גם ביום עדותו השלישי, רוב תשובותיו של סגן ניצב בדימוס יורם נעמן, לשעבר ראש מפלג חקירות ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ), היו גרסה כזו או אחרת של "לא זוכר", "לא יודע" או "לא קשור אלי".

עו"ד עמית חדד, בא כוחו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, הביע תמיהה גלויה אל מול פני ההתחמקויות של העד, אך זה עמד על שלו. עו"ד חדד טען שחלק מהתשובות לא סבירות ואף עימת את העד עם גרסאות סותרות של עדים אחרים, אך נעמן הדף כל טענה וגרסה שהוצגה לו וטען בתוקף כי הוא מספר את האמת.

פעמיים שלף עו"ד חדד ראיה מפתיעה והטיח אותה בעד, שהתקשה למצוא לה הסבר מניח את הדעת. דומה כי שתי הראיות הללו הגיעו מאותו מקור.

כך היה כשעו"ד חדד שאל את נעמן האם ידע על הכוונה לגייס במסגרת חקירת תיק 3000 את עו"ד דוד שמרון, קרוב משפחתו ומקורבו של נתניהו, כעד מדינה.

"לא", השיב נעמן.

"אז אני מחדש לך שהציעו לשמרון?", ביקש עו"ד חדד לוודא.

"אני לא ידעתי", השיב נעמן.

"אז עכשיו אני מחדש לך?", שאל הסנגור כדי לנעול את העד בגרסתו.

"כן", השיב.

בשלב זה הציג עו"ד חדד לעד ולבית המשפט הודעה שנשלחה ב-19.11.2017 בקבוצת ווטסאפ שנקראה "3000". נעמן עצמו היה חבר בקבוצה, ובאותו היום הוא שיתף בה ידיעה שפורסמה באתר "וואלה" תחת הכותרת "נתניהו נחקר בפעם השישית; שמרון קיבל הצעה להיות עד מדינה".

"אמרת שאתה לא יודע שהציעו לשמרון להיות עד מדינה", הזכיר עו"ד חדד לנעמן.

"זה כתבה", השיב העד.

"אמרת שאני מחדש לך", אמר עו"ד חדד.

"אבל זו כתבה, דיברת אם בחקירה ידעתי. אני לא זוכר גם את הכתבה הזו", טען נעמן.

"יורם, אני רואה שבהחלט ידעת שהציעו לו", אמר עו"ד חדד.

"אני אשם שהכתב כותב את זה כך?", תהה העד.

"אבל שלחת את זה", אמר עו"ד חדד.

"אז מה אם שלחתי? שלחתי שיקראו", הסביר העד.

"בדקת אם זה נכון?", תהה עו"ד חדד.

"אני לא צריך לבדוק", אמר נעמן.

החקירה של פרשת הצוללות וכלי השיט, המכונה "תיק 3000", הניבה גם את המידע החדש היחיד שסיפק היום העד נעמן - הפרט הפיקנטי לפיו הוא זה שהעניק לפרשה את שמה.

"אני באופן ספונטני פניתי ליחידה הרושמת וביקשתי לקרוא לתיק '3000'", אמר ומיהר להוסיף כי היתה זו "טעות". לפי נעמן, אפילו המפכ"ל דאז רוני אלשיך כעס עליו בשל בחירת השם.

נעמן הודה כי השם נבחר "בהמשך לחשדות שהיו בתיק הזה [...] היתה איזושהי תזה, שלמעשה עו"ד שמרון הוא שלוחו של בנימין נתניהו בכל מה שקשור לעסקה הזו שמה. [...] בהתחלה סברנו שאולי ראש הממשלה קשור לתיק הזה, אבל מהר מאוד הבנתי שזו היתה טעות, אבל זה כבר נרשם".

"עו"ד חדד, עכשיו הפרת את איסור הפרסום"

דוגמה מובהקת עוד יותר לראיה שפוגעת בגרסה של נעמן נגעה לפרשת תרגיל "המקורבת" של ניר חפץ, שצו איסור פרסום לא מאפשר לחשוף את פרטיה. במסגרת התרגיל הוצא צו ל"מקורבת" לחפץ והיא הובאה לחקירה ואף "הופגשה" איתו בתחנת המשטרה, כלומר החוקרים וידאו שהוא יראה שהיא נמצאת שם.

