האגודה לזכויות האזרח ומרכז אעלאם פנו לשב"כ בדרישה כי ארגון הביון יחדל מיד ממעקב אחר עיתונאים ומקורותיהם.
ביום שישי האחרון, בתוכנית "אולפן שישי" של חדשות 12, חשף כתב "ידיעות אחרונות" וה"ניו יורק טיימס" רונן ברגמן, כי שב"כ משתמש ביכולותיו כדי לאתר את מקורותיהם של עיתונאים ביקורתיים.
ברגמן אמר את דבריו במסגרת דיון על דרישתו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו לראש השב"כ שמינה לאחרונה דוד זיני, לחקור את מה שהוא מכנה "ההדלפה" על מועד פרוץ מלחמת איראן השנייה למערכת חדשות 12.
הדרישה באה אחרי קמפיין ציבורי ממושך שניהל העסקן יעקב ברדוגו, אשר משמש כיועץ פוליטי של נתניהו ובמקביל מוגדר כ"פרשן" בערוץ 14, הערוץ שמשדר דרך קבע חדשות כזב, תעמולה ותיאוריות קשר בשירות האינטרסים של ראש הממשלה.
"יש דבר שקוראים לו מדל"ת", אמר ברגמן בשידור, "זה מידע ללא תוכן, זאת אומרת השב"כ אוסף את כל הנתונים של המטא-דאטא של הטלפונים של כולנו, כל הזמן על כולנו. היה שימוש במדל"תים כדי לחקור מה שהם רואים הדלפות, אפרופו הבקשות של נתניהו, לעיתונאים שפחות... הייתי אומר... זורמים עם נתניהו, לא שייכים לקבוצה של ברדוגו, והנושאים האלה נחקרו, והיה שימוש במדל"תים כדי לחקור סביבות של עיתונאים, כדי לבדוק עם מי עיתונאים מדברים והדבר הזה נעשה מאז שזיני הפך לראש שב"כ. זה לא היה אצל ראש שב"כ הקודם".
מה שברגמן חושף כאן מטורלל ברמות pic.twitter.com/tuMzwmmVdu
— ???????? ???????????????????????????????? (@iloveisraell) July 10, 2026
"אם הדברים נכונים, מדובר בהתנהלות חמורה מאד, אשר חותרת תחת חופש הביטוי וחופש העיתונות, ומערערת את יסודות הדמוקרטיה הישראלית", מובהר במכתב ששיגרו האגודה לזכויות האזרח ומרכז אעלאם ליועמ"ש גלי בהרב-מיארה לראש השב"כ זיני וליועמ"ש השב"כ.
הארגונים מזכירים במכתב, שחיברה עו"ד הגר שחטר, את חשיבותה של עיתונות חופשית וחשיבותו של החיסיון העיתונאי, ומציינים כי אף בתקופת מגיפת הקורונה העיתונאים הוחרגו ממעקבי שב"כ בשל החובה לשמור על החיסיון העיתונאי.
בעתירה שהגישה לפני כארבע שנים, דרשה האגודה לזכויות האזרח לבטל את הסעיף בחוק השב"כ שאפשר לארגון לאסוף באופן גורף ורציף את נתוני התקשורת של כלל הציבור, כולל מידע שעלול לחשוף מקורות עיתונאיים.
בתגובה לעתירה טענה המדינה כי השב"כ "קבע נהלים מיוחדים לעניינם של חברי כנסת, שרים וסגני שרים [...] וכן לעניינם של עיתונאים [...] לפיהם ככלל לא תיערך בדיקת נתוני תקשורת לגורמים אלה, ורק במקרים בהם הדבר נדרש מטעמים של ביטחון המדינה, שאז תועבר בקשה לאישור מיוחד בדרג בכיר בהתאם לקבוע בנהלים, וזאת בליווי חוות דעת משפטית".
"מדבריו של העיתונאי ברגמן עולה חשש כי היד הפכה קלה על ההדק, וכי התרבו באופן משמעותי החקירות נגד עיתונאים ומקורותיהם", נכתב במכתב הנוכחי של האגודה.
"מדובר בהרחבה הפוגעת באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי והעיתונות וביסודות המשטר הדמוקרטי. יודגש, כי עצם מתן האישור לחקירה בגין התבטאות, בפרט חקירת שב"כ, גם אם בסופם לא יוגש כתב אישום – מובילים להרתעה ולאפקט מצנן.
"[...] התנהלות השב"כ – במחשכים, ללא פיקוח אפקטיבי של גורם חיצוני – מחייבת ריסון מירבי ומחוייבות להגנה על זכויות אדם בכלל, ובהקשר הנוכחי – על חופש העיתונות. מחשיפתו של ברגמן עולה חשש ממשי כי ריסון זה איננו מתקיים עוד".
לפי האגודה לזכויות האזרח ומרכז אעלאם, "התנהלות השב"כ חמורה ביתר שאת לאור הקרבה למועד הבחירות". הארגונים מזכירים כי "דווקא בחודשים לקראת הבחירות קיימת חשיבות עליונה לקיומה של עיתונות נשכנית אשר תחשוף מידע שנחוץ לציבור לשם גיבוש עמדות מושכלות ולצורך כלכול צעדיו, ויאפשר את התפתחותו של 'שוק דעות' חופשי הנחוץ לתפקודה התקין של הדמוקרטיה.
"הרתעת עיתונאים ומקורות מונעת זאת, באופן אשר מעורר חשש לא רק לפגיעה בחופש הביטוי, העיתונות וזכות הציבור לדעת, אלא לפגיעה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה".