איש העסקים וולטר סוריאנו מערער על שני פסקי-דין של בית-משפט השלום אשר דחו את תביעותיו נגד העיתונאי רביב דרוקר. פסקי הדין קבעו כי התביעות שהגיש סוריאנו היו תביעות השתקה שנועדו להרתיע את דרוקר ואחרים מלדווח על אודותיו.

בחודש אוגוסט האחרון דחה שופט השלום אילן רונן שתי תביעות נפרדות שהגיש סוריאנו נגד דרוקר,  בדרישה לפיצוי מצטבר של 700 אלף שקל, וחייב אותו לשלם הוצאות בסך 140 אלף שקלים. במקביל דחה השופט רונן גם את התביעה שהגיש סוריאנו נגד "העין השביעית", אחרי שהאתר דיווח על התביעה הראשונה שהגיש נגד דרוקר.

סוריאנו, ישראלי חרדי החי בבריטניה, עוסק בתחומי האבטחה והמודיעין ומקורב לפי עדות עורך דינו לראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיש בשנים האחרונות לפחות עשר תביעות נגד עיתונאים וכלי תקשורת במטרה למנוע סיקור שלו, בפרט בקשר לפרשת המעקבים אחרי קציני המשטרה שחקרו את פרשיותיו הפליליות של נתניהו. בישראל הגיש סוריאנו שש תביעות, ומחוץ לגבולות ישראל הגיש עוד לפחות ארבע תביעות שונות בגין פרסומים על אודותיו, בין היתר בהקשר לאותה פרשה.​

התביעה הראשונה בסדרה הוגשה נגד דרוקר בתחילת 2018, אחרי שהעיתונאי אמר בראיון ליעל דן בגלי-צה"ל כי המשטרה מתדרכת מאחורי הקלעים שסוריאנו הוא מי שהוציא לפועל את המעקבים שהמפכ"ל דאז, רוני אלשיך, טען בראיון ל"עובדה" שנעשו נגד חוקרי נתניהו. למרות שדרוקר הדגיש בראיון כי הוא מטיל ספק באמינות הטענה הזו, סוריאנו הגיש נגדו, באמצעות עו"ד אילן בומבך, תביעה לפיצוי בסך חצי מיליון שקל.

אילן בומבך, עורך דינו של וולטר סוריאנו, מעיד על חברותם של סוריאנו ובנימין נתניהו (צילום מסך מכתבת תאגיד השידור כאן)

בהמשך תבע סוריאנו את דרוקר תביעה שנייה, בגין פרסום ב"עין השביעית" על כתב ההגנה בתביעה הראשונה, זאת למרות שלדרוקר לא היה קשר לפרסום. התביעה נדחתה על הסף מסיבה זו. סוריאנו הגיש ערעור על כך למחוזי, שאף הוא נדחה (סוריאנו חויב בתשלום הוצאות בסך 30 אלף שקל). בקשתו לערער לבית המשפט העליון, נדחתה גם היא.

בהמשך הגיש סוריאנו תביעה נוספת נגד דרוקר, שלישית במספר, הפעם בגין דיווח בראש מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 13 על תוכן תצהיר מאת איש העסקים דורון סטמפלר, תצהיר שדרוקר הגיש במסגרת התביעה הראשונה של סוריאנו נגדו (ובהמשך הוצא התצהיר מהתיק בהחלטת בית-המשפט). לפי סטמפלר, סוריאנו התרברב כי נתניהו היה שותפו במיזם עסקי, זאת בזמן שנתניהו היה נבחר ציבור.

סוריאנו טען כי הפרסום בחדשות 13 הוציא את דיבתו וכי דרוקר ניצל לרעה את ההגנה בחוק לשון הרע על מידע הנמסר בהליכים משפטיים ודרש פיצוי בסך 200 אלף שקל. מלבד עו"ד בומבך ייצג את סוריאנו עו"ד יריב רונן. לצד דורון קול ייצגה את דרוקר עו"ד יסמין פפרמן, שניהם מפירמת עורכי הדין פישר (FBC).

כאמור, לפני כארבעה חודשים נדחו שתי התביעות של סוריאנו נגד דרוקר, תוך שהשופט מותח ביקורת על התובע. מלבד הגנות "אמת בפרסום" ותום הלב, קבע השופט רונן כי התביעות הן תביעות השתקה.

"אין מנוס מהמסקנה שהשמירה על שמו הטוב איננה המניע הדומיננטי בהגשת התביעה, אלא השמירה מפני אזכור שמו בתקשורת"

העובדה שסוריאנו הגיש עוד ועוד תביעות "על רקע קשרים אפשריים שבין התובע לרה"מ", פסק השופט רונן, "מטה את זרוע המטוטלת לרובד הסמוי של מניעי התובע. כאשר מתברר שהתובע מנצל את כוחו הכלכלי העודף כדי לגרור את הנתבע לשלל הליכים; כאשר מתברר שהתובע מגיש תביעות לפיצויים בסך מצטבר גדול; כאשר מתברר שלפחות בהליך זה אין אפילו ניסיון לבסס את סכום התביעה הגדול, וכאשר מתברר שהתובע שב ומגיש תביעות כלפי גופים רבים המזכירים את שמו - אין מנוס מהמסקנה שהשמירה על שמו הטוב איננה המניע הדומיננטי בהגשת התביעה, אלא השמירה מפני אזכור שמו בתקשורת. ותביעה זו, כחלק משלל התביעות שהגיש התובע, התבררה כתביעת השתקה", סיכם השופט רונן לגבי התביעה הראשונה.

