את העדות הראשית של אבי אלקלעי, עורך "וואלה" לשעבר, אפשר לסכם במשפט אחד: שיתפתי פעולה, סבלתי מכל רגע, נגעלתי מעצמי וממה שנדרשתי לעשות – ועד כמה שאני יכול לשפוט, כל מה שטוענת התביעה ב"תיק 4000" מדויק. הגועל העצמי, כסנטימנט, חזר על עצמו לאורך שני ימי החקירה הראשונים של אלקלעי במשפט המו"לים, שסיפקו הצצה אל תוך מוח של קרנף.

ביום הראשון סיפר אלקלעי שכשהוצע לו להיות העורך הראשי של "וואלה" הוא הסכים לקבל את המשכורת השמנה, אך דחה את התואר המחייב ואימץ את הטייטל העמום "עורך אחראי". בעיני עצמו, ההבדל הסמנטי אִפשר לו לא לשאת במלוא האחריות לנעשה באתר. בפועל, עורך העל של "וואלה" היה המנכ"ל הכוחני אילן ישועה, האיש שדרכו זרמו ההוראות שנועדו לוודא שהמערכת משרתת את נתניהו ומשפחתו ותוקפת את יריביהם.

בשלב מסוים, אחרי עוד הנחתה, סימס אלקלעי לישועה שהמשימה בוצעה ושכעת הוא מבקש אישור סופי כדי שיוכל לצאת מהבניין וללכת להקיא בים. אתמול (13.9) באולם בית-המשפט המחוזי בירושלים המשיך אלקלעי בתיאור רגשות הסלידה שמילאו אותו לאורך הקדנציה שלו כראש המערכת העיתונאית. לטענתו, הטיפול בדרישות הללו היה המשימה העיקרית שהעסיקה אותו במשך כל התקופה שבה כיהן כ"עורך האחראי" של "וואלה".

כפי שמתאר כתב האישום ב"תיק 4000", הדרישות זרמו אל ישועה מאנשי ראש הממשלה ומבעלי "וואלה" דאז, שאול ואיריס אלוביץ', שהיו בעלי השליטה בחברת בזק ונזקקו לנתניהו כדי לקבל הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים. עסקת השוחד, לפי כתב האישום, כרכה בין ההתערבויות האנטי-עיתונאיות ב"וואלה" ליכולת של נתניהו – שהחזיק בתיק התקשורת – להשפיע על כיסם של האלוביצ'ים ועל עצם יכולתם להמשיך לשלוט בקונצרן התקשורת הגדול בישראל.

רה"מ בנימין נתניהו נכנס לאולם בית-המשפט המחוזי בירושלים ליום הראשון בשלב העדויות של משפטו הפלילי, שבו הוא נאשם בקבלת שוחד מהמו"ל שאול אלוביץ' ובכריתת עסקה מושחתת עם המו"ל נוני מוזס (צילום: אורן בן-חקון)

למרות הגועל, סיפר אלקלעי, רק במקרים קיצוניים הוא ועמיתיו סירבו בתוקף לשתף פעולה עם הדרישות. כדי להמחיש זאת חילק את ההתערבויות האנטי-עיתונאיות לשלוש קבוצות: "עוונות", "חטאים" ו"פשעים". "חטאים" היו הוראות לרכך כתבות או כותרות ביקורתיות על נתניהו ומשפחתו. "עוונות" היו הוראות שנגעו, למשל, לשיבוץ תמונות שיחניפו לבנימין ולשרה נתניהו. ל"חטאים", העיד אלקלעי, הוא והמערכת ניסו להתנגד ולרוב נכשלו. ל"עוונות", בדרך כלל, לא טרחו להתנגד.

"פשעים", לעומת זאת, היו דרישות שמעליהן, לטעמו, התנוסס דגל שחור. אלקלעי סיפר שבמקרים כאלה המנכ"ל ישועה הפעיל עליו "לחץ אדיר". עו"ד יהודית תירוש, שחקרה אותו מטעם הפרקליטות, ביקשה ממנו להמחיש את הלחץ. "אנחנו גרים בבית פרטי", סיפר אלקלעי, "והילדים שלי, כשהיו רואים על הצג טלפון מאילן ישועה – היו בורחים לחצר. השיחות האלה כללו צעקות, צרחות, קללות, אבל משום שאילן ואני היינו חברים מהעבר יכולתי להכיל את זה".

