בית-המשפט העליון דחה (28.10) את בקשתו של איש העסקים וולטר סוריאנו לערער על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, שדחה את ערעורו על פסק-הדין של בית-משפט השלום, שהחליט למחוק על הסף את התביעה השנייה שהגיש נגד עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר.
"לא מצאתי כי פסקי הדין קמא מעוררים שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך דנן, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב'גלגול שלישי'", כתב השופט אלכס שטיין. "כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין". על החלטת של העליון דיווח לראשונה הצייצן האלמוני המתכנה "אור כרמי".
סוריאנו, ישראלי החי בבריטניה ומנהל משם עסקים חובקי עולם, בעיקר בתחומי המודיעין הפרטי, הגיש בשנים האחרונות לפחות עשר תביעות נגד עיתונאים וכלי תקשורת במטרה למנוע סיקור שלו, בפרט בקשר לפרשת המעקבים אחרי קציני המשטרה שחקרו את פרשיותיו הפליליות של נתניהו (שתיים מאותן תביעות, שעודן מתנהלות, הוגשו נגד אתר "העין השביעית", עורך האתר שוקי טאוסיג והחתום לעיל). בישראל הגיש סוריאנו שש תביעות, ומחוץ לגבולות ישראל הגיש עוד ארבע תביעות שונות בגין פרסומים על אודותיו, בין היתר בהקשר זה.
מסכת התביעות של סוריאנו, שעורך-דינו העיד עליו כי הוא ידידו של רה"מ לשעבר נתניהו, החלה ב-2018, אחרי שדרוקר אמר בראיון ליעל דן בגל"צ כי המשטרה מתדרכת מאחורי הקלעים שסוריאנו הוא מי שהוציא לפועל את המעקבים שהמפכ"ל דאז, רוני אלשיך, טען שנעשו נגד חוקרי נתניהו. למרות שדרוקר הדגיש בראיון כי הוא מטיל ספק באמינות הטענה הזו, סוריאנו הגיש נגדו תביעה לפיצוי בסך חצי מיליון שקל.
בהמשך תבע סוריאנו את דרוקר תביעה שנייה, בגין דיווח באתר "העין השביעית" על כתב ההגנה שהגיש דרוקר בתביעה הראשונה, אלא שתביעה זו סולקה על הסף שכן ביהמ"ש השלום קבע שלא הוכח שלדרוקר קשר כלשהו לפרסום.
אילן בומבך, עורך דינו של וולטר סוריאנו, מעיד על חברותם של סוריאנו ובנימין נתניהו (צילום מסך מכתבת תאגיד השידור כאן)
סוריאנו הגיש תביעה שלישית נגד דרוקר (בשל פרסום שלו על תצהיר שרצה להשתמש בו להגנה בתביעה הראשונה) ובמקביל ערער למחוזי נגד ההחלטה לסלק על הסף את התביעה השנייה נגד דרוקר. את דרוקר מייצגים עורכי-הדין דורון קול וגלית פרנק. אתר "העין השביעית", עורך האתר והחתום לעיל צורפו להליך כמשיבים פורמליים, ויוצגו על-ידי יו"ר עמותת "העין השביעית" עו"ד אלעד מן.
לפני שבועות אחדים דחה המחוזי את הערעור של סוריאנו וחייב אותו בהוצאות בסך 30 אלף שקלים. במסגרת החלטת המחוזי דחו השופטים שאול שוחט, עינת רביד ונפתלי שילה את טענת סוריאנו כאילו דרוקר העביר למערכת "העין השביעית" מסמך משפטי (כתב ההגנה בתביעה הראשונה של סוריאנו נגד דרוקר), וקבע כי סוריאנו לא הציג כל תמיכה בטענה זו, המוכחשת הן על ידי דרוקר והן על ידי "העין השביעית".
עוד קבע בית-המשפט המחוזי בהחלטתו כי גם אם היה דרוקר מעביר למערכת "העין השביעית" את כתב ההגנה, אין בכך כדי לעשות אותו אחראי לפרסום הדיווח על כתב ההגנה, וכי ממילא דיווח נכון והוגן על מסמך משפטי, כמו גם הכתוב במסמך כזה, מוגנים בחוק לשון הרע ומותרים בפרסום. בית המשפט קבע גם כי הבדלי הגרסאות בין שני עותקים של כתבי ההגנה, שעומדים בבסיס תביעתו של סוריאנו נגד "העין השביעית" ונגד דרוקר, "זעירים ביותר" ואינם משמעותיים כלל.
על החלטה זו - כמו גם על החלטה של שופט השלום רונן אילן לפיה כתב התביעה המקורי לא מקים עילת תביעה נגד דרוקר ועל כן על סוריאנו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה - הגיש סוריאנו, באמצעות עו"ד בומבך ועו"ד יריב רונן, בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון.
השופט שטיין דחה את בקשת רשות הערעור אף מבלי לבקש את תגובת דרוקר, "העין השביעית" וחברי המערכת, וציין בשולי החלטתו כי בשל כך גם לא הטיל על סוריאנו תשלום הוצאות.
אין זו הפעם הראשונה שמסע התביעות של סוריאנו מגיע עד לבית-משפט העליון בישראל. בשנת 2019 הגיש בקשת רשות ערעור לעליון על החלטת המחוזי לדחות את ערעורו על החלטת בית-משפט השלום. השלום קבע כי אין מקום לדון בישראל בתביעה שהגיש נגד הבלוגר האמריקאי ריצ'רד סילברסטיין. גם אז דחה העליון את בקשת רשות הערעור של סוריאנו.
רע"א 7128
18200-09-20
32058-05-19