בעז בן-צור, סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשניים מתוך שלושת תיקיו הפליליים, עמד במרחק קטן מהעד דודו קובסניאנו והעיר שחוץ מכל התכתובות שהציג לו עד כה, שעסקו ברגולציה על שוק התקשורת – יש לו עוד כמה תכתובות, אבל אלה "אינן לעניין". למעשה, ציין הסנגור, "לא נוח אפילו לעיין בהן". מדובר במשהו "אישי", טען, שמשקף איזה "מתח" בין העד לעובדת בכירה שהיתה ממונה עליו בעבר, יושבת ראש מועצת הכבלים והלוויין ד"ר יפעת בן-חי שגב. "אתה לא צריך לפרט", הבהיר הסנגור.

קובסניאנו הגיע אתמול (17.1) לבית-המשפט המחוזי בירושלים כדי להעיד על "תיק 4000", תיק השוחד של נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', בעלי השליטה בקבוצת בזק לשעבר. קובסניאנו היה היועץ המשפטי של מועצת הכבלים והלוויין במשך שבע שנים, ובכלל זה פרק הזמן שבו התחולל "תיק 4000". יפעת בן-חי שגב, יו"רית המועצה, היתה כפופה ישירות לשר התקשורת – נתניהו, נאשם מס' 1 במשפט המו"לים.

הרושם שהתקבל מהתיאורים הרומזניים של הסנגור היה שיש איזה סוד אישי שלא נעים לדבר עליו בנוגע לקשר בין יושבת הראש ליועץ המשפטי. אבל האמת רחוקה מכך. בתכתובות שעליהן דיבר עו"ד בן-צור אכן "לא נוח" לעיין – אבל רק אם התפקיד שלך הוא להגן על נתניהו במשפט השוחד שלו. היועץ המשפטי קובסניאנו תיעד בזמן אמת את הלחץ שהפעילה עליו בן-חי שגב כדי שיאיץ את התהליכים להשגת אישור קריטי עבור נתניהו והאלוביצ'ים.

נתניהו נזקק לאישור מטעם מועצת הכבלים והלוויין כדי לספק את התמורה העיקרית מצדו בעסקת השוחד שמתוארת בכתב האישום: הכשרת מיזוג חברת בזק הציבורית עם yes הפרטית, עסקה שהיתה שווה לאלוביצ'ים כמיליארד שקל. בני הזוג אלוביץ', בתמורה, רתמו למען נתניהו את אתר החדשות "וואלה" שהיה בבעלותם: בהוראתם הושתלה באתר תעמולת בחירות מטעם ראש הממשלה, אייטמים יחצניים על אשתו שרה ובנו יאיר, וכתבות חיסול נגד יריבים פוליטיים ופעילים שהאשימו את משפחת נתניהו בהתנהלות מושחתת.

יפעת בן-חי שגב, יו"רית המועצה, העידה במשפט המו"לים בחודש שעבר. היא אמנם אישרה כמה עובדות חשובות שנכללות בכתב האישום, אך מתחה ביקורת חריפה על החוקרים בתיק וכפרה בטענה שהיא והגוף שבראשו עמדה פעלו באופן פסול. בפרקליטות ביקשו להכריז עליה כעדה עוינת, אך השופטים דחו את הבקשה ובמקום זאת התירו לחקור אותה בחקירה נגדית. בשיח הציבורי הרוחש סביב המשפט עדותה נחקקה כעוד חוליה בשרשרת של עדי תביעה שמפקפקים בהנחות המוצא של כתב האישום. העדות שנתן קובסניאנו בחדר החקירות פוגמת ברושם שניסתה בן-חי שגב ליצור.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. 15.1.2023 (צילום: יונתן זינדל)

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, השבוע (צילום: יונתן זינדל)

תמלול חקירתו של קובסניאנו מעלה שהעניין ה"אישי" שעליו דיבר בן-צור אינו מביך כלל מנקודת המבט של העד. הוא בעיקר מביך עבור בן-חי שגב. קובסניאנו סיפר לחוקרים על סיטואציה שאירעה ב-24 במרץ 2015, שבוע אחרי הניצחון הסוחף של נתניהו בבחירות, כשהמגעים להקמת הממשלה החדשה רק החלו. לדברי העד, באותו יום הודיעה לו בן-חי שגב שבקרוב תגיע בקשה לאישור המיזוג בין בזק ל-yes, ושמצופה ממנו לטפל בה "כמקובל". הבקשה הרשמית, שזכתה לכינוי "מכתב ההתנעה", אכן הגיעה – ונשאה את חתימתו של נתניהו.

