בית-המשפט החליט לסלק על הסף תביעה שהגיש איש העסקים וולטר סוריאנו נגד העיתונאי רביב דרוקר וחייב את סוריאנו בהוצאות. בית-המשפט איפשר לסוריאנו להגיש כתב תביעה מתוקן, וסוריאנו הגיב כי הוא מתכוון לעשות כן. המשמעות תהיה גלגול לאחור של כל ההליך המשפטי, שמכוון בעיקרו נגד "העין השביעית".

התביעה הוגשה נגד פרסום באתר "העין השביעית", אך סוריאנו צירף אליה גם את דרוקר, איתו יש לו סכסוך מוקדם. השופט אילן רונן קבע כי לא הונחה כל מסכת עובדתית המבססת את הטענה כי דרוקר ביצע פרסום כלשהו שבגינו הוגשה התביעה. בנוסף נקבע כי גם אם דרוקר העביר לידי "העין השביעית" חומרים עליהם התבסס פרסום באתר, טענה כוזבת של סוריאנו המוכחשת ע"י "העין השביעית", הרי שהם חוסים תחת ההגנה המוחלטת שמעניק חוק איסור לשון הרע לכתבי בית-דין.

סוריאנו, אזרח ישראלי המתגורר בבריטניה, הוא איש עסקים בתחום המודיעין הפרטי, שהוצג על-ידי עורך-דינו בומבך כידידו של ראש הממשלה נתניהו. מאז תחילת 2018 הגיש סוריאנו ארבע תביעות דיבה נגד עיתונאים וכלי תקשורת בישראל, ותביעה נוספת, חמישית, בגין פגיעה בפרטיות. בנוסף פעל סוריאנו למניעת פרסומים על אודותיו מחוץ לתחומי מדינת ישראל, והגיש תביעה באירלנד נגד חברת טוויטר העולמית בשל ציוצים שהזכירו אותו.

אילן בומבך (צילום: "העין השביעית")

התביעה שהגיש סוריאנו באמצעות עו"ד בומבך נגד עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר, בגין דברים שאמר בראיון לגלי צה"ל, הופנתה נגד דרוקר אישית ולא נגד חדשות 13 או גלי צה"ל. בתביעה, שהוגשה בפברואר 2018, דורש סוריאנו פיצוי בסך חצי מיליון שקל מדרוקר משום שאישר, בתשובה לפניית המראיינת יעל דן, כי סוריאנו הוא מי שבמשטרה מתדרכים כי אליו התכוון המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך כשאמר בראיון לאילנה דיין כי נערכו מעקבים אחרי קציני משטרה שחקרו את נתניהו.

דרוקר טען להגנתו בין היתר, באמצעות עו"ד דורון קול, כי בראיון דווקא שלל את האפשרות כי סוריאנו אכן אחראי למעקבים הנטענים. התביעה של סוריאנו נגדו, טען, היא תביעת השתקה שנועדה לסתום את פיו תוך פגיעה בחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

לאחר שבאתר "העין השביעית" דווח על כתב ההגנה שהגיש דרוקר, סוריאנו תבע גם את אתר "העין השביעית", את החתום לעיל ואת עורך האתר שוקי טאוסיג, זאת למרות ההגנה החלה על דיווח על כתבי בית-דין. באופן יוצא דופן - נתבע גם דרוקר עצמו, פעם שנייה, הפעם בשל הדיווח ב"עין השביעית", הגם שלא היה אחראי לו בשום אופן וצורה.

באמצעות בא-כוחו עו"ד אילן בומבך טען סוריאנו, באופן כוזב, כי הפרסומים ב"עין השביעית" על התביעה הראשונה נגד דרוקר נעשו בתיאום עם עיתונאי חדשות 13 ולצרכיו. סוריאנו טען כי דרוקר "מחק במכוון פרטי מידע" מתוך כתב ההגנה שלו, כגון המלה "האקינג" ושמותיהם של אילי ההון דימיטרי ריבולובלב ורות פרסול, אולם אלו הופיעו בדיווח שפורסם ב"עין השביעית". מכאן הגיע סוריאנו למסקנה השגויה כי "דרוקר מסר להם [ל'עין השביעית'] העתק אחר של כתב ההגנה" וכי דרוקר "הזין את הנתבעים 2–4 במידע שבכוונה לא גולה בכתב הגנתו".

בהמשך הצטרף גם עו"ד בומבך עצמו כתובע בתביעה, זאת בעקבות ראיון רדיופוני משותף לעו"ד בומבך ולטאוסיג, בו הביע טאוסיג מחאה על טענותיו הכוזבות של בומבך; ובעקבות טור שהתפרסם באתר "העין השביעית" ופירט את טענותיו הכוזבות של בומבך בשירות לקוחו. סכום התביעה הועמד על 580 אלף שקל.