נעמן הכחיש כל זיכרון לתרגיל עם "המקורבת" וכשנשאל אם ידע עליו מראש השיב בפשטות: "לא".

עו"ד חדד הציג לו את רשימת המשתתפים הארוכה בישיבה משותפת לחוקרים ולפרקליטות שנערכה ב-20.2.2018, ישיבה שבה הוזכר דבר קיומו של התרגיל. "לא זכור לי", השיב נעמן כשנשאל על חלקו בישיבה.

"אני מתקשה להאמין", אמר עו"ד חדד. "ברשימת הנוכחים אתה הרביעי בתור, איך יכול להיות שאתה לא מכיר את זה?".

"תתפלא", הרגיע נעמן את עורך הדין, "יש הרבה דברים שאני לא מכיר".

בשלב זה שלף עו"ד חדד הודעה מקבוצת ווטסאפ אחרת, "ראשי צוותים מעבר לאופק" שמה.

באותו יום בו נערכה הישיבה מרובת המשתתפים, ב-20.2.18, שלח בקבוצה זו החוקר ניר שוורץ את ההודעה הבאה: "את ניר חייבים להביא עד 10 כדי לאפשר ביצוע הפגשה".

מיד לאחר מכן כתב נעמן בתגובה: "שלח אותו אם סיימתם".

"אתה אומר שאתה לא מעורב", אמר עו"ד חדד, "ניר שוורץ כותב שצריך להביא את חפץ עד עשר ואתה אומר 'שלח אותו אם סיימתם'".

"אני לא יודע באיזה הקשר זה", טען נעמן, "שלח אותו למה? לחתום על מסמך? למה? אתה לוקח פה קטעים ובונה תמונה שלמה ואני חושב שאתה טועה ומטעה".

"אני אומר לך שאתה מודע לכל ההפגשה", טען עו"ד חדד.

"אז אני אומר לך שאתה טועה", התעקש נעמן.

"למרות מה שכתוב בזמן אמת?", שאל הסנגור.

"כן, כן", השיב העד, "מכאן לא ניתן להסיק את זה".

שתי ההודעות שאתגרו את נעמן - הכתבה מ"וואלה" על שמרון והתיאום לכאורה בדבר הפגשת חפץ ו"המקורבת" - באו ממכשיר טלפון, מכשיר טלפון שאינו של נעמן אך היה חבר יחד עם נעמן בקבוצות המשטרתיות המצומצמות.

ככל הנראה זהו מכשירו של סנ"צ בדימוס צחי חבקין, אחד מפקודיו לשעבר של נעמן ביאל"כ. ביום העדות הקודם של נעמן כבר הוצג לו מסר פרטי ששלח באופן אישי לחבקין, ובו הפרכה לכאורה של פן אחר בגרסתו.

חבקין, שהחל למסור את גרסתו בתיק כעד הגנה עוד לפני נעמן אך טרם השלים את עדותו, מסר גרסאות שנוחות לנאשמים. בהמשך הותר לפרסום כי הוא חשוד בימים אלה בקבלת שוחד מארגון פשע, ומי שמייצג אותו הוא דובי שרצר, גם הוא עד הגנה במשפט המו"לים, שגרסאותיו הלמו את גרסאות הנאשמים.

אגב, בעקבות התרגיל הגישה "המקורבת" תביעה לקבל מהמדינה פיצוי בסך כ-2.5 מיליון שקלים, והיום התברר כי אפשר שההליך מתקרב לסיום בפשרה.

"מוציאים צו חריג לגברת שלא קשורה לתיק הזה לשיטתנו", אמר עו"ד חדד, "ולכן הגברת תקבל מאות אלפי שקלים, אולי מיליונים מהמדינה". עו"ד ניצן וולקן מהפרקליטות התרעמה על כך שעו"ד חדד מתייחס בפומבי להליך שמתנהל בדלתיים סגורות, והוסיפה כי הסנגור מתייחס ל"משא ומתן שהוא לא צד לו".

לאורך החקירה של נעמן בנושא "המקורבת" טענה עו"ד וולקן כמה פעמים כי עו"ד חדד גולש אל מעבר לצו איסור הפרסום, אך הוא התעקש כי הוא פועל בדיוק לפי הכללים ואף אמר "אני יותר זהיר ממך". מרוב זהירות, בהמשך הדיון פלט עו"ד חדד פרט שמצוי בליבת צו איסור הפרסום הנוגע ל"מקורבת" ואמר במפורש את שמה.

