חמישה חודשים אחרי פתיחת שלב העדויות במשפט המו"לים, על דוכן העדים עדיין מתמקם מדי בוקר העד הראשון, אילן ישועה – המנכ"ל הכוחני של "וואלה" לשעבר וציר מרכזי במסכת הפלילית שזכתה לשם "תיק 4000". בניגוד לניתוחים ולמסרים שבוקעים מסביבתם של הנאשמים, "תיק 4000" רחוק מקריסה. אבל אם לשפוט לפי הדיון שהתקיים אתמול (14.9) בבית-המשפט המחוזי בירושלים, אילן ישועה – כאדם, גם אם לא בהכרח כעד – עשוי לקרוס בכל רגע.

מדי דיון, במשך 28 בקרים, טיפס ישועה לקומה העליונה של בית-המשפט ונדרש לחפור מחדש בארכיון עצום של כתבות ישנות, מסמכי חקירה ותכתובות שקיים לאורך שנות עבודתו כמוציא והמביא של "וואלה", רבבות פריטי מידע שכל אחד מהם נסרק ונבדק. באפריל, כשישועה התייצב לראשונה בדוכן העדים, הוא היה חד ורענן והשמיע תזה סדורה שהציגה אותו כמעין קורבן שהתלכלך בגלל שחיתות של אחרים וכעת מוכן לכפר על כך באמצעות חשיפת האמת. האמת של ישועה היתה קוהרנטית, והלמה באופן כמעט מושלם את האישומים שהוגשו נגד בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הבוסים של קבוצת בזק לשעבר, שבשירותם השחית את החברה הבת "וואלה".

סיפור העל של ישועה היה שהאלוביצ'ים התעללו בו באופן מתמשך – והוא, בלית ברירה, נאלץ לשרשר את ההתעללות למטה, אל המערכת. בשלב מסוים אף המשיל את עצמו ל"אשה מוכה". אבל ככל שהתקדם המשפט התברר שחלק ניכר מהלכלוך שבו שקע ישועה הוא מתוצרת עצמית. הוא אמנם מילא פקודות, אך במקביל גם הגה תמרונים משל עצמו, רקם מערכות יחסים סמויות עם פוליטיקאים, מתווכים ודמויות מהעולם העסקי, וטיפח את קשריו תוך רמיסה גסה – ועצמאית – של העובדים שהיו כפופים לו. הפער הזה, שבין ציות לעצמאות, הוא אחד החריצים שדרכם מנסים הסנגורים לפצח את ישועה ולהוכיח שאי-אפשר לסמוך על עדותו.

אבל לפעמים, דווקא הנבירה החוזרת בזיכרון מולידה עדויות מהסוג שהסנגוריה היתה מעדיפה להימנע מהן. מצב כזה אירע אתמול, כשנראה לרגע שמשפט "תיק 4000" מצטלב עם מסכת אחרת של שחיתות שלטונית – "פרשת ישראל-ביתנו". זה קרה כשעו"ד בעז בן-צור, סנגורו של הנאשם נתניהו, ביקש לחקור את ישועה על יחסיו עם השר אביגדור ליברמן, השליט היחיד של ישראל-ביתנו ומי שרוחו ריחפה מעל הפרשה ההיא אף שלא נחקר או הואשם בה.

העד אילן ישועה והנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 14.9.2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

העד אילן ישועה והנאשם שאול אלוביץ', אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי)

בהקלטות הסתר של "פרשת ישראל-ביתנו" התברר כי מקורבי ליברמן, בשיחות ביניהם, נמנעו משימוש בשמו המלא ובמקום זה השתמשו בשמות קוד דוגמת "הבוס", "המנהל" ואפילו "פרעה". הנוהג הזה חזר על עצמו גם ב"וואלה". מהתכתובות של ישועה עלה שגם הוא ומקורביו – ובראשם האלוביצ'ים – התייחסו לליברמן בשמות קוד דוגמת "הבוס", "החזית הרוסית" או "הרוסי" (אף שליברמן בכלל נולד בקישינב, בירת מולדובה).