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר, בפתח אולם משפט המו"לים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

לדברי אלקלעי, ישועה הטיח בו: "אתם, המערכת, תפילו את בזק – ואם לא תהיה בזק, לאנשים לא תהיה עבודה". כשנשאל עד כמה חווה לחץ מהסוג הזה בנוגע לפוליטיקאים אחרים, אלקלעי השיב בשלילה נחרצת: "בשום צורה".

לחצים מסדר הגודל הזה, טען אלקלעי, הגיעו בדרך כלל בצמוד לבקשות שהוא הגדיר כ"פשע", שהתמקדו בגורמים שהוא תיאר כ"אופוננטים של ראש הממשלה". העורך לשעבר חלק עם בית-המשפט שתי בקשות לדוגמה. "פשע" אחד, אמר, היה ניסיון לפרסם כתבת הכפשה על עיתונאי שהתמחה בפרסום תחקירים נוקבים על סביבת נתניהו.

אלקלעי ביקש לא להזכיר את שמו של העיתונאי, אבנר הופשטיין, משום שעד כמה שידוע לו אין בסיס לטענות שניסו לטפול עליו. "הוא היה עורך בכיר בגל"צ, והיתה תלונה – ללא פרסום שמו – שלפיה הוא הטריד שתי חיילות", אמר בבית-המשפט. התלונה נבדקה והסיפור הסתיים בלא כלום, אולם בזמן הקצר שעבר עד אז "התחילה מסכת של לחצים מאוד גדולה, גם מאילן וגם מניר חפץ, כדי שנפרסם את שמו, למרות שהיה צו איסור פרסום", העיד אלקלעי. ניר חפץ, כיום עד מדינה, שימש אז כדובר של משפחת נתניהו.

לטענת אלקלעי, ישועה פנה למיכל קליין, ששימשה אז ראש מערכת החדשות, אך היא סירבה לפרסם את שמו של הופשטיין. ישועה פנה גם לאודי הירש, המשנה לעורך הראשי, אך גם הוא סירב. בשלב מסוים, טען אלקלעי, המנכ"ל פנה גם לדוד ורטהיים, עורך "וואלה ברנז'ה", ולמדור הרכילות – ושוב נענה בסירוב. האדם החמישי שאליו פנה היה אלקלעי, וגם הוא סירב.

עורכי-הדין יעקב בורובסקי (מימין) ודוד שמרון במסיבת העיתונאים בה השמיצו את מני נפתלי בשליחות משפחת נתניהו. לוחש באוזנו של שמרון: ניר חפץ, היחצן של משפחת נתניהו שהפך לעד מדינה נגדם, 17.2.2015 (צילום: בן קלמר)

"פשע" אחר שעליו סיפר אלקלעי היה דרישה שהגיעה לטענתו מעו"ד יוסי כהן, פרקליטה ואיש סודה של משפחת נתניהו, שביקש להשתמש ב"וואלה" כדי להכפיש "אופוננט" אחר של ראש הממשלה: מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון הרשמי.

"היתה תקופה שבה נטען שיש חקירה משטרתית נגד מני נפתלי", אמר אלקלעי. "אנחנו עשינו בירורים ומצאנו שאין ממצאים בחקירה הזאת, אבל היה לחץ מאוד גדול לפרסם את שמו ואת החקירה – ושיש ממצאים דרמטיים. ביררנו, ולא היו ממצאים דרמטיים. היא נסגרה אחר-כך ללא שום ממצאים. וגם סירבנו כמובן להדהד את הפשעים המיניים שיוחסו למני נפתלי".

לטענת אלקלעי, הוא שוחח בעצמו עם עו"ד כהן בטלפון והתבקש לפרסם ש"יש ממצאים והמשטרה מטייחת". כמו כן התבקש לדבריו לראיין את עורכת-הדין של המתלוננת, ולא לתת פתחון פה לנציג מטעמו של נפתלי שיגיב על ההאשמות החמורות. מעורבותו של עו"ד כהן בקמפיין ההכפשה נגד נפתלי הוזכרה גם בעדותו של חפץ, שטען כי פעל על-פי פקודות ישירות של נתניהו.

