בחודש מאי 2017 טס פקד עידן אדירם לגרמניה לגבות עדות ממתיאס דופנר, בעל מניות ויו"ר קבוצת אקסל-שפרינגר.

שלוש שנים קודם לכן רכשה קבוצת התקשורת הגרמנית, בעלת ההטיה הפרו-ישראלית המוצהרת, את אתר הלוחות יד-2. האתר נרכש מידיו של שאול אלוביץ' בעסקת ענק בשווי מאות מיליוני שקלים, שנידונה רבות בפרשת השוחד המכונה "תיק 4000". אולם החוקר אדירם הגיע לגרמניה כדי לגבות מדופנר עדות בעיקר בנוגע לפרשה אחרת, זו המכונה "תיק 1000".

במרכז "תיק 1000" עומדות טובות הנאה בשווי מאות אלפי שקלים, שהמטירו שני המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר על רה"מ בנימין נתניהו ומשפחתו, אך בשוליה עומדת הסוגיה ששוזרת את כל תיקי משפט המו"לים לפרשה אחת – יחסי ראש הממשלה נתניהו והתקשורת.

מילצ'ן היה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בעלים של ערוץ טלוויזיה מסחרי בישראל, ערוץ 10, ואחרי שנפטר מהמניות של הערוץ הכושל התלבט האם להיכנס כשותף בערוץ מסחרי אחר, ערוץ 2. נתניהו שלח את מנכ"ל משרד התקשורת שלו, שלמה (מומו) פילבר, כדי לייעץ למילצ'ן לגבי המגבלות הרגולטוריות בעסקה שתיכנן.

את פאקר ניסה נתניהו לעניין בין היתר ברכישת קבוצת "ידיעות אחרונות", שעיקר השפעתה בא לידי ביטוי בעיתון נפוץ ואתר חדשות דומיננטי, ynet. העיתון והאתר, כפי שעולה מהפרשה המכונה "תיק 2000", העניקו לנתניהו במשך שנים סיקור ביקורתי עד עוין אך במקביל קיים נתניהו עם מוזס ציר חשאי של שיתוף פעולה. בנוסף, פעל ראש הממשלה למציאת רוכשים לקבוצת התקשורת של מוזס.

פאקר לא היה היחיד שנתניהו ביקש לעניין ברכישה. ראש הממשלה שידל את המולטי-מיליארדר לארי אליסון לרכוש את "ידיעות אחרונות", ניסה לבחון גם אפשרות שהמולטי-מיליארדר שלדון אדלסון יקנה את העיתון והעלה את הרעיון גם באוזני דופנר.

אדירם, כיום רב-פקד, העיד על כך היום (26.2) במענה לשאלות בא-כוחו של נתניהו, עו"ד עמית חדד.

"קיבלנו מידע שהיתה פנייה של ראש הממשלה בנימין נתניהו אל מתיאס דופנר לעניין את קבוצת אקסל-שפרינגר לרכוש את עיתון 'ידיעות אחרונות' בין היתר", הסביר כשנשאל מדוע בכלל חקר את המנהל הגרמני.

"ואז מה?", תהה עו"ד חדד, "למה זה מצדיק טיסה שלך לגרמניה? איזו עבירה זו? הוא עניין את מתיאס דופנר לרכוש את 'ידיעות אחרונות'. נו?".

"ידוע היה שראש הממשלה ונוני מוזס נמצאים בסכסוך ארוך שנים", הסביר אדירם, "כולל אני שמעתי באוזני את ראש הממשלה אומר בבלפור 'זה הנמסיס שלי'".

"אז תסביר לי", התעקש עו"ד חדד, "איזו עבירה יש אם אני יודע שהנמסיס אוחז ב'ידיעות אחרונות' ואומר למישהו 'לך, תקנה, שחרר אותי כבר מהאיש הזה'?".

