אחת בלילה, ינואר 2014. שאול אלוביץ' מסמס הודעה דרמטית: "אילן, תמנע זאת בכל מחיר. זה תפס כיוונים הזויים. מחר הוא אמור לחתום על האישור להנפקה". אלוביץ' מחזיק בשלב הזה בבזק, אחת מקבוצות התקשורת הגדולות במדינה, אבל סוחב על גבו חובות עצומים ונדרש למחזר אותם באופן קבוע. בהנפקה הזאת הוא מקווה לגייס קרוב ל-3 מיליארד שקל. הוא לחוץ, אבל לא מאבד את העשתונות ומקפיד לא לנקוב בשמו של ה"הוא" שאמור לחתום על האישור – בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, שכיהן אז גם שר התקשורת.

הנמען של אלוביץ' הוא אילן ישועה, אז מנכ"ל "וואלה" והיום עד מרכזי במשפט המו"לים, משפט השוחד, המרמה והפרת האמונים נגד נתניהו, והמו"לים שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס. אתמול (5.5) נפגשו ישועה ואלוביץ' שוב בבית-המשפט המחוזי בירושלים, להמשך חקירתו הנגדית של ישועה. סניגורו של אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, הקדיש דקות ארוכות מהחקירה לסדרת הפעולות שאירעו בעקבות המסרון הלילי. אבל הוא לא דיבר על רגולציה או אגרות חוב. הוא רצה לדבר עם ישועה על אייטם במדור הרכילות "וואלה סלבס". זה הדבר שלאלוביץ' היה כל-כך חשוב לבלום.

מהתיאורים של ישועה משתמע שהוא למד על בשרו שעורכי מדור הרכילות של "וואלה" הם העיתונאים האמיצים ביותר באתר – הם יתעלמו מהנחתות מצד העורך הראשי והמנכ"ל, ואם יצנזרו אותם הם ידליפו את הסיפור לעמיתיהם בכלי התקשורת המתחרים. בלילה שבו אלוביץ' סימס לישועה, מקור החרדה הוא ידיעה מתוכננת שאמורה לכלול תצלום של זוגתו של יאיר נתניהו מתנשקת עם בחורה אחרת. אלוביץ' האמין שאם היא תתפרסם ב"וואלה", בנימין נתניהו יעצור את ההנפקה (חברת בזק מוגדרת כחברת תשתית לאומית, ולפיכך היא נדרשת לאישורים שונים מהמדינה; קבלת האישורים הללו מנתניהו ניצבת בבסיס עסקת השוחד הנטענת ב"תיק 4000").

"חבורת עקרבים", כתב אילן ישועה על עורכי מדור הרכילות של "וואלה" במסרון ששלח לשאול אלוביץ'. בבית-המשפט, כשנשאל למה התכוון, ישועה הסביר: "העורכים של 'וואלה סלבס' הם חבר'ה זדוניים, כשהם לא מקבלים את מבוקשם הם יכולים לעקוף את העורך הראשי"

ישועה חלק עם אלוביץ' את תחושת הסכנה. "זה חבורת עקרבים", כתב על אנשי "וואלה סלבס" במסרון תשובה, "אני לא אתן לדברים כאלה לקרות". בבית-המשפט, כשהסנגור של אלוביץ' שאל למה התכוון, הסביר ישועה: "העורכים של 'וואלה סלבס' הם חבר'ה זדוניים, כשהם לא מקבלים את מבוקשם הם יכולים לעקוף את העורך הראשי". העורך הראשי באותה תקופה היה ינון מגל. ישועה הסביר שאת הלחץ שהפעיל עליו אלוביץ' הוא שִרשר מטה אל מגל – והדבר יצר חיכוך מתמיד, פיצוצים ואיומי התפטרות.