בניגוד למה שמשתמע מדבריו של אלקלעי, בתקופתו פורסמו ב"וואלה" כמה וכמה ידיעות שהִדהדו האשמות כוזבות על נפתלי, וגם בהן נטלו חלק אנשיו של נתניהו.

"וואלה", 13.5.2015

במקרה אחר, שהוגדר על ידי אלקלעי רק כ"עוון" – כלומר דרישה שאפשר לחיות איתה – הוא סיפר על מקרה שבו התבקשה מערכת "וואלה" לשלוח צלם לפאב תל-אביבי ולצלם את יאיר נתניהו עם צעירה שהוצגה כבת זוגו. חפץ, שממנו הגיעה הבקשה, הנחה את ישועה לטשטש את העובדה שהאייטם הגיע מסביבת ראש הממשלה: "שיכתבו את שם הבר, 'פרישמן 39', כדי שיחשבו שבעלי הבר הזמינו את הפפראצי לצורך פרסום ולא אנו", כתב חפץ לישועה.

כתב חדשות 12 גיא פלג דיווח בעבר ששאול אלוביץ' בעצמו היה מעורב בבקשה: "תזרום, ילד זין", כתב הטייקון למנכ"ל ישועה. בידיעה שפורסמה לבסוף במדור הרכילות של "וואלה" דווקא לא צוין שם הבר. כהסבר לסיטואציה שתועדה בתצלומים צוין ש"נתניהו ג'וניור היה צריך להוכיח בימים האחרונים כי הוא לא חובב את בני מינו".

האוטובוסים של נוני מוזס

תחושת הגועל היתה משותפת לאלקלעי וישועה. "אילן כל הזמן רצה לנקות את עצמו מאחריות לדברים שהוא עושה. הוא היה אומר: 'אני סותם את האף ויש לי בחילה'", אמר אלקלעי. לכן, לטענתו, ישועה הקפיד להראות לו על גבי צג הטלפון או המחשב את הדרישות שקיבל מהאלוביצ'ים ומאנשיו של נתניהו – ולעתים גם להשמיע לו קטעי שיחות בספיקר, כדי להדגים כי לא הוא המקור להתערבויות.

"אחרי שבעלה המתועב גידף את אזרחי ישראל הערבים ושיקר על הסעתם באוטובוסים של נוני מוזס לקלפיות, אשת ראש הממשלה מתקבלת בחום ואהבה בלוד", כתב העורך למנכ"ל

היחס הזה לדרישות תועד בהתכתבויות ביניהם. למשל, סביב תקרית מיוני 2015, זמן קצר אחרי שנתניהו לקח לידיו את תיק התקשורת והחל לקדם את המהלכים שבהם חשקו האלוביצ'ים. אלקלעי נדרש לשלוח צוות צילום לעיר לוד, כדי לסקר ביקור של שרה נתניהו בבית-ספר יסודי. "רק לוודא שאתה מוציא צוות ללוד!!!", כתב ישועה לאלקלעי. "אבי?", כתב לו כשלא קיבל תגובה מיידית, ואז, במסרון נוסף, הסתפק בתו אחד בלבד: "?".

אלקלעי אישר לבסוף את הבקשה, אף שלדבריו לא היה שום ערך עיתונאי לדיווח, וציין שבמערכת יעברו על הכתבה ויוודאו ש"אין פשלות".

במסרון מריר ששלח לישועה לאחר מכן חיבר אלקלעי בין הצורך לאשר את הדיווח חסר הערך על אשת ראש הממשלה לסרטון "הערבים נעים לקלפיות" של נתניהו, שכיכב בכותרת הראשית של "וואלה" במשך שעות ארוכות רק חודשים אחדים קודם לכן, ביום הבחירות. "אחרי שבעלה המתועב גידף את אזרחי ישראל הערבים ושיקר על הסעתם באוטובוסים של נוני מוזס לקלפיות, אשת ראש הממשלה מתקבלת בחום ואהבה בלוד", כתב העורך למנכ"ל, במעין הפוך-על-הפוך שלעג לדיווח המלוקק שלבסוף פורסם ב"וואלה".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסרטון "הערבים נעים בכמויות אל הקלפי" כפי שפורסם באתר "וואלה". 17.3.2015 (צילום מסך)

לצד הציניות והשנאה העצמאית, אלקלעי ניסה גם לתמרן בתוך המציאות המושחתת: "אנחנו היום היחידים שהגישו שיפודי עמוס רגב, אפשר למנף מול הרוטוויילר", כתב לישועה. עמוס רגב היה עורך "ישראל היום" בתקופה ההיא, שבה שימש החינמון כשופר של נתניהו. "הרוטוויילר" היה הכינוי שהדביקו אלקלעי וישועה לניר חפץ. במקרה הזה, כתב העורך למנכ"ל, אפשר להשתמש בידיעה על שרה נתניהו כדי "לקבל שקט ליום-יומיים".

