אילן ישועה, מנכ"ל אתר "וואלה" לשעבר, צייר לאורך יום העדויות הראשון במשפט המו"לים תמונה מצמררת: מערכת חדשות הנאבקת על חייה המקצועיים אל מול איש עסקים ורעייתו השולטים בה כלכלית ומנסים להכניעה ולהשחיתה עד היסוד, כל זאת במטרה לקדם את עסקיהם האחרים כחלק מעסקה מושחתת עם ראש הממשלה.

לאורך החודשים הקרובים, ואולי גם השנים הקרובות, תידון בבית-המשפט בהרחבה השאלה עד כמה ההתערבות הבוטה של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בתוכן המערכתי של אתר "וואלה" בשירות ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה יכולה להיחשב פלילית. תהא התשובה לשאלה זו אשר תהא, ברור שמבחינה מקצועית ואתית המציאות שתיאר ישועה היום היא, כפי שהגדיר זאת במהלך עדותו, תועבה עיתונאית.

לאורך שעות עדותו הראשונות דימה ישועה את עצמו לאשה מוכה וטען כי עבר התעללות מתמשכת על-ידי מעסיקיו, בני הזוג אלוביץ', בעלי השליטה ב"וואלה" ובקבוצת בזק, שהחזיקה באתר החדשות. כתוצאה מכך, הוסיף, התעלל בעצמו בעיתונאים שעבדו תחתיו, ובעיקר בשדרת העריכה הבכירה, שאיתה היה בקשר יומיומי.

כתוצאה מהתעללות שעבר, סיפר ישועה, הוא הזדהה לעתים עם תוקפיו, אימץ מדי פעם את ההיגיון המסולף שלהם ואף את ז'רגון הגידופים שלהם, ואילף את עצמו לפעול ברוח דרישותיהם גם כשלא הציגו אותן באופן מפורש. אילוף עצמי שכזה, הוסיף, התפתח בכמה מהמקרים גם במערכת העיתונאית שהפעיל והתבטא בצנזורה עצמית, הומור גרדומים ותסכול גובר שהוביל בסופו של דבר לשורה של פרישות זועמות מהמערכת.

בית "וואלה" ברחוב אבן-גבירול בתל-אביב (צילום: שוקי טאוסיג)

ישועה, שכיהן כמנכ"ל אתר "וואלה" בשנים 2006–2019, היה הציר המרכזי שדרכו הועברו ההוראות לשינוי הסיקור של ראש הממשלה נתניהו, רעייתו שרה ויריביו הפוליטיים. לצד מעט הכאה על חטא, ישועה תיאר את עצמו בעיקר כקורבן, שמצד אחד ננזף ללא הרף על-ידי מעסיקיו על כך שאינו ממלא את הוראותיהם המושחתות, ומנגד נתקל בהתנגדות עיקשת מצד עיתונאי "וואלה". ואולם, לפי גרסת ישועה המאבק לא היה שווה כוחות, והתוצאה בהתאם: ברוב מוחלט של המקרים ידם של בעלי השליטה היתה על העליונה. גם אם אנשי מערכת החדשות הצליחו לדחות את ביצוע ההוראות שהונחתו עליהם, בסופו של דבר הם נכנעו.

ישועה נחקר לאורך היום על-ידי עורכת-הדין יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות המדינה וראש הצוות האחראי על "תיק 4000". לפי עדותו, בתחילת דרכו ב"וואלה" ואף לאחר ששאול אלוביץ' הפך לבעל השליטה בבזק, ולאחר מכן ליו"ר הדירקטוריון, ישועה לא התערב בפועל בתכני האתר ולא נדרש לכך. כשתיאר את הנוהג של עורכי האתר לקיים מדי בוקר ישיבה שבה יוחלט מי יסקר ומה, ובאיזה היקף, ציין ישועה כי הוא עצמו לא השתתף בהן. כשנשאל על-ידי השופט משה בר-עם מדוע, השיב: "כי היתה הפרדה בין המנכ"ל לבין המערכת, והוא לא עסק בניהול השוטף של המערכת".