ישועה כבר העיד בעבר שבתקופות מסוימות ליברמן קיבל יחס מיוחד מ"וואלה" – אוזן כרויה לתיקון פרסומים שהפריעו לו, ונכונות לפרסום כתבות שיועילו לו. מנכ"ל "וואלה" לשעבר תלה זאת בהוראות שקיבל משאול אלוביץ' ובאינטרסים העסקיים שלו. הוא סיפר זאת לראשונה בדיון שהתקיים ב-18 במאי. לדבריו, כשליברמן כיהן כשר ביטחון האלוביצ'ים קיוו לקבל ממנו אישור רגולטורי כלשהו לצורך עסקיהם. "היה שלב שבו שאול הדגיש לי: 'הרוסי, הרוסי, הרוסי, אני צריך ממנו משהו, אני צריך ממנו אישור'", טען אז ישועה. כשהסנגורית של איריס אלוביץ', עו"ד מיכל רוזן-עוזר, הקשתה עליו וטענה שהמלה "אישור" לא נאמרה, ישועה חזר בו ואמר שהוא לוקח בחזרה את השימוש במונח המפורש.

לטענת אילן ישועה, היחס המיוחד לליברמן נולד בשנת 2014 ו"התחזק מאוד" ב-2016, בדיוק בתקופה שבה שאול ואיריס אלוביץ' נזקקו ל"חתימה" או "אישור" של ליברמן סביב מהלך כלשהו שהיה קשור לחברת הלוויינים של קבוצת בזק, חלל תקשורת

כעבור שבועיים, בדיון שהתקיים ב-31.5, ישועה שינה שוב את גרסתו – וחזר על הקביעה בדבר קיומו של "אישור" כלשהו שהאלוביצ'ים השתוקקו לקבל מליברמן. הוא טען שהיחס המיוחד שלהם כלפי ליברמן "התחזק מאוד" ב-2016, בדיוק בתקופה שבה האלוביצ'ים נזקקו ל"חתימה" או "אישור" של ליברמן סביב מהלך כלשהו שהיה קשור לחברת הלוויינים של קבוצת בזק, חלל תקשורת. את הפרטים המדויקים, טען ישועה, הוא אינו זוכר, אבל הקו הכללי ששירטט הזכיר את "תיק 4000": פוליטיקאי בכיר שנדרש לקבל החלטה שתשפיע לטובה על המאזן העסקי של בזק, ובתמורה לכך מקבל סיקור כבקשתו ב"וואלה".

אתמול, כשנחקר על-ידי עו"ד בן-צור, חזר ישועה על הטענה הזאת ועורר תגובה חריגה אצל הנאשם אלוביץ'. לאורך הדיונים שהתקיימו עד כה, אלוביץ' בדרך כלל הקפיד לשבת בשלווה סטואית כמה מטרים מאחורי עורכי-דינו. גם כשישועה אמר עליו דברים קשים, הנאשם לא איבד שליטה והמשיך להאזין. כשרצה לומר משהו, ניגש לצוות ההגנה שלו ולחש דבר מה באוזן. הקיטוֹר יצא דרך אשתו, איריס, שישבה לידו ומדי פעם התפרצה ושללה בתוקף את התיאורים של ישועה.

לדיון שהתקיים אתמול איריס אלוביץ' לא התייצבה בשל פציעה שלטענתה נגרמה לה. בעלה שאול נכנס לאולם בגפו. הפעם, כשישועה חזר וטען שהאלוביצ'ים נזקקו לאישור מהשר ליברמן ותִגמלו אותו בסיקור מיטיב ב"וואלה", הגיע תורו של שאול אלוביץ' להתפרץ: "אני מעולם לא הייתי צריך אישור – שקרן!". מיד לאחר מכן, באופן שהעצים את האפקט הדרמטי, הסתובב אלוביץ' ויצא בשקט מהאולם. הוא חזר כעבור כמה דקות.

בניגוד לדיון מ-18 במאי, הפעם ישועה עמד על גרסתו. "לשאול היו אמירות מאוד ספציפיות", טען ישועה, וציטט מהזיכרון דברים שלטענתו אמר לו אלוביץ' על ליברמן: "הוא היחיד שאפשר לעשות איתו עסקים", "אני צריך שהוא יעזור לי במשהו חשוב" וכדומה.

ישועה התעקש שב-2016 דיבר אלוביץ' על "אישור" כלשהו שלליברמן יש סמכות להעניק מתוקף תפקידו כשר ביטחון, אך טען שהוא לא זוכר את הפרטים המדויקים. עו"ד בן-צור, בניסיון לרענן את זכרונו, ציטט הודעה שבה אלוביץ' עִדכן את ישועה בכך שחוק ההסדרים שעומד על הפרק עלול "לחסל את yes ו-Hot ולפגוע קשה בבזק" (yes היא חברת הטלוויזיה הרב-ערוצית של בזק, ו-Hot היא החברה המתחרה).