כמו ישועה, גם לאלקלעי היה חשוב להדגיש בעדותו עד כמה הסתייג מהדרישות וההתערבויות. ההסתייגויות מתועדות היטב בהתכתבויות ביניהם, אבל מהעיון בהן אפשר ללמוד שאחד הדברים העיקריים שהפריעו להם היה העובדה שההתערבויות היו גסות עד כדי כך שניתן היה להבחין בהן בעין בלתי מזוינת.

בתוך מערכת "וואלה" הבחינו בלחצים גם עיתונאים שלא חוו אותם על בשרם, ועד מהרה הרושם זלג גם החוצה. בהתחלה כרכילות ספקולטיבית בין קולגות, לאחר מכן בדיווחים על תקריות נקודתיות שפורסמו במדורי התקשורת ובאתר "העין השביעית", ובפרשנויות שהעלו השערות על קשרים פסולים – ולבסוף בתחקיר שפִרסם גידי וייץ ב"הארץ" באוקטובר 2015, שקשר בין רמיסת מערכת "וואלה" לצורך של האלוביצ'ים בהטבות רגולטוריות והניח את התשתית לחקירה הפלילית.

הנאשם שאול אלוביץ' באולם משפט המו"לים, מרץ 2022 (צילום: אורן בן-חקון)

פרסום אחד כזה ממאי 2015 – חצי שנה לפני התחקיר של גידי וייץ – גרם לאלקלעי להתלונן בפני ישועה: "ביבי-אלוביץ'-בזק, כותרת ראשית ב'הארץ'. זה מה שקורה כשפועלים כמו קרנפים טיפשים במקום למשוך בחוטים בעדינות ובשכל. זהו, אנחנו מסומנים כ'ישראל היום'. טעות אסטרטגית איומה – ביבי לא יהיה כאן לנצח, 'וואלה' דווקא כן, יכולה להיות 'ניוז' לעוד הרבה שנים. טעות מרה של אלוביץ' שתעלה ביוקר כששלטון הרשע יתפרק – והוא יתפרק יום אחד".

אתמול התבקש אלקלעי להתייחס למסרון הזה, שהטריגר שלו היה טור של עיתונאי "דה-מרקר" דאז אמיר טייג. "בניגוד למקומות אחרים שדובר על כך שיש בהם מניפולציות של תוכן, שבהם מניפולציות נעשות בשקט, בלי לעשות רעש", אמר אלקלעי בלי להזכיר את השם המפורש "ידיעות אחרונות", "ב'וואלה' היד הגסה היתה צעקנית, רעשנית. אילן הסתובב במערכת וסיפר והדגיש עד כמה אנחנו לא עצמאיים ומחויבים לאלוביץ' – ולכן כשהגיעה בקשת התגובה מגידי וייץ, זה לא הפתיע".

הגורל מכה כמו ברק

עו"ד תירוש ביקשה מאלקלעי להרחיב על ההסברים שקיבל מהמנכ"ל ישועה בנוגע להתערבויות ולדרישות המושחתות. לדברי אלקלעי, הנימוקים עברו תהליך שבו אט-אט נחשף מקור הבחישה. "בהתחלה, הטיעון היה שמר אלוביץ' ונתניהו חברים טובים וזכותו של מו"ל שיש לו גוף תקשורת, כמו במקרה של 'ישראל היום', להכתיב את הטון המערכתי", אמר העורך לשעבר.

"בנוסף היה את העניין ש'וואלה' תמיד נטה לדיווח יותר לאומי סלאש לאומני, מה שנקרא היום 'ימין'", הוסיף אלקלעי. הוא הזכיר בהקשר זה קמפיין פרסומי של "וואלה" שניסה למתג כך את האתר, באמצעות הסלוגן "קודם כל ישראלי". אלקלעי הגדיר את הקמפיין ההוא כ"סוג של 'עניי עירך קודמים', אבל לאומני ולא דתי", שנועד לשוות ל"וואלה" ארומה ימנית.