מצב זה השתנה לקראת סוף 2012, העיד ישועה, לאחר שבזק שבשליטת אלוביץ' רכשה את חלקו של הציבור ואת חלקו של "הארץ" באתר והפכה לבעלת השליטה ב"וואלה". "התחיל להיות עניין גובר שלו [אלוביץ'] במה שקורה בתוך מערכת החדשות", סיפר ישועה. "התחילו לבוא בקשות לגבי אם ניתן להעלות ידיעה מסוימת. האם ניתן למתן ידיעה מסוימת או להוריד אותה יותר מהר מהרצף הרגיל שבו היא צריכה. בקיצור, בקשות שנוגעות למעשה לשיקולי עריכה בתחום החדשות באתר".

אף שהדרישות לשינוי הסיקור כבר תוארו ודווחו בעבר, הן בהדלפות מהחקירות והן בכתב האישום, ישועה הצליח בעדותו להפיח חיים במערכות היחסים המעוותות שניהל

אף שהדרישות מישועה לשינוי הסיקור כבר תוארו ודווחו בעבר, הן בהדלפות מחקירותיו והן בכתב האישום, ישועה הצליח בעדותו להפיח חיים במערכות היחסים המעוותות שניהל במקביל עם בני הזוג אלוביץ' מחד, עם שליחיו של נתניהו (בעיקר ניר חפץ וזאב רובינשטיין) ורעייתו מצד שני, ועם ראשי מערכת "וואלה" מצד שלישי (ינון מגל, אבירם אלעד, אבי אלקלעי ולתקופה קצרה טלי בן-עובדיה, שישועה העיד כי גורשה מתפקידה אחרי שהתגלה שכתבה בעבר באופן שלילי על שרה נתניהו).

"מחלה כרונית ועליה התקפים", הגדיר ישועה את שגרת הלחץ שהופעל עליו להטות את סיקור נתניהו, משפחתו ויריביו ב"וואלה". באופן כללי, סיפר, בכל פעם שהאתר פרסם ידיעה שלילית על נתניהו או משפחתו, או סירב לפרסם ידיעת יחסי-ציבור מטעמם, הוא היה מקבל טלפונים, הודעות ווטסאפ, מיילים והודעות SMS משאול או איריס אלוביץ', או מניר חפץ, רובינשטיין והדוברים האחרים של נתניהו, או מכמה מהם גם יחד. 

ואולם, בתוך השגרה הזו של "מחלה כרונית" היו נקודות שיא של "התקפים". אלה הגיעו בתקופות של "רגישות מיוחדת או אצל ראש הממשלה או אצל שאול ו/או איריס", אמר ישועה. מבחינת נתניהו, הרגישות המיוחדת היתה סביב אירועים פוליטיים, ובעיקר שתי מערכות הבחירות בשנים 2013 ו-2015. "סביב זה ברור שהלחץ עלינו הפך ללחץ מאוד-מאוד אינטנסיבי", העיד ישועה.

אילן ישועה בדסק החדשות של וואלה (צילום: "העין השביעית")

מבחינת בני הזוג אלוביץ', התקופות הרגישות היו אחרות, ונגעו לצורך בהתערבות ממשלתית שתועיל לעסקיהם. "תוריד את זה מיד", ציטט ישועה דו-שיח שקיים עם אלוביץ'. "למה?", שאל, ולדבריו נענה כך: "השבוע הוא צריך לחתום לי". "זאת אומרת", הסביר ישועה בעדותו, "אלה היו אירועים רגולטוריים". לפעמים, ציין ישועה בעדותו, שתי הרגישויות, הפוליטית והרגולטורית, היו משתלבות זו בזו.