עד כה, שאול אלוביץ' בדרך כלל הקפיד לשבת בשלווה סטואית מאחורי עורכי-דינו, ולא איבד שליטה גם כשישועה אמר עליו דברים קשים. הפעם, כשישועה חזר וטען שהאלוביצ'ים נזקקו לאישור מהשר ליברמן, אלוביץ' התפרץ: "אני מעולם לא הייתי צריך אישור – שקרן!"

"הכל התחיל מפרשת שלאף ב-2014 – זאת היתה הפעם הראשונה שאמרו לי להתחיל לאתרג את הרוסי", טען ישועה. שלאף הוא מרטין שלאף, המיליארדר האוסטרי והבעלים של הקזינו ביריחו לשעבר, ששמו נקשר בשלל פרשות שחיתות בישראל – ובכללן פרשת חברות הקש של ליברמן. האם לכך התכוון ישועה? המנכ"ל לשעבר לא הרחיב, וסנגורו של נתניהו לא טרח להתעכב על האמירה. ישועה כן התעכב על התאריך, וחזר ואמר שהחל מ-2014 נתן לו אלוביץ' "הנחיות ברורות": "לא לפגוע ב'רוסי', לא ללכת על הראש של 'הרוסי', ואם חרגנו מזה הוא אמר לי, 'אתה עוד פעם הולך על הראש של הרוסי וזה פוגע, הוא אחד האנשים היחידים שאיתם אני יכול לעשות עסקים'".

2014 היא גם השנה שבה התחכך "וואלה" ב"פרשת ישראל-ביתנו". פרשת השחיתות המסועפת כללה כמה מקרים שבהם גופים ואישים שנתנו שוחד לנאשמים ממפלגתו של ליברמן הלבינו את הכספים באמצעות הזרמתם לגופי תקשורת. אחד מהגופים שהעבירו כך כספי שוחד היה עמותה בשם "איילים", שקיבלה מיליוני שקלים מכספי ציבור תוך התערבות נקודתית של אנשי ישראל-ביתנו – ובתמורה הזרימה חלק מהכסף למטרות שהיטיבו עם המפלגה.

עסקה אחת כזאת, שבה עמותת איילים רכשה תוכן באתר ynet, הוגדרה כשוחד בפסקי הדין שניתנו בפרשה. עסקה אחרת, שבה העמותה הזרימה ל"וואלה" כ-120 אלף שקל תמורת כתבות קנויות, נבדקה במסגרת החקירה ועלתה לדיון לאורך משפטי "פרשת ישראל-ביתנו", אך לא נכללה באישומים. האם גם עסקה זו היתה חלק ממערכת היחסים המיוחדת של "וואלה" עם ליברמן? על כך טרם דובר במשפט "תיק 4000".

"שלא יידעו שדיברנו"

היחסים של ישועה עם ליברמן כללו שתיים או שלוש פגישות אישיות איתו (ישועה לא זכר בדיוק כמה) ועוד כמה פגישות עם יועצו הבכיר דאז שרון שלום, דוברו דאז צחי משה ואחד מבניו, עמוס ליברמן. בהתכתבויות איתם, ישועה הקפיד לשדר שיש להם אצלו דלת פתוחה לתלונות ובקשות. לדבריו, כשהתפרסמו ב"וואלה" כתבות שהציגו את ליברמן באור שלילי, הטרוניות והנזיפות עליהן הגיעו גם מאלוביץ'. "היתה רגישות גבוהה סביב הידיעות על הרוסי", ציין ישועה.

באחד הדיונים הקודמים כבר דן ישועה במקרה שבו התבקש, למען בנו של ליברמן, לפרסם ב"וואלה" ידיעה בעלת אופי פרסומי על גן שעמד לקום בתל-אביב. המקרה הזה שב ועלה גם אתמול – ולצדו עוד כמה אייטמים ששירתו את השר (למשל, גלריית תצלומים שבה כיכב לצד מתגייסי מחזור יולי 2016), וגם תקרית שבה ישועה היה מעורב בקבורת ידיעה מביכה במיוחד מבחינת ליברמן.