הידוענית שיר אלמליח בצילום מסך מתוך קמפיין "קודם כל ישראלי" של אתר "וואלה", יולי-אוגוסט 2014

לדברי אלקלעי, כשהבקשות נעשו כה תכופות שלא ניתן כבר להצדיקן בנימוק "אידיאולוגי", ישועה "הסביר שיש ענייני רגולציה" וש"מאוד חשוב שנעזור". את הבקשה הזאת תיאר אלקלעי כ"יחסית לגיטימית", משום ש"כל חברה מתמודדת עם רגולציה, ואפשר לעזור". לאחר מכן, לדבריו, האמירות הכלליות על "רגולציה" התחלפו באמירות מפורשות על כך שאלוביץ' "צריך רק חתימה", ואז "עוד חתימה", וש"עוד רגע זה נגמר".

"הוא אמר את זה גם לעובדים, זה היה קומון-נולדג' שיש צרכים של חברת בזק", הבהיר אלקלעי. "בחקירות שלי נזכרתי בכמה מסרונים שאני שולח לו: 'אילן, בסוף כולנו נלך לכלא, אתה עושה פה דבר מזעזע'". עם זאת, אמר אלקלעי, ישועה לא סיפר לו על המהלכים הספציפיים שבהם נזקקו בעלי הבית, האלוביצ'ים, לאישורים משר התקשורת וראש הממשלה נתניהו.

אחת הדוגמאות שהוצגו במהלך העדות נוגעת לידיעה ("לא שלילית בכלל", הדגיש אלקלעי) של הכתב הפוליטי עמרי נחמיאס על המעורבות של יאיר נתניהו בקמפיין הליכוד בבחירות 2015, שהסתיים יומיים לפני כן בניצחון.

איריס ושאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

"ודא שזה לא עולה, עדכן אותי בבקשה, כי אוכלים לי את הראש", כתב המנכ"ל ישועה לאלקלעי, והוסיף: "ודא שלא מתפקשש!!!!!!! זה שניים-שלושה ימים גורליים!!!!".

אלקלעי השיב בעוד מסרון מריר: "שתהיה לי בריא, איך שהגורל נמתח אצלך על לוח השנה... אתה לא יודע שהגורל מכה כמו ברק???? אל דאגה יקירי, לא יעלה עד שנחליט ביחד". ישועה הודה לו, וצירף ארבעה סימני קריאה. כפי ששיער אלקלעי, ה"יומיים-שלושה" של ישועה נמרחו והפכו לחודשים ושנים.

כל יום, כל היום

על הנייר, אלקלעי כיהן כסמכות העיתונאית העליונה ב"וואלה" במשך כשנתיים, מתחילת 2015 ועד סוף 2016. לטענתו, במקום להקדיש את הזמן הזה לניהול המערכת, לגיוס עיתונאים או לעיצוב הקו המערכתי – רוב זמנו הוקדש לטיפול בדרישות שהגיעו מהאלוביצ'ים ומסביבת נתניהו. "בשנתיים שהייתי עורך אחראי, מרבית הזמן, זה היה הדבר הכמעט יחיד שהתעסקתי בו", אמר אתמול.

השופט משה בר-עם הגיב בספקנות: "עסקת בזה מדי יום? מדי שבוע?".

"מדי יום", השיב אלקלעי, ומיד תיקן את עצמו: "מדי יממה – כי זה היה לאורך כל היממה".

"כל יום, כל היום?", תהה בר-עם.

"כן", התעקש אלקלעי. "וזו לא שאלה פילוסופית אלא שאלה אמפירית. אפשר לקחת את כל ההתכתבויות שלי ושל אילן כמעין מדגם של מערכת היחסים שלנו בשנתיים האלה, ולעשות להן אנליזה", טען. "אפשר להביא חברת מחקר שתמפה את כל ההתכתבויות – ואז התזה שלי יכולה להיות מוכחת". לדבריו, הלחץ נפסק רק אחרי הפרסום של וייץ ב"הארץ", אך גם אז נמשך השקט זמן קצר בלבד – והלחצים חודשו.

