ביום ה-15 לעדותו, הראש של אילן ישועה התפוצץ. במשך חמש שעות, מנכ"ל "וואלה" לשעבר שהפך למולטי-מיליונר בזכות עבודתו אצל הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', התבקש שוב ושוב להפסיק לשקר, לצאת מעורו, להתבונן מבחוץ על עדותו – ולהודות שאת המסכת המושחתת, האפלה והמפלילה שתיאר צריך בעצם למסגר אחרת לגמרי. "אני עם כאב ראש נוראי", אמר לבסוף, וביקש לחתוך מוקדם. השופטים, שלאורך הדיון ניסו לרכך את האש הרטורית שהוטחה בו, נעתרו לבקשה.

ישועה, עד התביעה המרכזי ב"תיק 4000", הוא המפתח שבעזרתו מבקשת המדינה להוכיח שכאשר בני הזוג אלוביץ' התערבו באופן בוטה ורציף בעבודת המערכת של "וואלה", היה זה חלק מעסקת שוחד שבצדה השני עמד בנימין נתניהו, ראש הממשלה, שבנקודות זמן קריטיות עבורם אחז גם בתפקיד שר התקשורת. כתב האישום גורס שההחלטות הרגולטוריות שקיבלו נתניהו ושלוחיו היו שוות למשפחת אלוביץ' ולקבוצת בזק, שבה שלטו אז, מאות מיליוני שקלים.

ישועה היה המתווך. המנכ"ל הכל-יכול ועורך-העל של אתר החדשות הפופולרי ניקז אצלו את הבקשות שהגיעו מהאלוביצ'ים ומהסביבה הקרובה של משפחת נתניהו – והנחית אותן על המערכת. בשבוע שעבר, ישועה הסביר כיצד עטף את הבחישות האינטרסנטיות במעטה ענייני: מדי פעם, כשרצה לצנזר ידיעה שהזיקה לבעלים או לראש הממשלה, הוא טען באוזני העורכים שמדובר באייטם "צהוב" ולא רציני. במקרים אחרים טען שהאתר "שמאלני" מדי, ושהוא זקוק ל"איזון" – כשבפועל הוא ומפעיליו השתילו ב"וואלה" שוב ושוב כתבות שנועדו לפגוע בפוליטיקאים ימנים דוגמת משה כחלון ונפתלי בנט, וחנקו סיקור שהציג את גלעד ארדן באור חיובי.

העד אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר, אתמול באולם בית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

ישועה הסביר שבחלק גדול מהמקרים הוא נזהר לא להסגיר לכפופים לו שההנחתות נועדו לשרת אינטרסים עסקיים של בני הזוג אלוביץ'. השימוש בטרמינולוגיה מקצועית או אידיאולוגית, טען, נועד להצדיק את הצנזורה ולהסוות את מקורותיה. הוא סיפר שלעתים, גם שאול ואיריס אלוביץ' השתמשו בטרמינולוגיה המכובסת כשדרשו ממנו לבחוש בסיקור.

בדיון שהתקיים אתמול (24.5) בבית-המשפט המחוזי בירושלים, ישועה התבקש להודות שמנגנון הכיבוס שתיאר בפירוט הוא בעצם פיקציה, ושהתירוצים המקצועיים והאידיאולוגיים שניתנו לצנזורה ולהנחתות היו אותנטיים. הסנגורית של איריס אלוביץ', עו"ד מיכל רוזן-עוזר, ניסתה לתאר מציאות שבה "וואלה" היה אתר שמאלני קיצוני שבכיריו תיעבו את נתניהו ורתמו את הכוח התקשורתי שבידם כדי לפגוע בו שוב ושוב, ובאופן לא ענייני. ואם לא די בכך, גרסה הסנגורית, גם דרגי העריכה שמתחת לישועה ואלקלעי סיפקו לנתניהו סיקור עוין ולא התיישרו עם הפקודות שהומטרו עליהם.

