בסוף כל מסרון שנשלח מבלפור יושב נתניהו עם טוש ולוח מחיק – כך, פחות או יותר, אפשר לסכם את גרסתו של עד המדינה ניר חפץ למסכת האירועים שמרכיבים את "תיק 4000". אתמול (24.11), ביום השלישי לחקירתו הראשית, העדות של חפץ היתה הרמטית לגמרי – חוץ מבמקרים שלא. לאורך כל הדיון נע חפץ בין שני קטבים: לפרקים טען שיש לו זיכרון חי ומפורט מהסיטואציות שהוצגו לו, אך במקרים אחרים לא זכר דבר. ביחס לאדם שנחלץ ממשפט פלילי רק בזכות הסכמתו להעיד נגד הבוס שלו, נדמה שחפץ שכח יותר מדי.

כדי לכפר על כך, חפץ ניסה לא פעם לשער מה קרה במקרים שעליהם התבקש לדבר – ובכך אילץ את הפרקליט שחקר אותו, עו"ד אמיר טבנקין, לתקן אותו ולהזכיר לו שבחקירתו במשטרה סיפק גרסאות מעט שונות. זה קרה לו גם בשני ימי החקירה הראשונים. לפי הקולות שנשמעו משולחן הסנגורים, ברור כבר עכשיו שכשתגיע החקירה הנגדית ינוצלו פערי הגרסאות והזיכרון הרעוע כדי לכרסם בעדותו.

אבל עד שזה יקרה, עדותו של חפץ מספקת מבט נדיר – גם אם לא לגמרי אמין – אל תוככי מכונת התעמולה של בנימין נתניהו בשנות השיא של הקריירה הפוליטית שלו. חפץ, יועץ התקשורת הצמוד של נתניהו ובני משפחתו, ממלא תפקיד מרכזי במארג הראיות של "תיק 4000". עסקת השוחד המתוארת בכתב האישום גורסת שנתניהו, בכובעו כשר התקשורת, סיפק הטבות רגולטוריות בשווי של מאות מיליוני שקלים לפחות לבני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הבעלים לשעבר של קבוצת בזק. האלוביצ'ים, בתמורה, רתמו למענו את אתר האינטרנט שבו החזיקו, "וואלה", והעניקו לו דריסת רגל חריגה בתכנים – ובמקרים מסוימים אף זכות וטו על איוש תפקידים בכירים במערכת.

רגע השיא של מסכת הקח-תן הזאת היה מערכת הבחירות של 2015, שבה ניצח נתניהו בקרב שרוב הזמן נראה צמוד. האפיזודה הזאת, לטענת חפץ, דווקא נחקקה היטב בזכרונו. לפרקים, נדמה היה שהוא שש לחזור ללחץ ולאופוריה, לשכרון הכוח ולימים שבהם קרבתו לראש הממשלה סיפקה פרנסה בשפע.

הסקרים הפומביים האחרונים במערכת הבחירות ההיא ניבאו לליכוד הפסד, או לפחות תיקו עם המתחרה הראשית – רשימת המחנה-הציוני בראשות יצחק הרצוג, כיום נשיא המדינה. חפץ, בעדותו, מנה שלושה אירועים שלטענתו הפכו את הקערה על פיה. אחד מהם היה נאומו של נתניהו בקונגרס – על אפו וחמתו של הנשיא דאז ברק אובמה – מעשה שנתפס בקרב תומכי ראש הממשלה כהפגנת כוח יוצאת דופן.

שני האירועים האחרים שהציג חפץ היו עצרת ימין גדולה שהתקיימה בכיכר רבין, והסרטון שהופץ באמצע יום הבחירות והתריע מפני ערביי ישראל ש"נעים בכמויות אדירות לקלפי". בשני המקרים הללו, שלדעת חפץ מילאו תפקיד מכריע בהטיית הכף, "וואלה" נטל תפקיד מרכזי במסע התעמולה של הליכוד.