ב-2 ביולי 2016, בעת כהונתו של ליברמן כשר ביטחון, פרסם כתב "וואלה" דאז משה שטיינמץ ידיעה שבמרכזה תצלום של שתי נשים ש"מנסות לשכר אותו" (כהגדרתה של אחת מהן) במסיבה שנערכה כמה שעות לאחר פיגוע קטלני שאירע בשטחים. במענה לשאלותיו של עו"ד בן-צור, ישועה אישר שהורה להסיר את ההפניות לידיעה מדף הבית של "וואלה" ומערוץ החדשות של האתר.

כותרת הידיעה של משה שטיינמץ, ומתחתיה התצלום ששובץ בה (צילומי מסך)

כותרת הידיעה של משה שטיינמץ, ומתחתיה התצלום ששובץ בה (צילומי מסך)

"זה צהוב, זה בזוי, זה לא הוגן", כתב ישועה למיכל קליין, ראש מערכת החדשות של "וואלה" דאז. במקביל עִדכן את אחד מעוזריו של ליברמן שהמערכת קיבלה נזיפה חריפה: "שלא יידעו שדיברנו – רתחתי עליהם, הידיעה לא ראויה", כתב לו ישועה.

במקרה אחר, ישועה דאג לשתול ידיעה חיובית על ליברמן כמעין איתות שנועד ליצור רוח טובה בפגישה שקיים עם השר בקריה בתל-אביב – קצת כמו זר פרחים שאורח מציג למארחים עם בואו לביקור. כדי להתכונן לפגישה, ישועה פנה למיכל קליין וביקש ממנה לברר עבורו על אילו נושאים כדאי לשוחח עם ליברמן (התשובה: פרשת אלאור אזריה, גלי-צה"ל, פינוי עמונה, יאיר לפיד והאפשרות שליברמן יצטרף לליכוד). "אני איש שאוהב לבוא מוכן", הסביר ישועה.

במקביל ביקש ישועה מקליין לפרסם ב"וואלה" ידיעה על ראיון שהעניק ליברמן לערוץ 20 יום קודם לכן (הכותרת: "ליברמן: העימות העתידי עם חמאס צריך להסתיים עם הכרעה ברורה"), ולדאוג שבדף הבית תופיע הפניה אליה לפני המפגש עם השר – ושהיא תישאר שם לכל אורך השיחה.

קליין אכן עשתה כדבריו, אבל באופן שלא סיפק את ישועה. "למה [הידיעה משובצת] כל-כך נמוך? את מוציאה את הנשמה על שטויות", כתב לראש מערכת החדשות. הוא ביקש ממנה לעבות את הידיעה, ודחק בה: "יאללה, תעזרי קצת". קליין, בתשובה, מסרה לו שהערך העיתונאי של הידיעה נמוך, ולכן יש גבול להבלטה שניתן לתת לה בלי להתבזות.

כותרות הידיעה המחניפה שאילן ישועה דאג לפרסם ב"וואלה" לקראת פגישתו עם אביגדור ליברמן בספטמבר 2016 (צילום מסך)

כותרות הידיעה המחניפה שאילן ישועה דאג לפרסם ב"וואלה" לקראת פגישתו עם אביגדור ליברמן בספטמבר 2016 (צילום מסך)

לקראת הפגישה שלח ישועה את הידיעה לדוברו של ליברמן כדי לוודא שהשר יבחין בה. בפגישה עצמה, טען ישועה, כלל לא דובר על היחס של "וואלה" לשר. "הוא היה קורקטי וממלכתי, ולא אמר מלה על סיקור", אמר ישועה.

בשבועות שקדמו לפגישה, ישועה טפטף לעוזריו של ליברמן שיש להם חבר במסדרונות "וואלה". "אני שומר עליו כל הזמן", כתב ביולי 2016 לצחי משה, יועצו של ליברמן. "יש שינוי בטון אצלנו... כותרות ראשיות יפות", הוסיף המנכ"ל. במקרה מיולי באותה שנה, בזמן שישועה שהה בחופשה באמריקה, הוא שיגר לדובר של ליברמן הודעה שלפיה תיקן למענו כותרת. "גם מארצות-הברית אני שומר, תראה כמה שאני פרוטקטור", ציטט אותו עו"ד בן-צור.