"אני רוצה לציין כי באותה התקופה הרגשתי לחץ גדול מאוד מצד יו"ר המועצה, יפעת, לאשר את העסקה", אמר קובסניאנו לחוקריו. הוא תיעד את הרושם הזה בזמן אמת, באימיילים ששלח לעצמו לשם תיעוד. קובסניאנו אמר שהיו"רית הפעילה "לחץ מאוד-מאוד כבד" כדי שניתן יהיה למנות יועץ כלכלי חיצוני שיטפל בבקשת המיזוג ויאשר אותה במהירות, עד סוף יוני 2015, המועד הסופי שבו האלוביצ'ים נזקקו לאישור. "יפעת גם ניסתה לשכנע אותי, מאחר ונושא העסקת היועצים הכלכליים התעכב, שאסכים לדבר שלא הסכמתי לו – והוא שהנושא יועלה למועצה ללא חוות דעת כלכלית". קובסניאנו ציין באוזני החוקרים שסירב לבקשה.

במועצה בדקו בינתיים כמה גופי ייעוץ שמתוכם אמור היה להיבחר אחד. לפי תיאורו של היועץ המשפטי, ככל שהליך מיון היועצים התארך גבר הלחץ מצד היו"רית. הוא עצמו הופקד על בדיקת ניגודי העניינים של המועמדים, שלב שבלי השלמתו לא ניתן היה למנות יועץ כלכלי.

ב-4 ביוני, בתרשומת אישית ששלח לעצמו במייל, ציין קובסניאנו את שמה של חברה שנדמה היה לו שבן-חי שגב מעדיפה על פני כל היתר. "כבר במסגרת שיחות ההתרשמות הורגש כי ליפעת יש נטייה לאשר חברה מסוימת – נומריקס, והיא אף ציינה בפנינו כי היא מעדיפה 'צעירים ורעננים'", כתב.

בהמשך הוסיף קובסניאנו: "בבחינת הניקוד שבוצע אתמול לבקשת ועדת המכרזים היתה לי תחושה כי מבקשים לנהוג בית הלל ביחס לגוף מסוים, ובית שמאי ביחס לאחרים".

ד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, בתום יום עדותה הראשון במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 13.12.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

ד"ר יפעת בן-חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, בתום יום עדותה הראשון במשפט המו"לים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

ב-9 ביוני, כשבועיים לפני תאריך היעד לאישור המיזוג שהיה שווה לאלוביצ'ים מיליארד שקל, אירעה התקרית שתוארה על-ידי עורך הדין של נתניהו כבלתי נעימה לשמיעה. באותו יום, אמר קובסניאנו לחוקרים, בן-חי שגב הפעילה עליו "לחץ כבד מאוד" כדי שיסיים לבדוק עד הערב את ניגודי העניינים של חברת הלוי-דוויק, אחת מכמה חברות ייעוץ שהתמודדו על הג'וב.

קובסניאנו סיפר שלא יכול היה להשלים את הבדיקה כה מהר, כי באותו ערב היה צריך לצאת מהעבודה מוקדם מהרגיל מ"סיבות אישיות": דייט שקבע מראש עם אשתו לרגל יום הולדתה. ובכל מקרה, אמר, הוא רק ערך את הבדיקה הראשונית בנוגע לחברת הייעוץ – ואת העבודה בפועל אמורה היתה לעשות משפטנית אחרת, ניצן ליבנה, ששהתה בחו"ל.

קובסניאנו מסר לבן-חי שגב שיטפל בבקשתה למחרת בבוקר. בן-חי שגב, בתגובה, נזפה בו: "אבקש להדגיש בפניך שסירובך לטפל בנידון בדחיפות פוגע בעבודת המועצה", כתבה לו בהודעת מייל בסביבות השעה חמש אחר-הצהריים, "אין זה מקובל עלי כי אין מי מטעם הלשכה המשפטית אשר פנוי ו/או מסוגל לטפל בנושא קרדינלי בשעה 17:20". קובסניאנו השיב לה במייל שהלשכה המשפטית של המועצה מונה ארבעה עורכי-דין בלבד, ושלא יהיה זה מקצועי מצדו להטיל את העבודה על עורך-דין אחר, שלא התמקצע בתחום.

"לאחר המייל", סיפר קובסניאנו לחוקרים, "יפעת נכנסה לחדרי והתחילה לצרוח עלי שהיא דורשת ומצפה שעוד היום הנושא יטופל". בהמשך, אחרי שיצא מהמשרד, קיבל מהיו"רית מייל נוסף שבו דרשה ממנו להשלים את העבודה עוד באותו הערב.

