שתי התביעות שהגיש איש העסקים וולטר סוריאנו נגד העיתונאי רביב דרוקר היו תביעות השתקה שנועדו להרתיע את דרוקר ואחרים מלדווח על אודותיו, כך פסק אתמול (13.8) בית-המשפט.

"למרבה הצער, נמצא שלא רק לשמירה על שמו הטוב של התובע נועדה תובענה זו, כי אם גם להרתעת הנתבע וכל אדם אחר מעיסוק בתובע וביצוע פרסומים אודותיו [...] תביעה זו, כך נמצא, הינה תביעת השתקה", נפסק בתביעה הראשונה. "תביעה זו איננה אלא 'תביעת השתקה'. תביעה שתכליתה הרתעה מפני כל פרסום של סוריאנו. הרתעת דרוקר והרתעת כל מי ששוקל לפרסם כזה מידע", נפסק בתביעה השנייה.

השופט אילן רונן דחה את טענותיו של סוריאנו בשתי התביעות הנפרדות שהגיש נגד דרוקר וחייב אותו לשלם הוצאות בסך 140 אלף שקלים. במקביל דחה השופט רונן גם את התביעה שהגיש סוריאנו נגד "העין השביעית", אחרי שהאתר דיווח על התביעה הראשונה שהגיש נגד דרוקר.

סוריאנו, ישראלי חרדי החי בבריטניה ומקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיש בשנים האחרונות לפחות עשר תביעות נגד עיתונאים וכלי תקשורת במטרה למנוע סיקור שלו, בפרט בקשר לפרשת המעקבים אחרי קציני המשטרה שחקרו את פרשיותיו הפליליות של נתניהו. בישראל הגיש סוריאנו שש תביעות, ומחוץ לגבולות ישראל הגיש עוד לפחות ארבע תביעות שונות בגין פרסומים על אודותיו, בין היתר בהקשר לאותה פרשה.

מימין: וולטר סוריאנו ועו"ד אילן בומבך, בבואם לדיון בתביעות שהגיש סוריאנו נגד דרוקר, 18.10.2022 (צילום: אורן פרסיקו)

התביעה הראשונה בסדרה הוגשה נגד דרוקר בתחילת 2018, אחרי שהעיתונאי אמר בראיון ליעל דן בגלי-צה"ל כי המשטרה מתדרכת מאחורי הקלעים שסוריאנו הוא מי שהוציא לפועל את המעקבים שהמפכ"ל דאז, רוני אלשיך, טען שנעשו נגד חוקרי נתניהו. למרות שדרוקר הדגיש בראיון כי הוא מטיל ספק באמינות הטענה הזו, סוריאנו הגיש נגדו, באמצעות עו"ד אילן בומבך, תביעה לפיצוי בסך חצי מיליון שקל.

בהמשך תבע סוריאנו את דרוקר תביעה שנייה, בגין פרסום ב"עין השביעית" על כתב ההגנה בתביעה הראשונה, זאת למרות שלדרוקר לא היה קשר לפרסום. התביעה נדחתה על הסף מסיבה זו. סוריאנו הגיש ערעור על כך למחוזי, שאף הוא נדחה (סוריאנו חויב בתשלום הוצאות בסך 30 אלף שקל). בקשתו לערער לבית המשפט העליון, נדחתה גם היא.

באותה תביעה ראשונה, דרוקר טען להגנתו בין היתר, באמצעות עו"ד דורון קול, כי בראיון דווקא שלל את האפשרות כי סוריאנו אכן אחראי למעקבים הנטענים. התביעה של סוריאנו נגדו, טען, היא תביעת השתקה שנועדה לסתום את פיו תוך פגיעה בחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

השופט רונן קבע כי החשדתו של סוריאנו במעשים שיוחסו לו על ידי המשטרה אכן מהווה לשון הרע כלפיו, אך הפרסום של דרוקר חוסה תחת ההגנות שבחוק איסור לשון הרע

במקביל הגיש סוריאנו תביעה נוספת נגד דרוקר, שלישית במספר, הפעם בגין דיווח בראש מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 13 על תוכן תצהיר מאת איש העסקים דורון סטמפלר, תצהיר שדרוקר הגיש במסגרת התביעה הראשונה של סוריאנו נגדו (ובהמשך הוצא התצהיר מהתיק בהחלטת בית-המשפט). לפי סטמפלר, סוריאנו התרברב כי נתניהו היה שותפו במיזם עסקי, זאת בזמן שנתניהו היה נבחר ציבור.