השעה היתה אמנם אחרי חצות, אבל ישועה לא לקח צ'אנסים עם העקרבים ממדור הרכילות. "אתם מעלים את הנשיקה??? למרות בקשות???", סימס לינון מגל. בבוקר עִדכן את מגל שבמהלך הלילה הוא יצר קשר עם העורך שישב בדסק החדשות ("דומני ששמו מעיין"), וביקש ממנו לוודא שהידיעה לא תתפרסם. "השעות הבאות קריטיות בגלל משהו, תהיה זהיר מאוד ושמור על קור רוח", סימס למגל, שהשיב לו כך: "חחח". את ישועה זה לא הצחיק. "אני רציני", כתב המנכ"ל. "ותבדוק מי שם לנו מִטען מאצלך. החבר'ה שלך מחרבנים במקום בו הם אוכלים".

ידיעת הרכילות הנפיצה, שככל הנראה התבססה על תמונה שנמצאה בפייסבוק, לא פורסמה בסופו של דבר. נתניהו העניק לאלוביץ' את האישור המיוחל, וההנפקה הוכתרה בהצלחה: אגרות החוב של חברת בי-קום הניבו למשפחת אלוביץ' מנת חמצן בדמות 800 מיליון דולר.

הסקר שהיטיב עם בנט נגנז

המסכת הלילית סביב הידיעה על בת הזוג של יאיר נתניהו, שנחשפה עד כה רק באופן חלקי בלבד, היא דוגמה גרוטסקית במיוחד לדרך שבה רמס ישועה את החופש העיתונאי ב"וואלה" בשירות בעלי הבית, הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'. בבית-המשפט היה לו חשוב להדגיש שמדובר בחלק מדפוס. "זו לא היתה ידיעה יחידה שלא העלינו, היה רצף מטורף של עשרות אירועים, שבמסגרתם ינון מאיים בהתפטרות", אמר.

לדברי ישועה, בפרק זמן של כמה ימים בישורת האחרונה של בחירות ינואר 2013 הוא ספר שמונה ידיעות נגד נפתלי בנט – יריבו של נתניהו מימין – שנולדו כניסיון לסייע לליכוד. המתווך, לדבריו, היה זאב רובינשטיין – חבר אישי של בני הזוג אלוביץ', שהיה גם מקורב של בנימין ושרה נתניהו. ישועה ציין שבשלב הזה הפניות מצד אלוביץ' ורובינשטיין נעשו כחלק מדו-שיח, ולא כהנחתות, ושההתבטאויות של אלוביץ' לא הגיעו לרמת החריפות של ההתכתבות שניצתה שנה אחר-כך סביב הידיעה של "וואלה סלבס".

הנאשם שאול אלוביץ', אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

"בהתחלה, ההתבטאויות של שאול היו מאוד סבירות", הסביר ישועה, אך ציין שלקראת יום הבחירות זיהה הסלמה בלחצים. הדוגמאות שבהן נקב היו נסיונות של אנשי נתניהו להשתיל באתר ידיעה על כך שגילת בנט, רעייתו של יו"ר הבית היהודי, עובדת במסעדה לא כשרה – וידיעה אחרת על כך שאביו, ג'ים בנט, תועד "כמעט פוגע פיזית" ביצחק רבין.

הידיעות הללו לא פורסמו בסופו של דבר, אבל ישועה סיפר שבעקבות לחץ מצד אלוביץ', ב"וואלה" גנזו ידיעה שעשויה היתה להועיל לבנט: באתר הזמינו סקר בחירות, אבל למרות ההשקעה הכספית החליטו לגנוז את התוצאות. הסיבה, אמר המנכ"ל, היתה שהסקר "הראה שבנט מתחזק בשני מנדטים".

מהתיאורים של ישועה עולה שבשלב הזה הוא לא היה סבור שהוא ממלא תפקיד בעסקה פלילית. ובכל זאת, הוא ניסה לטשטש את העקבות. כשאלוביץ' שאל אותו למה הדסק מתמהמה במילוי ההוראות, ישועה השיב לו שעריכה היא תהליך מורכב: "הסברתי לו שיש מערכת, אני לא מקליד לבד. אם אני מזעיק אנשים בשביל דבר כזה – שיבואו למערכת מהבית, בלילה, ועוד בסוף שבוע – זה יכול לשרוף אותנו".