כשנשאל מה נאמר לו על הסיבות למעורבות של נתניהו ומשפחתו בתוכן של "וואלה" השיב ישועה כי מדי פעם סופקו סיבות ענייניות לכאורה, כגון שהאתר שמאלני מדי או שהוא עוין את נתניהו באופן מוגזם, אך לאורך כל הדרך נאמר לו מדי פעם בפעם כי ההתערבויות הן זמניות, וקשורות לאישור רגולטורי מסוים שצריך להינתן, ושלאחר מכן המצב ישתנה. במקרים כאלה, העיד ישועה, "הטיעונים האידיאולוגיים היו מושמים בצד". לדבריו, "שאול אמר 'לא אכפת לי מעיתונות, לא אכפת לי משום דבר, אני במצב לא טוב מולו, אני צריך שהוא יחתום'".

אילן ישועה: "ב-13 שנים של כהונה, מה שקיבלתי מכל הפוליטיקאים האחרים יחד אולי נכנס לשבוע של בקשות שקיבלתי מראש הממשלה ואשתו"

כשהתריע ישועה כי מערכת "וואלה" תיהרס, יחד עם המוניטין של האתר כולו, אלוביץ' אמר לו, לדבריו, שהאתר צריך לשלם את המחיר כי "'וואלה' זה גרם ובזק זה מאה טון". ובמלים אחרות, "אין חשיבות לנזקים שיגרמו ל'וואלה' בהשוואה לנזקים שיכולים להיגרם לבזק במידה ולא תתקבל החלטה רגולטורית".

לעתים, ציין ישועה, הרגישות של בני הזוג נתניהו לידיעות שפורסמו באתר "וואלה" היתה "בלתי ניתנת לחיזוי", שכן מה שנראה בעיני בני הזוג נתניהו כידיעה שלילית לא נראה כך בעיני אחרים. "למרות שהיינו מאולפים, לא ידענו מאיפה זה יבוא לנו", אמר. "לפעמים הייתי נדהם מהבקשות, כי לא העליתי על דעתי שגם זה שלילי. ואז היה מתחיל דיון, הייתי אומר 'זה מטורף'; גם שאול ואיריס היו אומרים שזה מטורף, אבל אין ברירה וצריך לעשות את הדבר הזה".

השופט בר-עם התעניין אצל ישועה האם באותה תקופה קיבל גם פניות מגורמים אחרים שביקשו לשנות את הסיקור ב"וואלה". "לא ברמה כזו", השיב ישועה. "ב-13 שנים של כהונה [כמנכ"ל וואלה], מה שקיבלתי מכל הפוליטיקאים האחרים יחד אולי נכנס לשבוע של בקשות שקיבלתי מראש הממשלה ואשתו. ומבחינת האיכות, ברור לגמרי שזה לא היה ברמה של האינטנסיביות של מה שהיה פה. פוליטיקאי לא מרוצה יכול לבקש תגובה או לתקן, או שזה נעשה דרך הדובר, אבל אין דבר כזה שאני מקבל עריכה מלאה של העיתון מאל"ף ועד ת"ו לאותו יום מהפוליטיקאי".

נתניהו ואלוביץ' יוזמים מתקפות על מנהיגי הימין

מלבד ידיעות חיוביות על ראש הממשלה ורעייתו, ישועה תיאר גם מקרים שבהם התבקש לפרסם ידיעות שליליות על יריביו הפוליטיים של נתניהו. כל הדוגמאות שהביא ישועה היו מן הצד הימני של המפה הפוליטית, ככל הנראה כדי לקעקע את טענת הסנגורים כי כוונת בני הזוג אלוביץ' היתה להפוך את האתר לפחות שמאלני.

ישועה העיד כי אחת המטרות העיקריות היה נפתלי בנט, "הדתי השובב" כפי שכונה בשיחות שקיים עם אלוביץ', בין השאר באמצעות הכפשת אשתו ואביו של בנט. "קיבלתי הוראה לנהל קמפיין נגדו", סיפר ישועה, ותיאר כיצד יום אחד קיבל מייל, הן מאלוביץ' והן מרובינשטיין, שאליו צורפו שישה או שבעה קבצי וורד. "נאמר לי שיש פה אוסף של דברים, סדרה של מסמכים שמשמיצים את נפתלי בנט".

איש העסקים שאול אלוביץ' (מימין) עם שר התקשורת לשעבר משה כחלון, במעמד ההודעה על רכישת השליטה בבזק על-ידי אלוביץ' (צילום מסך)

גם על השר משה כחלון, שכונה בשיחות עם אלוביץ' "חייכני", "סמיילי" ו"הערבי", התבקש ישועה לעשות "סדרה של כתבות שליליות". לדבריו, היה זה כשכחלון כיהן כשר אוצר בממשלתו של נתניהו. "הם לא אהבו אותו", העיד ישועה ביחס לבני הזוג אלוביץ'. "אמרו התבטאויות בסגנון 'יש לנו חשבון ארוך איתו'. עוד מהתקופה כנראה שהיה שר תקשורת ועשה את הרפורמה הסלולרית שגרמה לירידת ערך משמעותית של פלאפון שהיתה באחזקות שלהם, וכשהיה שר אוצר אמרו שהוא מתאבד על איזשהו חוק נגדם".

שר תקשורת נוסף שהפך למטרה של בני הזוג אלוביץ' היה גלעד ארדן. "ארדן היה גם סדין אדום מבחינת שאול", העיד ישועה. "הוא טען שכשהיה שר תקשורת, יחד עם המנכ"ל [אבי] ברגר, הוא פעל כמעט באופן יומי נגד בזק. אני זוכר שכתב אחד, עמרי נחמיאס נדמה לי, עשה אייטם חיובי על השר ארדן ואז חטפתי על זה. 'זה נראה כאילו האתר הזה מייצג את ארדן', נאמר לי. והתבקשתי להוריד את הכתבה ולא לעשות כתבות שמסקרות באופן חיובי את השר ארדן".

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים משה כחלון וגלעד ארדן, מאי 2019 (צילום: נועם רבקין-פנטון)

במקרה אחר התבקש ישועה להעלות לאתר פרסום שלילי על אורי אריאל ממפלגת הבית-היהודי. לפי המידע שהתבקש לפרסם ב"וואלה", אריאל הציג אולטימטום לראש הממשלה, אך זה לא שעה לאיומיו ופעל באופן עצמאי.

"דרשו שנעלה עם זה תוך 10 דקות", העיד ישועה, "אבל זה לא קרה כי לא מצאנו לזה אימות. הידיעה הועברה מראש הממשלה לשאול ומשאול אלי, אבל אף אחד בלשכת ראש הממשלה לא היה מוכן לאשר אותה, ואריאל הכחיש. המערכת עדיין ניסתה לתפקד בצורה סבירה, כך שלפני שמעבירים דבר כזה לכותרת ראשית צריך לעשות וידוא מינימלי. הבאנו את זה בבוקר למחרת". 

לדברי ישועה, העיכוב בפרסום הביא ל"משבר". "אני זוכר שכעסו עלי ואמרו ש-We don't deliver". מאותו יום הוחלט שאיריס אלוביץ' "תתחיל לעבוד בצורה אינטנסיבית מולי והיא תהיה עורכת-על". באותה הזדמנות הוקם לדברי ישועה "פורום" שכלל את בני הזוג אלוביץ' ואותו, כדי "לנהל באופן שוטף את הסיקור המוטה לטובת ראש הממשלה בצורה שתהיה יעילה יותר".