סוריאנו טען כי הפרסום בחדשות 13 הוציא את דיבתו וכי דרוקר ניצל לרעה את ההגנה בחוק לשון הרע על מידע הנמסר בהליכים משפטיים ודרש פיצוי בסך 200 אלף שקל. מלבד עו"ד בומבך ייצג את סוריאנו עו"ד יריב רונן. לצד דורון קול ייצגה את דרוקר עו"ד יסמין פפרמן, שניהם מפירמת עורכי הדין פישר (FBC).

אמת בפרסום

בבואו לבחון את התביעה הראשונה נגד דרוקר, שהוגשה בגין דברי העיתונאי בראיון ליעל דן, קבע השופט רונן כי החשדתו של סוריאנו במעשים שיוחסו לו על ידי המשטרה אכן מהווה לשון הרע כלפיו, אך קבע כי הפרסום של דרוקר חוסה תחת ההגנות שבחוק איסור לשון הרע.

השופט רונן קבע כי הדברים שמסר דרוקר חוסים תחת הגנת אמת הפרסום ("אמת דיברתי"). למסקנה זו הגיע בין היתר משום שבימים שלפני הראיון לגלי-צה"ל עסקה התקשורת בדברי המפכ"ל אלשיך ודיווחה כי כיוון ל"איש עסקים המתגורר בלונדון ובישראל", שכונה באות ס' ונחשב מקורב לראש הממשלה נתניהו."תיאורים אלו מתאימים לתובע", כתב השופט.

עוד מצא השופט רונן תימוכין לאמיתות דברי דרוקר, בכך שהמראיינת יעל דן היא זו שקשרה ראשונה בין סוריאנו לאדם עליו דיבר המפכ"ל, ואילו דרוקר רק אישר את דבריה.

השופט רונן קיבל את טענות דרוקר ל"אמת בפרסום", ואת עדויותיהם של נוסבאום והרמן, ופסק כי וולטר סוריאנו הוא אכן האדם שנחשד בידי המשטרה כמי שהיה אחראי למעקבים אחרי חוקרי נתניהו

חיזוק נוסף נמצא בעדות העיתונאי משה נוסבאום, כתב המשטרה של חדשות 12, ממנה ציטט השופט בהרחבה. נוסבאום הזכיר כי הוא ודרוקר עובדים בכלי תקשורת מתחרים, ותיאר כיצד שמע גם הוא, ממקורותיו, כי סוריאנו הוא האדם שבו חושדת המשטרה בביצוע מעקבים אחרי חוקרי נתניהו. לדבריו, פיקפק במהימנות הטענה ולא פירסם אותה, אולם אז קיבל את אותו המידע ממקור ותיק נוסף שלו,שהיה "קשור ישירות לנושא". אף שעדיין לא האמין שהחשדות נכונים (כפי שדרוקר עצמו אמר בראיון בגלי-צה"ל), נחה דעתו כי המידע לפיו המשטרה חושדת בסוריאנו הינו מידע נכון, ולכן פירסם אותו.

"עדותו של מר נוסבאום, גם בלי קשר לתוכנה, הייתה מפעימה", כתב השופט רונן. "התמודדותו עם מחלה קשה ניכרה בשפת גופו אך דבריו היו קולחים וברורים, והרושם הכולל היה שיכולת הריכוז שלו לא נפגעה וחשיבתו נותרה חדה. דומני, שאלמלא היו דבריו חלק מעדות בבית המשפט, היה מר נוסבאום זוכה בתום חקירתו לתשואות מכל הנוכחים באולם".

על סמך עדותו של נוסבאום, שנמצאה מהימנה, וכן על סמך עדותו של העיתונאי לשעבר דורון הרמן, קבע השופט רונן כי עוד לפני הראיון של דרוקר בגל"צ היה שמו המלא של סוריאנו ידוע לעיתונאים אחרים כאדם שאליו התייחס המפכ"ל.

מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך מספר לאילנה דיין בתוכנית "עובדה" כי "גורמים רבי כוח" שכרו אנשי מקצוע כדי לבלוש אחרי קציני המשטרה שעסקו בחקירת פרשיותיו הפליליות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פברואר 2018 (צילום מסך)

בשל כך ולאור סיבות נוספות, פסק השופט רונן כי סוריאנו הוא אכן האדם שנחשד בידי המשטרה כמי שהיה אחראי למעקבים אחרי חוקרי נתניהו: "אני מקבל את גרסת הנתבע וקובע באמות המידה של מאזן ההסתברות וככל שנדרש להכרעה במחלוקת נשוא תביעה זו – כי התובע הוא הוא האיש בו חשדה המשטרה כמי שביצע מעקב אחרי החוקרים. שהתובע הוא אותו אלמוני שאליו התייחס המפכ"ל בריאיון שהעניק לאילנה דיין".

השופט רונן קבע גם כי היה עניין לציבור במידע שפרסם דרוקר, לא בשל זהותו ל סוריאנו עצמו אלא בשל הקשר שלו לחקירות נתניהו, שוודאי יש בהן "עניין לציבור" כמשמעותו בחוק לשון הרע, על-פי הפסיקה ("עניין שהבאתו לידיעת הציבור
רלוונטית להגשמת מטרה ציבורית, או שיש לציבור תועלת בידיעה לגביו").

בהצטבר שתי קביעות אלה, דהיינו כי הדברים שאמר דרוקר היו אמת וכי היה בהם עניין לציבור, מצא השופט כי עומדת לדרוקר הגנת אמת בפרסום.

תום לב

השופט רונן מצא כי גם הגנת תום הלב עומדת לדרוקר, שכן דרוקר בחן את פעילותו של סוריאנו חודשים ארוכים לפני שהמפכ"ל התראיין ל"עובדה", כך לפי רשימה שפרסם בבלוג שלו ובה התייחסות לסוריאנו כ"איש צללים, שהסתובב סביב נתניהו שנים ארוכות". לאור זאת דחה השופט רונן את טענת סוריאנו כי דרוקר לא נקט אמצעים סבירים לאימות המידע שהיה בידיו.

"הנתבע פעל בתום לב, פרסם מידע שלציבור יש בו עניין משמעותי ועשה כן רק לאחר בירור זהיר"

השופט דחה גם את הטענה כאילו דרוקר היה צריך לבקש את תגובתו של סוריאנו טרם נקב בשמו וקיבל את גרסת דרוקר כי לא ידע שיישאל על כך בראיון ליעל דן. השופט רונן לא הסתפק בכך וקבע כי בקשת תגובה מסוריאנו כלל לא היתה נצרכת בכל מקרה, משום שדרוקר ביצע בדיקות מספיקות לאמיתות המידע גם מבלעדיה ("בירור עמדת התובע מראש אינו תנאי הכרחי לביסוס חזקת תום הלב").

"הנתבע פעל בתום לב, פרסם מידע שלציבור יש בו עניין משמעותי ועשה כן רק לאחר בירור זהיר", פסק השופט רונן. "לפיכך, אפילו היה נמצא שהמידע שפרסם הנתבע איננו נכון, אפילו היה נמצא שהתובע כלל לא היה חשוד לדידה של משטרת ישראל בפרשת המעקב אחרי החוקרים, עדיין הייתה עומדת לנתבע הגנת תום הלב".

תביעת השתקה

לקראת סיום פסק-הדין בתביעה הראשונה של סוריאנו נגד דרוקר, התייחס השופט גם לטענה כי התביעה הינה תביעת השתקה.

לאורך השנים שבהן התנהל המשפט התברר כי התביעה עומדת בקריטריונים של תביעת השתקה: דרישה לסכום פיצוי גבוה במיוחד, עניין ציבורי החורג מעניינם הפרטי של הצדדים ופערי כוחות גדולים בין הצדדים

"כפי שהובהר בפסיקה, תביעה המכונה 'תביעת השתקה', הינה כזו המוגשת בידי גוף חזק, במטרה להפעיל לחץ על נתבע ובכך 'להשתיק' ביקורת או פעילות נגד אותו גוף. לתביעה שכזו מניע גלוי ולצידו מניע סמוי. וזה הסמוי משקלו הסגולי עולה בהרבה על זה של הגלוי. המניע הגלוי הינו תקיפת פרסום שנעשה כדי שיישמר שמו הטוב של התובע וכדי שייפסק לו פיצוי הולם על העוולה שנעשתה כלפיו. המניע הסמוי הינו הרתעת הנתבע והרתעת כל מפרסם פוטנציאלי אחר, בבחינת 'יראו וייראו'".