דרוקר ביקש מבית-המשפט לסלק על הסף את תביעתו השנייה של סוריאנו נגדו. התביעה, טען בא-כוחו, "אינה אלא ניסיון שקוף וחסר תום לב מטעם התובעים לגרור את דרוקר להליך משפטי אשר ברור לכל כי אין לו כל קשר אליו, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, והכל על מנת להפעיל על דרוקר לחץ לטובת הליך אחר שמתנהל בין הצדדים". דרוקר הבהיר לבית-המשפט כי הוא "לא העביר כל 'מידע' לנתבעים 2–4 ['העין השביעית', טאוסיג וחתום לעיל], וכל המלים שהתובעים טוענים כי 'נמחקו' מופיעות באופן מפורש בכתב ההגנה שהוגש בתביעה הנוספת לבית-המשפט, ואף הומצא לתובעים".

סוריאנו עמד על כך שאין לסלק את התביעה על הסף. "התביעה הנוכחית", נטען בתשובה לבקשה לסילוק על הסף, "[...] עוסקת בפעילות משולבת של הנתבעים", כלומר של דרוקר ו"העין השביעית": "דרוקר העביר לנתבעים 2-4 את כתב הגנתו, שאותה עת היה בנוסח אחר מזה שהוגש באמצעות נט המשפט". כאמור, מדובר בטענה כוזבת.

"אכן, דרוקר עצמו לא פרסם את הכתבות", טען סוריאנו, "אך כמובן שמדובר בכתבות שנסמכו על האמור והנטען בכתב ההגנה שלו בתביעה הקודמת, במצורף ל'תוספות', 'השלמות' ו'ביאורים' שניתנו מפי דרוקר לעין השביעית. ניתן אף לומר שדרוקר היה כותב משותף של הכתבות, ולו רק בשל העובדה כי הן ציטטו את כתב הגנתו הנ"ל, אלא גם הוסיפו פרשנות יצירתית ועובדות נוספות, וכאמור - שמות נוספים".

הפוך והפוך בכתב התביעה

השופט אילן רונן לא השתכנע מטענות סוריאנו. ראשית הבהיר כי אין לסוריאנו כל טענה נגד דרוקר ביחס לשניים מהפרסומים שבגינם הוגשה התביעה הנוכחית (הראיון ברדיו והדיווח הראשון על הגשת התביעה הנוכחית) אלא רק לגבי שני הדיווחים על כתב ההגנה של דרוקר בתביעה הראשונה שהגיש נגדו סוריאנו.

בנוגע לטענת דרוקר כי התביעה הנוכחית נגדו היא "תביעת השתקה" קובע השופט רונן: "יישום המבחנים המקובלים לסיווג תביעה ככזו, מראה שאומנם העניין נשוא תביעה זו מעורר עניין החורג מעניינם הפרטי של הצדדים, ברם אין זה ברור מאליו כי בין הצדדים פערי כוח משמעותיים וודאי שאין זה ברור מאליו שהתביעה הוגשה בטענה לסכום נזק מופרך". לדבריו, "ספק אם זה זה המקרה לתביעה בסכום המצביע על סיווג התביעה כ'תביעת השתקה'". מכל מקום, השופט רונן קובע כי בשלב הנוכחי של ההליך, עוד טרם התבררו העובדות, אין מקום להחלטה האם תביעה זו היא תביעת השתקה.

כך שנותר לקבוע האם שני הפרסומים שבגינם תובע סוריאנו את דרוקר, אכן מגלים עילת תביעה נגדו. את הטענות לגבי הפרסומים הללו חילק השופט לשניים: טענות ביחס לכתב ההגנה עצמו, שלדברי סוריאנו כלל אמירות נקמניות, וטענות ביחס לנוסח הדיווחים באתר "העין השביעית" על כתב ההגנה בתביעה הראשונה. לגבי כתב ההגנה עצמו מזכיר השופט רונן כי חוק איסור לשון הרע מעניק הגנה מוחלטת לבעל דין על פרסום שנעשה תוך כדי דיון בבית המשפט. על כן הצטמצמה היריעה לדיווחים באתר "העין השביעית" בלבד.