ראש הממשלה בנימין נתניהו וחבר הכנסת אורי אריאל (צילום: מרים אלסטר)

ישועה ציין כי עוד לפני העיכוב בפרסום הידיעה על אורי אריאל היתה מעורבות של איריס אלוביץ' בתוכן האתר, אבל לאחר מכן זה "הפך לקיצוני: נכנסים למצב שעוברים איתך לפעמים במשך אירוע שמתגלגל על שעות על עריכה מדויקת של איזו מלה בדיוק תהיה, ואיזו כותרת ואיזו תמונה, וכמה זמן זה יהיה ומתי זה יירד. למעשה זה להיות עורך בפועל של האתר".

לאורך כל השעות הארוכות של עדות ישועה, בני הזוג אלוביץ' שמרו על שתיקה. רק פעם אחת התפרצה איריס אלוביץ'. היה זה כשישועה העיד כי ההשחתה העיתונאית ב"וואלה" היתה חריפה כל-כך, שנאסר עליהם להביא תגובות לידיעות שאינן הולמות את רצון בני הזוג נתניהו. 

בשלב מסוים, העיד אילן ישועה, כבר לא היה צריך לקבל הוראה מפורשת כדי לדעת מה לעשות. "רוח המפקד" עשתה את שלה

"כמה אתה יכול לשקר?", זעקה אלוביץ' ממקום מושבה באחורי האולם. 

ישועה, מצדו, המשיך בעדותו ותיאר מצב שלדבריו היה אבסורדי עוד יותר: "אל תפרסם שום ידיעה על הצוללות, אל תפרסם שום ידיעה על דבר כזה או אחר, אבל תפרסם את התגובה [של נתניהו]". ישועה העיד כי אמר לבני הזוג אלוביץ' שכדי לפרסם את התגובה צריך לפרסם ראשית לכל את מה שהתגובה מגיבה עליו, אולם, לדבריו, "אמרו לי 'תן את התגובה לדבר שלא כתבנו עליו אתמול'".

בשלב מסוים, העיד ישועה, כבר לא היה צריך לקבל הוראה מפורשת כדי לדעת מה לעשות. "רוח המפקד" עשתה את שלה. לדבריו, לא פעם קיבל הודעה מחפץ לגבי פרסום או אי-פרסום של אייטם מסוים, ודקה לאחר מכן קיבל את אותה הודעה משאול אלוביץ'. "ניר אפילו לפעמים לא היה צריך לבקש", העיד ישועה על יחסיו עם דובר משפחת נתניהו. "היה ברור במערכת היחסים ביני לבין ניר, במשך הזמן, שהייתי צריך למלא את מה שביקש. היינו כבר מאולפים". גם חפץ עצמו, העיד ישועה, התרגל למצב החדש, ואף היה מתהדר בכך שעם "וואלה" הוא לא צריך להתעסק כי "'וואלה' כבר שלו".

"ברוב המקרים אני חייב לומר, לצערי, נכנעתי"

כאמור, ישועה תיאר את מה שעבר בתקופה זו במלה Abuse. "כמו אשה מוכה", הסביר. "וכל מה שקיבלתי גם זרקתי למטה. היה Abuse שלי ואני עשיתי Abuse של אלה מתחתי". "מה היה קורה אם לא היית מבצע את מה שהתבקשת?", שאלה עו"ד תירוש, וישועה השיב: "היה ניטש ויכוח מר עד שבסוף ברוב המקרים אני חייב לומר, לצערי, נכנעתי".

מן העבר האחר תיאר ישועה את מערכת היחסים שהיתה לו עם מערכת "וואלה", ובעיקר עם העורכים הבכירים. כשנשאל מדוע בני הזוג אלוביץ' לא פנו ישירות לעורכים, השיב: "זה עיתונאים, והם חושבים שצריך לעשות עיתונאות. עיתונאות זה לא שמושא הכתבה מכתיב לך את הכותרת ומה יהיה בכתבה. זה מנוגד לכל הערכים שלהם".