בדיון שהתקיים אתמול ישועה התבקש להודות שמנגנון הכיבוס שתיאר בפירוט הוא בעצם פיקציה וכי התירוצים המקצועיים והאידיאולוגיים שניתנו לצנזורות ולהנחתות, היו אותנטיים

לפי ההיגיון הזה, ההתערבויות של סביבת נתניהו והאלוביצ'ים לא היו מחלה ממארת שאיימה לכלות את "וואלה" – אלא התרופה שנועדה להבריא את האתר ולהפוך אותו לכלי תקשורת "מאוזן" ו"אובייקטיבי", כהגדרתה של הנאשמת.

בניסיון להוכיח זאת, הסנגורית נדרשה לעמדותיהם הפוליטיות של ישועה ואלקלעי. ישועה, הזכירה עו"ד רוזן-עוזר, תיאר את נתניהו כמי שהורס את המפעל הציוני. אלקלעי, הוסיפה, כינה את נתניהו "כלב מתועב" ו"החרא הגדול". לדברי הסנגורית, לא מדובר רק בקללות, אלא בשיקוף נאמן של תפיסת עולם. "אלקלעי הביע עמדות קיצוניות שהן אנטי-נתניהו באופן מובהק", נימקה.

ישועה אישר זאת: "השקפת העולם שלו היתה אנטגוניסטית לגמרי לראש הממשלה, אני חושב שהוא תיעב אותו", אמר על אלקלעי, אך ביקש להדגיש שכינויי הגנאי שהוא והעורך הצמידו לנתניהו נבעו כריאקציה מ"אירועים מאוד אינטנסיביים" שבהם התבקשו לבצע מטלות פסולות שעוררו בהם סלידה. "גם שאול ואיריס אלוביץ'", אמר ישועה, "באותם מקרים ספציפיים שנכנסנו למערבולת הזאת, השתמשו בביטויים קשים מאוד". באחת הפעמים הקודמות שבהן ישועה נדרש לעניין הוא אף נתן דוגמאות לביטויים הללו: "פושעים" ו"חולים".

עושים דווקא

בחומרי החקירה, בעדותו של ישועה ובפרסומים עיתונאיים מהשנים האחרונות, דסק החדשות של "וואלה" מצטייר כקורבן: מושא לרמיסה מצד המנכ"ל והבעלים, מערכת נטולת עצמאות שעובדיה פיתחו הומור גרדומים על רקע השירותים שנאנסו להעניק לראש הממשלה. אנשי המערכת ובכיריה אמנם ניסו להתנגד, אך לרוב כשלו. אתמול, הסנגורית ביקשה לערער את תמונת המציאות הזו, ולתאר את הדסק דווקא כמעוז של התנגדות, עם אג'נדה עצמאית והתמחות בהתחכמויות לבוסים ומסמוס פקודות. דסק "דווקאיסטי", כהגדרתה, שבחוצפתו ניסה "להכתיב את הסיקור".

עו"ד רוזן-עוזר הציגה כמה דוגמאות שלשיטתה הוכיחו זאת. אחת מהן היתה ידיעת רכילות מ-2014 שבישרה לגולשים שליאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, יש בת זוג נורבגית, כלומר לא יהודייה. בסביבת משפחת נתניהו זעמו על הפרסום; זאב רובינשטיין, אחד מאנשי הקשר שתיווכו בין המשפחה לישועה ולאלוביצ'ים, ביקש מהם לטפל בפרסום הבעייתי. הידיעה כנראה שובצה במיקום בולט במדור החדשות – וישועה ביקש מראש מערכת החדשות דאז, אבירם אלעד, להסיר אותה משם. "ירד לגמרי, זה לא באתר", מסר אלעד לישועה – אך לאחר זמן מה רובינשטיין התלונן שהידיעה עדיין מוצגת בהבלטה ב"וואלה סלבס" ובמדור היהדות.