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מסתודד עם עורכי-דינו בעז בן-צור ועמית חדד בבית-המשפט המחוזי בירושלים, בשבוע שעבר (צילום: אורן פרסיקו)

"'וואלה' היה מגויס באופן מוחלט לניצחון של נתניהו בבחירות", אמר חפץ, ומיהר לחדד שכשהוא מדבר על "וואלה" הוא מתכוון לשאול אלוביץ' ולמנכ"ל אילן ישועה, ולא למערכת האתר, שנאבקה לשמור על סטנדרטים עיתונאיים כלשהם. "ב'וואלה' היתה השליטה הכי גבוהה על איך ייראו האייטמים, מה יהיו הכותרות, כמה זמן זה יהיה בהומפייג'", הסביר בהמשך. "היתה רמת שליטה גבוהה מאוד במה שנקרא קבוצת ערוץ 20 – ובכל היתר הרבה פחות, אפילו ב'ישראל היום'. אבל 'וואלה' היה בקצה של הפירמידה. המגדלור בנושא הזה היה 'וואלה'".

חפץ יזם אייטמים ב"וואלה", שלח חומרים, הציג בקשות ודרישות – ובכל המקרים הללו, לטענתו, עשה זאת עקב הוראות ישירות שקיבל מנתניהו. חלק מהחומרים, הדגיש, נוסחו אישית על-ידי נתניהו – ואחרים בסיועו או לפחות באישורו. אחד המקרים שהוצגו בדיון נגע לידיעה של הכתב עמרי נחמיאס על כך שנתניהו פונה לציבור ומבקש הצעות לשני מועמדים שישוריינו מטעמו ברשימת הליכוד. "הרעיון הזה הוא רעיון של נתניהו, הוא אישר אותו או אפילו הגה אותו", אמר חפץ.

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

לדבריו, נתניהו לא היה מרוצה מכך שב"וואלה" סיקרו עצרת בחירות של מפלגות השמאל – ועל רקע זה היה מעורב באופן אישי בדרישה לשדר את עצרת הימין, שהתקיימה פחות מ-48 שעות לפני פתיחת הקלפיות. "נתניהו ביקש ממני לוודא ש'וואלה' משדרים את העצרת בשידור חי", טען חפץ, אך אמר שהוא לא זוכר אם ראש הממשלה בעצמו פנה ישירות לאלוביץ'. לדברי חפץ, לשידור העצרת ב"וואלה" היתה משמעות מיוחדת בגלל דיני התעמולה הישראליים. "התקבלה החלטה של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, אני לא זוכר אם נאסר על כלי התקשורת לשדר את העצרת או שנקבע שאפשר לשדר, אבל בדיליי – כדי שהעורכים יוכלו לנקות בעריכה את התעמולה", סיפר.

למרות ההחלטה, הוסיף חפץ, המנכ"ל ישועה הבהיר לו שהעצרת תשודר ב"וואלה" באופן רציף וחי – ובהמשך גם הודיע לו שהאתר הוציא הודעת פוש למיליון או שני מיליון ישראלים עם הזמנה לצפות בשידור. "הוא אמר שהוא משקיע כמה עשרות אלפי שקלים בקידום ברשתות החברתיות ובעיקר בפייסבוק, וביקש שאת כל המידע הזה – זה שהוא משדר בחי, שיש כאלה פושים ושהוא משקיע כסף – שאני אגיד את זה באופן אישי לנתניהו. הוא פשוט ביקש את זה באופן מפורש", אמר חפץ. "עצרת הימין נתפסה כנקודת פיתול, והיא אכן היתה כזאת. יחד עם סרטון 'הערבים נוהרים' והנאום בפני שני בתי-הקונגרס – אלו היו שלושת האירועים שנתפסו בעינינו כמכריעי הבחירות".

"הוא פשוט התפוצץ"

על שיתוף הפעולה הקדחתני בין מטה נתניהו לקברניטי האתר העיבה תקרית שעוררה זעם רב בבלפור, וכבר נידונה ארוכות במשפט: ראיון הבחירות שערך עם נתניהו מגיש "וואלה" דאז דב גיל-הר שישה ימים לפני הבחירות. "אני זוכר שנתניהו מלכתחילה הסתייג מכך שגיל-הר יהיה המראיין", שיחזר חפץ בעדותו. "לנתניהו היו שני תנאים: אחד, שזה יהיה ראיון אחד-על-אחד, ולא שני מראיינים עליו; והשני, שהמראיין לא יקטע אותו, שייתן לו להשלים את דבריו. הוא, בתמורה, היה מוכן לא להאריך בדברים ולא לפתוח בנאומים. זה היה התנאי שהצגנו לכל הראיונות, כי היה ביקוש גדול".