קובסניאנו סיפר לחוקרים שמעט לאחר מכן, בשעה שש וחצי בערב, הוא ועו"ד ליבנה שלחו לוועדת המכרזים חוות דעת שלפיה אין ניגוד עניינים בהעסקת החברה שלגביה הופעל הלחץ. נראה שהטיפול הבהול אכן היה לקוי. ועדת המכרזים פסלה את חברת הלוי-דוויק אחרי שהתברר שהחברה ששולטת בה, פירמת ראיית החשבון פאהן-קנה, עובדת באופן קבוע עם yes של האלוביצ'ים – ואפילו עסקה ספציפית במיזוג בזק-yes. המשימה נמסרה בסוף לחברת הייעוץ עדליא, שהמליצה לאשר את המיזוג.

איריס ושאול אלוביץ', יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

כל התיאור הזה נחסך אתמול מבית-המשפט. בפרקליטות הסכימו לוותר על חקירה ראשית של קובסניאנו, ובמקום זה הגישו לבית-המשפט את הודעתו במשטרה ואת התכתובות שהזכיר בחדר החקירות. עו"ד בן-צור, סנגורו של נתניהו, נזהר לא להתקרב לסוגיות הללו. במקום לדבר על הלחץ והצרחות, או על ההחלטה השגויה לאשר חברת ייעוץ שהיתה נתונה בניגוד עניינים, הסנגור ניסה לגרום לעד להודות שההתרחשויות סביב אישור המיזוג לא היו חריגות – ושלמעשה, המיזוג אושר עקרונית הרבה לפני שנתניהו נכנס למשרד התקשורת.

במשימה הראשונה עו"ד בן-צור הצליח במידת מה, אך בשנייה נכשל.

קובסניאנו, שמכהן כיום כיועץ המשפטי של משרד התיירות, אמנם חש שהיו"רית בן-חי שגב הפעילה עליו לחץ כבד בנושא המיזוג, אך ציין שניתן להבין זאת לנוכח הנסיבות – בקשה רשמית מטעם נתניהו. "תאשר לי", ביקש עו"ד בן-צור, "שמשעה שיש כל פנייה של שר תקשורת, יהא אשר יהא, שפונה למועצה במכתב התנעה שכזה, זה מקבל רמת תיעדוף גבוהה".

"אאשר יותר מזה", השיב קובסניאנו. "גם היום, במשרד התיירות – פנייה של שר לא מקבלת רמת תיעדוף גבוהה, אלא את רמת התיעדוף העליונה". בהמשך, כשנשאל העד על הפניות החוזרות ונשנות של yes ובזק למשרד התקשורת, שנועדו להאיץ את ההליך, הוא הבהיר שלדעתו הפניות האלה לגיטימיות – במיוחד לנוכח העובדה שבמשך זמן מה החברות לא קיבלו מענה ממשרד התקשורת.

עו"ד בן-צור ציין באוזני קובסניאנו שבחדר החקירות הוא מיקד את עדותו בפעולות שנגעו למיזוג בזק-yes בתחילת 2015. ואולם, טען הסנגור, במשרד התקשורת עסקו במיזוג כבר ב-2013 – ואף אישרו אותו. זה קרה, לדבריו, כשחברת בזק פנתה לרשות התחרות (שנקראה אז רשות ההגבלים העסקיים), ורשות התחרות יצרה קשר עם מועצת הכבלים והלוויין כדי לברר את עמדתה בעניין.

קובסניאנו אישר את עצם קיומם של המגעים עם רשות התחרות, ואת העובדה שהחלו ב-2013, אך התעקש שאין מקום להשוות בינם ובין הליך המיזוג שקידם נתניהו ב-2015. "זה אותו נושא, אבל אלו שני רבדים שונים", אמר. "זה לא קשור לאישור של משרד התקשורת, שחייב התייעצות עם המועצה". בהמשך, בתשובה לשאלה שהציג השופט משה בר-עם, ציין קובסניאנו שרשות התחרות לא היתה חייבת להתייעץ עם המועצה, אלא עשתה זאת כדי לקבל תמונת מצב מקיפה על בסיס הידע המקצועי של גוף זה.

עו"ד בן-צור לא קיבל את הגישה הזאת, אבל קובסניאנו עמד על שלו. רשות התחרות וגם מועצת הכבלים והלוויין אמנם דנו, במועדים שונים, במיזוג בזק-yes – אבל העד הדגיש שמדובר במסלולים נפרדים.

"עמדת המועצה דומה בשני המסלולים, או שיש שיקולים שונים?", שאל אותו השופט בר-עם. "השיקולים יכולים להיות דומים, אבל הם לא בהכרח דומים", השיב קובסניאנו. "הממונה על ההגבלים העסקיים וגם המועצה עשויים לבחון שיקולי תחרות, אבל שניהם מסתכלים על התחרות בפריזמה שונה".