עו"ד חן, הסנגור של אלוביץ', העלה את נושא ההתערבות בעבודת המערכת כחלק מתמרון שנועד להוכיח שלא מדובר במזימה של אלוביץ' – אלא ביוזמה עצמאית של ישועה. הטענה הזאת, שישועה הכחיש נמרצות, היתה חלק במארג לוגי שדרכו ביקש הפרקליט לנקות את אלוביץ' מאשמה – ולהטיל אותה על ישועה. כדי לעשות זאת, עו"ד חן התעכב ארוכות על שלבים שונים בחקירה המשטרתית של ישועה. הוא ביקש ממנו להצהיר האם נחקר בהם באזהרה, האם הובטחה לו חסינות אם ימסור מידע, ולחלופין האם נרמז לו שהוא עשוי להפוך מעד לחשוד. ישועה שלל את כל התרחישים, ועו"ד חן לא הציג מידע שמוכיח אחרת.

עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

ניסיון נוסף להפוך את העד לנאשם התבסס על הטענה שישועה היה מעורה באסטרטגיית הרגולציה של האלוביצ'ים וקבוצת בזק – ויזם חלק מהמהלכים שנועדו לרתום אליה את מערכת "וואלה". "אני הייתי בצד של הסיקור המוטה, לא הייתי איש של בזק, לא הייתי בישיבות על ענייני הרגולציה – ומה ששאול סיפר לי היה במתכונת של Need to know basis", טען ישועה בהקשר זה. "בחקירה אמרתי שרוצים ידיעות שייטיבו עם ראש הממשלה כי צריכים הטבות רגולטוריות, אבל לא הכרתי את ההיבט הזה לעומק".

עם זאת, ישועה אישר שלפני כעשור הוא היה חלק מצוות שכינס אלוביץ' כדי לעבוד מול הממונה על ההגבלים העסקיים בניסיון לאשר את עסקת מיזוג בזק ו-yes – העסקה שעומדת בלב האישומים של "תיק 4000", שהיתה שווה לאלוביצ'ים מאות מיליוני שקלים. לצד ישועה כלל הצוות את הממונה על ההגבלים בדימוס דרור שטרום, את פרופ' יוסי שפיגל ואת עמיקם שורר, יד ימינו של אלוביץ' בבזק.

"בתקופה ההיא", הסביר ישועה, "נטפליקס התחילה לפרוח בחו"ל – ואני בניתי ב'וואלה' שירות של וידיאו באינטרנט. הצגתי את התוכנית לשאול כי רציתי ש'וואלה' תיתן שירות כמו של נטפליקס. הכנתי מצגות, השתתפתי בפגישות אצל הממונה – אבל בתחילת 2012 הקשר הזה נמוג, והצוות המשיך בלעדי". גם קו החקירה הזה גווע: עו"ד חן לא הציג מידע שסתר את הגרסה של ישועה, והמשיך הלאה.

הגדול, המטורף והילד

אפיק נוסף שדרכו ניסה עו"ד חן לכרסם באמינות של ישועה הוא הדגשת חלקו הפעיל במאמצים של אלוביץ' להדוף את הביקורת הציבורית שהוטחה בו ובבזק. בחלקה הראשון של החקירה הנגדית, שהתקיים יום קודם לכן, ישועה נאלץ להודות ששיקר בראיון לאתר "העין השביעית". במסגרת תחקיר שפורסם באתר זה ב-2013, ישועה הצהיר בפני כתבי "העין השביעית", אורן פרסיקו והח"מ, שהוא האחראי הבלעדי למינוי העורכים הראשיים ב"וואלה". בעדותו בבית המשפט, לעומת זאת, טען שמשפחת נתניהו היתה אחראית למינויים, ושההוראות הועברו דרך בני הזוג אלוביץ'.

