העיתון "ישראל היום" הוסיף לגוש הימין, ובייחוד למפלגת הליכוד, כשני מנדטים לפחות בכל אחת משלוש מערכות הבחירות שלאחר השקתו, זו המסקנה של מחקר שפורסם בתחילת השנה ובדק את השפעתו הפוליטית של החינמון. החוקרים מצאו קשר מובהק בין שיעור חשיפה גבוה לעיתון והצבעה מוגברת לגוש הימין ואבחנו כי ההשפעה העיקרית של "ישראל היום" לא התבטאה בדרבון מצביעי ימין רבים יותר לצאת ולהצביע אלא בשינוי מגמת ההצבעה של מתלבטים, שקודם לכן הצביעו למפלגות אחרות.
המחקר לוקה בכמה נקודות חולשה. ראשית, הוא מתבסס בחלקו על נתוני סקר TGI, סקר מוגבל ובעייתי (אם כי אין לו תחליף בישראל, בה העיתונים אינם חושפים את נתוני התפוצה האמיתיים שלהם). חשוב מכך, חלק אחר במחקר מתבסס על השוואת התוכן ונתוני החשיפה של "ישראל היום" לאלו של "ידיעות אחרונות". אך "ידיעות אחרונות" אינו עיתון בעל עמדות מרכז שניתן להשתמש בו לצורך בדיקה השוואתית, כפי שהוא מוצג על ידי החוקרים. "ידיעות אחרונות" הוא במידה רבה עיתון נטול אג'נדה, שיכול לתמוך גם בפוליטיקאים מהימין, אם הם משרתים את האינטרס של הבעלים והעורך האחראי ארנון (נוני) מוזס.
על אף שני הפגמים הללו, למחקר חשיבות רבה בכך שלראשונה הוא מתיימר לכמת את ההשפעה הפוליטית של "ישראל היום", כלי תקשורת חריג בזירה העולמית, שלגביו נטען לא אחת כי הסיקור שלו הוא בגדר תעמולה אסורה לבנימין נתניהו ולליכוד, ואף הוגשו נגדו עתירות בשל כך.
המחקר, מאת גיא גרוסמן מאוניברסיטת פנסילבניה, יותם מרגלית מאוניברסיטת תל-אביב ותמר מיטס מאוניברסיטת קולומביה, נושא את הכותרת "בעלות על התקשורת כהשקעה פוליטית: המקרה של 'ישראל היום'". במרכזו ניסיון לבדוק עד כמה משפיעים העשירים מאוד על הזירה הפוליטית באמצעות שליטתם באמצעי תקשורת. החוקרים מציינים כבר בפתיחה כי לבעלי אמצעי תקשורת שכאלה ההשפעה הפוליטית חשובה יותר מאשר שורת הרווח. המקרה של "ישראל היום", שהפסיד על פי הערכות למעלה ממיליארד שקל מאז השקתו, הוא דוגמה מובהקת לכך.
מנהלי העיתון אהרון לפידות וציפי קורן והעורך עמוס רגב מעיינים בגליונות "ישראל היום" בבית-הדפוס של העיתון, 2014 (צילום מסך מתוך סרטון תדמית)
ראשית לכל ביקשו החוקרים להוכיח כי אכן קיימת הטיה ימינה ב"ישראל היום". לצורך כך הוזנו לתוכנת מחשב כל הטקסטים מכל גיליונות "ישראל היום" מגיליון הבכורה ביולי 2007 ועד סוף 2015. לצורך השוואה הוזנו גם גיליונות אקראיים של "ידיעות אחרונות", אחד מכל שבוע שבין יולי 2007 ועד לסוף 2016.
הטקסטים מתוך העיתונים הושוו למצעים הפוליטיים של כל המפלגות (למעט מפלגות שהזדהו כמפלגות מרכז), כדי לזהות דמיון בין הסיקור הפוליטי בעיתון לטקסטים הנפוצים במצעים של המפלגות. הממצאים היו חד-משמעיים: ב"ישראל היום" ניכרה הטיה ימנית הרבה יותר מאשר ב"ידיעות אחרונות", בעיקר בשער ובכפולה הפותחת של העיתון. החינמון גם נטה להשתמש יותר בטרמינולוגיה המזוהה עם הימין ("יהודה ושומרון", "מסתננים") לעומת זו שבה נעשה שימוש ב"ידיעות אחרונות" (התנחלויות", "מבקשי מקלט").