השופט רונן קובע כי בתביעתם סוריאנו ובומבך אינם מייחסים לדרוקר את ביצוע שני הפרסומים באתר "העין השביעית", ואין כל טענה בכתב התביעה שלפיה דרוקר עצמו בכלל קשור למי מאותם פרסומים. "אותו 'פרסום' המהווה יסוד הכרחי בביסוס תביעה להוצאת לשון הרע הינו, לשיטת המשיבים [סוריאנו ובומבך], מידע שמסר המבקש למשיבים הפורמליים [העין השביעית, טאוסיג והחתום לעיל]", כותב השופט בהחלטתו. "בהיעדר טענה שלפיה המבקש עצמו [דרוקר] ביצע את הפרסומים באתר, טוענים המשיבים כי המבקש מסר למשיבים הפורמליים מידע, שעליו הם הם ביססו את הפרסומים. במילים אחרות, אותו 'פרסום' שעשה המבקש ועליו מתבססת תביעה זו נגדו, הינו בחילופי דברים שבינו לבין המשיבים הפורמליים".

השופט רונן אינו מקבל טענה זו וקובע כי לא הוצגה מסכת עובדתית המבססת אותה. "אם טוענים המשיבים לפרסום שעשה המבקש ומהווה 'לשון הרע' כלפי סוריאנו, לא די להם לטעון בלשון כוללנית כי סיפק מידע למשיבים הפורמליים, אלא עליהם להביא פירוט העובדות המבססות טענה זו. פירוט אותו 'קשר' לו טוענים המשיבים. פירוט אותם 'דברים' שאמר או כתב המבקש למשיבים הפורמליים. ודבר מאילו אין בכתב התביעה המתוקן. המשיבים אינם טוענים אפילו לשיחה שהתקיימה בין המבקש לבין מי מהמשיבים הפורמליים, ולא כל שכן לצורה אחרת של תקשורת ביניהם. כל שטוענים המשיבים בהקשרו של המבקש, הוא כי זה 'מסר מידע' למשיבים, בלי שום ניסיון להביא פרטים או עובדות בהקשרה של טענה זו. [...] הפוך והפוך בכתב התביעה המתוקן, על 143 סעיפיו, ולא תמצא מהו אותו 'פרסום' שעשה המבקש, ואשר אם יוכח שאכן עשהו – תתקבל התביעה נגדו".

אם לא די בכך, השופט רונן קובע עוד כי "אפילו בהתעלם מהיעדרה של תשתית עובדתית לביסוס הטענה לכזה 'פרסום' שעשה המבקש, הרי אין כל עתירה לסעד בגין פרסום שכזה". לדבריו, עתירת סוריאנו לסעד ולפיצוי מתבססת אך ורק על שתי הכתבות שפורסמו באתר "העין השביעית". "אותן כתבות שפורסמו, הן הן שהיו לצנינים בעיני סוריאנו והן הן העילה עליה מתבססת התביעה. לא 'פרסום' שעשה המבקש באזני מי מהמשיבים הפורמליים. בגין כזה 'פרסום' לא עותר סוריאנו לפיצוי או לכל סעד אחר", כותב השופט.

בהמשך מוסיף רונן וקובע כי סוריאנו ובומבך אף לא טוענים "לקשר ישיר שהתקיים" בין דרוקר לבין מערכת "העין השביעית" לגבי העניינים שבגינם הוגשה התביעה "אלא רק להעברת נוסח של כתב ההגנה שהגיש המבקש בגין התביעה הקודמת. [...] דא עקא, שאפילו על פעולה זו שמים המשיבים יהבם, אפילו זו זו הפעולה אשר לשיטתם מבטאת 'פרסום' של לשון הרע, אין הדבר יכול לבסס עילת תביעה כלפי המבקש".

שוב מזכיר השופט רונן את ההגנה המוחלטת הניתנת בחוק איסור לשון הרע על פרסום בדבר הליך מתנהל. השופט רונן קובע כי "אפילו נערך מטעמו של המבקש כתב הגנה, אשר בהמשך תוקן בהשמטת מספר פרטים, כאשר נוסח כתב ההגנה הגיע לידיעת המשיבים הפורמליים טרם תוקן, עדיין אותו נוסח הרי מהווה צעד שננקט בקשר עם ההליך. ופרסומו אם כן, אפילו היה נטען שנעשה על ידי המבקש, חוסה בהגנת סעיף 13(5) לחוק".

לפיכך קיבל השופט רונן את בקשת דרוקר לסילוק על הסף של התביעה נגדו. השופט איפשר לסוריאנו ובומבך להגיש עד ה-20.7 בקשה לתיקון כתב התביעה. היה ולא תוגש בקשה שכזו עד למועד זה התביעה נגד דרוקר תימחק, וההליך יימשך רק נגד "העין השביעית" ועיתונאיה. השופט רונן הטיל על סוריאנו הוצאות בסך 10,000 שקל.

לאחר פרסום ההחלטה הודיעו סוריאנו ובומבך כי הם מתכוונים להגיש בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן.

32058-05-19

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 281KB)