מו"ל "הארץ", עמוס שוקן (צילום: ליאור מזרחי)

עו"ד חן אילץ את ישועה להודות ששיקר גם בתגובות שהעביר לשני פרסומים של קבוצת "הארץ" שהגיעו לאחר מכן: בתחקיר של גידי וייץ מאוקטובר 2015, שהוליד את פרשת "תיק 4000", ובשיח שקיים עם כמה גורמים ב"הארץ" עקב טור של אמיר טייג שפורסם ב"דה-מרקר" כמה חודשים קודם לכן. בדיעבד, כותרת המשנה שניתנה לטור נראית נבואית: "לאחר שגלעד ארדן ואבי ברגר הורחקו ממשרד התקשורת, בזק תקבל כנראה את מבוקשה: מכונת המזומנים העיקרית שלה, שירותי הטלפון הקוויים, תישאר כנראה מחוץ לרפורמה. האם נתניהו ושאול אלוביץ' סגרו ביניהם דיל?".

הטור עורר בישועה רושם עז. "אמיר טייג משמיץ את הגדול, אותי ואת 'וואלה' ו-yes. הדיל נמצא בדמיון החולני של ארדן וברגר", כתב ישועה לאלוביץ' במסרון שהוקרא בבית-המשפט. "הגדול", הסביר ישועה, הוא נתניהו. ישועה אישר שהאמין שהטור נולד מתדרוך מטעמם של שר התקשורת היוצא ארדן ומנכ"לו, ברגר. לשאלת הסנגור, ישועה אישר שכמו נתניהו – גם ארדן וברגר קיבלו שמות קוד בשיח בינו לבין אלוביץ': ארדן כונה "הילד", וברגר כונה "המטורף".

כחלק מהניסיון להציג את ישועה כשותף מלא למהלכים שבגינם הוגש כתב האישום, עורך-דינו של אלוביץ' ציין שמנכ"ל "וואלה" התנדב לפנות ל"דה-מרקר" ולהביע תרעומת על הטור – כפי שעשה בעקבות פרסום באותו נושא של גד פרץ, כתב התקשורת של "גלובס". ישועה טען שבאותו זמן הוא חשב שמדובר בנסיונות לטרפד הקמה של ערוץ חדשות או גוף חדשותי אחר שאמור היה לצמוח מתוך "וואלה", ושהוא בסך הכל ניסה להגן על החברה.

אילן ישועה, אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חן הקריא הודעה שישועה שלח לטייג: המנכ"ל כתב בה שלגיטימי להחזיק באג'נדה שמאלית או ימנית – אבל לא לגיטימי לשמש כלי קיבול לאג'נדות חיצוניות. "למי שתדרך אותך בשנאה כזאת יש אג'נדה, והיא לנפח ולהכפיש ולראות צל הרים כהרים. אין לכם אג'נדה, זאת אג'נדה של אחרים", כתב ישועה.

ישועה לא הסתפק בפנייה לטייג, ופנה גם למו"ל "הארץ" עמוס שוקן ולאיתן אבריאל, עורך בכיר ב"דה-מרקר", וביקש להבהיר להם ש"וואלה" לא מספק לנתניהו סיקור מוטה. "אמרתי להם שלא היינו מוטים, שהיינו באמצע. הסבר דחוק – עמוס באמת לא קנה את זה. האם אז חשבתי שזה נכון? לא. האם היום אני חושב שזה נכון? לא".

לדברי ישועה, חברות נוהגות למסור תגובות שקריות לעיתונאים. "הם יודעים שחברות נוהגות להכחיש והם מפרסמים בכל זאת, זה הכוח של עיתונות עצמאית", אמר בהקשר של וייץ וטייג. כעיקרון, טען ישועה, גם כיום אין לו בעיה עם הגישה הזאת: "אם מחר אהיה שוב מנכ"ל של חברה או יו"ר ואצטרך לעגל פינות ולהסתיר דברים – אני אעשה את זה".