עו"ד יהודית תירוש באולם משפט המו"לים, בחודש יולי השנה (צילום: חיים גולדברג)

לקראת סוף הדיון ביקשה עו"ד יהודית תירוש מהעד להתייחס למסרון ששלח אליה ביוני 2021, במהלך עדותו של ישועה. עורכי-הדין של נתניהו והאלוביצ'ים ניסו להציג אז בבית-המשפט תזה שלפיה הבחישה ב"וואלה" למען ראש הממשלה לא היתה שונה מהתערבויות שנעשו למען גורמים אחרים – מפוליטיקאים יריבים ועד מפרסמים וחברים אישיים של המנכ"ל.

"היי יהודית, מרגיש צורך לכתוב מה שאני מניח שאת יודעת היטב", כתב אלקלעי לתובעת תירוש. "כל הפניות מפוליטיקאים ודמויות מהתחום המסחרי בשנים 2015 ו-2016, תקופת היותי עורך ראשי, כולן הועברו מאילן אלי וטופלו על-ידי. רק במקרים של פניות של הנתניהוז ואלוביץ' שסירבתי לבצע אילן הלך מעל ראשי. כל הפניות האלה, שהן אכן שגרתיות בכל גוף תקשורת, מסתכמות בלא יותר מ-5% של התערבויות בתוכן – מול 95% של פניות במסגרת אונס התוכן הקבוצתי ב'וואלה' למען נתניהו. הספין של ההגנה צפוי ועדיין מקומם, ולכן היה חשוב לי לכתוב לך כעת. יום נעים".

"הבנתי שהטקטיקה של ההגנה היא לנסות לצייר מצב שבו היו התערבויות מצד הרבה אנשים, ושככה זה בעיתונות. מאחר וזה קשקוש מוחלט, בחקירה הנגדית לא יצליחו להוכיח את זה"

תירוש, שידעה שהפנייה הישירה והחריגה תעלה במהלך החקירה הנגדית, ביקשה מאלקלעי להסביר מדוע חש צורך לכתוב לה.

"הסיבה היא שהבנתי שהטקטיקה של ההגנה היא לנסות לצייר מצב שבו היו התערבויות מצד הרבה אנשים, ושככה זה בעיתונות. מאחר וזה קשקוש מוחלט, בחקירה הנגדית לא יצליחו להוכיח את זה", אמר אלקלעי. "אמרתי לך שהטקטיקה הזאת מקוממת אותי באופן אישי, כי אני לקחתי את השנתיים האלה באופן מאוד אישי – הייתי חולה מזה. לא חליתי בסרטן, אבל זו היתה תקופה מחורבנת, ומאוד קומם אותי לדמיין שבגלל כשרון ליטיגציה הטקטיקה הזאת מכוונת לשנות את הזיכרון שלי".

פורקן לתסכול

זמן קצר לאחר ההצהרה הזאת נעמד עו"ד ז'ק חן, סנגורם של שאול ואיריס אלוביץ', ופתח בחקירה הנגדית. עו"ד חן הכריז שהעדות של אלקלעי היא "עדות שקר מתחילתה ועד סופה" והבטיח שיוכיח זאת, אם כי לפי שעה לא נחל הצלחה. הסנגור תפס את אלקלעי בכמה אי-דיוקים, אך אלו היו שוליים באופיים ולא פגמו בחלקים המהותיים של עדותו.

מרב מאמציו הופנו לניסיון להפריך את החיבור שעשה אלקלעי בין ישועה לאלוביצ'ים – למשל, באמצעות האמירה החוזרת על כך שישועה הראה או השמיע לו את הבקשות כפי שהגיעו אליו. לטענת עו"ד חן, אלקלעי לא אמר את הדברים הללו כשנחקר במשטרה – ולכן ניתן להסיק שהוא המציא אותם לאחר מכן כדי לסייע לתביעה. "אני אומר לך שאתה משקר כדי להשלים חור, אתה ממציא, כדי שזה לא יישאר רק בינך לבין ישועה", הטיח הסנגור. "תגובתך?".

"זה שקר שלך", הגיב אלקלעי.