"נתניהו באופן ספציפי לא רצה את גיל-הר", ציין חפץ, "לא בגלל עמדותיו, אלא משום שהוא טען שהוא מראיין שמקנטר את המרואיין ומתפרץ לדבריו ולא נותן להשלים משפטים. הייתי לדעתי היחיד שיכול היה לשכנע אותו ללכת נגד רצונו, ואחרי שישועה ואבי אלקלעי, שהיה העורך הראשי בפועל או ממלא מקום, שִכנעו אותי שזה בסדר וגיל-הר מודע לתנאי הזה וייתן לו להשלים את הדברים. אני שכנעתי את נתניהו, נגד רצונו, להסכים".

דב גיל-הר (צילום: משה שי)

"נתניהו, למיטב הבנתך, היה שבע רצון מהראיון?", שאל עו"ד טבנקין.

"בוא נגיד שכמו בפעמים רבות בנושאים תקשורתיים הוא צדק, וגיל-הר קטע אותו בלי סוף – והוא פשוט התפוצץ", השיב חפץ. "הוא קם מהראיון הזה והלך בזעם לחדר שלו, שהיה כמה צעדים משם, ופשוט התפוצץ. ואז החל מחול שדים ממש בחדר העבודה שלו, בסלון ובפאטיו, שבמסגרתו הוא שוחח שיחות טלפון כעוסות מאוד עם שאול אלוביץ'. אני עמדתי ליד נתניהו, וחלק מהזמן הזה אני גם יוצא החוצה ומדבר עם המשולש ישועה-אלוביץ'-אלקלעי, כשנתניהו ואני מהצד השני. [...] השיחות שלי עסקו בעיקר בהפרת ההבטחה שלהם – יש תנאים לראיון, ומאוד נדיר שכלי תקשורת מפר תנאי כזה".

"היו כמה שיחות, והכל בטונים גבוהים, סערה אדירה. צריך להבין שזו תקופת בחירות ואנשים, הם על הקצה", הוסיף חפץ. "נתניהו דרש שהראיון הזה ייגנז. הוא לא רצה שזה יתפרסם. [...] הכעס היה לגמרי מוצדק – היתה התחייבות מפורשת שלא קוימה. הוא רק ביקש שיתנו לו להשלים את המשפטים". לדבריו, כששוחח על כך עם גיל-הר שמע ממנו שההוראה לא להיכנס לדבריו של נתניהו כלל לא הועברה אליו.

חפץ סיפר כיצד אלוביץ', ישועה ואלקלעי ניסו להציע פתרונות שיכשירו את הראיון. "אלוביץ' נתן הוראה לא לפרסם את הראיון בלי אישור של נתניהו", הדגיש. "ואז, ביוזמתו של ישועה, הוא פשוט שלח לנו את הקובץ הערוך כדי שנגיד מה מפריע. ואז על הלפטופ שלי בחדר העבודה בבלפור הראיתי לנתניהו את הווידיאו, ועל דף רשמתי איזה קטעים מפריעים לו, ואת הזמנים – ואלה הוראות שאני העברתי, שבנימין נתניהו נתן". לדבריו, בכל ימיו כדובר הוא מעולם לא העביר הוראות עריכה כאלה לכלי תקשורת לגבי ראיון שטרם פורסם.

עו"ד אמיר טבנקין, אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

עו"ד טבנקין הקריא לו מסרונים שקיבל מהמנכ"ל ישועה: "אל תגיד לאבי או דוביק כלום, אתה לא קיבלת את החומר מעולם, תיזהר. [...] אני אומר שזה ממני, החלטה שלי, כי הבטחתי". חפץ אישר, והבהיר לישועה: "אם פעם מישהו יגיד משהו, נתאם בינינו תשובה".

"אתה יכול להסביר את ההתכתבות הזאת?", שאל עו"ד טבנקין.

"מבחינת מערכת עיתונאית כלשהי זו חציית קו אדום לשלוח למרואיינים כותרות לאישור, קו אדום אתי. אילן ישועה הוא המנכ"ל, ולכן הוא מבקש שבמערכת לא יידעו על זה. הוא עושה פה מבחינתו מעשה חמור", השיב חפץ. "אני באותה שעה לא עיתונאי אלא מנהל מטה בחירות – מצדי שכולם ישלחו לי את הכותרות לעריכה, מצוין. המחויבות שלנו היא לציבור שאנחנו מייצגים ולנצח בבחירות". בהמשך, בתשובה לשאלה שהציג לו הפרקליט, הבהיר חפץ: "אני לא זוכר שאי פעם מישהו אחר שלח לנו כותרות לפני הפרסום – גם כל כלי התקשורת שנחשבים ידידותיים. אף פעם".