מנכ"ל "וואלה" לשעבר טען שהמגעים עם העיתונאים היו מהלך דוברותי שנעשה בתיאום עם אלוביץ' ועם יועץ התקשורת האישי שלו, מוטי שרף. עו"ד חן שלל זאת, והטיח בו: "זו הכל יוזמה שלך, הגשנו את ההתכתבות". ישועה הכחיש. "אני לחלוטין חולק עליך. אתה יוצא מנקודת הנחה שכל התקשורת שלי ושל שאול נמצאת בהתכתבות הזאת", אמר. "היה תיאום מלא ביני לבינו, אני בטוח שגם יועצי התקשורת שלו היו מעורבים, הוא תמיד היה מערב את שרף. לא קרה שפעלתי בניתוק וששאול גילה בדיעבד ואמר 'אוי ואבוי'".

נציגת הפרקליטות, עו"ד יהודית תירוש, חיזקה את הגרסה של ישועה. היא הקריאה הודעה שבה האשים אלוביץ' את העיתונאים הכלכליים שמתחו עליו ביקורת בכך שהם "מלקקים לזבל שמאכיל אותם", וציין ש"המאמר של טייג הרתיח את הגדול", כלומר את נתניהו. עו"ד חן התנצל, והצהיר שלא התכוון להטעות. לאחר מכן חידד: "לא התכוונתי להטעות – וגם לא הטעיתי".

למה טייקונים קונים עיתונים

לקראת סיום התגלגל הדיון אל עמדותיו של ישועה על מצב הענף ועל יעילותן של דרכים להשחתת מערכת עיתונאית. "בחקירה הראשונה שלך אתה נשאל, 'זו פרקטיקה נהוגה שמו"ל דורש באופן אינטנסיבי מהמנכ"ל לשנות או להוריד כתבות?'. ואתה עונה: 'זו בוודאי לא פרקטיקה תקינה, כי עיתונות צריכה להיות עצמאית – אבל מצד שני, בואו לא נהיה נאיביים. כל כלי התקשורת במדינה מוחזקים על-ידי טייקונים עם אינטרסים כלכליים, והם בטח לא קונים אותם בגלל הרווח. אין רווח בעיתונות. אז להגיד ששאול הוא היחיד שמפעיל לחץ על המערכת שלו זה יהיה לא רציני'", ציטט עו"ד חן.

עורך-הדין הקריא גם קטע שבו אמר ישועה שניתן להתערב בסיקור "בצורה אינטליגנטית", או "בצורה מטומטמת". במקרה של "וואלה", לדבריו, זה נעשה בצורה השנייה. "כמובן שיש כלי מדיה שיכולים לעשות את זה בצורה שלא תהיה בוטה כמו שהיה אצלנו", אמר ישועה, "אבל אצלנו, בגלל אופי הקליינטים – ראש הממשלה, אשתו והמשפחה – ובגלל האופי הלא-רציונלי של הדרישות, האינטנסיביוּת, הכמות והאיכות שלהן, אי-אפשר היה להסתיר את זה. זה יצא לאור השמש, ולכולם היה ברור מה קורה.

עורך "וואלה", ערן טיפנברון (צילום: אורן פרסיקו)

"בכלי תקשורת אחרים יכולים לשים כמה ידיעות נגד, וכמה ידיעות בעד – אפשר להשיג את המטרה של מי שאתה רוצה לסייע לו בלי שזה מתגלה, באופן לא בוטה", הוסיף ישועה. הדוגמה שנתן, שאותה העלה גם בעבר, היא זו של קבוצת "ידיעות אחרונות" – וספציפית ynet בתקופה שעמד בראשו ערן טיפנברון (העורך העכשווי של "וואלה").

"אם מישהו היה בא ואומר לי, 'הקו שלי הוא להיות עיתונאי ימני, זו המדיניות שלי' – זכותו. הייתי מוצא דרך ליישם את הקו. הייתי לוקח עורך ימני, למשל ינון מגל", אמר ישועה. "הייתי אומר לו: 'תבנה קאדר של עיתונאים' בהתאם. אבל מה היה אצלנו? הדרישות מאיתנו לא היו קשורות לימין ושמאל. הדוגמאות נלקחו מעולמות הזויים – אפילו מילת תיאור מדרגה רביעית, שיכולה להשתמע כביקורת (על בני הזוג נתניהו; א"ב) – או תקיפה של אנשים מתוך המחנה (כמו בנט; א"ב).