רב פקד אדירם העיד כי מההקלטות של שיחות נתניהו-מוזס שבלב "תיק 2000" הבינו החוקרים כי עלתה דרישה מצד נתניהו לסיקור אוהד.

"איך זה קשור לדופנר?", תהתה גם ראשת ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן.

"אני נתבקשתי לגבות עדות אודות כל השאלות שעלו בנושא הזה מדופנר וכך עשיתי", השיב אדירם, שהרבה להפנות את עו"ד חדד לקבל תשובות ממפקדיו במשטרה.

נתניהו, בלייר, קצ'ינסקי

החקירה של דופנר בגרמניה נערכה במשרדי התובע המחוזי בפוטסדאם, בנוכחות התובע עצמו, מתורגמנית ובא-כוחו של דופנר. מלבד אדירם הגיע מטעם צוות החקירה הישראלי גם רב-פקד אלי קפלן.

"הקשר שלי עם מר בנימין נתניהו הוא מקצועי וקשור לנושאים פוליטיים ונושאים הקשורים לתקשורת", אמר דופנר במענה לשאלות אדירם. לדבריו, הוא שוחח עם נתניהו בממוצע חמש פעמים בשנה בעשור האחרון.

כשנשאל באילו נסיבות הציע לו נתניהו לרכוש את ידיעות אחרונות או אתר ynet השיב דופנר: "אני לא זוכר האם מר נתניהו הציע לי את הרכישה של ידיעות אחרונות בצורה רצינית. זה גם תקף לגבי ynet". לדבריו, "אני ומר נתניהו דיברנו במהלך השנים על נוף העיתונות בישראל ואז גם דיברנו על 'ידיעות אחרונות'". דופנר הסביר כי חלק מהאסטרטגיה של אקסל-שפרינגר כולל רכישות בינלאומיות, ולכן תמיד הביעה החברה עניין בשוק הישראלי, אולם דווקא בשל היחס המיוחד של הקבוצה לישראל הבדיקות נוהלו בהססנות.

"פחדנו גם כי על ידי רכישת עיתון בישראל, יגבר חוסר האמון ביחס שלנו לישראל", אמר, "אנחנו לא רוצים כי ייווצר הרושם כי אקסל-שפרינגר תומכת בישראל רק כי יש לה אינטרסים כלכליים שם".

בנוסף, אמר, כיוון שמדובר בחברה בורסאית היתה חובה להצדיק את ההשקעה מהבחינה הכלכלית. מגבלה זו הובילה את החברה להחליט שלא לרכוש את "מעריב" בשנת 2006 ושוב בשנת 2008. גם כשנשקלה האפשרות להשקיע ב"ידיעות אחרונות" נסוגה החברה מסיבות כלכליות. דופנר העיד כי כבר בשנת 2010 בחנה החברה אפשרות לרכוש "חלק של 'ידיעות אחרונות'" אולם הוחלט לסגת מהמהלך כיוון ש"הייתה חסרה שקיפות בכל הקשור למספרים של החברה, ולמצבה הכלכלי של החברה".

"הגישושים לגבי 'ידיעות אחרונות' התחדשו בכל פעם", סיפר דופנר. שוב ב-2012 ופעם נוספת ב-2014. "קיבלנו איתותים בכל פעם מצד נוני מוזס שהציע לנו לחשוב בכל זאת על הרכישה", אך המשא-ומתן מעולם לא הפך "קונקרטי", בשל היעדר השקיפות לגבי מצבה הכלכלי של הקבוצה.

דופנר: "אין זה יוצא דופן שפוליטיקאים מדברים איתי על רכישות מעניינות בעולם התקשורת"

כשהחוקר אדירם שאל את דופנר למניע של נתניהו לדבר עמו על האפשרות לרכוש את "ידיעות אחרונות" ואתר ynet, השיב דופנר כי אינו זוכר האם או מתי דיבר איתו נתניהו על רכישת העיתון, ואז סיפק רקע כללי לסוגיה שבמוקד כתב האישום.

"אין זה יוצא דופן שפוליטיקאים מדברים איתי על רכישות מעניינות בעולם התקשורת", אמר דופנר. "שיחות כאלה מתקיימות גם אצלנו במדינה, וכך התקיימו גם שיחות כאלה עם ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מר טוני בלייר, בכל הקשור למכירה של עיתון יומי. גם עם ראש ממשלת פולין לשעבר, מר קצ'ינסקי, התנהלו שיחות לגבי מכירת מניות של תחנת טלוויזיה. זהו נוהל רגיל כאשר מדובר באחד מחברי הדירקטוריון של הקונצרן. גם פוליטיקאים לא שמחים לפעמים על הדרך בה מתפרסמות חדשות".

בכל דמוקרטיה מערבית

"אתה זוכר שדופנר טען בפניך שמגעים עם ראשי ממשלות בעניין של רכישה של כלי תקשורת זה עניין נפוץ?", שאל עו"ד עמית חדד את החוקר אדירם.

"אני זוכר", השיב העד.

"הוא נתן לכם כדוגמה את ראש ממשלת אנגליה טוני בלייר", אמר עו"ד חדד.

"יכול להיות שכן", השיב אדירם.

"אתה זוכר שהוא אמר שזה לגיטימי?", שאל עו"ד חדד, "יש גם פולין ואחרים".

"אני זוכר, ראיתי ברענון", השיב אדירם.

"הוא אמר למעשה שאלה דברים רגילים לחלוטין, הקשר הזה בין ראש ממשלה לתקשורת", קבע עו"ד חדד.

"אני זוכר", השיב אדירם.

עו"ד חדד הקריא לעד את הציטוט שקיבל מדופנר לגבי קשריו עם פוליטיקאים שמציעים לו לרכוש כלי תקשורת, ואמר לו כי המנכ"ל הגרמני ניסה למעשה לרמוז לו כי צוות החקירה הישראלי חוקר "תופעה שאתם חושבים שהיא מיוחדת לישראל אבל זה עניין שגרתי לחלוטין, בכל דמוקרטיה מערבית זה קורה".

"אתה עשית משהו עם זה", תהה עו"ד חדד, "הצפת את זה למעלה? אמרת 'אולי אנחנו טועים? מספר לנו אחת הדמויות הכי חשובות בעולם בתחום התקשורת שהכל שגרתי לגמרי'".

אדירם השיב כי כבר במהלך החקירה עדכן את מפקדיו בישראל בכל מה שאמר העד.

"אומר לכם עד שכל התופעה הזו של סיקור חיובי ויחסי פוליטיקאי-תקשורת, היא בליבת הדמוקרטיה. בדקתם את זה? ניסיתם לבדוק? אומר לך דופנר זה דבר שהוא שגרתי לחלוטין, אתם בודקים אם זה באמת נכון? כי אם זו תופעה עולמית וכך נראית דמוקרטיה מערבית זה דבר אחד, ואם זה ייחודי לישראל זה דבר אחר. עשיתם משהו?", הוסיף וחקר עו"ד חדד.

"אני לא", השיב אדירם.

לא היה לי הרושם כי מתמרנים אותי

אולם במשרד התובע המחוזי בפוטסדם, גרמניה, הוסיף ואמר דופנר, מיד בהמשך לציטוט שהקריא עו"ד חדד וחזר ודש בו, עוד משפט אחד משמעותי, משפט שלא הוצג היום בפני העד או בית-המשפט. "החשוב ביותר", הדגיש דופנר, "הוא שבעלי עיתונים לא מאפשרים לפוליטיקאים להשתמש בהם ככלי משחק פוליטי".

במילים אחרות, לדעת דופנר פוליטיקאי יכול לעניין בעל הון לרכוש כלי תקשורת, אבל בעלי כלי התקשורת צריכים לדעת גם להציב גבולות לפוליטיקאים, כדי שהמוסד בעל השליחות הציבורית לא יהפוך לכלי בשירות אדם אחד, לא כל שכן ראש ממשלה.