מקרה אחר שלטענת הסנגורית המחיש את ה"דווקאיסטיות" של המערכת אירע בעת סיקור הלוויית אריאל שרון. בסביבת נתניהו רצו שבידיעה על ההלוויה ישובץ תצלום של ראש הממשלה ואשתו, שרה, ליד הקבר. לדברי עו"ד רוזן-עוזר, בדסק שיבצו שתי תמונות כאלה – אבל עד מהרה הסירו את המוצלחת מביניהן והבליטו תמונה שבה קשה להבחין בבני הזוג נתניהו.

עוד מקרה "דווקאיסטי" אירע לדברי הסנגורית בנובמבר 2016, על רקע גל שריפות שהצריך סיוע בינלאומי. מדבריה עלה שלפחות שלושה דוברים מטעם נתניהו – בועז סטמבלר, רן ברץ וניר חפץ – ניסו לבחוש בסיקור בזמן מצב החירום. במצוותם, ישועה ביקש מאבירם אלעד (שכבר כיהן אז כעורך האתר) ומראש מערכת החדשות, מיכל קליין, לפרסם ידיעה מחמיאה על צוותי הטיס שהגיעו מחו"ל כדי להילחם באש המשתוללת. ב-ynet כבר עלתה ידיעה כזו, אך לא ב"וואלה". הידיעה של "וואלה" עלתה רק למחרת, ונשאה כותרת עוקצנית: "הסופר-טנקר המריא לשום מקום: 'אין שריפות, לא ברור מה משימתו'".

כותרות הידיעה על הסופר-טנקר. "וואלה", 27.11.2016 (צילום מסך)

"יש עוד הרבה דוגמאות כאלה", טענה הסנגורית, "והן מלמדות שמה שהיה ב'וואלה' זה מערכת דווקאיסטית שניסתה בכל צורה ודרך להכתיב אג'נדה שעוינת את ראש הממשלה נתניהו, ולכן מה שנעשה לא היה סיקור מוטה אלא ניסיון לאזן מערכת דווקאיסטית שחשבה שהיא תכתיב את קו הסיקור".

הסנגורית הציגה עוד כמה דוגמאות, אבל רובן היו מאותו סוג: שוליות ואקלקטיות. היא ביקשה מישועה שוב ושוב להודות שהיא צודקת, ושהוא תיאר את הנעשה באתר בצורה כוזבת. ישועה, מנכ"ל כוחני שמילא תפקיד מרכזי בהשחתת האתר, דבק בקו שהציג בעדותו ודווקא שיבח את המערכת על המקרים שבהם הפגינה ביקורתיות וכושר עמידה. הוא טען שמה שהסנגורית מתארת כ"דווקאיסטיות" הוא פשוט עיתונות, והזכיר שהאלוביצ'ים עצמם קשרו את הבחישה למען נתניהו עם ההטבות הרגולטוריות שקיוו לקבל ממנו.

איפכא מסתברא

ככל שהתקדם הדיון, קו ההגנה של איריס אלוביץ' הזכיר יותר ויותר את ההתבטאויות הפומביות של נתניהו, הנאשם מס' 1 במשפט המו"לים. התיוג של מערכת "וואלה" (והמנכ"ל ישועה) כשמאלנים קיצוניים שמבקשים להפיל את ראש הממשלה ממניעים פוליטיים היה צעד אחד בכיוון זה. צעד אחר היה תיאור הצנזורה וכתבות החיסול שהושתלו ב"וואלה" כניסיון לייצר סיקור "מאוזן".

הצעד השלישי, השאפתני ביותר, הזכיר את הספינים הקונספירטיביים שנתניהו החל להפיץ ככל שהתקדמה חקירתו. לפי ההיגיון הזה, ככל שהטענות נגדו יותר קשות ומשכנעות – זוהי הוכחה לעומק השנאה והרדיפה, ולתחכום של תפירת התיקים.