כשנשאל חפץ האם בימיו כעורך חווה מקרים דומים, הוא שוב השיב בשלילה נחרצת. "לא נתקלתי בדבר כזה אף פעם בקריירה שלי", טען, "זה פחות או יותר מאיין את כל היסוד שעליו בנוי כלי תקשורת. כל האסנס, כל המהות של כלי התקשורת". גיל-הר, אגב, זכר שבתקרית היה עוד פרק: בתום הראיון, כשהבחין ברגשות הזעם של נתניהו, הוא הורה לצלמים לקחת את כרטיסי הזיכרון של המצלמות ולצאת במהירות מהמעון. מאוחר יותר מסרו לו אלקלעי וישועה שנתניהו ואנשיו רוצים שיחזור פנימה וישאל עוד כמה שאלות.

הערבים נעים להומפייג'ים

ביום הבחירות, שיתוף הפעולה בין "וואלה" למטה נתניהו הגיע לשיאו. הקדימון הגיע בבוקר. הראיון של נתניהו עם גיל-הר אמנם עוכב ופורסם רק כשבביצה התקשורתית החלו להתרוצץ שמועות על גניזה, אבל ראש הממשלה שב להתראיין אצלו ימים אחדים לאחר מכן – לראיון שפורסם בבוקר יום הבחירות תחת הכותרת "נתניהו ל'וואלה חדשות': ציפי מחזיקה את הרצוג בגרון". הפעם נלוותה לגיל-הר המגישה הילה קובו, כיום דוברת פרקליטות מיסוי וכלכלה, שמתוקף תפקידה מלווה באופן שוטף את משפט המו"לים.

יום לפני פרסום הראיון עם קובו וגיל-הר, חפץ סגר את התנאים לקיומו עם אלוביץ' וישועה. "הם רוצים ראיון מלטף ומפנק עם מראיין אוהד", כתב אלוביץ' לישועה במסרון. חפץ, במקביל, קיבל מ"וואלה" הודעה שלפיה המראיינים לא יעלו סוגיות מביכות מבחינת נתניהו – פרשת הבקבוקים של רעייתו שרה ובעיית יוקר המחיה, למשל. עצם קיום הראיון לא היה חריג, ציין חפץ בדיון. נתניהו בדיוק היה בבליץ של ראיונות – להערכת חפץ, הוא קיים יותר מ-60 או 70 ראיונות בשלושת הימים שלפני הבחירות. "מה שחריג פה הוא רק העובדה שמראש מסכימים שלא יהיו בקבוקים – שסוגיות שאנחנו לא רוצים שיעלו, לא יעלו כלל", אמר.

נתניהו מתראיין ב"וואלה" ביום הבחירות, 17.3.2015 (צילום מסך)

אחרי הפרסום, ישועה עדכן את חפץ שהראיון עלה לכותרת הראשית של "וואלה". חפץ השיב לו במסרון: "הראיתי לביבי מה יש בראשית – מבסוט'". כשנשאל חפץ האם אכן הראה לנתניהו את הכותרת, הוא השיב בחיוב: "חד-משמעית כן. ביום הבחירות הגעתי מוקדם מאוד בבוקר לבלפור, הלכתי עם מר וגברת נתניהו לקלפי שבה הם הצביעו, ולא משתי מבנימין נתניהו עד שמונה או תשע בערב, שאז ירדתי לגני התערוכה. אני האדם שליווה אותו לאורך כל היום – אחרים באו והלכו, ואני הייתי איתו כל הזמן".

בערך באותן שעות החלה להתפתח בסביבת ראש הממשלה תזזית מציקה: חפץ תיאר זאת כחשש אמיתי ובוער שלפיו שיעורי ההצבעה במגזר הערבי גבוהים מבעבר – ואילו בריכוזי אוכלוסין שבאופן מסורתי מזוהים עם תמיכה בליכוד שיעורי ההצבעה דווקא נמוכים מהרגיל. "קשה לשכוח את האירוע הזה. בערך בסביבות השעה תשע-עשר בבוקר ביום הבחירות זה הופך להיות האישיו המרכזי של נתניהו", אמר חפץ. מי שסיפק את הנתונים היה לדבריו שלמה פילבר, כיום עד מדינה במשפט המו"לים ואז מנהל קמפיין הליכוד – תפקיד שאחריו מינה אותו נתניהו למנכ"ל משרד התקשורת.