דרוקר ביקש לדחות על הסף את התביעה בטענה כי מדובר ב"תביעת השתקה", אך השופט קבע כי בזמן הגשת התביעה לא ניתן היה לקבוע כי היא אכן תביעת השתקה. "מצב זה השתנה תוך כדי בירור התביעה". לאורך השנים שבהן התנהל המשפט התברר כי התביעה עומדת בקריטריונים של תביעת השתקה: דרישה לסכום פיצוי גבוה במיוחד, עניין ציבורי החורג מעניינם הפרטי של הצדדים ופערי כוחות גדולים בין הצדדים.

רביב דרוקר, בבואו לדיון בתביעות שהגיש נגדו וולטר סוריאנו, 18.10.22 (צילום: אורן פרסיקו)

כך הציג דרוקר ראיות לכך שסוריאנו הוא איש עסקים בינלאומי בעל לקוחות מוכרים ובעלי הון, ממילא הוכח פער הכוחות בינו לבין דרוקר. בנוסף, סכום הפיצויים שדרש סוריאנו, שעמד על 500 אלף שקל, תפח עם הגשת שתי התביעות הנוספות ל-860 אלף שקלים. וזאת, הדגיש השופט, ללא שביסס כל טענה לנזק. זאת ועוד, במהלך המשפט הגיש סוריאנו עוד שלל תביעות ברחבי העולם, שכולן סביב אותן חשדות למעורבותו בחקירות נתניהו.

ריבוי ההליכים המשפטיים שיזם סוריאנו, פסק השופט רונן, מוכיח כי המניע הסמוי - דהיינו, הרצון להשתיק את התקשורת מלעסוק בו ובחשד כי היה מעורב בפרשת המעקבים - גבר על המניע הגלוי - דהיינו, הרצון לנקות את שמו מאותו חשד. לפי השופט, אם סוריאנו אכן היה מוטרד מהפרסום הקושר אותו לחקירות רה"מ בלא הצדקה ועל לא עוול בכפו. ניתן היה לצפות שימצה את ההליך המשפטי הראשון שפתח בו.

"אין מנוס מהמסקנה שהשמירה על שמו הטוב איננה המניע הדומיננטי בהגשת התביעה, אלא השמירה מפני אזכור שמו בתקשורת"

העובדה שסוריאנו הגיש עוד ועוד תביעות "על רקע קשרים אפשריים שבין התובע לרה"מ", פסק השופט רונן, "מטה את זרוע המטוטלת לרובד הסמוי של מניעי התובע. כאשר מתברר שהתובע מנצל את כוחו הכלכלי העודף כדי לגרור את הנתבע לשלל הליכים; כאשר מתברר שהתובע מגיש תביעות לפיצויים בסך מצטבר גדול; כאשר מתברר שלפחות בהליך זה אין אפילו ניסיון לבסס את סכום התביעה הגדול, וכאשר מתברר שהתובע שב ומגיש תביעות כלפי גופים רבים המזכירים את שמו - אין מנוס מהמסקנה שהשמירה על שמו הטוב איננה המניע הדומיננטי בהגשת התביעה, אלא השמירה מפני אזכור שמו בתקשורת.

"ותביעה זו, כחלק משלל התביעות שהגיש התובע, התבררה כתביעת השתקה", מסכם השופט רונן.

לאור קביעה זו פסק השופט כי סוריאנו יפצה את דרוקר בהוצאות בסך 20% מסכום התביעה, כלומר 100 אלף שקלים.

לפעול בכל הדרכים

במקביל דחה השופט רונן גם את התביעה השלישית שהגיש סוריאנו נגד דרוקר, בשל פרסום פרטי התצהיר שהגיש סטמפלר, ובשל פרסום תמונת פספורט של סוריאנו במסגרת הדיווח על התצהיר.

בפסק דין זה פתח השופט בקביעה כי מדובר בתביעת השתקה, שכן "שלא כמו ביחס לתביעות הקודמות, תביעה זו הוגשה לאחר שכבר הצטברו עובדות למכביר על אודות התנהלות סוריאנו ביחס לפרסומים שנעשים בקשר לענייניו ועובדות אלו מאפשרות לבחון את הטענה המקדמית, בפרט בשים לב למהות התביעה".