הסנגורית רוזן-עוזר ניסתה להוכיח שאיריס אלוביץ' נהגה להתערב בסיקור השוטף של "וואלה" גם בעניינים שאינם נוגעים לנתניהו – למשל, כשביקשה למחוק אייטם על התבטאות של הבמאי ואיש השמאל אודי אלוני, שיצא נגד האשמת הערבים בגל השריפות של 2016 ("בושה לתת לו במה אצלנו"), או כשהתלוננה על דיווח של הכתבת הפוליטית טל שלו על מהומה שהתעוררה בכנסת בעקבות נאום חריף של חנין זועבי. במקרה אחר, אלוביץ' זעמה על טור של הכתב אלי אשכנזי שהזכיר את "התרגיל המסריח" של שמעון פרס סמוך למותו. ישועה, בתגובה, העיר שכל עוד פרס היה בחיים – איריס אלוביץ' ביקשה להעלות ידיעות שהציגו אותו באור גרוע.

בנימין נתניהו מספיד את שמעון פרס בהלווייתו, ספטמבר 2016 (צילום: מרים אלסטר)

למי שמתבונן מן הצד, המקרים הללו נראים כמו עוד פן של הבחישה הפסולה של האלוביצ'ים בעבודת המערכת. אף שלטענת הסנגורית הדוגמאות שהציגה מעידות על ניסיון "לאזן" את הסיקור, איכשהו ה"איזון" תואם את הקו שצפוי היה לעורר שביעות רצון בלשכת ראש הממשלה. בחלק אחר של הדיון, קו הטיעון הזה הלך ונעשה אפילו יותר חסר בושה.

זה קרה כשעו"ד רוזן-עוזר ניסתה להציג דוגמה ל"דווקאיזם" של המערכת באמצעות מקרה שבו איש אמונם של בני הזוג נתניהו הצליח לרכך דיווח ביקורתי על ראש הממשלה. בפברואר 2015, כחודש וחצי לפני הבחירות, פורסמה באתר ידיעה של הכתבת דנה ירקצי שנשאה את הכותרת "בדיקת 'וואלה': רוב התרומות לפריימריז של בכירי מפלגות הימין – מחו"ל".

בבית-המשפט, הסנגורית טענה שאף שהידיעה לא עוסקת בנתניהו, התמונה הראשית שהתנוססה בראשה היתה של ראש הממשלה. בעקבות פנייה של זאב רובינשטיין, ישועה טיפל בכך, ובסיום עדכן את איש הקשר: "הוצאתי את התמונה של ביבי, הכנסתי תמונות של אנשי שמאל וימין... זה עף מהראשית ברגע שראיתי".

ואולם, בניגוד למצג שיצרה הסנגורית, הממצא הבולט בכתבה דווקא כן עוסק בנאשם מס' 1 במשפט המו"לים: חלק ניכר מהכתבה עוסק בתורמים של נתניהו, ש"גייס תוך חודש 1,081,011 שקל מ-29 תורמים שונים, כולם מחו"ל". התורמים הבולטים צוינו בשמותיהם, ובידיעה הודגש שבניגוד לפוליטיקאים אחרים, "בין התורמים לנתניהו אין אף תורם ישראלי – 27 מהתורמים הם אזרחי ארצות-הברית, אחד מספרד ואחד מגרמניה". עקב ההתערבות של ישועה ורובינשטיין, בתמונה שמלווה את הכתבה כיום מופיעים פרצופיהם של מרב מיכאלי, נפתלי בנט, אראל מרגלית ומשה יעלון. נתניהו כלל לא מוזכר בכותרות.

בניכוי נתניהו. כותרת הידיעה על התרומות שגייסו הפוליטיקאים לקראת בחירות 2015, "וואלה" (צילום מסך)

מקרה דומה אירע כשהסנגורית ביקשה מאילן ישועה להיזכר בידיעה שעסקה במני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, שהפך לאחד ממבקריו הבולטים של נתניהו. הידיעה, שעליה חתומה הכתבת גלי גינת, עִדכנה את הגולשים בהתפתחות משפטית: נפתלי ניהל אז תביעה (שהסתיימה בנצחונו) שבה דרש פיצויים בגין תנאי עבודה פוגעניים, והגיש במסגרתה תצהיר בלתי חתום של שרה נתניהו שכביכול חיזק את העדויות על התנהגותה התוקפנית והקפריזית כלפי עובדי המעון.