בתפיסת העולם של נתניהו הגבול הזה לא קיים. הוא גייס את שלדון אדלסון להקים עבורו חינמון שכל כולו כלי משחק פוליטי, מינה הנהלה כושלת לרשות השידור כדי שזו תהיה כלי משחק פוליטי עבורו, דרש מבני-הזוג אלוביץ' להפוך את "וואלה" לכלי משחק פוליטי, ניסה לסגור את ערוץ 10 כיוון שזה סירב להיות כלי משחק פוליטי בשירותו, כשנכשל בכך ביקש מהמיליארדר לן בלווטניק לרכוש את הערוץ כדי שלא ייפול לידי אנשי עסקים מהמחנה הפוליטי הנגדי, הביע חרטה פומבית על כך שלא השיג שליטה פוליטית על תאגיד השידור הישראלי, קידם את שידורי ערוץ 14 (אז ערוץ 20) עד שהערוץ הפך בעצמו לכלי משחק פוליטי בשירותו, אם למנות רק חלק מהמהלכים שלו בשוק התקשורת הישראלי.

בהמשך החקירה של דופנר בפוטסדאם המשיך וסיפר המנהל הגרמני על יחסו של נתניהו ל"ידיעות אחרונות" ועל אמונתו כי בעל כלי התקשורת מכתיב את התכנים המתפרסמים בו.

"לגבי מר נתניהו אני יכול לומר שבמהלך השנים התקיימו שיחות רבות לגבי נוף התקשורת בישראל", אמר דופנר. "במסגרת שיחות אלה הוא גם הביע את חוסר שביעות רצונו לגבי אמצעי תקשורת שונים וביניהם גם 'ידיעות אחרונות'. השיחות האלה גם כללו שיחות לגבי שינויים בכל הקשור לרכישות בשוק התקשורת. במהלך השיחות שלו איתי מר נתניהו שוב ושוב אמר עד כמה אמצעי התקשורת מתייחסים אליו בחוסר הגינות ועד כמה יש הזדמנויות טובות לאקסל-שפרינגר בשוק התקשורת הישראלי. היה ברור כי היה שמח לראות שינויים בשוק התקשורת הישראלי.

"במהלך השיחות הללו עם מר נתניהו נוצר אצלי הרושם כי היה לו עניין בשותפות או ברכישת 'ידיעות אחרונות' על ידי אקסל-שפרינגר. במהלך השיחות הללו מר נתניהו גם הביע את הצער שלו לגבי הדיווחים של 'ידיעות אחרונות'. מעולם לא הייתה לי הרגשה כי הוא מפעיל עליי לחץ. הוא גם מעולם לא עבר את הגבול ולא היתה לי מעולם את ההרגשה כי עליי לסיים את השיחה. בגבולות אני מתכוון מצב בו היה לי הרושם כי מתמרנים אותי. עיקרון זה הוא משמעותי ביותר בשיחות מעין אלה. פוליטיקאים יכולים לקוות למשהו אך עליי, כאיש עסקים, להחליט האם יש אינטרס כלכלי ברכישה כלשהי. עליי לשמור על האינטרסים של בעלי המניות שלי".

בהמשך הוסיף דופנר: "אני דיברתי איתו על נושאים אחרים רבים אבל הנושא של רכישת 'ידיעות אחרונות' עלה בכל פעם, זה היה כמו לייטמוטיב. בתשובה לשאלה אני יכול להודיע כי לא האמנתי שרכישת 'ידיעות אחרונות' על ידי אקסל-שפרינגר תוביל לדיווח חיובי לגבי מר נתניהו אך נוצר אצלי הרושם שמר נתניהו האמין שהחלפת בעלות ב'ידיעות אחרונות' יכולה לפעול לטובתו".

דופנר שירטט בעדותו בגרמניה את תפיסת העולם התקשורתית של נתניהו, שצצה ועולה בכל אחד מהאישומים הפליליים נגדו: התקשורת עוינת ועל כן יש להחליף את בעליה לכאלה שישרתו אותי ואת משפחתי.