גם לגבי התביעה השנייה פסק השופט כי מדובר בחלק ממסע ההשתקה של סוריאנו וחייב אותו לשלם הוצאות בסך כולל של 140 אלף שקלים.

כעת מערער סוריאנו לבית-המשפט המחוזי.

לטענת סוריאנו, שגה השופט רונן כשקבע כי עומדות לדרוקר הגנות "אמת בפרסום" בכל הנוגע לפרסום נשוא התביעה הראשונה, בין היתר משום שדרוקר לא הוכיח שהמפכ"ל אלשיך אכן התכוון לסוריאנו כשדיבר בתוכנית "עובדה" על "הפעולות שנעשו אל מול בכירי אגף החקירות". דרוקר אמנם הוכיח כי סוריאנו היה חשוד בעיני המשטרה בביצוע אותם מעשים, אולם לפי סוריאנו אלו שני דברים שונים בתכלית ומדובר לכן בטעות של השופט שהקלה עם דרוקר.

סוריאנו טוען עוד כי ביהמ"ש שגה כשקבע כי לדרוקר עומדת גם הגנת "תום הלב", בין היתר משום שדרוקר עצמו פרסם לפני הראיון שהעניק ליעל דן ציוץ שבו הוא מפנה למאמר פרי עטו שבו הזכיר את שמו של סוריאנו, ועל כן לא "הופתע" כשדן שאלה אותו על האיש.

עוד טוען סוריאנו כי השופט רונן שגה כשקבע כי התביעה שהגיש נגד דרוקר היא תביעת השתקה. "הדיון בעניין ה'השתקה' החסיר טענות מהותיות שהעלה המערער בסיכומיו, או דן בטענות אחדות בדרך שגויה ביותר, המחייבת את התערבות בית המשפט הנכבד", נכתב בערעור.

וולטר סוריאנו, בהפסקה בדיון בתביעות שהגיש נגד רביב דרוקר, 18.10.2022, ביהמ"ש השלום בתל-אביב. מאחור: עורכי דינו אילן בומבך ויריב רונן (צילום: אורן פרסיקו)

לפי סוריאנו, הוא אמנם הגיש שלל תביעות נגד מי שפרסמו דברים על אודותיו, אולם היו אלה "תביעות דיבה מוצדקות שבאו בעקבות פרסומים שהופיעו מיד לאחר דברי דרוקר בגל"צ והם עסקו בדבריו אלה וציטטו אותם". סוריאנו מציין כי תביעה אחת, נגד אתר "בחדרי חרדים", הסתיימה בפשרה תוך זמן קצר (בפועל ההליך המשפטי ארך 21 חודשים). הליך נוסף, נגד הבלוגר ריצ'רד סילברסטיין, "נגדע באיבו בשל קושי בהמצאת כתב התביעה לחו"ל" (בפועל סוריאנו הגיע עד לעליון כדי לנסות ולהגיש את התביעה נגד סילברסטיין בישראל אך נדחה שוב ושוב).

הליך נפרד שצלח, כותב עוד סוריאנו, התנהל באנגליה ולבסוף, "המרצת פתיחה שהגיש נגד העין השביעית, התקבלה". בפועל רובן המכריע של דרישות סוריאנו בהליך זה נדחו כבר בדיון המקדמי הראשון. כמו כן, סוריאנו לא מציין כי המרצת הפתיחה לא עסקה כלל בדיבה אלא בטענות להפרת הפרטיות. כאמור, תביעת הדיבה נגד "העין השביעית" נדחתה כולה תוך קביעה כי טענותיו מופרכות ומדובר בתביעת השתקה.

"כך יצא", כותב בכל זאת סוריאנו בערעורו, "כי ביהמ"ש קמא 'בא חשבון' עם המערער בגין הליכים משפטיים שצלחו[!], וכי זהו תובע משתיק?? שנאלץ לתבוע כדי לשמור על שמו הטוב אשר נפגע קשות אך ורק 'בזכות' דיבתו של דרוקר, ותביעותיו מצליחות לשקם, ולו במעט, את הפגיעה בו??".

במקביל, כאמור, הגיש סוריאנו ערעור גם נגד פסק-הדין שדחה את תביעתו נגד דרוקר בעניין התצהיר של סטמפלר. גם כאן טוען סוריאנו כי בימ"ש השלום שגה כשקבע כי תביעתו היא תביעת השתקה, וכן שגה כשקבע כי דברי דרוקר אינם בגדר לשון הרע, וכי גם אם היו לשון הרע עומדות לו הגנות תום הלב ו"פרסום מותר".

56732-12-23
57967-12-23