שאול ואיריס אלוביץ' לא היו מרוצים מהפרסום, ושיקפו זאת לישועה. לדברי הסנגורית, זוהי דוגמה לעצמאות של המערכת וליחס השלילי שהעניקה לנתניהו ואשתו.

ישועה ניצל את ההזדמנות כדי לציין ש"וואלה" שימש כבימה לקמפיין הכפשה נגד אב הבית בשירותם של בני הזוג נתניהו. "היה קמפיין שלם נגד מני נפתלי, סדרה של ידיעות שלדעתי היו כולן לא לגיטימיות. כולל משהו שניסו ממש לטפול עליו, שבדקנו והתברר כלא נכון", אמר.

"שאול ידע שהמערכת לא פנאטית, ושראש הממשלה והאנשים מטעמו מתנהגים כמו פושעים. על זה הוא כתב לי (בתכתובת ווטסאפ שהוצגה בפני בית-המשפט; א"ב): 'לא פשוט להסכים שזו המדינה שבה אנו חיים. מדינה שהיתה פעם שלנו, ובשנים האחרונות נגנבה על-ידי חבורת פושעים'", הוסיף ישועה. "גם שאול ואיריס הבינו שזה לא מוצדק, לא רציונלי, חולה, ולא קשור לשמאל וימין. בהרבה מקרים הצדקתי את התנגדות המערכת, ושניהם אמרו: 'אתה צודק, זה לא הגיוני, אבל זה מה שיש'".

מה שהילד מבקש

לכל אורך הדיון, עו"ד רוזן-עוזר ביקשה מישועה להתייחס למסרונים שמהם עלה לטענתה שההתערבויות של איריס אלוביץ' נועדו לייצר ב"וואלה" סיקור מאוזן. ישועה, בכל פעם מחדש, ביקש ממנה להזכיר את הקונטקסט המלא שבו נאמרו הדברים.

"בתוך השיחה שלך עם גב' אלוביץ'", אמרה הסנגורית, "היא אמרה שהיא רוצה כותרות אובייקטיביות, ו'אני לא רוצה שנהיה ביביתון'". ישועה אישר, אבל ביקש לתת הקשר: "איריס אמרה הרבה פעמים שהיא לא רוצה שנהיה 'ישראל היום', ולצד זה היו דיבורים שאמרו את ההפך. באותה שיחה היא יכולה היתה להגיד שגם על 'ישראל היום' כועסים. ושלשלדון [אדלסון] אין עסקים בארץ – אבל לנו יש, ובגלל זה אנחנו לא יכולים להיות כמו 'ישראל היום'".

"לפעמים", הוסיף, "קשה היה לעקוב אחרי התזה של גב' אלוביץ'. השיחה היתה נפתחת בזה שלא רוצים להיות שמאלנים, ממשיכה בזה שלא רוצים להיות 'ישראל היום' – ואז בכך שאפילו 'ישראל היום' כבר לא מספיק. באותה שיחה. תבחרי מה שאת רוצה מתוך הבופה הזה. כשמשנים את הטיעונים בתוך אותה שיחה, או ברצף של שיחות באותו שבוע, וכל יום אומרים דבר אחר, ואומרים דבר והיפוכו, אני מבין למה הכוונה. ההסבר ללמה אנחנו עושים את הדברים השתנה חדשות לבקרים, ותמיד בִצבץ בסוף העניין ש'אנחנו בתקופה רגישה'. אני לא קניתי את זה. ואני חייב לומר לך שגם היא לא קנתה את זה".

איריס אלוביץ', לשעבר בעלת השליטה בבזק וב"וואלה", היום בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

בשיחה אחת, סיפר ישועה, איריס אלוביץ' שיתפה אותו במעין מיפוי שנערך עבור ראש הממשלה – "משהו מאוד סודי", כהגדרתו – ולפיו "וואלה" הוא אתר "שמאלני מתון". השיחה התקיימה ב-9 בנובמבר 2016, זמן קצר אחרי שהתברר שדונלד טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות בארצות-הברית. לדברי ישועה, אלוביץ' פתחה את השיחה באזכור הניצחון הסנסציוני, והבהירה לו: "הוא תוקף את התקשורת, זה עידן אחר, אתה מבין?".