"בוא נבדוק מי מאיתנו משקר", השיב לו עו"ד חן, והציג לו קטעים מתוך חקירתו במשטרה. בקטעים שהוקראו, אלקלעי חוזר ואומר שהקשר בין הדרישות לאלוביצ'ים נודע לו מפי ישועה. מבחינת עו"ד חן, זוהי הוכחה לכך שאלקלעי לא נחשף לפניות באופן ישיר, בעיניו ובאוזניו, כפי שטען. אלקלעי טען שאין סתירה, ושאם לא פירט בפני החוקרים כיצד בדיוק נחשף לדרישות – ייתכן שזה היה משום שלא שאלו אותו על כך באופן ישיר, או משום שפשוט שכח.

עו"ד ז'ק חן, פרקליטם של הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, ינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

אפיק שכנוע אחר נגע לרגשות השליליים שאלקלעי חש כלפי נתניהו. ישועה כבר העיד בבית-המשפט שאלקלעי "תיעב" את ראש הממשלה. לטענת עו"ד חן, זה גם המקור לתוכן עדותו של אלקלעי ולניסיון שלו "לסייע" לתביעה – כפי שמוכיח המסרון ששלח לתובעת, עו"ד תירוש.

אלקלעי לא הכחיש את עצם השנאה שהוא רוחש לנתניהו. הוא טען שמקורה לא בדעותיו הפוליטיות, אלא בלחצים שחווה במהלך עבודתו ב"וואלה". "אין בפנייה שלי סיוע לתביעה", התעקש, "זה פורקן של התסכול שלי".

התזה השאפתנית ביותר שעו"ד חן ביקש להוכיח – טענה שלפיה אלקלעי תיאם עדויות עם ישועה, וששניהם משקרים – הוצגה ללא הוכחות, ונתלתה באופן רופף על מסרון שהוחלף בין השניים הרבה לפני שנפתחה החקירה, ובו קישור לציוץ של כתב "הארץ" חיים לוינסון.

כתב "הארץ" חיים לוינסון (צילום: משה שי)

"למה לא חוקרים את השאלה הפשוטה והמתבקשת לנוכח פרשת בזק: האם היתה הבנה בין אלוביץ' לנתניהו על ליקוקים תמורת עזרה רגולטורית? איפה מנדלבליט?", צייץ לוינסון ביולי 2017. "אולי לא היתה, אבל אין אפילו חשד מינימלי שמצדיק לחקור את אילן ישועה וניר חפץ? לזמן לעדות בכירים ב'וואלה'?".

אתמול בבית-המשפט נשאל אלקלעי אם קרא אי פעם את הציוץ הזה, והשיב בשלילה. מיד לאחר מכן הראה לו עו"ד חן שהוא שלח את הקישור לציוץ לישועה בזמן אמת – ואלקלעי נאלץ להודות שזכרונו בגד בו. ישועה, בהמשך ההתכתבות, כתב לאלקלעי שיתקשר אליו – ושאולי כדאי שגם ייפגשו. אלקלעי אמר שכפי שלא זכר את הציוץ הוא לא זכר את ההתכתבות, אך שיער שבאותה עת היה מודאג מהאפשרות שתיפתח חקירה.

"אני רוצה להציע לך פרופוזיציה. זו תזה, אתה רשאי להגיד 'לא היה'", אמר עו"ד חן, ואז הטיח בעד: "אתה נפגשת עם האדון אילן ישועה בעקבות הציוץ של חיים לוינסון – ואתם תיאמתם ביניכם מה תגידו, מה הוא יגיד, מה אתה תגיד. תיאמתם גרסה. לימים ישועה הגיע והעיד כאן בחקירה הראשית. מה שהציג כאן הסתבר כלא אמת, שקר, בכל נושא ההתערבויות ב'וואלה'. זו התזה שלי".

עו"ד תירוש, נציגת התביעה, התערבה והדגישה שהקביעה לגבי עדותו של ישועה אינה מקובלת עליה. עו"ד חן התעלם, וטען שלמרות ש"השקר של ישועה התנפץ", אלקלעי עדיין אוחז בגרסה שתואמה אי אז, ב-2017, ומשמיע אותה כעת.

"לא תיאמתי איתו שום דבר, ולא היה לי מה להסתיר", אמר אלקלעי. עו"ד חן לא טרח להציג הוכחות ישירות או עקיפות להאשמה הספקולטיבית שהפריח לחלל האולם, ופשוט המשיך הלאה.

להורדת הקובץ (PDF, 1.75MB)

67104-01-20