ישועה ככל הנראה התכוון לטור פרשנות של הכתב דאז אבי יששכרוף, שעם עלייתו לאתר נשא את הכותרת "ליברמן הבטיח את הראש של הנייה, אבל הסתפק באבו-מאזן". לאחר התערבות של ישועה הוסר שמו של ליברמן מהכותרת, והיא נוסחה מחדש כך: "ישראל קורצת לחמאס – ומוכיחה שהיא חזקה בעיקר על אבו-מאזן".

מערכת היחסים של ישועה עם ליברמן ואנשיו שימשה את עו"ד בן-צור כדי לטעון שמנכ"ל "וואלה" לשעבר "רימה את כל העולם" במשך ארבע שנים – וכעת טופל את מעשיו על מעסיקיו לשעבר. "תאשר לי שאתה לוקח פה את המושכות ועושה את המהלך", הטיח הסנגור בישועה, אך נענה בהכחשה. "אני בשום אופן לא לוקח את המושכות – הונחיתי על-ידי הבוסים שלי לרצות את ליברמן ויועציו", אמר ישועה.

"אני שונא את הצד הזה של העיתונות"

העיסוק של עו"ד בן-צור ביחסים של ישועה עם אביגדור ליברמן ואנשיו הוא חלק מהניסיון להציג את "וואלה" כגוף ששירת גלריה רחבה של פוליטיקאים – ולפיכך, לשיטתו, לא נתן יחס חריג ללקוח שלו, ראש הממשלה לשעבר נתניהו. בדיונים קודמים הוא הציג את הקשרים האישיים שרקם ישועה עם הנשיא יצחק הרצוג בעת שעמד בראש רשימת המחנה-הציוני ועם מחליפו אבי גבאי (שאותו הכיר ישועה מעבודתם המשותפת בקבוצת בזק). בדיון שהתקיים אתמול ביקש עו"ד בן-צור להתעכב על יחסיו של ישועה עם שני אנשי ליכוד: משה כחלון וסילבן שלום.

עו"ד בעז בן-צור הצליח לבסס את הטיעון שלפיו ישועה שירת גם פוליטיקאים שאינם נתניהו. בדיון אתמול, הדוגמאות ששלף תמכו בתזה שלפיה ישועה היה מנכ"ל מושחת – אבל לא הצליחו לסדוק את התזה שלפיה היחס לנתניהו היה ייחודי בממדיו

"אתה מכיר הרבה פוליטיקאים", אמר הסנגור לישועה בנימה של לעג. "מעט מאוד", השיב ישועה. עו"ד בן-צור, שבעבר כינה את ישועה "המתחנף האולטימטיבי", ביקש להתעכב על הז'רגון המתקתק שבו פנה ישועה לאישים שהחזיקו בידם עוצמה פוליטית. "אתה מצדיע, מעריץ, אוהב כל אחד מהם אהבת אמת", לעג עורך-הדין.

חשיפת התכתובות של ישועה המחישה את דו-פרצופיותו. בדיון המוקדם מבין השניים שהתקיימו השבוע, עו"ד בן-צור הציג לישועה מסר ששיגר לאבי גבאי, שכיהן אז כשר להגנת הסביבה מטעם מפלגת כולנו של כחלון ופרש מתפקידו במחאה על מינוי ליברמן לשר ביטחון. "נקודת אור בים של חושך. להצדיע לך!", כתב ישועה לגבאי.

במסרונים שנחשפו אתמול התברר שישועה השתמש באותו ז'רגון כדי להתחנף לליברמן. בהודעה לעמוס ליברמן, בנו של השר, כתב ישועה שהוא מעריץ את אביו, והוסיף שלושה או ארבעה סימני קריאה. בהודעה אחרת, ששוגרה לאחד מדובריו של ליברמן, כתב לו ישועה שהוא מאוד מעריך את האיש. "באמת הערצת אותו?", התעניין עו"ד בן-צור, וישועה השיב: "אני מעריך אותו, לא יודע אם עם שלושה סימני קריאה".

השר לשעבר משה כחלון (צילום: יונתן זינדל)

השר לשעבר משה כחלון (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בן-צור הצליח לבסס את הטיעון שלפיו ישועה שירת גם פוליטיקאים שאינם נתניהו, אבל בשום מקרה לא הציג מאסה של בחישה בהיקף המיוחס לראש הממשלה ואנשיו. בדיון אתמול, הדוגמאות ששלף נראו תלושות ונקודתיות; הן תמכו בתזה שלפיה ישועה היה מנכ"ל מושחת – אבל לא הצליחו לסדוק את התזה שלפיה היחס לנתניהו היה ייחודי בממדיו. ובעיקר, הוא אפילו לא ניסה להוכיח שהפוליטיקאים האחרים שעמדו בקשר עם ישועה הבטיחו דבר מה לאלוביץ' כחלק מעסקה כלשהי.