"לכן לא היה פה שום קו חוץ מ'בואו לא נרגיז, נשמור על ראש הממשלה ונאתרג אותו'. איך אני יודע ש'לא להרגיז את ראש הממשלה' משמעו לתקוף את רובי ריבלין? אין לזה קשר לאינטליגנציה או טמטום, יש לזה קשר לדרישות לא סבירות, שאף אחד – אינטליגנט או מטומטם – לא היה מצליח ליישם". ישועה ביקש להדגיש שגם אם היה בונה ב"וואלה" מערכת השפעה שקטה אך אפקטיבית מהסוג שזיהה ב"ידיעות אחרונות" – "הוט קוטור", כהגדרתו – גם היא היתה נכשלת במשימה, בגלל אופי הדרישות של בני הזוג נתניהו.

הגדול מתל-אביב

עו"ד חן הציג לישועה גם רשימות אישיות שנשמרו בטלפון הסלולרי שלו – פתקים דיגיטליים שבהם תיעד מחשבות ותכנונים. חלקם עסקו בחששותיו מפני פתיחה בחקירה, אחרים תיעדו רעיונות לחיזוק כוחו של "וואלה": באמצעות שדרוג הקשרים עם גופי תקשורת שהוגדרו "ידידותיים" דוגמת "גלובס" בתקופה שבה נשלט על-ידי אליעזר פישמן, ובאמצעות יצירת "מאזן אימה" מול גופים עוינים דוגמת "ידיעות אחרונות", ynet וקבוצת "הארץ".

מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס (צילום: רוני שיצר)

"'ידיעות' היה המתחרה העיקרי שלנו", הסביר ישועה, "הם היו תוקפים אותנו – ואז אנחנו היינו תוקפים אותם בחזרה. האזכור של 'הארץ' ו'דה-מרקר', אני לא זוכר את ההקשר שלו, אבל היה ברור שזו קבוצה אנטגוניסטית. הדימוי של 'וואלה' מאוד נפגע, כשגייסנו את יעקב אילון ואורן נהרי היינו צריכים להבטיח להם שלא תהיה התערבות". בהמשך ציטט עו"ד חן מה שנראה כמו קווי מתאר לקמפיין הכפשה: "קִעקוע האמינות של 'הארץ' 'דה-מרקר' גדעון לוי פוסט-ציונות מקורות מימון" (כך במקור). עורך-הדין שאל את ישועה האם זה חלק מהטקטיקה שתיאר כיצירה של מאזן אימה, וישועה אישר: "כן, לזה התכוונתי. אבל אלו מחשבות גולמיות, זה לא אומר שביצעתי".

בפתק אחר, מדצמבר 2016, תועדה טיוטה של פנייה ששלח ישועה לגלית חמי, עורכת "כלכליסט". "אתה כותב לה ככה: 'ראשית תודה רבה שמיתנת את הכותרות ונתת ביטוי לעמדתנו... אני לא חושב שזה אסון גדול להביא את כל המידע, אני רואה שבינתיים [גולן] חזני לא פיטר אותך'", הקריא עו"ד חן (חזני הוא כתב בולט ב"כלכליסט"). ישועה, בתגובה, אמר שאלוביץ' הוא זה שביקש ממנו לפנות לחמי. "דיברנו על המסרים שהוא רוצה שאעביר, העברתי לאישורו, ושלחתי לה", ציין.

מהשיח בין השניים עלה שאלוביץ' חשש שמאחורי הפרסומים העוינים ב"כלכליסט" עמד גורם רב-כוח שזכה לכינוי "הגדול מתל-אביב". כשישועה נשאל במי מדובר, הוא נקב בשמו האמיתי: נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" ונאשם מס' 4 במשפט המו"לים.

67104-01-20

* * *

לעיון בפרוטוקול הדיון

להורדת הקובץ (PDF, 1.93MB)