בועז ביסמוט, עורך "ישראל היום" מ-2017 (צילום: יונתן זינדל)
עוד נמצא כי חל שינוי בהטיה הפוליטית של "ישראל היום" לאורך השנים. עם השקת החינמון ההטיה הפוליטית היתה דומה לזו שב"ידיעות אחרונות", אך ככל שחלף הזמן החריפה ההטיה ימינה ב"ישראל היום" בעוד שב"ידיעות אחרונות" המצב נותר יציב. בשנת 2015, האחרונה במחקר, התוכן בשערי "ישראל היום" והכפולות הפותחת של העיתון נטה ימינה ב-27% יותר מאשר ב"ידיעות אחרונות". החוקרים מציינים כי הפער בעמודי החדשות הפנימיים ובמדורי הדעות היה קטן יותר.
עוד עלתה מהמחקר הטיה בנושאים המודגשים על ידי כל עיתון. ב"ישראל היום" העדיפו להתמקד בנושאי ביטחון כמו האיום האיראני, התקפות טרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני. ב"ידיעות אחרונות", לעומת זאת, התמקדו בפשיעה ונושאים כלכליים. גם בניתוח הכותרות הראשיות בלבד עלתה הטיה ימינה ב"ישראל היום". כשהחוקרים בדקו את האופן שבו תוארו מפלגת הליכוד ונתניהו אישית, שוב מצאו כי ב"ישראל היום" ניתן להם סיקור חיובי יותר מאשר ב"ידיעות אחרונות", אך במדורי הדעה לא נמצא הבדל.
ההטייה של "ישראל היום" לטובת נתניהו הודגמה בעשרות ומאות פרסומים ב"עין השביעית", עוד משנותיו הראשונות ובייחוד בתקופת בחירות. בעקבות עתירת חופש מידע של רביב דרוקר נחשף הקשר הטלפוני ההדוק של נתניהו עם עורך "ישראל היום" עמוס רגב והבעלים אדלסון. כאן ב"עין השביעית" ניתח איתמר ב"ז את מועדי השיחות והקשר בינן לבין פרסומים בעיתון שהיו משמעותיים לנתניהו.
עם זאת, למרות שמחקר המוצא כי "ישראל היום" סובל מהטייה עקבית לטובת נתניהו נראה כהוכחת המובן מאליו, יש לזכור כי ב"ישראל היום" מכחישים זאת באופן עקבי, גם בהצהרות פומביות וגם בהצהרות לבית המשפט. גם נתניהו עצמו הצהיר כי אין לו כל השפעה על המתפרסם ב"ישראל היום".
החוקרים: "ישראל היום" שווה 2 מנדטים לפחות
כאמור, המחקר ניסה לבדוק גם את מידת ההשפעה של "ישראל היום". מצד אחד, העיתון מופץ בחינם ובתפוצה עצומה, הממקמת אותו כעיתון הנפוץ בישראל. מצד שני, לאורך השנים לא הצליח לצבור מוניטין ונחשב לעיתון דל-השפעה. "שרה [נתניהו] קראה לו זבל. לא משפיע. לא שווה", העידה מרים אדלסון על יחסה של אשתו של נתניהו לעיתון. אדלסון עצמה אמרה על העיתון: "עשר שנים העיתון קיים, לא נתנו לנו סקופ אחד".
כדי לתת תשובה לשאלת ההשפעה של "ישראל היום" על ההצבעה בישראל נבדקו נתוני ההצבעות ב-25 ישובים ואלו הושוו לשיעורי החשיפה של "ישראל היום" לפי סקר TGI של חברת קנטאר מדיה. בנוסף הושוו נתוני ההצבעה לאלו מארבעת מערכות הבחירות לפני השקת "ישראל היום" באותם ישובים.