כשהסוגיה הועלתה ביוזמת ישועה בהקשר של ליברמן וה"אישור" שכביכול אמור היה לתת לאלוביצ'ים – בן-צור לא טרח להתעמק בכך ולא הציג ממצאים שיחזקו או יפריכו את הטענה, אף שהיה לו זמן רב להשיג כאלה. לפיכך, התרומה המרכזית של העדות אתמול היתה הוספה של טלאים חדשים של מידע אנקדוטלי על מסכת הסיאוב שרקמו ישועה והאלוביצ'ים בימי שלטונם ב"וואלה".

ב-2012, למשל, קיבל ישועה מסר מאשת התקשורת ג'ודי שלום-ניר-מוזס, שהיתה אז אשתו של סילבן שלום (ומבעלי "ידיעות אחרונות"). היא ביקשה ממנו לסייע לקמפיין הפריימריז של בעלה באמצעות פרסום של קליפ דמוי סרט משפחתי של אחד מבניהם המשותפים, תומר. עו"ד בן-צור ציין באוזני ישועה שהוא השיב בחיוב: "בכיף, בשבילך הכל", כתב לג'ודי שלום-ניר-מוזס. עם זאת, לא ברור אם סרטון התעמולה בכלל פורסם ב"וואלה" בסופו של דבר.

בשנים שלאחר מכן, כשסילבן שלום התמודד עם טענות שייחסו לו הטרדות מיניות, ישועה שיגר לו מסר: "תהיה חזק וקר רוח, אסייע כמיטב יכולתי". ישועה אישר בדיון שהוא עיכב פרסומים על פרשות המין של שלום והורה לעורך הבכיר אודי הירש להסיר מדף הבית של "וואלה" ידיעה על מתלוננות פוטנציאליות שעשויות לצוץ למרות שהיה לה ערך חדשותי. במרץ 2016, כשהכתבת דנה ירקצי פרסמה ידיעה שלפיה שלום שילם דמי שתיקה כדי לחנוק את השיח הציבורי על מעשיו, ישועה העביר מסר אנטי-עיתונאי למיכל קליין, ראש מערכת החדשות: "אנחנו לא רוצים להוביל את הסיפור הזה".

"התבקשתי לאתרג אותו", אמר אילן ישועה על סילבן שלום. "שאול ואיריס ביקשו שאני אשים לב לנושא כי מישהו מנסה להפיל אותו, ולהיזהר עם זה"

לטענת ישועה, הוא פעל כך לבקשת שאול ואיריס אלוביץ'. "התבקשתי לאתרג אותו", הוא אמר. "שאול ואיריס ביקשו שאני אשים לב לנושא כי מישהו מנסה להפיל אותו, ולהיזהר עם זה". באחת ההתכתבויות, ישועה מסר לשאול אלוביץ' שינון מגל – העורך דאז – לא יפרסם ידיעה מסוימת בנושא סילבן שלום. אלוביץ' עדכן את המנכ"ל שלו לאחר מכן: "סילבן הודה לי ואמר כי לא ישכח זאת". ישועה השיב לאלוביץ': "שמח גם בשבילו וגם בשבילך, אני שונא את הצד הזה של העיתונות – כולם חוגגים ושמחים ועושים רייטינג ואדם אחד יושב מכווץ ועולמו חרב עליו".

במקרה של משה כחלון, שכמו סילבן שלום נחשב ליריב של נתניהו, התמונה שהצטיירה מורכבת יותר. לטענת ישועה, כחלון היה אחד מכמה פוליטיקאים שבני הזוג אלוביץ' ביקשו ממנו לתקוף באמצעות "וואלה" משום שקיבל החלטות שאינן נוחות להם כשר תקשורת. "היחסים של שאול ואיריס עם כחלון היו יחסים של שנאה-שנאה-שנאה ואהבה. מה זה אהבה? רצו לתקוף אותו, אבל לפעמים חששו גם מהתגובה. רצו שאהיה איתו בקשר, לפעמים כדי להרגיע, לפעמים, לקראת הסוף, כי איריס רצתה שאעביר מסרים מאיימים שגובלים ממש בסחיטה. אני לא עשיתי את זה", העיד ישועה בחודש מאי.

הנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, לצד עורכי-הדין בעז בן-צור ובתו כרמל בן-צור מצוות ההגנה של בנימין נתניהו. 14.9.2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

הנאשם שאול אלוביץ' אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים, לצד עורכי-הדין בעז בן-צור ובתו כרמל בן-צור מצוות ההגנה של בנימין נתניהו (צילום: אוליבייה פיטוסי)

בדיון שהתקיים אתמול, עו"ד בן-צור ביקש להציג את ישועה כגורם עצמאי, אך ישועה התעקש שמול כחלון הוא רק תיווך ופישר. זה היה ההסבר שלו לכמה מקרים שבהם מערכת "וואלה" הלכה לקראת כחלון. למשל, מקרה מינואר 2015 – במהלך מערכת הבחירות של אותה שנה – שבו כחלון התראיין ל"וואלה" ולא היה מרוצה מהכותרת, שהגדירה את הקו המדיני שלו כ"גבולות 67' ושמירת הגושים".

לקראת השעה 14:00 ביקש ישועה להפסיק את הדיון ואמר שהוא סובל מכאב ראש נוראי וחש בחילה. עו"ד בן-צור, בתמרון ממולח, הבטיח שדרושות לו רק עוד כמה דקות, אבל מרח את הזמן וניצל את חולשת העד כדי להציג עוד ועוד פרטי מידע שישועה אישר בלקוניות של מי שרק רוצה ללכת הביתה

בראיון, כחלון אמר לכתבים עמרי נחמיאס ודנה ירקצי ש"כשיגיע היום שבו יהיה עם מי לדבר ויהיה מנהיג אמיץ בצד השני, כשהנושאים האלה של ירושלים מאוחדת וכמובן תנאי-על, חיזוק בטחונה של מדינת ישראל, אי-חזרה של פליטים לארץ וקווי 67' – גושים כמובן – מי שיביא את ההסכם הזה אנחנו נעמוד שם כדי לתמוך בו". אחרי פרסום הראיון, כשאנשיו התלוננו על הכותרת, התפרסמה ב"וואלה" ידיעה נוספת, שבכותרתה שובץ ציטוט מכחיש מפיו: "מתנגד לקווי 67', לא הובנתי כהלכה".

אגב כך נחשף עוד טפח ממסכת החנופה של ישועה. בשיחות עם האלוביצ'ים שכבר נחשפו קודם לכן, הוא ובעלי הבית שלו נהגו לכנות את כחלון "הערבי". בהודעות שישועה שיגר למקורבי כחלון, לעומת זאת, הוא כתב להם ש"הוא ענק משה" וש"הוא שועל רציני". כשעו"ד בן-צור ציין בפני ישועה שהוא שלח לכחלון מסרון שבו כתב לו שהוא אוהב אותו, ישועה אישר, אבל הסביר: "זאת שיחת מכירות". הרקע, לדבריו, היה נסיונו לגרום לכחלון ולמפלגתו דאז, כולנו, להעביר ל"וואלה" נתח מתקציב תעמולת הבחירות שלהם. בתום הבחירות, כשהתברר שמפלגתו של כחלון השיגה עשרה מנדטים, ישועה דאג לשגר מסרון משבח: "ברכות, הישג היסטורי".

לקראת השעה שתיים בצהריים, שעה וחצי לפני תום הדיון, ישועה ביקש להפסיק את הדיון ואמר שהוא סובל מכאב ראש נוראי וחש בחילה. עו"ד בן-צור, בתמרון ממולח, הבטיח שדרושות לו רק עוד כמה דקות – אבל מרח את הזמן וניצל את חולשת העד כדי להציג לו עוד ועוד פרטי מידע שישועה אישר בלקוניות של מי שרק רוצה ללכת הביתה. נקודת האור מבחינתו היא שהסוף כבר קרוב: בן-צור, שרק יום לפני כן העריך שיזדקק לעוד חמישה ימי חקירה, ציין שבעצם יוכל להסתפק בעוד יום אחד בלבד.

67104-01-20

משפט המו"לים: תיקי "2000" ו"4000"

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.56MB)