אחרי שחזר על ציון פערי הכוחות בין התובע לנתבע, על סכומי התביעות המצטברים הגבוהים "עד כדי הפרזה", על העניין הציבורי המובהק בסוריאנו ועל ריבוי ההליכים שיזם איש העסקים נגד דרוקר, התייחס השופט גם לפרטי התביעה השלישית.

"נתונים אלו מטים את כפות המאזניים לטובת טענתו המקדמית של דרוקר ומלמדים על תכליתה האמתית של התביעה – הרתעה והשתקה מפני כל עיסוק תקשורתי בסוריאנו"

"במסגרת הפרסום ובהתבסס על תצהיר סטמפלר, נטען שאי אז, ב-2006 או בסמוך לשנה זו, פלוני, 'מיליארדר ממקסיקו', שקל להשקיע בישראל וסוריאנו פעל לקדם השקעה זו באמצעות קשריו לרה"מ. באותה עת גם התרברב סוריאנו בקשרי שותפות שיש לו עם רה"מ. זו תמצית הפרסום בכל הנוגע לסוריאנו. הא ותו לא. כאשר ברור בעליל שמוקד הידיעה הוא רה"מ. לא סוריאנו. על דברים אלו ועל תמונת פספורט מתבססת התביעה. כמו במקבילית כוחות, ניתן לומר כי ככל שעילת התביעה מבוססת יותר וברמת חומרה גדולה יותר, כך קטנה האפשרות שתיראה ככזו שמסתירה תביעת השתקה. ולהפך".

השופט הסתמך בהקשר זה גם על דברי סוריאנו עצמו, שכתב באמצעות בא-כוחו לדרוקר טרם הפרסום המידע מהתצהיר כי הוא מתכוון "לפעול בכל הדרכים העומדות לרשותו ע"פ דין, כדי לפעול נגד הסחיטה באמצעים פסולים של הכפשה והשפעה בלתי הוגנת", כולל "להגדיל את סכום התביעה בהליך שבכותרת לסכום של מיליון שקלים".

"כך, בלשון ברורה", כותב השופט בפסק-הדין, "מודיע סוריאנו על כוונתו לתבוע פיצויים בסכומי עתק אם רק תמומש הכוונה לשדר תחקיר אודותיו. סוריאנו איננו מבקש בכלל להתעניין בתוכן התחקיר המיועד ומודיע למפרע על כוונתו להגיש תביעה ועוד מבהיר כי בכוונתו להגדיל למיליון שקלים (!) את סכום התביעה הראשונה. נתונים אלו מטים את כפות המאזניים לטובת טענתו המקדמית של דרוקר ומלמדים על תכליתה האמתית של התביעה – הרתעה והשתקה מפני כל עיסוק תקשורתי בסוריאנו".

רביב דרוקר מדווח על תצהיר דורון סטמפלר נגד וולטר סוריאנו, יולי 2019 (צילום מסך)

אחרי שקבע כי התביעה השלישית אף היא תביעת השתקה, ודי בכך כדי לדחותה, התפנה השופט רונן לבחון את הטענות לגופן ודחה גם אותן. השופט קבע כי הדברים שפירסם דרוקר אינם בגדר "לשון הרע" וכי ממילא עומדות לדרוקר הגנת תום הלב ו"פרסום מותר". השופט דחה גם את טענת סוריאנו לפגיעה בפרטיותו בשל הצגת תצלומי דרכונים שלו בכתבה של דרוקר ופסק כי איש העסקים ישלם לעיתונאי 40 אלף שקלים נוספים.

סוריאנו חויב, אם כן, לשלם לדרוקר הוצאות משפט בסך 140 אלף שקלים בגין דחיית שתי התביעות, זאת בנוסף ל-84 אלף שקלים במצטבר שסוריאנו חויב לשלם לאורך ההליכים השונים שניהל נגד דרוקר. בסך הכל, אם כן, חויב סוריאנו לשלם לדרוקר 224 אלף שקלים מאז הגיש את התביעה הראשונה נגדו.

43260-02-18
60333-08-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 479KB)

להורדת הקובץ (PDF, 285KB)