"ואז", אמר ישועה, "היא אומרת לי שמיפו אותנו ושאנחנו נחשבים מבחינתם [בני הזוג נתניהו] לשמאל מתון. ובתוך זה היא מדברת איתי על כותרת ספציפית, ואומרת 'תקשיב, הכותרת היא לב העניין'. למה היא לב העניין? כי הילד שלהם [יאיר נתניהו] מסתכל. וזה משתלב בשיח על זה שראש הממשלה כל הזמן מנצח את התקשורת ו'אתה צריך להבין שקיבלנו מיפוי'. מה שחשוב זה לא הקו האידיאולוגי, אלא מה שהם רואים ומה שהילד מבקש".

בשלב זה, עו"ד רוזן-עוזר התלוננה שישועה חורג ממסגרת השאלות ומנצל את הבימה כדי לשאת נאומים. כשראש הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, השיבה שהעד השיב לשאלתה וביקשה מעורכת-הדין לא לנזוף בו – עו"ד רוזן-עוזר החריפה את הביקורת. "אפשר לחשוב שהעד מבטא עמדות שהן נרטיב תביעתי, ואני חושבת שהעד עושה את זה כ'עד מעוניין'", אמרה. מיד לאחר מכן הצטרף גם עו"ד ז'ק חן, שותפה של רוזן-עוזר, וכינה את ישועה "עד מעוניין" – קביעה שאם תתקבל על-ידי השופטים עשויה לפגוע במשקלה של העדות.

בני הזוג אדלסון ונתניהו (צילום: פלאש 90)

"אני לא יודע מה זה עד מעוניין", אמר ישועה לסנגורית, "אני יודע ששאלת אותי שאלה על כותרות – ואני הראיתי דוגמה ספציפית שבאותה שיחה נאמר דבר והיפוכו. דבר שיכול להראות על מוטיבציה א' – איזון – ודבר שמראה שבעצם רוצים שיאיר נתניהו יהיה מרוצה מהכותרת. הכינויים שאת מכנה אותי, אני אדיש להם. אני אומר את מה שאני רואה".

כשעו"ד רוזן-עוזר הטיחה בו שאיריס אלוביץ' ביקשה אך ורק שהכותרות יהיו אובייקטיביות, ושבזמן אמת הוא אף הסכים איתה, ישועה הרים את קולו: "לא. השיחה מתחילה בזה שיש כעס עלינו. ושבכל מקרה הוא ינצח. ושהמשפחה, יאיר, מסתכל על הכותרות. אז אני קורא את זה בתוך ההקשר, ואני משתדל לרצות אותה". לאחר מכן הוסיף תהייה: "האם מישהו שרוצה לעשות דיון עם המנכ"ל ו/או העורך וראש דסק חדשות על אידיאולוגיה, מתחיל בזה שמושא הביקורת העיקרי כועס, ושעשו עלינו סקר שם, אצל הגורמים האינטרסנטיים, וממשיך בזה שהילד רואה כל כותרת? ככה מתחילים את הדיון האידיאולוגי?".

הסנגורית התעקשה שהשיחה בסך הכל מעידה על שאיפתה של אלוביץ' לראות ב"וואלה" כותרות אובייקטיביות. ישועה נותר בשלו: "הכותרות שאיריס אלוביץ' רוצה אלו כותרות שיאיר לא יכעס עליהן. ואחרי זה, כשתעברי על עשרות הדוגמאות האחרות של מה שהתעסקנו בו, תראי שבינן ובין איזון ובינן לבין שמאל וימין אין כלום". בשלב הזה, ישועה כבר נע באי-נוחות בכיסא והפגין סימנים גלויים של סבל. אחרי כמה רגעים אמר שהוא סובל מכאב ראש, וביקש להפסיק.

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.73MB)