"נעשות הרבה שיחות טלפון בין נתניהו לפילבר, ואני שומע אותו והוא גם מעביר לי את הנתונים, עיר-עיר, הרבה מאוד שיחות טלפון", שיחזר חפץ. הוא נסע עם נתניהו לשתיים מהערים שבהן זוהתה החולשה, אשדוד ואשקלון, ומשם הם היו אמורים להמשיך לבאר-שבע. "הדאגה גוברת, מצב הרוח שלו משתנה ונהיה גרוע ביותר – וגם מאוד עצבני – ואז הוא קוטע את הסיור, הוא מאוד מודאג מהסוגיה, וזה הופך להיות כל עולמנו. חוזרים לבלפור כשמצב רוחו של ראש הממשלה ממש גרוע. הוא מאוד מודאג מזה, ואז בשעות הצהריים נכנסים לחדר העבודה שלו בבלפור הוא עצמו, אני ומי שהיה אז ראש מטה הניו-מדיה של קמפיין הליכוד ולאחר מכן יועץ ראש הממשלה לניו-מדיה, בחור ששמו טופז לוק".

טופז לוק מצלם את בנימין נתניהו מוסר הצהרה בפתח משפטו. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 24.5.2020 (צילום: יונתן זינדל)

חפץ תיאר את הרגעים שבהם צולם סרטון "הערבים נעים" של נתניהו. "לוק מצלם באייפון 6 או משהו כזה את השלושה טייקים של הסרטון, אני עומד עם שתי ידיים על דלת ההזזה. זה היה ממש רגע דרמטי – וידאנו שאף אחד לא ייכנס – ונתניהו בוחר משלושת הטייקים את הסרטון שנראה לו הכי טוב", נזכר חפץ. "היתה הכנה מראש באמצעים טכנולוגיים", הוסיף. "גם רוכשים מראש מקום בחברות הסלולר כדי שהסמסים ירוצו לפני סמסים רגילים, אתה קונה מקום בתור – וגם בווטסאפ. ותוך משהו כמו 20 דקות מהרגע שאני משגר לפילבר את הסרטון הזה, והוא מפיץ אותו – פילבר מדווח ש-700 אלף מכשירים ניידים קיבלו את זה".

המצביעים המטורגטים, ציין חפץ, היו כולם מאזורים שזוהו כמוקדי הצבעה מסורתיים של הליכוד. "אחרי עוד 20 או 25 דקות זה כבר מגיע ל-1.4 מיליון איש, ואז הסרטון הופך כמו אש בשדה קוצים ומהווה ממש פרמטר דרמטי בהשפעה על התוצאות", סיפר בהתלהבות.

עד המדינה שלמה פילבר, דצמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל)

"ואכן, אחרי כמה שעות בודדות, ביישובים ה'ליכודיים' יש תורים בקלפיות, זה פשוט ממריץ את הציבור לצאת – לא ראיתי אף פעם דבר כזה, השפעה כל-כך דרמטית של סרטון אחד. נרשמו הרבה אגדות, והרבה אנשים קשרו כתרים לעצמם על איך הופק הסרטון הזה ומה קרה – אבל זה תיאור אחד לאחד. אני הייתי שם, וכל היתר – שיהיה להם בהצלחה. לא סיפרתי לאיש כי כיבדתי את זה שראש הממשלה ביקש בזמנו לא להוציא את הדברים האלה, אבל פה זה בית-משפט".

מבין גופי התקשורת הגדולים, "וואלה" היה זה שהתגייס באופן המובהק ביותר להדהוד הסרטון, שכיכב שם בכותרת הראשית במשך ארבע שעות – פרק זמן ארוך מאוד, ובמיוחד ביום בחירות שבו סדר היום החדשותי מתחלף ומתהפך בקצב גבוה בהרבה מהרגיל. חפץ אולי זכר אחד לאחד כיצד צולם הסרטון, אבל הוא לא זכר מה סיפר לחוקרי המשטרה על התפקיד המיוחד שמילא "וואלה". כשעו"ד טבנקין שאל אותו על כך, חפץ אפילו לא ניסה לשחזר את מילותיו – ונציג הפרקליטות נאלץ לצטט מתוך תמליל החקירה.

"ביום הבחירות אסור לכלי תקשורת מפוקחים רגולטורית, כגון ערוצים 2 ו-10, לפרסם סרטון שיש בו את המשפט 'הצביעו מחל כדי לסגור את הפער בינינו לבין מפלגת העבודה'", אמר חפץ לחוקריו. "לכן פרסום הסרטון ב'וואלה', אתר אינטרנט בעל תפוצה רחבה אשר כפוף לחוקים אבל אין עליו פיקוח רגולטורי, זה דבר חשוב. אני לא בטוח שגם ל'וואלה' היה מותר לפרסם את הסרטון הזה, אבל את זה אני משאיר פתוח כי אני לא יודע. לגבי ערוץ 2 אני בטוח שאסור היה להם לפרסם את זה".

קבינט בלפור

סוגיה אחרת שאיימה לפגוע בקמפיין הבחירות של נתניהו ב-2015 היתה פרשת המעונות – שם כולל לשלל אי-סדרים, התעמרויות, פורענויות ובזבוז כספי ציבור שנקשרו להתנהלותם של בני משפחת נתניהו במעון הרשמי. בעת ההיא, חפץ ועמיתיו היו שרויים בעיצומו של קמפיין הכפשה נגד מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון, שחשף חלק מהפרשה והפך לאחד ממבקריו הבולטים של נתניהו. בדיון אתמול חפץ שב והדגיש כי נתניהו מילא תפקיד פעיל ועמוק בקמפיין – ואישר כל פנייה בנושא שיצאה ל"וואלה".

כשעו"ד טבנקין ביקש ממנו לאפיין את המעורבות של נתניהו בקמפיין למסמוס פרשת המעונות, חפץ הסביר ש"המעורבות היא עד כדי כך גבוהה, שהמלה 'מעורבות' חוטאת לאמת – הוא ניהל את זה באופן מוחלט ועסק בזה עשרות רבות של שעות. העיסוק ברובו התבצע בבלפור, כשאני ועוד רבים נמצאים שם, עם לוח מחיק גדול שהוא בעצמו רשם עליו את הנקודות ואת תתי-הפרקים. אחר-כך, כשזה עבר למצגות הוא ישב על המחשב עם אנשים – זה הכל הוא. אין שום דבר שזה לא הוא בכל מה שקשור לנושא הזה".

מני נפתלי במסיבת עיתונאים שכינס בפברואר 2016, לאחר שניצח בתביעה שהגיש נגד נתניהו ומשרד ראש הממשלה (צילום: פלאש 90)

לטענת חפץ, פרשת המעונות נתפסה על-ידי נתניהו וכל בכירי הקמפיין כאירוע שיכול להכריע את הבחירות. הסיבה לכך, לדבריו, לא היתה תוכן העדויות על מאורעות המעון אלא העובדה שהעיסוק בהם הסיט את הדיון הציבורי מהשדה המדיני-בטחוני ל"עניינים של המשפחה, טוהר מידות, בזבוז, נהנתנות", שהם "אזור לא טוב להיות בו בימים האחרונים" של מערכת הבחירות. "זה פשוט היה הדבר הכי חשוב. התעסקנו בזה ימים שלמים כמעט – כל סיעת הליכוד, למעלה מ-20 חברי-כנסת, כולל השרים, הגיעו כדי שאנחנו נתדרך אותם – ואנחנו אמרנו להם מה להגיד ושיגרנו אותם לכלי התקשורת".

"בנושא הזה שנקרא לו 'פרשת המעונות' וכולם קראו לו אם תרצה 'מני נפתלי' הוקם צוות שאני עמדתי בראשו", הוסיף חפץ. "אני עבדתי מול נתניהו, אבל היה לו גם מגע עם אנשי הצוות, שכלל שני עורכי-דין פרטיים שגויסו מבחוץ, יעקב בורובסקי ושולי אשבול, ואני שמתי עוד אדם מתוך המטה, נדמה לי שזה היה בועז סטמבלר, לימים יועץ התקשורת של ראש הממשלה. כולנו לפעמים הגענו לישיבות אצל נתניהו – יכול להיות שגם דוד שמרון היה שם – ואני עמדתי בראש הדבר הזה, כי זה היה הדבר הכי חשוב באותה העת, מול בנימין נתניהו".