"עו"ד חדד, עכשיו הפרת את איסור הפרסום", העירה לו עו"ד וולקן.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הסבה את תשומת לב הנוכחים באולם כי המילה שאמר הסנגור אסורה בפרסום, והביעה תקווה כי תזכור לוודא שהשם לא נכלל בפרוטוקול הרשמי, מבוסס ההקלטה, שיעלה למערכת נט המשפט בעוד כשבועיים.

הבעיה עם סיקור אוהד

בחלק אחר של יום העדות שאל עו"ד חדד את נעמן מדוע לא בוצעה שום פעולה חקירתית ב"וואלה", התאגיד שבו לפי החשד בוצע הפשע. החוקרים לא הוציאו צו, לא ערכו חיפוש, לא נקטו בכל פעולה מתבקשת אחרת, טען הסנגור.

נעמן הדגיש, כמו בכמעט כל התשובות שלו, כי לא הוא ניהל את החקירה אך הוסיף כי במקרה של "וואלה" היה לחוקרים את מכשיר הטלפון של מנכ"ל האתר אילן ישועה. "היו שם מספיק חומרים רלוונטיים כדי לבסס את החשד", טען העד נעמן.

לעו"ד חדד היתה סברה אחרת. לדידו, ההימנעות מהחקירה קשורה לסיקור אוהד שהעניקה "וואלה" לפרקליטות ולמשטרה.

הסנגור הציג לעד שתי ידיעות, בחתימת אבי אשכנזי, שמעידות לדבריו על קשר אינטנסיבי בין דוברות הפרקליטות והמשטרה לבין "וואלה". אחת מהן היא פרופיל מחמיא של מפקד יאל"כ תת ניצב אלי אסייג, האחרת היא אותה ידיעה שבה נטען כי הוצע לשמרון להפוך לעד מדינה, אלא שהפעם הפנה עו"ד חדד את העד לפסקה שממנה עולה כי הכתב הסתמך על "גורם המקורב לחקירה".

עם זאת, בהמשך אותה פסקה מהידיעה ב"וואלה" שלפי עורכי-דינו של נתניהו תואמה באופן הדוק עם דוברות הפרקליטות והמשטרה והיתה מעין "מתת" שנועד לשחד את המשטרה כדי שזו לא תחקור כראוי את חברת "וואלה", נטען בטעות כי את החקירה בתיקים "1000" ו"2000" מרכז "סגן ניצב מומי אבן חן", שיבוש שמו של סנ"צ מומי משולם.

נעמן טען שוב כי אינו מכיר את הסיקור הזה ב"וואלה".

עו"ד חדד התפלא כיצד ייתכן הדבר שהרי זהו "תיק של סיקור אוהד", והכתבות המחניפות הללו מתפרסמות בכלי התקשורת שבו "בוצעה העבירה".

"קודם כל אין בעיה עם סיקור אוהד", אמר העד נעמן, שהזכיר כי הבעיה מתעוררת "כשאתה זה שצריך לחתום על ההסכם של בזק-yes". כלומר, כשהסיקור האוהד נעשה בתמורה להטבה שלטונית.

"ואם אתם צריכים להחליט אם להוציא צווים ל'וואלה'?", תהה עו"ד חדד, "ובזמן הזה אתם מקבלים ארגזים של סיקור אוהד, מלוקק! זו צביעות, זה סטנדרט כפול מופרע".

"אז יש סיקור אוהד על ראש היחידה", השיב נעמן, "מה הוא נתן בתמורה?".

"לא חקר את 'וואלה' ולא הוציא צווים על 'וואלה'", השיב עו"ד חדד.

"יש לך ראיה אחת שאתה יכול להראות לי שהסיקור הזה של ראש היחידה הוא בתנאי שלא יוציא צווים ל'וואלה'?", שאל העד את הסנגור.

"יש לך ראיה אחת להראות לי שנתניהו לא היה חותם אלמלא הסיקור ב'וואלה'?", החזיר עו"ד חדד שאלה לעד.

נעמן השיב בחיוב, אך עו"ד חדד מיהר לשלול זאת ולעבור לשאלה הבאה.

עדותו של נעמן צפויה להתחדש בשבוע הבא.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.4MB)

משפט המו"לים