אילן ישועה: "יכול להיות שגם אצלי זה לא היה צריך לעבור, אבל אני עובד מול העיתונאים. אני מסכים שברמה האתית והציבורית אני לא יכול להגן על זה"

"וכשזה בא מאדוני זה כן יכול לעבוד?", שאלה ראשת ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן. "אני מנכ"ל, אני לא עורך ראשי", השיב ישועה. "יכול להיות שגם אצלי זה לא היה צריך לעבור. אבל אני עובד מולם. אני מסכים שברמה האתית והציבורית אני לא יכול להגן על זה".

ישועה תיאר כיצד בכל פעם, לאחר שהיה מקבל הוראה מבני הזוג אלוביץ' או אחד משליחי משפחת נתניהו, היה פונה למערכת: "'ביקשו לעשות מזה אייטם. אפשר לעשות מזה אייטם?', או 'צריך להוריד את הדבר הזה, אוי ואבוי'. ואז מתחיל ויכוח". לדבריו, "היה מאבק יומי, שעתי, נקודתי, על כל צעד ועל כל שעל. זה היה סיוט". אולם בפועל לא היה למערכת סיכוי. "כדי להיות זהיר אגיד ש-90% מהבקשות מולאו", העיד ישועה.

כשנדרש להבהיר באילו תירוצים הסביר את הדרישות למערכת השיב ישועה כי לעתים "אימץ את הרטוריקה" שהופעלה עליו וטען כי פרסום מסוים הוא "קטנוני" ושיש להסיר אותו. אולם לדבריו, בשלב מסוים לא יכול היה להמשיך עם הרציונליזציה של הבקשות, והוא פשוט אמר שמופעל עליו "לחץ מלמעלה".

"האנשים בראש המערכת זה אנשים חדים ודעתניים, שמכירים את כל העולם הפוליטי", הסביר. "מה אני יכול להגיד? אני מבקש להעלות ידיעה שיש תלונה על הטרדה מינית נגד מני נפתלי. מה אני יכול להגיד להם חוץ מאשר האמת? לפעמים הייתי אומר שזה זמני".

מימין: עורכי הדין יעקב בורובסקי ודוד שמרון עם היחצן ניר חפץ, במסיבת העיתונאים שבה תקפו את מני נפתלי, פברואר 2015 (צילום: בן קלמר)

לדבריו, היו לאורך התקופה קומץ של מקרים שבהם העיתונאים לא נענו לחלוטין לדרישות שהונחתו עליהם. כדוגמה נתן מקרה שבו נדרש לפרסם דיווח על הטרדה מינית כביכול של העיתונאי אבנר הופשטיין, חבר מערכת "העין השביעית" ובאותה תקופה ראש מחלקת התחקירים בגלי-צה"ל. "לא היה שום סימוכין לדבר הזה", העיד ישועה, ועל כן דבר לא פורסם. "המערכת לא הסכימה בשום אופן", העיד.

כשנשאל על דוגמאות נוספות, ישועה לא הצליח למצוא – אך הדגיש כי גם אם היו "מקרים קיצוניים שבהם המערכת לא הסכימה", הקרדיט אינו שלו. "אני חייב לומר שלא בדיוק אני עמדתי בפרץ", הודה. בהמשך הוסיף כי אמנם הוא נענה לרוב הדרישות, "אבל דבר אחד אני חושב שכן עשיתי ואני זוקף אותו לזכותי – שהקפדתי שלפחות שהאנשים במערכת יהיו אנשים בעלי שיעור קומה ועיתונאים אמיתיים, והם נתנו פייט".

העיתונאים נכנסו כבר למנגנון של ריצוי

חלק ניכר מהעדות של ישועה הוקדש לתיאור התגובה שהתעוררה במערכת העיתונאית לנוכח פלישת האינטרסים הזרים של בעלי השליטה. "ברמה הנפשית ברור שהיתה דה-מורליזציה", העיד ישועה. "עיתונאים, שכר יותר מדי גדול הם לא מקבלים, בטח לא באתר אינטרנט, אז מה יש להם? כבוד עצמי ומקצועיות, והדבר הזה נלקח". 

