יונתן אוריך, יועצו הקרוב של בנימין נתניהו, מסר לחוקרי המשטרה מידע שפוגע בקו ההגנה של ראש הממשלה. נתניהו הקדיש בשבוע שעבר כמה שעות מעדותו במשפטו הפלילי כדי להכחיש בתוקף שהוא מתעסק בקביעוּת באופן שבו העיתונות מסקרת אותו ואת בני משפחתו, וטען שהוא מתעניין בתקשורת בעיקר בהיבטים אידיאולוגיים והיסטוריים, ומתוך דאגה עמוקה לגורל העם היהודי.

הטענה נשמעת מופרכת לא רק על רקע המוניטין של נתניהו כמי שהעיסוק התקשורתי נמצא בראש מעייניו כבר מתחילת הקריירה הפוליטית שלו, ולא רק משום שהוא עומד לדין בשתי פרשיות פליליות שבמרכזן ניסיון לשלוט בסיקור התקשורתי שלו, אלא גם בשל רצף עדויות של מקורבים שהציגו תמונה הפוכה: נתניהו אובססיבי לסיקור התקשורתי שלו.

כבר בתחילת השנה טען נתניהו במסגרת עדותו שהוא כלל לא מעורב בניסוח של "הודעות שגרתיות", כלשונו, שמופצות בשמו, ולא נוטל כל חלק בתהליך הפצתן. כעת נחשף כי יועץ התקשורת הקרוב אליו ביותר בשנים האחרונות, יונתן אוריך, סתר את הגרסה הזו לחלוטין.

אוריך, שמלווה את נתניהו מאז קמפיין הבחירות של 2015, מעורב בעצמו בשלוש פרשות פליליות. הוא כבר הועמד לדין בגין הטרדת שלמה פילבר, עד המדינה המרכזי ב"תיק 4000". אוריך נחקר באזהרה וכנראה גם יועמד לדין בשתי פרשיות נוספות: פרשת ההדלפה המסולפת לעיתון "בילד", שנועדה לסייע לנתניהו באמצעות פגיעה במאבק לשחרור החטופים; ופרשת הכסף הקטארי, שבמסגרתה קיבל כסף כחלק ממבצע סמוי להלבנת ממשלת קטאר, שמתמחה במימון טרור ושחיתות גלובלית.

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב התקיים היום (23.11) דיון על תנאי שחרורם של שניים משותפיו של אוריך לפרשת ההדלפה, חייל המילואים המדליף ארי רוזנפלד ואלי פלדשטיין, דוברו של נתניהו לשעבר. עודד סבוראי, עורך דינו של פלדשטיין, הקריא במהלך הדיון כמה קטעים מחקירתו של אוריך – כולל קטע שסותר באופן ישיר את עדותו של נתניהו.

בנימין נתניהו בפתח אחד מימי עדותו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ספטמבר 2025 (צילום: מרים אלסטר)

חוקרי המשטרה שאלו את אוריך מדוע אמר לפלדשטיין שכדי להפיץ לתקשורת הודעות מסוימות נדרש אישור מנתניהו. אוריך, במה שנראה כמו ניסיון להרחיק את נתניהו מההדלפה המסולפת, השיב שאין לו מושג, ושלא היה בכך שום דבר חריג משום שנתניהו דורש שיעבירו דרכו מראש כל הודעה שיוצאת בשמו. "כל הודעה לתקשורת מחייבת את אישורו", אמר אוריך בחקירה.

נתניהו, כאמור, טען לאורך עדותו שהוא לא עוסק במיקרו-מנג'ינג של עבודת הדוברוּת – ואף הוסיף שהוא בקושי מתעניין בסיקור "פוליטי", להבדיל מסיקור מדיני ובטחוני. אוריך, שעדיין מועסק על ידי הליכוד חרף התיקים הפליליים שלו, היה אחראי לסיקור הפוליטי של נתניהו. מחקירתו של אוריך עולה שגם בתחום הפוליטי נתניהו נהג לפקח מקרוב על עבודת הדוברים.

בכך מצטרף אוריך לשורה של מקורבים בעבר ובהווה, כולל החבר ארנון מילצ'ן, שתיארו את נתניהו כפוליטיקאי שמעמיד את התקשורת בראש סדר העדיפויות שלו. אחד מהם הוא עד המדינה ניר חפץ, שנתניהו גייס לתפקידי דוברות בליכוד ובמשרד ראש הממשלה, ובשלב מסוים הפקיד אותו על דברור המשפחה – תפקיד אינטימי שדורש אמון גבוה במיוחד מצד שרה נתניהו.

חפץ תיאר את יחסו של ראש הממשלה נתניהו לתקשורת כ"אובססיה", וטען שהוא היה מסוגל להשבית את ניהול המדינה לחצי יממה כשקיבל אינדיקציה על כתבה נפיצה שתתפרסם עליו או על בני משפחתו, כולל בנושאים ש"למתבונן מהצד ייראו כשטויות".

"בנימין נתניהו הוא אדם שאם ניקח את המילה 'פריק של קונטרול' – הוא הרבה מעבר לזה, הוא הכל", העיד חפץ בבית המשפט. "בנושאים תקשורתיים הוא מבקש לדעת הכל, עד לפינה הכי-הכי-הכי נידחת, וגם אם זה ישיבות בטחוניות מכניסים לו פתקים פנימה, יש נוהל. השליטה שלו בכל מה שקורה בנושאים התקשורתיים, ומאוחר יותר גם בנושאים של הרשתות החברתיות שלו, אין גבוהה ממנה בהגדרה".