העד הרחיב: "היועץ הכלכלי ששכרה המועצה בדק דברים שהממונה על ההגבלים לא בהכרח בדק. בנוסף, לפי חוק התקשורת, כשהמועצה נותנת רישיון היא מחויבת לבחון את תרומת מתן הרישיון לא רק לתחרות, אלא גם לגיוון בשידורים, ולטובת הציבור. במקרה של הממונה, למשל, אני לא יודע אם הוא בוחן שיקולים של טובת הציבור".

עורכי הדין בעז בן-צור (מימין) וז'ק חן, פרקליטיהם של הנאשם בנימין נתניהו והנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' (בהתאמה). בית-המשפט המחוזי בירושלים, דצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל)

עורכי הדין בעז בן-צור (מימין) וז'ק חן, פרקליטיהם של הנאשם בנימין נתניהו והנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' (בהתאמה). בית-המשפט המחוזי בירושלים, דצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בן-צור שלל גם את התשובה הזאת. לטענתו, אין באמת שני סטים של שיקולים. "אני אומר לך שהשיקולים שבחנה המועצה בבחינות המוקדמות שנעשו הם אותם שיקולים שמנחים אתכם בבדיקה בהמשך", אמר לעד.

קובסניאנו לא שינה את עמדתו גם הפעם. "אני אמרתי שגם כשמדובר בשיקולי תחרות, שהממונה וגם המועצה בודקים אותם, זה נעשה באספקט שונה, עם משקל שונה לדברים שונים. ויכול להיות שהממונה על ההגבלים העסקיים ואנחנו נחשוב דברים שונים", ציין.

בהמשך, בניסיון להוכיח שהמועצה אכן בדקה את סוגיית המיזוג, הציג עו"ד בן-צור מסמך קצר שחיברה ריקי וייסמן, שהיתה אז ממלאת מקום הממונה על הכלכלה במועצה. המסמך נושא את התאריך 29 באפריל 2015, כחודש וחצי לפני גיוס חברת הייעוץ הכלכלית שבחנה את המיזוג. יו"רית המועצה, יפעת בן-חי שגב, סיפרה בבית-המשפט שהמסמך הוכן לבקשתה כמעין חומר רקע ליועץ הכלכלי לכשיימצא.

אתמול, כשהמסמך הוצג על המסך מול קובסניאנו, הבחין לפתע העד שהתוכן מחזק את גרסתו – ומחליש את זו של הסנגור. "אגב", אמר קובסניאנו, "לחיזוק טענתי – בעמוד הראשון כתוב ש'בפגישה עם נציגי הממונה על ההגבלים העסקיים עלה כי בקשת המיזוג לא אושרה מתוך ראיית כלל השיקולים הנוגעים לשוק הטלוויזיה בכללותו, היום ובעתיד'".

צוות ההגנה, שאחראי על הצגת הקבצים על המסכים, מיהר להעביר דף כך שלא ניתן יהיה לקרוא את ההמשך. עו"ד בן-צור הסיח את דעתו של העד: "אתה מקים דחליל ונלחם בו!", הטיח בו. "דיברנו בכלל על סוגיה אחרת!".

אבל עיון במסמך המלא מעלה שלא מדובר בדחליל. להפך. המחברת, וייסמן, אפילו צירפה דוגמאות להבדלים בין מכלול השיקולים של המועצה ואלו של רשות התחרות. "לדוגמה", כתבה, "בחינת התנאים החלים על Hot בהשוואה ל-yes ולהפך – על Hot חלות חובות בנוגע לערוצים ייעודיים, ועל yes-בזק הם בחרו שלא להטיל. החילו חובת פריקות על מחירי הטלוויזיה לבזק, אך לא שקלו לעשות זאת ל-Hot. הדבר אינו רלבנטי, לדבריהם, כיוון שבחנו את הבקשה של בזק בלבד.

"כשהקשינו ושאלנו האם בחנו מצב שבו תהיה הורדת מחירים משמעותית שתחסום או תגביל כניסה של שחקנים חדשים בשוק הטלוויזיה, הם אמרו שהם לא רואים בהכרח צורך להתערב או למנוע. כשהעלינו בפניהם את האפשרות ש-yes תעבור לשדר באינטרנט במקום בלוויין, ושהדבר יעלה קושי בחיוב של yes בהפקות מקור, אמרו נציגי הממונה שזה לא נושא שהם בדקו או שקלו".

במילים אחרות, המסמך מוכיח שכאשר הממונה על ההגבלים עסק במיזוג בזק-yes הוא לא התייחס לאותם שיקולים שמועצת הכבלים והלוויין נדרשת לשקול כרגולטור של ענף הטלוויזיה – בדיוק כפי שאמר העד.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.73MB)

משפט המו"לים