מעבר לכך תיאר כיצד התפתחה במערכת תרבות של צנזורה עצמית. "חלק מהכתבים המשמעותיים הפסיקו לכתוב דברים ביקורתיים", העיד ישועה. "גם אני הייתי מגיע למצב שהייתי רואה ידיעה שלילית והייתי נבהל, והייתי אומר 'תורידו את זה מיד'. הייתי מקבל סימן שאלה משאול או איריס, והייתי עונה: 'יירד'. לא היה צריך להסביר. גם אני הייתי כבר בתוך מנגנון של ריצוי, וגם הכתבים והעיתונאים נכנסו כבר למנגנון של ריצוי".

אחרים, בעיקר הבכירים, לא שרדו את ההתעללות. טלי בן-עובדיה, שמונתה לעורכת ראשית בתחילת תקופת ההתערבויות, עזבה את האתר לאחר שבועות בודדים. "היא נתפסה כמתנגדת לראש הממשלה", הסביר ישועה לבית-המשפט. "היא כתבה משהו בעברה שהיה נגד גברת נתניהו, ונדרשתי לכן להזיז אותה".

ינון מגל במערכת "וואלה", ינואר 2013 (צילום: משה שי)

עם ינון מגל, שהחליף את בן-עובדיה בתפקיד העורך הראשי, היה לישועה "דיאלוג מאוד-מאוד קשה" ש"הפך למריבות יומיות", כהגדרתו. "הוא שאל 'מה הטירוף הזה? מה אנחנו עושים פה? זה נתעב". לדבריו, מגל הציע שישוחח עם נתניהו, שכן הוא מכיר אותו, כדי להבין מה ניתן לעשות כדי להפסיק את ההתערבויות, אך ככל הנראה ההצעה לא התממשה.

אבירם אלעד, שהיה סגנו של מגל, עזב גם הוא, כי לדברי ישועה "אצלו אין התפשרויות בדברים האלה". כששאל את מגל מדוע עזב אלעד, השיב לו: "מה אתה חושב, שעם כל מה שאנחנו עושים הוא יכול להישאר?". לדברי ישועה, סמוך לאחר מכן גם מגל עזב, בטריקת דלת.

אבי אלקלעי, מחליפו של מגל, מעולם לא מונה רשמית לעורך הראשי של "וואלה", בין היתר בשל ההתערבויות התכופות. ישועה תיאר כיצד בתקשורת בינו לבין אלקלעי, שאותו הוא מכיר עוד מהשירות הצבאי, הם דימו את עצמם למנהלי שיפודייה.

"סוג השינויים שנדרשנו לעשות היו לא בדיוק כמו בצפון-קוריאה", הודה ישועה, "אבל זה הזכיר את זה. אתה מעלה משהו שאתה יודע בינך לבין עצמך שהוא די נתעב"

"אם היינו צריכים להכין שתיים או שלוש כתבות טובות ברצף השתמשנו בביטויים ממסעדה", אמר ישועה. "הוא היה אומר לי 'שלושה שיפודים בדרך, מוכנים', או שהייתי אומר לו: 'צריך שני שיפודים'. אם היתה כתבה שבכל זאת היתה בה קצת ביקורת הוא היה אומר לי 'זה שיפוד עם פפריקה'. המטאפורה ברורה. הפכנו להיות טבחים שמכינים שיפודים לפי הזמנה. זו היתה התלוצצות כדי שלא לבכות". 

