"ראש הממשלה, תודה רבה על שהסכמת להיפגש איתי כאן": כך פתח העיתונאי הבריטי פירס מורגן את הראיון עם בנימין נתניהו בחודש מרץ השנה, במשפט שכמעט אף עיתונאי בישראל לא יכול היה לפתוח איתו ראיון, אלא אם כן הוא עובד בערוץ 14.
35 הדקות שקיבל מורגן כדי לשאול שאלות את נתניהו היו חלק מ-457 דקות ב-16 ראיונות של נתניהו בכלי תקשורת בחו"ל מאז הבחירות האחרונות. כך עולה מנתוני "יפעת" שהועברו לידי "העין השביעית" ו"שקוף". בדיקת דפוסי הראיונות של נתניהו היא פתיח לפרויקט חדש בשיתוף עם יפעת מחקרי מדיה, במסגרתו ננטר וננתח את הופעותיהם בתקשורת של ראש הממשלה, שרי הממשלה, חברי כנסת ודמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית.
נתניהו התראיין בין היתר לרשתות NBC, CNN, CBS ופוקס ניוז בארה"ב, והגיע אפילו לרשת iran international המשדרת מאנגליה בשפה הפרסית.
ובישראל? בתקופה של שבעה חודשים, מעשרה ימים לפני בחירות 2022 ועד לאמצע מאי (20.10.22 - 20.5.23), החרים נתניהו את התקשורת המשודרת הישראלית. הוא לא העניק אף ראיון לערוצי הטלוויזיה המרכזיים, 12, 13 וכאן 11, מלבד "ראיון שטח" אקראי לערוץ 12, שממנו שודרו כשתי דקות.
העובדה שנתניהו נמנע מלהתראיין בערוצים 11-12-13 בישראל איננה נובעת מחוסר רצון של הערוצים לראיין את ראש הממשלה. ברשת 13 למשל, אומרים כי "פעם בשבוע לפחות יש פניה" ללשכת ראש הממשלה לצורך קביעת ראיון. מדברי גורמים בתאגיד השידור עולה כי ללשכה מגיעות בקשות לראיונות גם מכאן חדשות, כשעד כה התשובה לכולן היתה שלילית.
ראיון האולפן האחרון שנתניהו העניק לערוץ הציבורי התקיים ב-14 בספטמבר 2019, לפני ארבע שנים כמעט. בערוצים 12 ו-13 התראיין נתניהו בפעם האחרונה ב-20 במרץ 2021, כלומר לפני יותר משנתיים.
החרם של ראש הממשלה מקיף את כל ערוצי הטלוויזיה המרכזיים - מלבד אחד. ישנו ערוץ ישראלי אחד שנהנה מהופעות קבועות וממושכות של ראש הממשלה באולפניו: בתקופה שנבדקה התראיין נתניהו שבע פעמים בערוץ 14, בסך של 196 דקות שידור. בממוצע ראיון בכל חודש.
רה"מ נתניהו מקדם בחשבון הטוויטר שלו את ערוץ 14 (צילום מסך)
אין זה סוד שנתניהו קידם ומקדם את ערוץ 14 כערוץ מתחרה לערוצי החדשות המקבילים, בדיוק כשם שאין זה סוד שהערוץ מקדם אותו בלהט ומעניק לו שירותי תעמולה שוטפים, גם כשהוא עצמו לא מככב על המסך. בעוד השירותים שמעניק הערוץ לראש הממשלה נמצאים על המסך, נתניהו משרת את הערוץ גם בכנסת, בהליכי חקיקה מזורזים והקלות בשווי עשרות מיליוני שקלים, וגם מחוצה לה.
נתניהו הגיע לאולפני ערוץ 14 במשדר ההשקה של הערוץ, כשעבר לשדר בערוץ 14 (ושינה את שמו מ"ערוץ 20") והוא מקדם את הערוץ בבוטות בחשבונות המדיה החברתית הפופולריים שלו למיליוני עוקביו. בינואר האחרון, כשהשר אופיר אקוניס הביע התנגדות לניסיונותיו של שר התקשורת שלמה קרעי לסגור את תאגיד השידור הציבורי, הגיב נתניהו במילים: "אני הולך רק לערוץ 14".