לדברי חפץ, גם בעניין המעונות נתניהו ושליחיו קיבלו יד חופשית להשתמש ב"וואלה" לקידום המסרים. "ההיענות של האתר היתה טוטאלית במובן שלמעשה אנחנו, מטה הליכוד, קבע מה יהיו האייטמים, וכל מה שביקשנו נעשה עד הסוף – ללא שום הסתייגות", אמר. חפץ סיפר כיצד נתניהו נתן לו הוראות קונקרטיות לפרסם ב"וואלה" אייטמים נגד מני נפתלי, לעתים בשיתוף עם עו"ד יוסי כהן, פרקליט הבית של משפחת נתניהו. במקרה אחד כזה פורסמו ב"וואלה" טענות שלפיהן נפתלי גנב מצרכים מהמעון הרשמי, ובמקרים אחרים האשמות על עבירות מין – תלונות שהולידו חקירות משטרה שנסגרו בלא כלום, ככל הנראה משום שמדובר היה בתלונות שווא.

בנספח לכתב האישום מתוארים שלושה מקרים ממרץ 2016 שבהם חפץ פנה לאלוביץ' וישועה ודרש מהם לדווח על נסיונות של פוליטיקאיות מהליכוד, בראשן השרה מירי רגב וח"כ שרן השכל, להעלות לתודעה הציבורית את ההכפשות שהוטחו במני נפתלי. שתי הדרישות נענו, והניבו שתי ידיעות בלתי חתומות שאחת מהן נשאה את הכותרת "ח"כית ליועמ"ש: 'לחקור התנהלות המשטרה בחקירתו של מני נפתלי'", והאחרת הבליטה את דברי הביקורת של הפוליטיקאיות: "המשטרה זנחה תלונות על הטרדה מצד מני נפתלי".

כותרות מאמרו של חגי אדורם ב"וואלה", 11.2.2015 (צילום מסך)

במקרה אחר, חפץ סיפר כיצד ביקש מישועה לפרסם ב"וואלה" מאמר מאת עו"ד חגי אדורם ובו מסרים מקדימים ונוחים מבחינת נתניהו בנוגע לדו"ח שמבקר המדינה עמד לפרסם: הטלת ספק בעצם יכולתו של המבקר לקבוע אמות מידה לשימוש של ראש הממשלה בתקציבי המעון, ופקפוק באפשרות שמישהו ממשפחת נתניהו עשוי היה לעבור על החוק (לימים, כזכור, הורשעה שרה נתניהו בפלילים בגין האופן שבו ניצלה את תקציב האירוח). במסרון ששלח לישועה, חפץ הבהיר שפרסום המאמר "מאוד חשוב" ל"חבר" שלו – כלומר לנתניהו.

"כשאני כותב שזה 'מאוד חשוב לחבר שלי', דה-פקטו אין סיכוי של אחד למיליארד אפילו שזה לא יקוים", טען חפץ. "ברור שמה שהוא מבקש עושים".

"מי זה?! הוא מתווכח?!"

חלק ניכר מהדיון אתמול הוקדש לתיאור השילוש ביבי-שרה-יאיר, ועל חלקם של רעייתו של נתניהו ובנו במסכת השחיתות שהולידה את כתב האישום. במרכז הדיון בעניינם עמדה ידיעה בלתי חתומה שפורסמה במדור הרכילות של "וואלה" באפריל 2015 וכלל לא עסקה במשפחת נתניהו. הידיעה, שנשאה את הכותרת "אשת הפוליטיקאי הבכיר שאיימה על המאהב של בנה", גרסה שהאמא המדוברת שלחה "אנשי יחידה מובחרת" שהסבירו ל"בחור המפוחד" שעדיף לו להתרחק מבנו של הפוליטיקאי – ובכך יצרה תקרית דיפלומטית שהושתקה.