בנוסף, העיד ישועה, הוא ואלקלעי נהגו לכנות את נתניהו "קים", על שם שליט קוריאה-הצפונית קום ג'ונג-און, ואילו את שרה נתניהו היו מכנים ריי סול, על שם רעייתו. "סוג השינויים שנדרשנו לעשות היו לא בדיוק כמו בצפון-קוריאה", הודה ישועה, "אבל זה הזכיר את זה. אתה מעלה משהו שאתה יודע בינך לבין עצמך שהוא די נתעב". לאחר שההוראות מולאו, העיד ישועה, הוא היה מעביר הודעה לנותני ההוראות, ואלו דיווחו לו על התגובות החיוביות של מקור הדרישות: בני הזוג נתניהו.

לסרב לשתף פעולה

אל בית-המשפט המחוזי בירושלים הגיעו היום עשרות עיתונאים, מישראל והעולם, כדי לסקר את יום העדויות הראשון במשפט. ביניהם כתבים שעובדים במערכות חדשות שמעניקות להם חופש עיתונאי מלא, וכאלה שעובדים במערכות חדשות שבהן גם אם אין בעל שליטה שמעביר הודעות על בסיס יומי למנכ"ל, והוא בתורו מנחית אותן על העורכים הבכירים – גבולות הגזרה ברורים. 

בין שלל הכתבים שנכחו בבית-המשפט נמנו גם כתבים של כלי התקשורת שנמצאים בלב כתב האישום: "וואלה" ו"ידיעות אחרונות". כתב "וואלה" דניאל דולב הודיע לאחרונה על פרישה מהתפקיד, ובקרוב יחדל לסקר את המשפט. כתב ynet ו"ידיעות אחרונות" גלעד מורג קיבל את המשימה לסקר את המשפט רק בימים האחרונים, אחרי שקודמתו בתפקיד, יעל פרידסון, הודיעה על עזיבתה רגע לפני תחילת שמיעת העדויות.

מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס לרה"מ בנימין נתניהו: "הוא צריך לדבר עם שני אנשים, עם רון (ירון, עורך 'ידיעות אחרונות') ועם ערן (טיפנברון, עורך ynet)" (צילום מסך מתוך תמלילי שיחות "תיק 2000" כפי ששודרו בחדשות ערוץ 2 בינואר 2017)

בני הזוג אלוביץ' אמנם כבר לא שולטים ב"וואלה", אולם בעל השליטה הנוכחי אלי עזור הצניח לתפקיד העורך הראשי של האתר את ערן טיפנברון. טיפנברון, שכיהן בעבר כעורך ynet, הוצג באותה תקופה על-ידי המו"ל שלו, ארנון (נוני) מוזס, כאיש הקשר של לשכת נתניהו לצורך שינוי הסיקור באתר. מוזס עצמו, שמואשם בפרשה נפרדת שתידון בהמשך בהצעת שוחד לנתניהו באמצעות שינוי הסיקור בכלי התקשורת שברשותו, עדיין שולט בקבוצת "ידיעות אחרונות", ומסרב להיפרד אף מהתואר "עורך אחראי".

גם אם מוזס יעזוב יום אחד את מקומו בראש הפירמידה של קבוצת "ידיעות אחרונות", הבעיה העקרונית תישאר: בעלי שליטה על כלי תקשורת שעושים שימוש פסול בעיתונאים שהם מעסיקים כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלהם. מסכת העדויות במשפט המו"לים, שהחלה היום, לא תפתור את הבעיה, אולם היא צפויה לחשוף אותה לעיני כל, באופן מפורט וממשי כפי שמעולם לא נחשפה.

אם אור השמש הוא אכן חומר החיטוי הטוב ביותר, אולי תהיה בחשיפה של נבכי מערכת "וואלה" תועלת. אולי היא תגרום לכך שעוד ועוד עיתונאים בישראל יסרבו לשתף פעולה עם הוראות אנטי-עיתונאיות, ייכנסו לשוחות וינהלו מלחמה יומיומית על האינטגריטי המקצועי שלהם.

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.68MB)

* * *

פודקאסט "משפט המו"לים": פרק 1 - איך עבדה השיטה המושחתת ב"וואלה"