החוקר נגד המפקד

את כל זאת לא הטיח עו"ד חדד בחוקר אדירם. במקום זאת התמקד בשאלה מדוע, בשולי גביית העדות של דופנר, נשאל המנכ"ל הגרמני גם על עסקת יד-2. מבחינת עו"ד חדד, היתה זו עוד דוגמה לאופן שבו משטרת ישראל חרגה מסמכותה וניצלה הליכים קיימים נגד נתניהו כדי לאסוף מידע בנוגע לחשדות אחרים, שלגביהם טרם קיבלו אישור לחקור.

בכלל, רוב חקירתו של הקצין אדירם הוקדשה גם היום, כמו ביום החקירה הנגדית הקודם, לתהיות על אודות מניעים נסתרים ודרכי פעולה פסולות. אדירם הרבה להשיב כי אינו זוכר, ובמקרים אחרים הפנה את עו"ד חדד למפקדיו, בעיקר נצ"מ מומי משולם, שהורה לו לפעול כפי שפעל.

עו"ד חדד תהה, בין היתר, מדוע בדק כבר באוקטובר 2017 מפגשים בין ראש הממשלה נתניהו לבעלי בזק ואתר "וואלה" שאול אלוביץ'.

"אנחנו טוענים שבתיקים שלנו היתה הטרמה", אמר עו"ד חדד. "יש לכם אישור לחקור דבר אחד, אתם משתמשים בו כדי לחקור דבר אחר, עד שצוברים מסה קריטית של חומרים ומביאים אותה ליועץ המשפטי לממשלה ומאלצים אותו להרחיב לכם את האישור. בשלב הזה לא היה אישור לחקור את 'וואלה' ואני רואה ב'תיק 1000' מזכר על אלוביץ' ורכישת אתר 'וואלה', אתה יודע מדוע התבקשת לחקור?".

"אינני זוכר", השיב אדירם ואמר כי פעל על פי הנחיות משולם.

חודש לאחר מכן, בנובמבר 2017, קיבלה המשטרה צו הרחבה שאיפשר לה לעיין במכשיר הטלפון של שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת שמינה נתניהו. אדירם עיין בתכני המכשיר וחיפש בין היתר את ההתכתבויות עם שאול אלוביץ'.  "נתבקשתי על ידי מומי לחפש גם התכתבויות וחומרים אחרים שקשורים לאלוביץ'", אמר אדירם, אך לא ידע להשיב מדוע הדבר היה רלוונטי לחקירה.

עו"ד חדד ציטט מדברי משולם, כשנשאל על כך בבית-המשפט. "לא יודע למה הוא חיפש שאול אלוביץ'", אמר משולם בשנה שעברה. "מי שעשה את זה, עשה את זה עידן אדירם תשאל אותו למה הוא בדק את שאול אלוביץ', אני אומר לך אני לא מכיר את 'תיק 4000', לא עסקנו בפעולות של 'תיק 4000', זה לא עניין אותי 'תיק 4000', אני לא יודע באמת למה הוא בדק על שאול אלוביץ', תשאל אותו, באמת שאין לי מושג, אין לי מושג".

"זיכרונו בוגד בו", הגיב אדירם. "אני לא פועל עצמאית, לא עם הוצאת צווים ולא בעיון בחומרים".

"'זיכרונו בוגד בו' זה כאילו הוא שכח משהו", העיר עו"ד חדד, "אתה אומר שהוא לא אומר אמת?".

"מה שהוא אומר זה לא נכון", אישר העד אדירם.

Big No No

בחלק אחר של החקירה הנגדית שאל עו"ד חדד את הקצין אדירם מדוע טרח להוציא צווי תפיסה לחשבוניות של סיגרים ובקבוקי שמפניה שנרכשו מחנויות שונות על-ידי המיליארדרים מילצ'ן ופאקר, אם ממילא הדס קליין כבר סיפקה למשטרה את אותן חשבוניות באופן עצמאי, כשביקשה לקבלן ממנהלת החשבונות של מילצ'ן.