ב-1 במרץ השנה דווח באתר "כיפה" כי כתב חדשות 12 ירון אברהם נתקל בנתניהו במסדרונות הכנסת ושאל אותו, "אדוני, ההפגנות בחוץ גורמות לך להרהר על המשך החקיקה?" תשובת נתניהו הייתה: "תזמינו אותי בצורה מסודרת ואני אוכל לסרב לכם בצורה מסודרת". למרות תשובת ראש הממשלה, ובניגוד לערוצים 11 ו-13, ערוץ 12, המוביל בהפרש גדול ברייטינג שלו מול כל הערוצים המתחרים, לא רודף אחרי נתניהו. מבחינתם, כשנתניהו ירצה – שיבוא אליהם ובלי תנאים מוקדמים. עד אז הם מסתדרים גם בלעדיו.
חשיבות הגישה השווה
ערוץ 14, שבבעלות המיליארדר יצחק מירילשווילי, הוא היום אבן הראשה בניסיונותיו הבלתי פוסקים של נתניהו לעצב את צריכת התקשורת של אזרחי ישראל על פי צרכיו האישיים, ולהוביל אותם לצפות בכלי תקשורת שיפיצו את משנתו ויהוו שופר לעמדותיו ומעשיו. ניסיון זה, בניגוד למערכות היחסים של נתניהו עם הבעלים לשעבר של "וואלה" שאול אלוביץ' ועם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, לא הובילו אותו לחדרי החקירות ולא גררו כתב אישום.
נתניהו כבר הצליח להוביל שינוי דרמטי בשוק העיתונות המודפסת, עת שיכנע את המולטי-מיליארדר שלדון אדלסון לחלק בישראל עיתון חינם, "ישראל היום". החינמון שרף יותר ממיליארד שקל לפי ההערכות, ושבר את המונופול ההיסטורי של "ידיעות אחרונות". אולם עיתונים הם החדשות של אתמול, ונתניהו התמקד בשינוי צריכת החדשות בטלוויזיה. היחס השלטוני המיטיב נמשך גם בקדנציה הנוכחית, כששר התקשורת קרעי הוא מי שמחלק הטבות החוסכות לבעליו של ערוץ 14 מיליוני שקלים.
עו"ד מן: "בעל תפקיד ציבורי או רשות אינו יכול לחרוג מעיקרון השוויון בכל הנוגע למשאבי קשב ומידע ציבורי. לא ניתן להעדיף כלי תקשורת אחד על אחר לשם מסירת מידע לציבור. העקרונות המנחים צריכים להיות ענייניים בלבד ובעלי בסיס ענייני"
סוגיית הקידום הרב-מערכתי שמעניק נתניהו לערוץ 14 היא נושא לדיון ארוך, אך גם הסוגיה הנקודתית, של ההעדפה הסלקטיבית להתראיין אך ורק בערוץ 14, מעוררת שאלה עקרונית: האם לראש ממשלה מותר להחרים כלי תקשורת מרכזיים המבקשים לראיין אותו, ולהעניק ראיונות לערוץ אחד ויחיד? להחלטה זו גם היבט כלכלי: ראיון עם דמות ציבורית כמו ראש הממשלה הוא בעל ערך תקשורתי ועצם הבחירה להתראיין בערוץ אחד ולא באחר מועילה לו מבחינה מסחרית.
"בעל תפקיד ציבורי או רשות אינו יכול לחרוג מעיקרון השוויון בכל הנוגע למשאבי קשב ומידע ציבורי", טוען עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" ומרצה לדיני תקשורת, "לא ניתן להעדיף כלי תקשורת אחד על אחר לשם מסירת מידע לציבור. העקרונות המנחים צריכים להיות ענייניים בלבד ובעלי בסיס ענייני".
"מצד שני", הוא מוסיף, "בכל מה שקשור לשיקולים פרטיים או פוליטיים החובה הזאת לא מובהקת וחזקה באותה מידה כמו לגבי תפקיד ציבורי או מידע ציבורי. בית המשפט העליון כבר פסק בעניין הזה והדגיש את חשיבות הגישה השווה והשיוויון גם בהיבט התקשורתי. צריך להדגיש גם שהתנהגות כזו נותנת לא פעם יתרון תחרותי לא הוגן לשחקן מסוים בשוק ופוגעת בתחרות בין כלי התקשורת, אותה תחרות שנתניהו מציין כל פעם שחשובה לו והוא רוצה לקדם אותה".
נתניהו מעדיף להרחיק לכלי תקשורת בעולם, כולל כלי תקשורת בשפה הערבית או הפרסית, אך מסרב להתראיין לכלי התקשורת הממלכתי בישראל – כאן 11, לערוץ 13, או להופיע בערוץ הפופולרי ביותר במדינה – ערוץ 12. הראיונות מעבר לים הם הוכחה נוספת לכך שהימנעותו מהענקת ראיונות בישראל לערוצים שאינם ערוץ 14, אינה טעות, אלא מדיניות.