כחודש לאחר הפרסום, חפץ פנה לישועה והעביר לו בקשה: לפרסם הבהרה שלפיה הידיעה לא עוסקת במשפחת נתניהו. ישועה לא היה שבע רצון; הידיעה לא כללה אזכור כלשהו של יאיר או שרה נתניהו, ולדעת ישועה פרסום ההבהרה היה גורם יותר נזק מתועלת – במיוחד לנוכח הזמן הרב שעבר מאז עליית הידיעה. יאיר נתניהו, שמדי פעם מתואר על-ידי אביו כגאון יחצני, לא קיבל את הגישה הזאת. באולם בית-המשפט הושמעו קטעים משיחות שקיים עם חפץ, שבהן דרש ממנו בתוקף לכופף את אלוביץ' כך שייענה לבקשה.

"וואלה סלבס", 3.4.2015 (צילום מסך, לחצו להגדלה)

באחד הקטעים, ששודר בחדשות 12 שעות אחדות לאחר הדיון, עלה על הקו גם בנימין נתניהו. מדבריו עלה שהוא מודע לכך שאלוביץ' אמור לטפל בפניותיו לשביעות רצונו. "צריך לטפל פה בשני דברים, אחד זה אלוביץ'. למה לא אמרת לי שהוא לא עשה כלום? שהוא סירב לך להוריד את זה?", נשמע נתניהו אומר. חפץ, מתגונן, השיב לו שהסוגיה נתונה בוויכוח. "מי זה?! הוא מתווכח?!", צעק נתניהו, "איך אתה לא חוזר אלי?". חפץ ניסה להצטדק, ואמר שכבר שוחח עם אלוביץ' וישועה, אך נתניהו האב לא נרגע. "איך אתה לא אומר לי דבר כזה", אמר, "צריך להגיד לו שיגיד שזה לא אנחנו, שיגיד שזה מישהו אחר – לא אנחנו".

יאיר נתניהו (צילום: אוליבייה פיטוסי)

"הדפוס הזה שבו יאיר, ויכול להיות שגם שרה, מעלים איזשהו עניין שקשור בתפקידים שלי ואז בנימין נתניהו עולה לשיחה מולי, או שיחת ועידה, ופעמים רבות בהשתתפות עורכי-הדין – למשל יוסי כהן – זה בוצע מאות פעמים. לעתים רק בשישי-שבת בין עשר לעשרים פעמים", אמר חפץ בדיון. "בענייני יאיר נתניהו לא היה לי מנדט לסגור את הדברים עם יאיר וללכת החוצה, אלא לעבור דרך בנימין נתניהו", ציין. "ודאי שאם יש דעות שונות, המלה האחרונה היא תמיד של נתניהו, והאישור הוא שלו".

בסופו של דבר נמצא פתרון לאייטם שהטריד את יאיר נתניהו: אנשי "וואלה" יפרסמו ידיעת רכילות מתואמת שבה צלם יתעד את נתניהו הבן בעת בילוי עם בת זוג – וכך יתפוגגו השמועות על נטייתו המינית. "בלשון המקצועית, זה פפראצי מבוים או יזום", אמר חפץ, וציין שהוא הכיר את התופעה מימיו כעורך הראשי של רשת המקומונים של "ידיעות אחרונות" ומוסף "7 ימים". "זה כלי מקצועי שבאמצעותו אפשר להעביר את המסר בצורה יותר משכנעת, שנתפסת גם כיותר אותנטית מאשר לעשות הבהרה או תיקון", הסביר.

הפשרה יצאה לפועל, וחפץ סיפר שישועה ואלוביץ' השגיחו על התהליך כדי ש"לא יקרה משהו", כהגדרתו. "אם אתה רוצה ללכת על בטוח, זה המקום ללכת אליו. שם זה מוקפד מרמת המנהלים", אמר.

ובכל זאת, עורכי מדור הרכילות מצאו דרך לעקוץ: אחת מתמונותיו של נתניהו הבן עם צעירה בשם רומי שטריקר, שהוצגה כבת זוגו, אמנם שובצה בגדול בראש העמוד, אבל כבר בכותרת המשנה הוצג ההקשר המביך, לצד רמיזה עבה על כך שמדובר באייטם מלאכותי. "ימים לא קלים עברו על בנו של ראש ממשלת ישראל, יאיר נתניהו", נמסר לקוראים. "לא, לא בגלל מצב העוני המקומי וגם לא בגלל המשבר הנמשך עם מדינות ערב – נתניהו ג'וניור היה צריך להוכיח בימים האחרונים כי הוא לא חובב את בני מינו".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.67MB)