אדירם שוב טען שפעל בהוראת משולם וכי אינו זוכר מדוע עשה זאת.

"אני אגיד לך למה, לשיטתנו", שיתף אותו עו"ד חדד. "דיברנו בדיון הקודם על מה שאנחנו חושבים שהוא פסול בקבלת החומרים מהדס. חומרים שהם לא שלה, מסמכים אישיים של מילצ'ן. היא מציגה מצגי שווא בהוראתכם ובשלב מסוים מישהו מבין שזה Big No No, כלומר זה דבר אסור, ואז רוצים להלבין את קבלת המסמכים. זוכר?".

"אני זוכר שאמרו לי להוציא צווים, לא זוכר שום דבר על להלבין", השיב אדירם.

לחנות "הקבינט", שסיפקה גם היא סיגרים למילצ'ן, לא הוציאה המשטרה צווים. "למה?", שאל עו"ד חדד. "אין לי מושג", השיב אדירם. "לגבי חנויות שיש לכם מסמכים אתם מוציאים צווים ולגבי חנויות שאין לכם מסמכים אתם לא מוציאים צו", הצהיר עו"ד חדד, "נורא מוזר!".

"אין לי הסבר בשבילך", השיב אדירם, אך הרמז של הסנגור היה ברור – כיוון שלא היה צורך "להלבין" מסמכים לא הוצא צו.

חיפוש לא שגרתי

מחר לא יתקיים דיון במשפט המו"לים בשל הבחירות לרשויות המקומיות, אך החוקר אדירם צפוי עוד לשוב בהמשך לחקירה מטעמו של עו"ד בעז בן-צור, סניגורו של ראש הממשלה נתניהו ב"תיק 4000", וזאת לאור תשובותיו בעניין החקירה שביצע בנוגע לקשרי נתניהו ואלוביץ'.

ביום רביעי צפוי להיחקר עמיתו של אדירם, סער שפירא. בין היתר ביצעו השניים יחדיו חיפוש, או כמעט חיפוש, בביתו הפרטי של ארנון (נוני) מוזס.

היום נשאל על כך אדירם קצרות. מחקירתו עלה כי בשלב מסוים סיפר מוזס לחוקרים כי התכתב עם ארי הרו ממכשיר טלפון נפרד. אדירם פנה תוך כדי החקירה לממוניו וביקש שיפעלו להוציא צו חיפוש ותפיסה למכשיר הטלפון הנוסף. תוך כדי החקירה של מוזס נשלחים חוקרים לבית-המשפט להוציא את הצו, ובסיום החקירה מתלווים אדירם וסער שפירא אל מוזס, בדרכם לביתו הפרטי.

"אני זוכר שנסעתי עם סער לסביון היכן שמוזס מתגורר ולמיטב זכרוני מי שפגש אותנו שם זה פקד ערן כהן ואופיר שלום", סיפר אדירם. לדבריו, ראש היחידה כורש בר-נור שוחח בדרך עם שפירא ואמר לו כי דיבר עם באת-כוחו של מוזס, עו"ד נוית נגב. "הוא אמר לו שאנחנו נמתין באזור מסוים ליד החדר, לא להיכנס איתו לאיפה שהוא הולך להוציא את הטלפון, פשוט להמתין שיביא לנו", סיפר אדירם.

"חיפוש לא שגרתי", הגדיר זאת עו"ד חדד. "אתם לא עורכים את החיפוש, אתם לא רואים מה הוא עושה, הוא ניגש לאיפה שניגש, מוציא מה שהוא מוציא, לא מוציא את מה שהוא לא מוציא".

"נכון מאוד", אישר אדירם.

"לא היה לך דבר כזה".

"אף פעם", אישר אדירם.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 687KB)