בהשוואת נתוני הצבעה ונתוני חשיפה ל"ישראל היום", החוקרים מצאו יחס חיובי בין החשיפה לעיתון והשינוי בהצבעה לטובת גוש הימין
החוקרים מצאו כי היו אזורים שבהם טרם השקת העיתון נטו פחות להצביע לגוש הימין אך לאחר השקת "ישראל היום" נמדדו שיעורי חשיפה גבוהים לעיתון והמגמה התהפכה. במילים אחרות, נמצא יחס חיובי בין החשיפה ל"ישראל היום" והשינוי בהצבעה לטובת גוש הימין (הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו, מולדת, צומת, האיחוד הלאומי).
כדי להעריך את היקף ההשפעה על ההצבעה לליכוד בפרט ולגוש הימין בכלל, השתמשו החוקרים בכמה שיטות במקביל, וכולן הובילו למסקנה אחת: ישנו קשר סיבתי מובהק בין החשיפה ל"ישראל היום" וההצבעה לגוש הימין בכלל ולליכוד בפרט. בשנת 2013, לדוגמה, כל אחוז עליה בחשיפה ל"ישראל היום" תורגם ל-0.22% עליה בהצבעה לגוש הימין.
לפי חישובי החוקרים, "ישראל היום" תרם לגוש הימין שני חברי כנסת בכל אחת ממערכות הבחירות של 2009, 2013 ו-2015. החוקרים מעריכים כי המספרים האלה נמוכים מהאפקט האמיתי של העיתון, בשל אופי הבדיקה המקומית שביצעו.
פילוח לפי מפלגות העלה כי מפלגת הליכוד היתה הנהנית העיקרית מההשפעה של "ישראל היום". כמעט כל ההשפעה הפוליטית של "ישראל היום" התבטאה בהצבעה עודפת לליכוד, בין היתר על חשבון ש"ס, מפלגת העבודה והבית היהודי. החוקרים מצאו גם קשר מובהק בין חשיפה גבוהה ל"ישראל היום", הזדהות עם מפלגת הליכוד וירידה בתמיכה בקדימה.
ממצא זה תואם את טענות מנהיגי מפלגות הימין עצמם. "ישראל היום הוא פראבדה, עיתון של איש אחד", אמר נפתלי בנט על "ישראל היום" כשהיה יו"ר הבית היהודי (ושר הכלכלה בממשלת נתניהו). שותפתו, השרה איילת שקד, האשימה את העיתון כי "התעמר" במפלגה: "ישראל היום לא היה עיתון ימני, הוא שירת אדם אחד". גם יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, אמר על העיתון שהוא "פראבדה": "זה לא עיתון אידיאולוגי, אלא עיתון פרסונלי שמייצג רק מועמד אחד". תמיכת מנהיגי מפלגות הימין בחוק "ישראל היום" היתה הסיבה לכך שעבר בקריאה טרומית, מה שהביא לפיזור הכנסת ולבחירות 2015.
לא נמצא קשר בין חשיפה לעיתון לגידול בשיעור ההצבעה אך נמצא קשר בין חשיפה ל"ישראל היום" לשיפור תדמיתו של נתניהו בעיני הקוראים
לפי המחקר, עיקר השינוי שהוביל "ישראל היום" נוגע ליישובים שבהם קודם להופעת העיתון ההצבעה היתה מאוזנת יחסית בין ימין לשמאל. נראה כי המתנדנדים, שקראו קודם לכן "ידיעות אחרונות" ועברו ל"ישראל היום", הושפעו מהופעת העיתון החדש יותר מאשר מי שנחשף לעיתון ביישובים שההצבעה בהם קודם לכן נטתה באופן מובהק ימינה או שמאלה. כמו כן, לא נמצא קשר בין חשיפה לעיתון לגידול בשיעור ההצבעה אך נמצא קשר בין חשיפה ל"ישראל היום" לשיפור תדמיתו של נתניהו בעיני הקוראים.
ההטיה ימינה של המצביעים שקראו את העיתון, כך נטען במחקר, נובעת בעיקר מיחסם אל הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ספקנות גדולה יותר באשר לאפשרות להשיג שלום עם הפלסטינים, כמו גם התנגדות לשיחות עם המנהיגות הפלסטינית ופינוי התנחלויות. מנגד, לא נמצאה השפעה על עמדתם הכלכלית של של קוראי "ישראל היום".