבר לא יישנה עוד.
אגב, גם לא מעט מאזרחי איראן, ואפילו מי שמתיימר לייצגם בגולה - השאה רזה כורש פהלווי - הבהירו כי אינם מרוצים מתקיפות על תשתיות, שעלולות לפגוע באוכלוסייה האזרחית ולפעול כבומרנג על ממשלי טראמפ ונתניהו, שמייחלים שהעם יתקומם.
ציוץ של שר החוץ האיראני אחרי מתקפת מתקני האנרגיה
בתחילה איראן הגיבה על התקיפה הישראלית רק בהכרזות מתלהמות, אך בהמשך גם תקפה מתקני אנרגיה בקטאר, סעודיה ומדינות נוספות במפרץ. אלו היו תקיפות מינוריות יחסית, ונועדו לשלוח מסר לארצות-הברית כי אם הפגיעות בתשתיות הלאומיות שלה יימשכו, האיראנים לא יהססו להרחיב את המתקפה. במקביל פעל המשטר לסגירת מיצרי הורמוז ובכך נפתחה מלחמת האנרגיה.
פרשנים בארצות-הברית ובמקומות אחרים, הסבירו כי טראמפ אינו מעוניין במערכה כזו שמובילה למשבר כלכלי בעולם, ובארצות-הברית לעליית מחירי נפט, השארת הריבית על כנה, וחשש שהאינפלציה תרים ראש.
אבל הפרשנים התבדו. ברביעי השבוע שוב תקף חיל האוויר, וביתר שאת, את אתרי האנרגיה החשובים ביותר של איראן - פארס ובושהר, בדרום איראן. הן כוונו בעיקר לתשתיות אנרגיה אסטטרטגיות, במיוחד גז ונפט.
באזור בושהר הותקף שדה הענק דרום פארס, שבו ממוקמים מתקני גז והפקה מהגדולים בעולם. קטאר, שחולקת ושותפה עם איראן בשדה פארס, זועמת וביקרה בחריפות את החלטת ישראל. כמו כן הותקפו מתקני זיקוק ואחסון באזור אסלויה (Asaluyeh). מדובר במקור מרכזי של הגז האיראני, שמספק חלק משמעותי מהתפוקה הלאומית. בנוסף הותקפו בתי זיקוק גז, צנרת, מכלים ומתקנים פטרוכימיים.
התקיפות התמקדו בלב הכלכלי-אנרגטי של איראן ונועדו לפגוע בהכנסות של המשטר, לשבש אספקת אנרגיה פנימית ולפגוע ביכולת של משמרות המהפכה לממן פעילות צבאית.
התקיפה בבושהר לא היוותה רק הסלמה משמעותית ביותר, אלא גם סמלית. בבושהר נמצא גם הכור הגרעיני להפקת חשמל שבנתה רוסיה. זה כור בהספק של אלף מגוואט שלא היה ולא יהיה מטרה לתקיפה. כל פגיעה בו יכולה לחולל אסון בהיקף של האסון בצ'רנוביל (אוקראינה) בברית המועצות.
אבל בכך שהאזור הותקף שלחה ישראל לא רק רמז אנרגטי אלא גם גרעיני. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מסרה כי איראן התלוננה שטיל פגע בכור אך לא נגרם נזק. אם זה נכון הרי מדובר בטעות ירי והתקיפה לא כוונה נגדו אלא נגד מתקן הגז. הכור מתודלק באורניום מועשר ברמה של 3.9% ומוטות הדלק המשומשים מועברים לרוסיה כדי שלא יעשה בהם שימוש חוזר.
התקיפה הישראלית זכתה לגינויים מצד מדינות המפרץ ולא בכדי. לא חלף זמן רב ואיראן הגיבה במתקפת זעם על מתקני נפט וגז מרכזיים במדינות האזור. מחיר הנפט זינק ל-115 דולר לחבית ופגע עוד יותר בכלכלת ארצות-הברית ושווקי העולם.
הפוסט של טראמפ: "ישראל פעלה מתוך כעס"
טראמפ מיהר להסתייג מהתקיפה. הוא טען שארצות-הברית לא מעורבת ואפילו לא ידעה עליה. בהמשך טראמפ אף הרחיק לכת וטען שישראל "תקפה באגרסיביות מתוך כעס". הוא גם הדגיש שמעתה והלאה הוא לא ירשה לישראל לחזור על תקיפות מסלימות כאלה.
בכך ניסה נשיא ארצות-הברית להרחיק עצמו מהאירוע ולנסות לפייס את מדינות המפרץ שסובלות מהמשך התקיפות של איראן, בעודן, בניגוד לישראל, בלתי ממוגנות.
בתחילה הגיבו בישראל בהפתעה ובחשש משבט אפו של טראמפ. אך אחר כך התעשתו. מקורות מדיניים, ביטחוניים וצבאיים הדגישו כי התקיפה היתה מתואמת מראש עם ארצות-הברית ובאישורה.
כנראה שבדרג המדיני והצבאי של ישראל הבינו שטראמפ זועם אך גם שמעמדו נחלש בארצות הברית והוא משחק משחק כפול ומשתמש בישראל. הוא הופך אותה לשוטר הרע ונוטל לעצמו את תפקיד השוטר הטוב. אין מנוס מלהגיע למסקנה כי ישראל הפעם דוברת אמת.
נתניהו, שמכיר היטב את טראמפ ובעיקר את חולשותיו, מצליח לתפלל אותו פעם אחר פעם. נתניהו היה ללוחש של טראמפ ואין ממנו אדם שמח יותר למלא את תפקיד השוט המצליף באיראן. פעם אמרו בלעג שישראל היא נושאת המטוסים הגדולה ביותר של ארצות-הברית. המלחמה הנוכחית מגשימה את הדימוי המלגלג. לפחות כל עוד הדבר משרת את מטרותיו של נתניהו.
נתניהו, שטרח שוב להופיע בתקשורת רק בהצהרה מוקלטת, ביקש מאזרחי ישראל להמשך ולסבול כי אוטוטו הניצחון בדרך. כמו תמיד בשנתיים וחצי האחרונות, הוא מבטיח לעם המותש ניצחון. בתחילה היה זה הניצחון המוחלט המפורסם על חמאס, אחר-כך הניצחון המוחלט על חיזבאללה, בעקבותיו הניצחון לדורות על איראן (אחרי המלחמה ביוני האחרון). כעת מגיעות ההבטחות לעוד ניצחון מוחלט - גם על איראן וגם על חיזבאללה.
בפועל, נתניהו חדל לדבר על מועד לסיום המלחמה. הוא אינו מדבר על משא ומתן ובונה את כל עתידה של ישראל על החלפת המשטר באיראן, שלפי שעה לא מראה סימנים של קריסה אלא להיפך, מפגין נחישות. בקיצור, נתניהו מבטיח לאזרחי ישראל שוב מאותו הדבר. מלחמת נצח. ונראה שהוא גם נוטף אדרנלין ונהנה מזה. ורוב העם, כמו בסיפור החלילן מהמלין, מאמין לו.